אליפות אירופה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפות אירופה בכדורגל (יורו)
ענף כדורגל
שנת ייסוד 1960
ארגון מפעיל אופ"א
מספר מתמודדים 53 (מוקדמות)
24 (טורניר גמר)
יבשת אירופה
שמות קודמים גביע אירופה לאומות
אלוף/ה נוכחי/ת נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל
הכי הרבה זכיות גרמניה וספרד (3)

אליפות אירופה בכדורגל (אנגלית: UEFA European Football Championship) או יורו בשמה הנפוץ, היא תחרות הכדורגל המרכזית לנבחרות המאורגנת על ידי אופ"א, הקונפדרציה האירופית לכדורגל. האליפות נערכה לראשונה ב-1960 ומאז מתקיימת פעם בארבע שנים. שמה המקורי היה "גביע אירופה לאומות". האליפות האחרונה נערכה ב-2016 והמארחת הייתה צרפת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון להקמת טורניר אליפות למדינות באירופה החל כבר ב-1927, כאשר הנרי דלוניי אשר היה חבר בוועד המנהל של פיפ"א ולימים מנכ"ל אופ"א הראשון, הציע לפיפ"א לארגן טורניר שכזה. ב-1958, כ-4 שנים לאחר הקמת אופ"א, החל שלב המוקדמות של הטורניר הראשון בו השתתפו 17 נבחרות, אשר מתוכן עלו לטורניר הגמר שנערך בצרפת 4 נבחרות.

מבנה הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפויות הראשונות, מיורו 1960 עד ליורו 1976 השתתפו בטורניר הגמר ארבע נבחרות במתכונת פיינל פור. מיורו 1980 עד ליורו 1992 השתתפו בטורניר הגמר שמונה נבחרות. בשלב הראשון חולקו הנבחרות ל-2 בתים בהן כל נבחרת שיחקה פעם אחת עם שאר החברות בבית. 2 הנבחרות הראשונות בכל בית עלו לשלב חצי הגמר. החל מיורו 1996 הונהגה המתכונת הנוכחית, בה משתתפות בטורניר הגמר 16 נבחרות. אופ"א הודיעה שהחל מיורו 2016 ישתתפו בטורניר הגמר 24 נבחרות[1].

שלב המוקדמות עבר מספר רב של שינויים. ביורו 1960 ו-1964 מוקדמות הטורניר היו בשיטת נוקאאוט כשכל שלב כלל צמד משחקים בשיטת בית וחוץ. מ-יורו 1968 עד יורו 1976 המוקדמות היו בשלב הראשון בשיטת ליגה של 8 בתים, כשמקום ראשון בכל בית עלה לשלב רבע הגמר של הטורניר, אשר התקיים בשיטת נוקאאוט הכולל משחקי בית וחוץ. מיורו 1980 עד יורו 1992 שלב המוקדמות התקיים בשיטת ליגה של 7 בתים, כשמקום ראשון בכל בית העפיל לטורניר הגמר יחד עם המדינה המארחת אשר העפילה אוטומטית. מיורו 1996 עד יורו 2004 המוקדמות היו ברובן בשיטת הבתים בתוספת משחקי פלייאוף בהם השתתפו הנבחרות שסיימו במקום השני בבתים. ביורו 2008 המוקדמות היו במתכונת ליגה של 7 בתים, כששני המקומות הראשונים בכל בית עלו ישירות לטורניר הגמר בנוסף לשתי המדינות המארחות.

החל מיורו 1980 הנבחרת או הנבחרות המארחות את טורניר הגמר מעפילות אליו אוטומטית. הנבחרת הזוכה אינה מקבלת כרטיס אוטומטי לטורניר הגמר.

שלב המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרות המשתתפות במוקדמות אליפות אירופה מחולקות לקבוצות דרוג בעזרת שיטת הדירוג של אופ"א. בכל בית בשלב המוקדמות מוגרלת נבחרת אחת מכל קבוצת דירוג, כך שאין שתי נבחרות בעלות אותו הדרוג בבית אחד. מכיוון שמספר הנבחרות המשתתפות בטורניר אינו מתחלק במספר הבתים, מספר בתים יכילו נבחרת אחת יותר מבבתים אחרים. כל בית עורך תחרות פנימית במבנה ליגה, כאשר הנבחרות המסיימות בשני המקומות הראשונים עולות לטורניר הגמר.

מיקום הנבחרות בכל בית נקבע לפי מספר הנקודות אשר כל נבחרת צברה במהלך שלב המוקדמות. אם שתי נבחרות או יותר בעלות ניקוד זהה, מקומם נקבע לפי השיטה הבאה:

  1. מספר הנקודות אשר כל נבחרת צברה בבית פנימי המורכב מהקבוצות בעלות הניקוד הזהה,
  2. הפרש השערים נגד הנבחרות בעלות הניקוד הזהה,
  3. מספר השערים אשר נכבשו נגד הנבחרות בעלות הניקוד הזהה,
  4. מספר שערי החוץ אשר נכבשו נגד הנבחרות בעלות הניקוד הזהה,
  5. הפרש השערים הכולל,
  6. מספר השערים הכולל,
  7. מספר שערי החוץ הכולל,
  8. ניקוד לפי שיטת דירוג המשחק ההוגן של אופ"א,
  9. הגרלה.

שלב המוקדמות מתחיל בסתיו שאחרי טורניר גביע העולם, כשנתיים לפני טורניר הגמר של אליפות אירופה.

טורניר הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

16 הנבחרות אשר עלו לטורניר הגמר מחולקות ל-4 בתים. ראשי הבתים נקבעים מראש כאשר הנבחרת או הנבחרות המארחות והאלופה המכהנת (אם עלתה לטורניר הגמר) נבחרות אוטומטית. ראשי הבתים הנותרות הן הנבחרות בעלות הניקוד הגבוה לפי שיטת הדירוג של אופ"א. שאר המשתתפות בכל בית נקבעות על ידי הגרלה. כל נבחרת נפגשת פעם אחת עם שאר חברות הבית. שתי הנבחרות המסיימות במקומות הראשונים בכל בית עולות לשלב רבע הגמר להמשך הטורניר בשיטת נוקאאוט. כאשר שתי נבחרות או יותר מסיימות את השלב הראשון עם מספר נקודות זהה, שובר השוויון זהה לשובר השוויון בשלב המוקדמות. בסוף הטורניר לא מתקיים משחק למקומות 3 ו-4. בטורניר הגמר ב-2016 אשר נערך בצרפת נערך שינוי מהותי במבנה הטורניר כאשר במקום 16 נבחרות אשר מחולקות ל-4 בתים משחקות 24 נבחרות אשר מחולקות ל-6 בתים . שתי המסיימות ראשונות מכל בית עולות לשלב שמינית הגמר בצרוף 4 נבחרות בעלות המאזן הטוב ביותר אשר סיימו במקום השלישי.

הגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת הזוכה באליפות אירופה מקבלת את "גביע הנרי דלוניי", על שמו של מנכ"ל אופ"א הראשון והוגה אליפות אירופה בכדורגל, אשר כבר ב-1927 הציע לפיפ"א להקים טורניר אליפות למדינות באירופה. הגביע נוצר על ידי ארתור ברטראנד בפריז בשנת 1960. הנבחרת הזוכה מחזיקה בגביע למשך 4 שנים, עד לטורניר אליפות אירופה הבא, אשר בו יועבר הגביע לנבחרת הזוכה. ב-2008 חודש הגביע, וזוכות העבר נחרטו על גבו.

טורינירי אליפות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מארחת גמר מקומות 3-4
מנצחת תוצאה סגנית מקום שלישי תוצאה מקום רביעי
1960
פרטים
צרפת ברית המועצות (1955-1980)ברית המועצות (1955-1980)
 ברית המועצות
2–1
בתום הארכה
יוגוסלביהיוגוסלביה
 יוגוסלביה
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה
 צ'כוסלובקיה
2–0 צרפתצרפת
 צרפת
1964
פרטים
ספרד ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977)
 ספרד
2–1 ברית המועצות (1955-1980)ברית המועצות (1955-1980)
 ברית המועצות
הונגריה (1957-1989)הונגריה (1957-1989)
 הונגריה
3–1
בתום הארכה
דנמרקדנמרק
 דנמרק
1968
פרטים
איטליה איטליהאיטליה
 איטליה
1–1 בתום הארכה
2 - 0 במשחק החוזר
יוגוסלביהיוגוסלביה
 יוגוסלביה
אנגליהאנגליה
 אנגליה
2–0 ברית המועצות (1955-1980)ברית המועצות (1955-1980)
 ברית המועצות
1972
פרטים
בלגיה גרמניהגרמניה
מערב גרמניה
3–0 ברית המועצות (1955-1980)ברית המועצות (1955-1980)
 ברית המועצות
בלגיהבלגיה
 בלגיה
2–1 הונגריה (1957-1989)הונגריה (1957-1989)
 הונגריה
1976
פרטים
יוגוסלביה צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה
 צ'כוסלובקיה
2–2 בתום הארכה
5–3 בפנדלים
גרמניהגרמניה
מערב גרמניה
הולנדהולנד
 הולנד
3–2
בתום הארכה
יוגוסלביהיוגוסלביה
 יוגוסלביה
1980
פרטים
איטליה גרמניהגרמניה
מערב גרמניה
2–1 בלגיהבלגיה
 בלגיה
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה
 צ'כוסלובקיה
1–1 בתום הארכה
9–8 בפנדלים
איטליהאיטליה
 איטליה
שנה מארחת גמר מפסידות חצאי הגמר[א]
מנצחת תוצאה סגנית
1984
פרטים
צרפת צרפתצרפת
 צרפת
2–0 ספרדספרד
 ספרד
 
פורטוגלפורטוגל
 פורטוגל
/
דנמרקדנמרק
 דנמרק
1988
פרטים
מערב גרמניה הולנדהולנד
 הולנד
2–0 ברית המועצותברית המועצות
 ברית המועצות
 
/
איטליהאיטליה
 איטליה
1992
פרטים
שוודיה דנמרקדנמרק
 דנמרק
2–0 גרמניהגרמניה
 גרמניה
 
שוודיהשוודיה
 שוודיה
/
הולנדהולנד
 הולנד
1996
פרטים
אנגליה גרמניהגרמניה
 גרמניה
2–1
שער הזהב
צ'כיהצ'כיה
 צ'כיה
 
צרפתצרפת
 צרפת
/
אנגליהאנגליה
 אנגליה
2000
פרטים
בלגיה והולנד צרפתצרפת
 צרפת
2–1
שער הזהב
איטליהאיטליה
 איטליה
 
פורטוגלפורטוגל
 פורטוגל
/
הולנדהולנד
 הולנד
2004
פרטים
פורטוגל יווןיוון
 יוון
1–0 פורטוגלפורטוגל
 פורטוגל
 
צ'כיהצ'כיה
 צ'כיה
/
הולנדהולנד
 הולנד
2008
פרטים
אוסטריה ושווייץ ספרדספרד
 ספרד
0-1 גרמניהגרמניה
 גרמניה
 
רוסיהרוסיה
 רוסיה
/
טורקיהטורקיה
 טורקיה
2012
פרטים
פולין ואוקראינה ספרדספרד
 ספרד
0-4 איטליהאיטליה
 איטליה
 
פורטוגלפורטוגל
 פורטוגל
/
גרמניהגרמניה
 גרמניה
2016
פרטים
צרפת פורטוגלפורטוגל
 פורטוגל
0-1
בתום הארכה
צרפתצרפת
 צרפת
 
ויילסויילס
 ויילס
/
גרמניהגרמניה
 גרמניה
2020
פרטים
13 ערים ב-13 מדינות שונות
  1. ^ מאז 1980 לא נערך משחק על המקום השלישי. מפסידות חצאי הגמר מסודרות בסדר אלפביתי.

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

33 נבחרות שונות[2] השתתפו בטורניר הגמר לפחות פעם אחת, מתוכן 12 נבחרות הופיעו במעמד הגמר ו-10 זכו בטורניר.  גרמניה היא שיאנית ההופעות בטורניר הגמר, גמרי הטורניר וזכיות באליפות (בקטגוריה האחרונה בתיקו עם  ספרד).

נבחרת הופעות זכיות סגנויות
נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 12 3 (1972, 1980, 1996) 3 (1976, 1992, 2008)
נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 10 3 (1964, 2008, 2012) 1 (1984)
נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 9 2 (1984, 2000) 1 (2016)
נבחרת ברית המועצות בכדורגל ברית המועצות 11 1 (1960) 3 (1964, 1972, 1988)
נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 9 1 (1968) 2 (2000, 2012)
נבחרת צ'כוסלובקיה בכדורגל צ'כוסלובקיה 9 1 (1976) 1 (1996)
נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל 7 1 (2016) 1 (2004)
נבחרת הולנד בכדורגל הולנד 9 1 (1988) -
נבחרת דנמרק בכדורגל דנמרק 8 1 (1992) -
נבחרת יוון בכדורגל יוון 4 1 (2004) -
נבחרת יוגוסלביה בכדורגל יוגוסלביה[3] 5 - 2 (1960, 1968)
נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה 5 - 1 (1980)
נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה 9 - -
נבחרת שוודיה בכדורגל שוודיה 6 - -
נבחרת רומניה בכדורגל רומניה 5 - -
נבחרת קרואטיה בכדורגל קרואטיה 5 - -
נבחרת טורקיה בכדורגל טורקיה 4 - -
נבחרת שווייץ בכדורגל שווייץ 4 - -
נבחרת הונגריה בכדורגל הונגריה 3 - -
נבחרת פולין בכדורגל פולין 3 - -
נבחרת אירלנד בכדורגל אירלנד 3 - -
נבחרת בולגריה בכדורגל בולגריה 2 - -
נבחרת סקוטלנד בכדורגל סקוטלנד 2 - -
נבחרת אוקראינה בכדורגל אוקראינה 2 - -
נבחרת אוסטריה בכדורגל אוסטריה 2 - -
נבחרת ויילס בכדורגל ויילס 1 - -
נבחרת איסלנד בכדורגל איסלנד 1 - -
נבחרת צפון אירלנד בכדורגל צפון אירלנד 1 - -
נבחרת סלובקיה בכדורגל סלובקיה 1 - -
נבחרת אלבניה בכדורגל אלבניה 1 - -
נבחרת נורווגיה בכדורגל נורווגיה 1 - -
נבחרת סלובניה בכדורגל סלובניה 1 - -
נבחרת לטביה בכדורגל לטביה 1 - -

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגל בינלאומי

      פיפ"א | גביע העולם | גביע הקונפדרציות | הדירוג העולמי | כדורגלן השנה

World Map FIFA.svg
     אסיה: AFCגביע אסיה
     אפריקה: CAFגביע אפריקה לאומות
     צפון ומרכז אמריקה: CONCACAFגביע הזהב
     דרום אמריקה: CONMEBOLקופה אמריקה
     אוקיאניה: OFCגביע אוקיאניה לאומות
     אירופה: UEFAאליפות אירופה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליפות אירופה 2016 באתר ה-אופ"א (באנגלית).
  2. ^ פיפ"א ואופ"א הכירו באופן רשמי שצ'כיה (צ'כוסלובקיה), גרמניה (גרמניה המערבית), רוסיה (ברית המועצות וחבר המדינות) וסרביה (יוגוסלביה) הן יורשות התארים והסטטיסטיקה של הנבחרות אשר פורקו (בסוגריים).
  3. ^ לא כולל את העלייה ממוקדמות יורו 1992 מפני הסנקציות אשר מנעו מנבחרת  יוגוסלביה להשתתף בטורניר הגמר.