אימהות

ציור של אם משנת 1892

שלושה דורות של אימהות - אם ולצדה בתה ונכדתה אשר מחזיקה בידיה את תינוקה בן החודשיים

אם עם שני ילדיה (פרט מתקרת הקפלה הסיסטינית) מאת מיכלאנג'לו

בישראל, ל' בשבט, יום מותה של הנרייטה סאלד, אשר עמדה בראש ארגון "עליית הנוער" והייתה ממייסדות ארגון הנשים הציוניות "הדסה", נקבע כיום האם

אימהות היא הורות ביולוגית, או סוציולוגית ממין נקבה. אם או אמא היא מי שילדה את הצאצא או מי שגידלה אותו. ההגדרה של אמהות היא חברתית ולא מדעית. לעיתים ניתן לכנות בשם "אם" או "אמא" את מי שהביצית שלה, אחרי הפריה, תרמה להתפתחות הצאצא, לעיתים את מי שהחזיקה אותו ברחמה במהלך ההיריון וילדה אותו, וכן גם את מי שאימצה צאצא שאשה אחרת ילדה ותיפקדה כהורה במהלך גידולו. בכל מקרה, מקובל חברתית להגדיר אם כאישה המגדלת או גידלה את צאצאיה ושימשה כהורה עבורם.

קשר בריא ותקין בין אם לילדה הוא חלק חשוב בהתפתחות הפסיכולוגית התקינה של היונק והעוף.

סוגי אימהות

צורת האימהות הבסיסית והנפוצה היא של אם ביולוגית, ולצדה מתקיימות דרכים נוספות של אמהות.

אם ביולוגית

אם ביולוגית היא מי שמהביצית שלה התפתח העובר. אצל יונקים, היא גם נשאה ברחמה את העובר וילדה אותו. במקרה של יונק, כאדם, האם הביולוגית מייצרת ביצית אשר מופרית והופכת לעובר. לאחר שהעובר מפותח דיו, האם מפתחת צירים ויולדת. לאחר שהתינוק נולד האם מייצרת חלב ומניקה את ילדה. לעיתים רבות חלב האם הוא מקור התזונה היחיד בשנתו הראשונה של העולל, אך מקובל גם לגדל את העולל ללא הנקה, באמצעות תרכובת מזון לתינוקות.

אם מאמצת

ערך מורחב – אימוץ

אם מאמצת היא מי שמגדלת את הילד במקום אמו הביולוגית, או יחד עמה. אימוץ נעשה על ידי זוג שהילד מצטרף אל משפחתם, על ידי יחיד שמקים משפחה חד הורית או על ידי בן זוג חדש של מי שכבר יש לו ילדים, לדוגמה, אישה שהתחתנה עם גבר גרוש ומאמצת את ילדיו, דבר היוצר משפחה מורכבת.

אם מאמצת שאימצה את הצאצא בעקבות מות אמו הביולוגית או אובדנה (מקובל אצל עוד יונקים מלבד האדם) קרויה אם חורגת.

סוג אחד של אם מאמצת הוא אם חורגת - הנקבה מבין ההורים, שאיננה האם הביולוגית והיא חיה כבת זוג של ההורה הביולוגי.

אם לא-ביולוגית בזוגיות לסבית

ערך מורחב – הורות_הומו-לסבית#אימהות_לא-ביולוגית_בזוגיות_לסבית

אימהות שאינה ביולוגית במסגרת מערכת יחסים לסבית היא מבנה הורי של זוג אמהות וילד אחד או יותר, כאשר רק אחת מהאמהות היא האם הביולוגית של כל ילד.

אם פונדקאית

ערך מורחב – פונדקאות

אם פונדקאית היא אם אשר נושאת ויולדת תינוק שנוצר מביצית שאינה שלה, עבור זוג אשר אינו יכול להביא ילד לעולם. עם ההתפתחויות הטכנולוגיות בהפריה מלאכותית בשלהי המאה העשרים, הדבר הפך אפשרי. לאחר הלידה, האם הפונדקאית מוותרת על חובותיה וזכויותיה לגבי הילד. שימוש באם פונדקאית נעשה בהתנדבות או תמורת תשלום. זוג המשתמש בשירותי פונדקאות עושה זאת לרוב בגלל בעיות פוריות, חשש לבריאות האם בהיריון או כאשר מדובר בזוג גברים הומוסקסואליים.

אמהות במשפחות עצמאיות מול אמהות נשואות

לפי הגדרת הביטוח הלאומי בישראל, הורה עצמאי (בעבר נקרא הורה "חד הורי") הוא "הורה שאינו נשוי ויש באחזקתו ילד שטרם מלאו לו 18 שנה". מחקרים מצאו כי נשים נשואות מתקיימות במסגרת חברתית חזקה ויציבה יותר עבורן, עבור משפחתן ועבור ילדיהן, מול נשים גרושות. בנוסף זוכות ומחזיקות בעמדה ותמיכה חזקה יותר מצד סביבתן. כשאמהות במשפחות עצמאיות לאחר גירושים סוג של מאבדות את התמיכה לה זכו טרם לכן כשהגירושים לרוב נמצאו כמשפיעים על הילדים. מעבר להשפעה על הילדים לגירושים קיימים השפעות בלתי הפיכות על האם, כשהחסך בתמיכה החברתית מוביל אותן לעבוד כשכירות דבר המקשה על מציאת זוגיות חדשה ולרוב מוביל לקשיים חברתיים. כשמחקרים שונים מעידים על כך שתעסוקה יציבה מובילה לרווחה נפשית גבוה יותר בקרב נשים גרושות וילדים למשפחות גרושות.

תפקיד סוציולוגי ודתי

באופן היסטורי, אימהות שימשו כעקרת בית וכמגדל העיקרי של הילדים, אך החל מסוף המאה ה-20 תפקיד האב בגידול הילד התרחב במרבית העולם המערבי, ובמדינות רבות חופשת הלידה ניתנת גם לאבות. חוויית האימהות ומחויבותיה משתנות בהתאם למעמד ולמקום בו האם חיה. במדינות העולם השלישי ישנם יותר סיכויים שהאם תמות במהלך לידה, או שתראה את ילדה מת לפניה, מאשר במדינות מפותחות.

במדינות רבות חוגגים את יום האם, אשר נחגג לראשונה ביוון העתיקה כחגה של ריאה, אם האלים.

רוב הדתות המרכזיות, ובהן הנצרות האסלאם והיהדות, הגדירו תפקידים עבור האם דרך חוקים דתיים או דרך האדרה של אמהות באירועים דתיים משמעותיים. דוגמאות להאדרה הן מריה, אם ישו, בנצרות; האלה האם בהינדואיזם ודמטר בדת יוון העתיקה. באסלאם תפקידה של האם חשוב מתפקידו של האב אך היא אינה עומדת בראש המשפחה. ביהדות דתו של הילד נקבעת על פי דת האם.

לינגוויסטיקה

המילה הראשונה או השנייה של עולל נשמעת במקרים רבים כ"אי-מא", "מא" או "מא-מא". הקשר החזק של הברות אלו עם המשמעות הלשונית של "אמא" קיים כמעט בכל השפות הקיימות, על אף התפתחותן הנפרדת. כך mom או mum באנגלית, matrika או mata בסנסקריט, maman בצרפתית ובפרסית, mama בסווהילית, במנדרינית, בפולנית ובסלובקית, má בווייטנאמית ובנאוואחו, umm בערבית, umama בזולו ו-eomma בקוריאנית. ביפנית mamma היא המילה למזון.

אימהות בתרבות

"אם וילדיה" מאת אורסולה מלבין, בחיפה

אימהות היא מוטיב חוזר ביצירות אמנות רבות, למשל בהצגת מריה לצד בנה ישו. האנשת המדינה בדמות אם רווח גם הוא, ועל אלה נמנות, בין היתר, "אמא אלבניה" (Nëna Shqipëri), "אמא ארמניה" (Մայր Հայաստան), "בהאראט מאטה" ("אמא הודו" - भारत माता), "אמא רוסיה" (Матушка-Русь) או "אמא גאורגיה" (כרתליס דדה - ქართლის დედა).

ראו גם

• מטריארכיה
• אימהות מרכזיות בדתות שונות - חוה, שרה, מריה, אם ישו, איזיס, פרוואטי, ונוס, אלישבע
• תסביך אדיפוס
• אימהיות
• יום האם
• בכוונה תחילה (ספר) - מחקר מיקרו היסטורי מפורט על הרג ילדים על ידי אימהותיהן באנגליה במאה ה-19

לקריאה נוספת

• לאה יעקבזן, מעמדה המשפטי של האם במזרח הקדום ובמקרא, הוצאת מאגנס, 2017

קישורים חיצוניים

• אמיליה פרוני, "אמהות ואימהיות" - פרק המבוא לספרה "אימהות: מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר" (מתוך אתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה)
• ענת הררי, קטעים מתוך ספרה "מאה אימהות, מאה זיכרונות"(הקישור אינו פעיל), באתר פסיכולוגיה עברית
• הופ אדלמן, פרק 1 מתוך ספרה "אימהות ללא אם", באתר פסיכולוגיה עברית
• קמיל פרי וקייט מוזס (עורכות), פרקים מתוך ספרן "אמהות חושבות: נשים כותבות את האמת על אימהות", 2005, באתר "טקסט"
• ענת פלגי-הקר, פרקים מתוך ספרה "מאי-מהות לאימהות", 2003, באתר "טקסט"
• סיגל השילוני-אריאלי, חשיבותה הבלתי-נסבלת של האם, באתר הארץ, 17 באפריל 2006
• קרן צוריאל הררי, הכול אודות אימא, באתר כלכליסט, 1 בדצמבר 2011
• לוסיאן לאור, מחשבות על פרפורמטיביות אימהית. המשפט, גיליון טז תשע"א, מאי 2011.
• פרק 83 – דברי הימים: מעמדה המשפטי של האם במזרח הקדום ובמקרא בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
• עינת לחובר, ‏יום האם: מודלים של אימהוּת בסדרות טלוויזיה ישראליות פופולריות, ביטחון סוציאלי 103, פברואר 2018

ללא כותרת (מתוך רצועת הקומיקס "שוש") (1965-1970) מאת פרידל שטרן