אליפות אירופה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפות אירופה בכדורגל (יורו)
ענף כדורגל
שנת ייסוד 1960
ארגון מפעיל אופ"א
מספר מתמודדים 53 (מוקדמות)
24 (טורניר גמר)
יבשת אירופה
שמות קודמים גביע אירופה לאומות
אלוף/ה נוכחי/ת ספרדFlag of Spain.svg  ספרד (3)
הכי הרבה זכיות גרמניה וספרד (3)

אליפות אירופה בכדורגל (אנגלית: UEFA European Football Championship) או יורו בשמה הנפוץ, היא תחרות הכדורגל המרכזית לנבחרות המאורגנת על ידי אופ"א, הקונפדרציה האירופית לכדורגל. האליפות נערכה לראשונה ב-1960 ומאז מתקיימת פעם בארבע שנים. שמה המקורי היה "גביע אירופה לאומות". האליפות האחרונה נערכה ב-2016 והמארחת הייתה צרפת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון להקמת טורניר אליפות למדינות באירופה החל כבר ב-1927, כאשר הנרי דלוניי אשר היה חבר בוועד המנהל של פיפ"א ולימים מנכ"ל אופ"א הראשון, הציע לפיפ"א לארגן טורניר שכזה. ב-1958, כ-4 שנים לאחר הקמת אופ"א, החל שלב המוקדמות של הטורניר הראשון בו השתתפו 17 נבחרות, אשר מתוכן עלו לטורניר הגמר שנערך בצרפת 4 נבחרות.

מבנה הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפויות הראשונות, מיורו 1960 עד ליורו 1976 השתתפו בטורניר הגמר ארבע נבחרות במתכונת פיינל פור. מיורו 1980 עד ליורו 1992 השתתפו בטורניר הגמר שמונה נבחרות. בשלב הראשון חולקו הנבחרות ל-2 בתים בהן כל נבחרת שיחקה פעם אחת עם שאר החברות בבית. 2 הנבחרות הראשונות בכל בית עלו לשלב חצי הגמר. החל מיורו 1996 הונהגה המתכונת הנוכחית, בה משתתפות בטורניר הגמר 16 נבחרות. אופ"א הודיעה שהחל מיורו 2016 ישתתפו בטורניר הגמר 24 נבחרות[1].

שלב המוקדמות עבר מספר רב של שינויים. ביורו 1960 ו-1964 מוקדמות הטורניר היו בשיטת נוקאאוט כשכל שלב כלל צמד משחקים בשיטת בית וחוץ. מ-יורו 1968 עד יורו 1976 המוקדמות היו בשלב הראשון בשיטת ליגה של 8 בתים, כשמקום ראשון בכל בית עלה לשלב רבע הגמר של הטורניר, אשר התקיים בשיטת נוקאאוט הכולל משחקי בית וחוץ. מיורו 1980 עד יורו 1992 שלב המוקדמות התקיים בשיטת ליגה של 7 בתים, כשמקום ראשון בכל בית העפיל לטורניר הגמר יחד עם המדינה המארחת אשר העפילה אוטומטית. מיורו 1996 עד יורו 2004 המוקדמות היו ברובן בשיטת הבתים בתוספת משחקי פלייאוף בהם השתתפו הנבחרות שסיימו במקום השני בבתים. ביורו 2008 המוקדמות היו במתכונת ליגה של 7 בתים, כששני המקומות הראשונים בכל בית עלו ישירות לטורניר הגמר בנוסף לשתי המדינות המארחות.

החל מיורו 1980 הנבחרת או הנבחרות המארחות את טורניר הגמר מעפילות אליו אוטומטית. הנבחרת הזוכה אינה מקבלת כרטיס אוטומטי לטורניר הגמר.

שלב המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרות המשתתפות במוקדמות אליפות אירופה מחולקות לקבוצות דרוג בעזרת שיטת הדירוג של אופ"א. בכל בית בשלב המוקדמות מוגרלת נבחרת אחת מכל קבוצת דירוג, כך שאין שתי נבחרות בעלות אותו הדרוג בבית אחד. מכיוון שמספר הנבחרות המשתתפות בטורניר אינו מתחלק במספר הבתים, מספר בתים יכילו נבחרת אחת יותר מבבתים אחרים. כל בית עורך תחרות פנימית במבנה ליגה, כאשר הנבחרות המסיימות בשני המקומות הראשונים עולות לטורניר הגמר.

מיקום הנבחרות בכל בית נקבע לפי מספר הנקודות אשר כל נבחרת צברה במהלך שלב המוקדמות. אם שתי נבחרות או יותר בעלות ניקוד זהה, מקומם נקבע לפי השיטה הבאה:

  1. מספר הנקודות אשר כל נבחרת צברה בבית פנימי המורכב מהקבוצות בעלות הניקוד הזהה,
  2. הפרש השערים נגד הנבחרות בעלות הניקוד הזהה,
  3. מספר השערים אשר נכבשו נגד הנבחרות בעלות הניקוד הזהה,
  4. מספר שערי החוץ אשר נכבשו נגד הנבחרות בעלות הניקוד הזהה,
  5. הפרש השערים הכולל,
  6. מספר השערים הכולל,
  7. מספר שערי החוץ הכולל,
  8. ניקוד לפי שיטת דירוג המשחק ההוגן של אופ"א,
  9. הגרלה.

שלב המוקדמות מתחיל בסתיו שאחרי טורניר גביע העולם, כשנתיים לפני טורניר הגמר של אליפות אירופה.

טורניר הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

16 הנבחרות אשר עלו לטורניר הגמר מחולקות ל-4 בתים. ראשי הבתים נקבעים מראש כאשר הנבחרת או הנבחרות המארחות והאלופה המכהנת (אם עלתה לטורניר הגמר) נבחרות אוטומטית. ראשי הבתים הנותרות הן הנבחרות בעלות הניקוד הגבוה לפי שיטת הדירוג של אופ"א. שאר המשתתפות בכל בית נקבעות על ידי הגרלה. כל נבחרת נפגשת פעם אחת עם שאר חברות הבית. שתי הנבחרות המסיימות במקומות הראשונים בכל בית עולות לשלב רבע הגמר להמשך הטורניר בשיטת נוקאאוט. כאשר שתי נבחרות או יותר מסיימות את השלב הראשון עם מספר נקודות זהה, שובר השוויון זהה לשובר השוויון בשלב המוקדמות. בסוף הטורניר לא מתקיים משחק למקומות 3 ו-4. בטורניר הגמר ב-2016 אשר נערך בצרפת נערך שינוי מהותי במבנה הטורניר כאשר במקום 16 נבחרות אשר מחולקות ל-4 בתים משחקות 24 נבחרות אשר מחולקות ל-6 בתים . שתי המסיימות ראשונות מכל בית עולות לשלב שמינית הגמר בצרוף 4 נבחרות בעלות המאזן הטוב ביותר אשר סיימו במקום השלישי.

הגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת הזוכה באליפות אירופה מקבלת את "גביע הנרי דלוניי", על שמו של מנכ"ל אופ"א הראשון והוגה אליפות אירופה בכדורגל, אשר כבר ב-1927 הציע לפיפ"א להקים טורניר אליפות למדינות באירופה. הגביע נוצר על ידי ארתור ברטראנד בפריז בשנת 1960. הנבחרת הזוכה מחזיקה בגביע למשך 4 שנים, עד לטורניר אליפות אירופה הבא, אשר בו יועבר הגביע לנבחרת הזוכה. ב-2008 חודש הגביע, וזוכות העבר נחרטו על גבו.

טורינירי אליפות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מארחת גמר מקומות 3-4
מנצחת תוצאה סגנית מקום שלישי תוצאה מקום רביעי
1960
פרטים
צרפת ברית המועצות (1955-1980)Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg
ברית המועצות
2–1
בתום הארכה
יוגוסלביהFlag of SFR Yugoslavia.svg
יוגוסלביה
צ'כוסלובקיהFlag of the Czech Republic.svg
צ'כוסלובקיה
2–0 צרפתFlag of France.svg
צרפת
1964
פרטים
ספרד ספרד (1945-1977)Flag of Spain (1945 - 1977).svg
ספרד
2–1 ברית המועצות (1955-1980)Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg
ברית המועצות
הונגריה (1957-1989)Flag of Hungary (1957-1989; unofficial).png
הונגריה
3–1
בתום הארכה
דנמרקFlag of Denmark.svg
דנמרק
1968
פרטים
איטליה איטליהFlag of Italy.svg
איטליה
1–1 בתום הארכה
2 - 0 במשחק החוזר
יוגוסלביהFlag of SFR Yugoslavia.svg
יוגוסלביה
אנגליהFlag of England.svg
אנגליה
2–0 ברית המועצות (1955-1980)Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg
ברית המועצות
1972
פרטים
בלגיה גרמניהFlag of Germany.svg
מערב גרמניה
3–0 ברית המועצות (1955-1980)Flag of the Soviet Union (1955-1980).svg
ברית המועצות
בלגיהFlag of Belgium (civil).svg
בלגיה
2–1 הונגריה (1957-1989)Flag of Hungary (1957-1989; unofficial).png
הונגריה
1976
פרטים
יוגוסלביה צ'כוסלובקיהFlag of the Czech Republic.svg
צ'כוסלובקיה
2–2 בתום הארכה
5–3 בפנדלים
גרמניהFlag of Germany.svg
מערב גרמניה
הולנדFlag of the Netherlands.svg
הולנד
3–2
בתום הארכה
יוגוסלביהFlag of SFR Yugoslavia.svg
יוגוסלביה
1980
פרטים
איטליה גרמניהFlag of Germany.svg
מערב גרמניה
2–1 בלגיהFlag of Belgium (civil).svg
בלגיה
צ'כוסלובקיהFlag of the Czech Republic.svg
צ'כוסלובקיה
1–1 בתום הארכה
9–8 בפנדלים
איטליהFlag of Italy.svg
איטליה
שנה מארחת גמר מפסידות חצאי הגמר[א]
מנצחת תוצאה סגנית
1984
פרטים
צרפת צרפתFlag of France.svg
צרפת
2–0 ספרדFlag of Spain.svg
ספרד
 
פורטוגלFlag of Portugal.svg
פורטוגל
/
דנמרקFlag of Denmark.svg
דנמרק
1988
פרטים
מערב גרמניה הולנדFlag of the Netherlands.svg
הולנד
2–0 ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg
ברית המועצות
 
/
איטליהFlag of Italy.svg
איטליה
1992
פרטים
שוודיה דנמרקFlag of Denmark.svg
דנמרק
2–0 גרמניהFlag of Germany.svg
גרמניה
 
שוודיהFlag of Sweden.svg
שוודיה
/
הולנדFlag of the Netherlands.svg
הולנד
1996
פרטים
אנגליה גרמניהFlag of Germany.svg
גרמניה
2–1
שער הזהב
צ'כיהFlag of the Czech Republic.svg
צ'כיה
 
צרפתFlag of France.svg
צרפת
/
אנגליהFlag of England.svg
אנגליה
2000
פרטים
בלגיה והולנד צרפתFlag of France.svg
צרפת
2–1
שער הזהב
איטליהFlag of Italy.svg
איטליה
 
פורטוגלFlag of Portugal.svg
פורטוגל
/
הולנדFlag of the Netherlands.svg
הולנד
2004
פרטים
פורטוגל יווןFlag of Greece.svg
יוון
1–0 פורטוגלFlag of Portugal.svg
פורטוגל
 
צ'כיהFlag of the Czech Republic.svg
צ'כיה
/
הולנדFlag of the Netherlands.svg
הולנד
2008
פרטים
אוסטריה ושווייץ ספרדFlag of Spain.svg
ספרד
0-1 גרמניהFlag of Germany.svg
גרמניה
 
רוסיהFlag of Russia.svg
רוסיה
/
טורקיהFlag of Turkey.svg
טורקיה
2012
פרטים
פולין ואוקראינה ספרדFlag of Spain.svg
ספרד
0-4 איטליהFlag of Italy.svg
איטליה
 
פורטוגלFlag of Portugal.svg
פורטוגל
/
גרמניהFlag of Germany.svg
גרמניה
2016
פרטים
צרפת
2020
פרטים
אין מארחת יחידה
  1. ^ מאז 1980 לא נערך משחק על המקום השלישי. מפסידות חצאי הגמר מסודרות בסדר אלפביתי.

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

27 נבחרות שונות[2] השתתפו בטורניר הגמר לפחות פעם אחת, מתוכן 12 נבחרות הופיעו במעמד הגמר ו-9 זכו בטורניר. גרמניה היא שיאנית ההופעות בטורניר הגמר, גמרי הטורניר וזכיות באליפות (בקטגוריה האחרונה בתיקו עם ספרד).

נבחרת הופעות זכיות סגנויות
גרמניהFlag of Germany.svg  גרמניה 11 3 (1972, 1980, 1996) 3 (1976, 1992, 2008)
ספרדFlag of Spain.svg  ספרד 9 3 (1964, 2008, 2012) 1 (1984)
צרפתFlag of France.svg  צרפת 8 2 (1984, 2000) -
רוסיהFlag of Russia.svg  רוסיה 10 1 (1960) 3 (1964, 1972, 1988)
איטליהFlag of Italy.svg  איטליה 8 1 (1968) 2 (2000, 2012)
צ'כיהFlag of the Czech Republic.svg  צ'כיה 8 1 (1976) 1 (1996)
הולנדFlag of the Netherlands.svg  הולנד 8 1 (1988) -
יווןFlag of Greece.svg  יוון 3 1 (2004) -
דנמרקFlag of Denmark.svg  דנמרק 7 1 (1992) -
סרביהFlag of Serbia.svg  סרביה[3] 5 - 2 (1960, 1968)
פורטוגלFlag of Portugal.svg  פורטוגל 6 - 1 (2004)
בלגיהFlag of Belgium (civil).svg  בלגיה 5 - 1 (1980)
אנגליהFlag of England.svg  אנגליה 8 - -
שוודיהFlag of Sweden.svg  שוודיה 6 - -
רומניהFlag of Romania.svg  רומניה 5 - -
קרואטיהFlag of Croatia.svg  קרואטיה 5 - -
טורקיהFlag of Turkey.svg  טורקיה 4 - -
שווייץFlag of Switzerland.svg  שווייץ 4 - -
הונגריהFlag of Hungary.svg  הונגריה 3 - -
אירלנדFlag of Ireland.svg  אירלנד 3 - -
פוליןFlag of Poland.svg  פולין 3 - -
אוסטריהFlag of Austria.svg  אוסטריה 2 - -
בולגריהFlag of Bulgaria.svg  בולגריה 2 - -
סקוטלנדFlag of Scotland.svg  סקוטלנד 2 - -
לטביהFlag of Latvia.svg  לטביה 1 - -
נורווגיהFlag of Norway.svg  נורווגיה 1 - -
סלובניהFlag of Slovenia.svg  סלובניה 1 - -

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגל בינלאומי

      פיפ"א | גביע העולם | גביע הקונפדרציות | הדירוג העולמי | כדורגלן השנה

World Map FIFA.svg
     אסיה: AFCגביע אסיה
     אפריקה: CAFגביע אפריקה לאומות
     צפון ומרכז אמריקה: CONCACAFגביע הזהב
     דרום אמריקה: CONMEBOLקופה אמריקה
     אוקיאניה: OFCגביע אוקיאניה לאומות
     אירופה: UEFAאליפות אירופה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליפות אירופה 2016 באתר ה-אופ"א (באנגלית).
  2. ^ פיפ"א ואופ"א הכירו באופן רשמי שצ'כיה (צ'כוסלובקיה), גרמניה (גרמניה המערבית), רוסיה (ברית המועצות וחבר המדינות) וסרביה (יוגוסלביה) הן יורשות התארים והסטטיסטיקה של הנבחרות אשר פורקו (בסוגריים).
  3. ^ לא כולל את העלייה ממוקדמות יורו 1992 מפני הסנקציות אשר מנעו מנבחרת יוגוסלביה להשתתף בטורניר הגמר.