בוריס קליימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוריס קליימן
Борис Кляйман
קליימן במדי בית"ר ירושלים, 2016
קליימן במדי בית"ר ירושלים, 2016
מידע אישי
לידה 26 באוקטובר 1990 (בן 33)
ויניצה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות (כיום באוקראינה) עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.83 מטרים
עמדה שוער
מועדוני נוער
הפועל תל אביב
הפועל כפר סבא
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2008–2009
2009–2014
2009
2010–2011
2014–2018
2018–2020
2020–2023
2023–
2024–
הפועל כפר סבא
הפועל תל אביב
מכבי הרצליה
← הפועל כפר סבא
בית"ר ירושלים
פראלימני
וולוס
פאס יואנינה
← חאניה
13 (0)
25 (0)
4 (0)
36 (0)
137 (0)
47 (0)
70 (0)
19 (0)
0 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
2016 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 1 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-26 בינואר 2024
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוריס קליימןאוקראינית: Борис Кляйман; נולד ב-26 באוקטובר 1990) הוא כדורגלן ישראלי יליד-אוקראינה הסובייטית, המשחק בעמדת השוער בחאניה.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליימן נולד בוויניצה, אוקראינה הסובייטית שבברית המועצותאוקראינה של ימינו), וכשהיה בן עשרה חודשים עלה לישראל עם משפחתו. בילדותו החל לשחק כדורגל במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, ולאחר מכן עבר למחלקת הנוער של הפועל כפר סבא. ב-15 באוגוסט 2008, בטרם היה בן 18, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של המועדון, ושמר על שער נקי במשחק שהסתיים בתיקו 0–0 מול הפועל רעננה במסגרת גביע הטוטו. בהמשך עונה זו עמד קליימן בשער הקבוצה ב-13 משחקים במסגרת הליגה הלאומית.

בקיץ 2009 עבר להפועל תל אביב, והושאל לחצי עונה למכבי הרצליה. בינואר 2010 חזר להפועל תל אביב על מנת לשמש כשוער שני בזמן שהייתו של וינסנט אניימה בגביע אפריקה לאומות. קליימן לא שותף במשחקי הפועל תל אביב בעונה זו, אך היה חלק מסגל הקבוצה שזכתה בתום העונה בדאבל. בעונת 2010/2011 הושאל קליימן בחזרה להפועל כפר סבא, על מנת לצבור דקות משחק. לראשונה היה קליימן לשוער הראשון של הקבוצה, שהחמיצה את העלייה לליגת העל במחזור האחרון.

לקראת עונת 2011/2012 חזר להפועל תל אביב, כשוער שני לאפולה אדל.[1][2] ב-31 ביולי 2011 ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הפועל תל אביב, כשנכנס כמחליף לאחר הרחקתו של אדל בדרבי מול מכבי תל אביב בגביע הטוטו. ב-29 באוקטובר 2011 ערך את הופעת הבכורה שלו בליגת העל, כשנכנס כמחליף בניצחון 6–0 על הפועל ראשון לציון. בסך הכל בעונה זו שותף בשמונה משחקים בכל המסגרות, ובסופה זכה עם הקבוצה בגביע המדינה, על אף שלא שותף בניצחון 2–1 על מכבי חיפה במשחק הגמר. בעונת 2012/2013 שותף בעשרה משחקים בכל המסגרות.

בעונת 2013/2014 הגיע דני עמוס להפועל תל אביב במקומו של אדל, וקליימן שוב החל את העונה כשוער שני.[3] לאחר המחזור השלישי נפצע עמוס, וקליימן, שהפגין יכולת טובה כשהחליף אותו ואף זומן לראשונה לנבחרת ישראל,[4] פתח בהרכב ב-11 משחקים רצופים בליגה עד שבתחילת הסיבוב השני שוב חזר לספסל. בסך הכל בעונה זו שותף קליימן ב-13 משחקי ליגה.

לקראת עונת 2014/2015 חתם לשלוש שנים בקבוצת בית"ר ירושלים. ב-13 באוגוסט 2014 ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון, בהפסד 1–2 להפועל פתח תקווה במסגרת גביע הטוטו. ב-2 ביולי 2015 ערך הופעת בכורה אירופית במסגרת מוקדמות הליגה האירופית במשחק מול אורדבסי שימקנט, שהסתיים בתיקו 0–0. במהלך עונת 2015/2016 מונה לקפטן המשנה של בית"ר ירושלים ולסירוגין אף שיחק עם הסרט במשחקים רשמיים. ב-17 ביוני 2016 האריכה הקבוצה את חוזהו בשנתיים נוספות. בעונת 2017/2018 הגיע עם הקבוצה לגמר גביע המדינה, בו הפסידה 1–3 להפועל חיפה במשחק הגמר, ובתום העונה שוחרר מהמועדון.

ב-23 ביולי 2018 חתם לשנתיים בפראלימני מליגת העל הקפריסאית.

ב-1 באוגוסט 2020 חתם לשנתיים בוולוס (אנ') מליגת העל היוונית.[5] ב-11 באפריל 2023 שוחרר מקבוצתו על-ידי הנהלת המועדון, 6 מחזורים טרם סיום העונה.[6]

ב-1 ביולי 2023 חתם קליימן בפאס יואנינה היוונית. ב-25 בינואר 2024 עבר בהשאלה אל חאניה מליגת המשנה ביוון.[7]

קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכותו עשר הופעות במדי נבחרת הנוער עד גיל 19 של ישראל. ב-11 באוגוסט 2009 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הצעירה עד גיל 21, במשחק החוץ מול סרביה עד גיל 21. ביוני 2013 היה שוערה הראשון של הנבחרת הצעירה לסגל אליפות אירופה בכדורגל ("היורו לנבחרות צעירות") עד גיל 21 - 2013 שנערך בישראל,[8] ובסך הכל ערך עשרים ואחת הופעות במדי הנבחרת הצעירה.

ב-4 באוקטובר 2013 זומן לראשונה לסגל נבחרת ישראל הבוגרת,[4] לקראת המשחקים מול פורטוגל ומול צפון אירלנד, במסגרת מוקדמות מונדיאל 2014. ב-23 במרץ 2016 ערך את הופעת הבכורה – שהייתה גם להופעתו היחידה – במדי נבחרת הבוגרים, במשחק ידידות בחוץ בו הפסידו 0–2 לקרואטיה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בספטמבר 2016 נישא ליועצת השינה ומדריכת ההורים הישראלית ליאן טרכנטברג,[9][10] ולהם שלושה ילדים.[11]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוריס קליימן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוטי פשכצקי, ‏משחק חייו, באתר ערוץ הספורט, 24 במרץ 2012
  2. ^ עמית גולדשטיין‏, אדל והלהיט החדש: על המהפכה בשער הפועל תל אביב, באתר וואלה!‏, 27 בינואר 2013
  3. ^ אסף שמש, ‏קסיאס של הפועל: ההזדמנות הענקית של קליימן, באתר ONE‏, 28 בספטמבר 2013
  4. ^ 1 2 שירי אלג'ם, ‏מחפש קביעות, באתר ערוץ הספורט, 24 בנובמבר 2013
  5. ^ רשמי: בוריס קליימן חתם בוולוס היוונית לשנתיים, באתר ONE‏, 1 באוגוסט 2020
  6. ^ שישה מחזורים לפני סיום העונה: בוריס קליימן שוחרר מוולוס, באתר וואלה!‏, 11 באפריל 2023
  7. ^ בוריס קליימן הושאל לחאניה: שמח על ההזדמנות, באתר ONE‏, 25 בינואר 2024
  8. ^ שירי אלג'ם וליאור טימור, ‏האזרח מספר 1: הכדור בידיים של בוריס קליימן, באתר ONE‏, 5 ביוני 2013
  9. ^ דניאל סעדון, אלכוהול ובגדי ים: ליאן מתכוננת לחתונה עם בוריס קליימן, באתר ynet, 7 בספטמבר 2016
  10. ^ קליימן התחתן, די קאניו עם שערורייה חדשה, באתר ONE‏, 14 בספטמבר 2016
  11. ^ רותם רוזנסקי, אשתו של בוריס קליימן בווידוי לא שגרתי: "הכל היה לי ברור מההתחלה", באתר ישראל היום, 23 באפריל 2023