בריס פון מינכהאוזן
 | |
| לידה |
20 במרץ 1874 הילדסהיים, פרובינציית הנובר, הרייך הגרמני  |
|---|---|
| התאבד |
16 במרץ 1945 (בגיל 70) וינדשלאובה, Thuringia, הרייך הגרמני |
| שם לידה |
Börries Albrecht Conon August Heinrich Freiherr von Münchhausen |
| מדינה |
גרמניה, רפובליקת ויימאר, הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת לייפציג |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| סוגה |
בלדה |
| תקופת הפעילות |
מ-1898 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
בֶּריס אלברֶכט קוֹנוֹן אַוּגוסט היינריך, פרַייהֶר פון מינכהאוזן (בגרמנית: Börries Albrecht Conon August Heinrich Freiherr von Münchhausen; 20 במרץ 1874 – 16 במרץ 1945) היה משורר רומנטי גרמני. הוא החל כאוריינטליסט פילושמי ופרו-ציוני, ששיריו, שהתפרסמו בכתב העת Ost und West, זיכו אותו מפי הרצל בכינוי "לורד ביירון של הציונות". עם זאת, דעותיו התהפכו והוא הפך לאנטישמי חריף, הצטרף כחבר פעיל למפלגה הנאצית, וסופו שהתאבד לקראת סוף מלחמת העולם השנייה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון מינכהאוזן נולד בהילדסהיים למשפחת אצולה מסקסוניה התחתונה. למד משפטים ומדע המדינה במינכן, ברלין וגטינגן וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לייפציג. כבר כסטודנט גילה יחס אוהד ויוצא דופן, על רקע האנטישמיות של בני גילו ומעמדו, כלפי היהודים ואף ביקר בבית כנסת בתפילות השבת.
במלחמת העולם הראשונה שירת כסגן במשמר הפרשים של סכסוניה.
יחסו ליהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון מינכהאוזן תפס תמיד את היהודים כגזע זר ושונה בתכלית מן הגזע הארי. היהודי הוא שמי, אסיאתי וקדמון, בעוד הארי הוא אירופאי וחדור חדשנות. אך בראשית חייו ראה בכך פון מינכהאוזן, על רקע האוריינטליזם, יופי רומנטי. הוא נתפס לציונות כדרך נאותה לאפשר בידול בין היהודים, שישובו למכורתם, לבין הארים. מאז ומתמיד התנגד לנישואין בין ארים ליהודים.
קובץ השירים "יהודה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1900 ראה אור ספר שיריו של פון מינכהאוזן, Juda ("יהודה"), שכלל שירים שקישרו בין העם היהודי לבין ארץ ישראל הקדומה ובני ישראל בנופך אוריינטליסטי-רומנטי. את הספר אייר, בעבודתו הראשונה עבור התנועה הציונית, אמן האר נובו אפרים משה ליליין.
מעבר לאנטישמיות פעילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר ב-1903 החל פון מינכהאוזן להתבטא נגד ה"אוסט-יודן", היהודים ממזרח אירופה, יהודי השטעטלך של פולין ותחום המושב, שהיו מנוגדים לגמרי לתדמית האצילה של היהדות כגזע שמי עתיק ומכובד. בהמשך, ובמיוחד בשנות העשרים, הלכו רעיונותיו בדבר השונות בין הגזעים וקיבלו צורה שניזונה מרעיונות הפולקיזם הגרמני שהציב את הגזע הארי כנעלה ואת היהודי כחסר-ערך (כיוון שהוא חסר אדמה).
עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 התמנה לאקדמיה לספרות גרמנית (ממנה פרשו רבים יהודים ושאינם-יהודים במחאה על הפיכתה לנאצית) וחתם על מסמך "88 הסופרים" שהביעו נאמנות לאדולף היטלר[1]. לאחר מות פאול פון הינדנבורג ב-1934 חתם על מסמך הקורא להכריז על היטלר כעל פיהרר. בהמשך היה יחסו להתנהלות המדינה הנאצית אמביוולנטי, אך הוא נותר חדור אמונה בדרך הנאצית. שמו נכלל ב"רשימת המבורכים" (Gottbegnadeten-Liste), יוצרים שסגנון עבודתם תאם את השקפתו של המשטר, אשר שוחררו מחובת השירות הצבאי אך התגייסו למערך התעמולה הממשלתי ליצירת אמנות מגויסת.
כאשר הגיעו כוחות בעלות הברית לאחוזתו ב-Windischleuba, נטל מנת יתר של גלולות שינה והתאבד.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון מינכהאוזן פרסם פואמות בכתבי עת ובקבצים ספרותיים מאז 1897. נושאי שיריו היו בדרך כלל מעולם ימי הביניים כגון אבירים ומעשיות עם.
באנתולוגיה לשירה וספרות גרמנית "Der Kanon" שערך ב-2002, כלל מרסל רייך-רניצקי שני שירים מאת פון מינכהאוזן, בכרך החמישי: "מעבר" (מעבר הירדן) - Jenseits (Jenseits des Tales) ו"מרד איכרים" (הפעמונים הסתערו) - Bauernaufstand (Die Glocken stürmten).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טום רייס, האוריינטליסט, כתר ספרים, 2007, עמ' 130–131.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר קברו (בגרמנית)
- בריס פון מינכהאוזן במהדורה המקוונת של הביוגרפיה הגרמנית החדשה (בגרמנית)