ג'אקומו בולגרלי
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
24 באוקטובר 1940 מדיסינה שבאיטליה | |||
| פטירה |
12 בפברואר 2009 (בגיל 68) בולוניה, איטליה  | |||
| שם מלא | ג'אקומו בולגרלי | |||
| גובה | 1.76 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ג'אקומו בולגרלי (באיטלקית: Giacomo Bulgarelli; 24 באוקטובר 1940 - 12 בפברואר 2009) היה כדורגלן איטלקי ששיחק בעמדת הקשר.
בולגרלי הוא מגדולי שחקניה של בולוניה 1909 בכל הזמנים. הוא מחזיק בשיא ההופעות בקבוצה עם קרוב ל-500 משחקים רשמיים במדיה, והיה לקפטן הקבוצה במשך עשר שנים. יחד עם בולוניה זכה בולגרלי בין היתר באליפות איטליה ובשני גביעים. בולגרלי ייצג את נבחרת איטליה בשני טורנירי מונדיאל, ואף היה בסגל שזכה בטורניר יורו 1968, זכייתה הראשונה של איטליה בטורניר אליפות אירופה. בסך הכול לזכותו 29 הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש שבעה שערים.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולגרלי החל את דרכו בקבוצת הנוער של בולוניה 1909, ובעונת 1958/1959 עלה לשחק בשורות הקבוצה הבוגרת. את הופעת הבכורה שלו ערך בניצחון קבוצתו 1-0 על ויצ'נצה ב-19 באפריל 1959.
לאחר שהשתלב בסגל הקבוצה בעונותיו הראשונות, החל בולגרלי לתפוס מקום של קבע בהרכב תחת המאמן פולביו ברנרדיני בעונת 1961/1962. תחת המאמן החדש הצליחה בולוניה להשתלב בצמרת הסרייה א', ואף זכתה בגביע מיטרופה, התואר הראשון של בולגרלי בקריירה, לאחר ניצחון במפגש גמר כפול על סלובן ניטרה. בעונת 1963/1964, לאחר שתי עונות רצופות במקום הרביעי, זכתה בולוניה באליפות איטליה לראשונה לאחר 23 שנים. בולוניה סיימה את העונה עם מאזן זהה לזה של אינטר מילאנו של המאמן הלניו הררה, והאליפות הוכרעה במשחק פלייאוף בסטאדיו אולימפיקו ברומא, שם גברה בולוניה על אינטר בתוצאה 2-0.
בולגרלי היה לקפטן הקבוצה בשנת 1965, ונותר בתפקיד זה עד לסיום דרכו בקבוצה עשר שנים אחר כך. בעונת 1969/1970, הוביל בולגרלי כקפטן את קבוצתו לזכייה בקופה איטליה לראשונה בתולדותיה, לאחר שסיימה ראשונה בבית הגמר. הזכייה הקנתה לקבוצה מקום בגביע הליגה האנגלו-איטלקי, שם גברה על מנצ'סטר סיטי האנגלית בסיכום שני מפגשים. בעונת 1973/1974 הניף בולגרלי פעם נוספת את הגביע האיטלקי. הוא העפיל עם קבוצתו לגמר מול פלרמו, ופתח בהרכב במשחק שהסתיים בשוויון 1-1 לאחר הארכה. המשחק הוכרע בדו-קרב בעיטות עונשין, בו כבש בולגרלי את הבעיטה הראשונה של קבוצתו בדרך לניצחון 4-3.
בולגרלי לבש את מדיה של בולוניה במשך 17 עונות, עד לסיום עונת 1974/1975. הוא שותף ב-391 משחקי ליגה (כולם בליגה הבכירה) וכבש במהלכם 43 שערים. בסך הכול עומד מאזנו על 488 הופעות במדי בולוניה, והוא שיאן ההופעות במועדון בכל הזמנים. לקראת פרישתו, עבר לשני משחקים במדיה של הארטפורד ביסנטניאלס מה-NASL, בטרם פרש ממשחק פעיל בגיל 35.
נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בולגרלי החל את דרכו הבינלאומית כשייצג את איטליה באולימפיאדת רומא (1960). הוא היה שותף לשני משחקיה הראשונים של הנבחרת בשלב הבתים, וכן להפסד להונגריה במשחק על מדליית הארד, וסיים עם נבחרתו במקום הרביעי.
על אף שלא ערך אף הופעה במדי נבחרת איטליה, זומן בולגרלי לסגל הנבחרת לקראת מונדיאל 1962 על ידי צמד המאמנים פאולו מאצה וג'ובאני פרארי. הוא זכה להופעת בכורה בנבחרת במשחקה השלישי והאחרון בשלב הבתים, שסיים את דרכה בטורניר, כשעלה בהרכב מול שווייץ. כבר במשחק הבכורה שלו כבש בולגרלי צמד, לאחר שהכפיל את יתרון נבחרתו בדקה ה-65, ושתי דקות אחר כך קבע את תוצאת הסיום, 3-0 לאיטליה.
לאחר שהיה שותף לשישה משחקים בטורניר מוקדמות מונדיאל 1966, זומן בולגרלי על ידי אדמונדו פאברי לסגל איטליה לקראת מונדיאל 1966 באנגליה. ב-18 ביוני 1966, במשחק ידידות לקראת הטורניר, עלה בולגרלי לראשונה עם סרט הקפטן בניצחונה של איטליה 1-0 על אוסטריה. בטורניר עצמו פתח בולגרלי בכל משחקי שלב הבתים, כשאיטליה גברה 2-0 על צ'ילה, הפסידה 1-0 לברית המועצות, ונוצחה באופן מפתיע 1-0 על ידי צפון קוריאה במשחק שגרם להדחתה מהטורניר. במשחק זה עלה בולגרלי בפעם השנייה והאחרונה בקריירה עם סרט קפטן הנבחרת.
מאמנה הבא של הנבחרת, פרוצ'ו ולקארג'י, לא העניק קרדיט רב לבולגרלי. מאז טורניר המונדיאל שותף בולגרלי פעמיים נוספות בלבד במדי הנבחרת, האחרונה שבהן ב-25 ביוני 1967 בניצחון החוץ 1-0 על רומניה במסגרת מוקדמות יורו 1968. בולגרלי זומן על ידי ולקארג'י לסגל איטליה לקראת יורו 1968 הביתי, אך לא שותף בשני משחקיה של איטליה בטורניר, שהסתיימו בזכייתה הראשונה אי פעם באליפות אירופה.
בסך הכול ערך בולגרלי 29 הופעות במדי איטליה, ובהן כבש שבעה שערים.
לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות השמונים פיתח בולגרלי קריירה כמנהל ספורטיבי במספר קבוצות באיטליה, בהן מודנה, פיסטוייסה, קטניה, פלרמו וגם בקבוצתו לשעבר בולוניה 1909.
בשנות התשעים החל לפתח קריירה מצליחה פרשן וככותב טורים, בין היתר בעיתון הספורט הנפוץ לה גזטה דלו ספורט. בנוסף, תרם בולגרלי את קולו כפרשן בדיבוב האיטלקי לסדרת המשחקים FIFA מבית EA Sports, בין השנים 1998 ל-2002.
בולגרלי נפטר ב-12 בפברואר 2009 לאחר מאבק במחלה ממושכת. בשנת 2014, חמש שנים לאחר מותו, זכה להיכלל בהיכל התהילה של הכדורגל האיטלקי.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות איטליה: 1963/1964
- הגביע האיטלקי (2): 1969/1970, 1973/1974
- גביע מיטרופה: 1961
- גביע הליגה האנגלו-איטלקי: 1970
- תארים אישיים
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | אחר | סך הכול | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1958/1959 | בולוניה 1909 |  סרייה א' |
2 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 2 | 0 |
| 1959/1960 | 13 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 14 | 0 | ||
| 1960/1961 | 18 | 1 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 19 | 1 | ||
| 1961/1962 | 26 | 8 | 1 | 0 | 0 | 0 | 4 | 1 | 31 | 9 | ||
| 1962/1963 | 30 | 7 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 31 | 7 | ||
| 1963/1964 | 32 | 8 | 3 | 1 | 0 | 0 | 1 | 0 | 36 | 9 | ||
| 1964/1965 | 29 | 5 | 1 | 0 | 3 | 0 | 0 | 0 | 33 | 5 | ||
| 1965/1966 | 29 | 2 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 30 | 2 | ||
| 1966/1967 | 31 | 4 | 1 | 0 | 8 | 1 | 0 | 0 | 40 | 5 | ||
| 1967/1968 | 13 | 0 | 4 | 0 | 6 | 0 | 0 | 0 | 23 | 0 | ||
| 1968/1969 | 24 | 2 | 2 | 0 | 4 | 0 | 0 | 0 | 30 | 2 | ||
| 1969/1970 | 21 | 0 | 11 | 5 | 0 | 0 | 0 | 0 | 32 | 5 | ||
| 1970/1971 | 28 | 2 | 1 | 0 | 2 | 0 | 6 | 3 | 37 | 5 | ||
| 1971/1972 | 23 | 1 | 10 | 2 | 2 | 0 | 0 | 0 | 35 | 3 | ||
| 1972/1973 | 29 | 1 | 7 | 0 | 0 | 0 | 4 | 0 | 40 | 1 | ||
| 1973/1974 | 25 | 1 | 11 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 36 | 1 | ||
| 1974/1976 | 18 | 1 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 19 | 1 | ||
| 1975 | הארטפורד ביסנטניאלס |  NASL |
2 | 0 | - | - | - | - | - | - | 2 | 0 |
| סך הכול בקריירה | 393 | 43 | 56 | 8 | 26 | 1 | 15 | 4 | 490 | 56 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת איטליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1962 | 3 | 2 |
| 1963 | 5 | 1 |
| 1964 | 3 | 2 |
| 1965 | 9 | 0 |
| 1966 | 7 | 2 |
| 1967 | 2 | 0 |
| סה"כ | 29 | 7 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- ג'אקומו בולגרלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1962 | ||
|---|---|---|
|
1 בופון • 2 לוסי • 3 רדיסה • 4 סלבדורה • 5 מלדיני • 6 טרפטוני • 7 מורה • 8 מאסקיו • 9 אלטפיני • 10 סיבורי • 11 מניצ'לי • 12 מטרל • 13 אלברטוסי • 14 ריברה • 15 סורמני • 16 רובוטי • 17 פסקוטי • 18 דוויד • 19 יאניש • 20 טומבורוס • 21 פריני • 22 בולגרלי • מאמן: מאצה ופרארי |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1966 | ||
|---|---|---|
|
1 אלברטוסי • 2 אנזולין • 3 בריסון • 4 בולגרלי • 5 בורניץ' • 6 פאקטי • 7 פוגלי • 8 גוארנרי • 9 יאניש • 10 ג'וליאנו • 11 לנדיני • 12 לאונסיני • 13 לודטי • 14 מאצולה • 15 מרוני • 16 פסקוטי • 17 פרני • 18 פיזבלה • 19 ריברה • 20 ריזו • 21 רוסטו • 22 סלבדורה • מאמן: פאברי |
| |
| נבחרת איטליה – יורו 1968 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 אלברטוסי • 2 אנסטסי • 3 אנקילטי • 4 ברצלינו • 5 בורניץ' • 6 בולגרלי • 7 קסטאנו • 8 דה סיסטי • 9 דומנגיני • 10 פאקטי • 11 פריני • 12 גארנרי • 13 ג'וליאנו • 14 לודטי • 15 מאצולה • 16 פראטי • 17 ריבה • 18 ריברה • 19 רוסאטו • 20 סלבדורה • 21 ויירי • 22 זוף • מאמן: ולקארג'י |
| |