גלולה למניעת היריון
גלולות למניעת היריון (לעיתים מכונות רק "גלולות") הן אמצעי מניעה המיועד לנשים ונחשב לבעל יעילות גבוהה. הגלולות נכנסו לשוק התרופות בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 ומשמשות מיליוני נשים ברחבי העולם.
החומרים הפעילים העיקריים בגלולות הם הורמוני המין הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון, או אנלוגים סינתטיים דומים שלהם. הפרוגסטרון פועל על המוח, ומונע את הפרשת הגונדוטרופינים (FSH ו-LH) וכך נמנע הביוץ. האסטרוגן מסייע לפרוגסטרון במניעת הביוץ. הפרוגסטרון שבגלולה פועל גם למנוע מרירית הרחם את השינויים שנדרשים לקליטת הביצית המופרית.
גלולות למניעת היריון עם יתרונות נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחלק מהגלולות יש גם התוויות נוספות. הגלולה "יאז" מותווית גם לטיפול באקנה בינוני בגיל ההתבגרות, בתסמונת קדם וסתית חמורה (PMDD) ובשיעור יתר; הגלולות "דיאנה 35" ו"אסטל" מותוויות לטיפול באקנה ושיעור יתר. הגלולה דיאנה מתווה גם קלינית כטיפול יעיל לעידון תווי הפנים וקווי מתאר של הגוף,ריכוך במיתרי הקול והענקת מראה עדין ונשי יותר לגוף בקרב נשים וגברים כאחד. קיימים מחקרים קליניים האוסרים ומזהירים משימוש בדיאנה לצרכים אלה. הגלולה "קלייר" מותווית גם להפחתת דימום וסת כבד באמצעות הפרוגסטין דיאנוגסט[1]; הגלולה "יאז פלוס" מכילה גם חומצה פולית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית בעוברים[2][3][4].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרשת הפרוגסטרון והאסטרוגן על ידי השחלות התגלתה בשנות ה-30. מתן הורמונים אלו בצורה ישירה הייתה בעייתית, שכן הורמונים טבעיים אלו מתפרקים מהר ברוק ובקיבה, וכך נמנעת ספיגתם היעילה ממערכת העיכול למחזור הדם. במחקר שנמשך משנות ה-30 ועד לשנות ה-50 הצליחו לייצר הורמונים סינתטיים שיגיעו למחזור הדם, ובשנות ה-60 אלה יצאו לשוק בארצות הברית בצורת גלולות (שאביהן הרשמי הוא הביוכימאי האמריקאי ד"ר גרגורי פינקוס, שעמד בראש צוות שכלל גם את קארל דג׳ארסי היהודי ניצול השואה ואשר למעשה היה ממציא הגלולה, פרנק קולטון ומין צ'ה צ'אנג), וחוללו מהפכה בתחום האמצעים למניעת היריון בארצות הברית. בגרסאותיהן הראשונות, הכילו הגלולות מינון הגבוה עד פי 10 מהמקובל בעשור השני של המאה ה-21. אולם, לאחר שהתגלו תופעות לוואי המשפיעות על מחזור הדם, על מנגנון הקרישה ועל העלאת הסיכון לסרטן, והיות שלא נצפה הבדל מבחינת היעילות במניעת היריון, החלו להוריד את המינונים בהדרגה עד למינונים הנמוכים המקובלים כיום. כמו כן, החלו לייצר גלולה חדשה אשר מכילה מינונים שונים של אסטרוגן ושל פרוגסטרון עבור כל יום במהלך המחזור, בניסיון לחקות את מחזור השחלה. לגלולה זו ניתן השם "הגלולה הטריפאזית", בעוד שלגלולה הקודמת קראו "הגלולה המונופאזית".
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגלולה למניעת היריון מכילה את שני הורמוני המין הנשיים, האסטרוגן והפרוגסטרון. הפרוגסטרון פועל למניעת הפרשת הגונדוטרופינים (ההורמון מגרה זקיק - FSH והורמון ההצהבה-LH), שהם ההורמונים שמייצרת בלוטת יותרת המוח כדי לגרות את איברי המין לייצר תאי זרע או ביציות. כפועל יוצא מכך נמנע הביוץ. האסטרוגן מסייע לפרוגסטרון במניעת הביוץ. הפרוגסטרון שבגלולה פועל גם למנוע מרירית הרחם את השינויים שנדרשים לקליטת הביצית המופרית.
יעילות הגלולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב"שימוש מושלם" – כלומר כל עוד מקפידים ליטול אותן בדיוק לפי הוראות השימוש, וכל עוד הנטילה נעשית באופן קבוע ובאותה השעה מדי יום, ללא שכחה והפסקות – מידת יעילותן של הגלולות עומדת על 99.7%.[5]
ב"שימוש טיפוסי" – הכולל הפסקות, שכחה, אי הקפדה על דיוק – היעילות יורדת ל-91%. לצעירות שאורח חייהן מקשה להן לשמור על שגרת "שימוש מושלם" ממליצים איגודי הגינקולוגים על התקן תוך-רחמי אשר יעיל במניעת היריון ב-99.8% משום שהוא פועל ברציפות 3–5 שנים[6].
הנחיות נטילה: עבור רוב הגלולות, ההנחיות הן לקחת את הגלולה מדי יום בשעה קבועה במשך 21 יום ולאחר מכן לעשות הפסקה בת שבעה ימים. בסוג מסוים של גלולות ישנן 24 גלולות עם חומר פעיל ו-4 גלולות דמה במהלכן מופיעה הווסת, המאפשרות לקיחה רציפה של גלולה מדי יום. סוג זה עוזר, בין היתר, לנשים אשר מתקשות בשמירה על מועדי נטילת הגלולות והפסקתן. גלולות אחרות ניטלות באופן רציף ואז אין הפסקה דמוית הווסת (למשל גלולות לנשים מניקות). אם תשכח האישה לקחת את הגלולה בזמן, הדבר יפגע ביעילותה.
- החמצה של נטילת שתי גלולות רצופות מחייבת שימוש באמצעי מניעה נוספים לא-הורמונליים באותו חודש לשם גיבוי.
- במשך חודש הנטילה הראשון (ולאחר הפסקה) יש להשתמש באמצעי נוסף.
- נטילת תרופות שונות עלולה לפגוע ביעילות הגלולה.
- שלשול או הקאה מונעים ספיגה ראויה של ההורמונים הנמצאים בגלולה ופוגעים ביעילותה.
אינדקס פרל (pearl index) הוא מדד המשמש לבחינת יעילותם של אמצעי מניעה. המדד מבוטא כ"מספר ההריונות בקרב 100 נשים פוריות נורמליות למשך תקופה של שנה". כל צורה של מניעת היריון זוכה לשני אינדקסי פרל: "יעילות האמצעי", המייצג שימוש מושלם באמצעי ההגנה, ו"יעילות טיפוסית", המייצג שימוש טיפוסי כלומר שימוש שאינו מושלם באמצעי המניעה.
- בשימוש מושלם מקבלת הגלולה על-פי ההערכה אינדקס פרל של 0.3-1.25. המשמעות היא שבתנאים אידיאלים ושימוש נכון בגלולה, ייכנסו להיריון 0.3-1.25 נשים בממוצע לשנה, בקרב 100 נשים.
- סטטיסטית, במקרה של שימוש טיפוסי, הגלולה מקבלת אינדקס פרל של 2.5-8, כלומר שבקרב 100 נשים שייקחו את הגלולה, 2.5-8 נשים בממוצע לשנה ייכנסו להיריון.
הסתייגויות משימוש בגלולה ותופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגם שנמצא כי שימוש ארוך בגלולות אינו פוגע בפוריות האשה, ישנן הסתייגויות אחרות לשימוש בה. מחקרים אחדים מצאו כי שימוש של מעל ל-5 שנים בגלולות עוזר במניעת סוגי סרטן מסוימים, בעוד מחקרים אחרים טוענים כי שימוש ארוך טווח עלול להעלות את הסיכון ללקות במיני סרטן אחרים. סוגיית הסרטן טרם הוכרעה לגמרי ברמה אפידמיולוגית, אם כי ברמה התאית, ידוע מנגנון[7] השפעתם של ההורמונים המרכיבים את הגלולה, על איברי מין כגון שחלה, שד, צוואר הרחם והרחם. מנגנון זה יכול להסביר את תהליך השגשוג התאי הגורם לסרטן כאשר יוצא משליטה. כמו כן, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן הכלילה את הגלולות למניעת היריון ברשימת הגורמים שהם מסרטנים ודאיים בבני אדם[8].
כמו כן, גלולות עשויות לגרום לעליה בקרישיות הדם, ונשים הסובלות מנטייה לקרישיות יתר או הסובלות ממחלות שבהן ידועה הגברת הסיכון להיווצרות קרישי דם - צריכות לערוך בדיקות דם תקופתיות או להימנע לחלוטין מנטילת גלולות. גם על נשים המעשנות בקביעות - להימנע מנטילת גלולות. נוסף על כך, ישנן לא מעט נשים שמתלוננות על אובדן החשק המיני בעקבות השימוש בגלולות, תופעה שבדרך כלל נעלמת מספר חודשים לאחר הפסקת השימוש בגלולות. גלולות עשויות לגרום לתחושת נפיחות וכן לעליה במשקל ועליה בגודל וברגישות החזה.
במקרים מסוימים נטילת גלולות יכולה לגרום לעליה בכמות השיעור על הגוף, אולם במצבים כגון שחלה פוליציסטית ניתן לצפות להפחתה בכמות שיער הגוף. בשנות האלפיים החלו מחקרים הבודקים את תרומת הגלולות לתסמינים הדומים לתסמיני גיל המעבר. זאת, לאחר שנמצא כי מבין נשים צעירות רבות שפונות לרופא בתלונה על יובש בנרתיק וכאבים בעת קיום יחסי מין (שניים מהתסמינים של גיל המעבר בנשים) אחוז גבוה בצורה משמעותית נוטלות גלולות במינון נמוך של אסטרוגן, כפי שמקובל לרשום כיום.
סוגיות אתיות במרשם גלולות למניעת היריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרופאים רבים יש קשר עם יצרני תרופות מסוימים, מהן גם חברות לייצור גלולות. פעמים רבות הם רושמים לנשים את סוג הגלולות המיוצרות על ידי החברות הללו (תופעה שאיננה בלעדית לתחום הגלולות למניעת היריון). לראייה, בעת מתן המרשם הראשון לתרופה, האשה בדרך כלל מקבלת "דוגמית" של הגלולה, שהיא למעשה חפיסה מלאה של גלולות לשימוש לחודש הראשון. בנוסף מרשמי הגלולות ניתנים פעמים רבות על גבי נייר-ייעודי של יצרן הגלולות הכולל את לוגו הגלולה, ולא על טופסי מרשם-תרופות של קופת החולים.
חשיבותה של סוגיה זו נובעת, בין השאר, מהעובדה שתופעות לוואי מסוימות יכולות להיעלם בעת מעבר לגלולה של יצרן אחר, בה יש הבדלים קטנים ביחסי המינונים של הרכיבים השונים, גם אם הגלולה שייכת לאותה קבוצה של גלולות (כאלה מהדור החדש או גלולות עתירות אסטרוגן).
גלולות ומחזור חודשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מניעת הופעת הווסת: כאמור, ברוב הגלולות הוראות היצרנים הן לנטילת הגלולה לתקופות בנות 21 יום, כאשר בין חפיסה לחפיסה מופיע דימום דמוי המחזור החודשי (וסת). נטילה רצופה של חפיסות ללא הפסקה מונעת את הופעת הדימום, וקיימת מחלוקת מקצועית בשאלה האם יש סיכון בנטילה רצופה של הגלולות ללא הפסקה. בשנים האחרונות פותחו אמצעי מניעה חדשים על בסיס הורמונלי, הניתנים בזריקה או במדבקה באופן קבוע ומונעים הופעת הדימום לתקופה של מספר חודשים בכל פעם.
- הפחתת דימום וסת מוגבר: גלולות ניתנות גם כחלק מטיפול בדימום וסת כבד: מאפייני דימום מוגבר הם במקרים רבים החלפה תכופה מאוד של טמפונים או תחבושות, וכן שימוש בו זמנית הן בטמפון והן בתחבושת כדי למנוע זליגת דם, לצד תסמינים כמו חולשה, סחרחורות, כאבי ראש ואף התעלפויות[9]. גלולה המכילה דיאנוגסט מותווית להפחתת דימום וסת מוגבר.
התוויית נגד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי המלצות ה-CDC[10], גלולות למניעת היריון אסורות לשימוש במקרים הבאים:
- נשים מעשנות מעל גיל 35.
- גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות. (סוכרת, יתר לחץ דם)
- יתר לחץ דם
- פקקת ורידים עמוקה
- מוטציות ידועות הגורמות לקרישי דם.
- מחלת לב איסכמית.
- שבץ בעבר
- זאבת
- סרטן השד
- שחמת הכבד
- Hepatocellular adenoma or malignant hepatoma
- מיגרנה עם אאורה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "גלולה למניעת היריון - Oral contraceptive pill", באתר ויקירפואה
- על גלולות - "אינפומד"
- עינת שגיא אלפסה, שינוי מדיניות: המלצות להתקן תוך רחמי לנשים צעירות, באתר ynet, 27 בדצמבר 2015
- דניאלה נווה, גלולות למניעת היריון: כל מה שחשוב לדעת, באתר כללית, 3 במרץ 2024
- אייל בר אור, גלולות למניעת הריון, באתר מכבי שירותי בריאות, 28 בפברואר 2021
- טלי מלקמן זהבי, גלולה למניעת היריון, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 בפברואר 2014
- ליהי גבור, הברכה והקללה של הגלולה, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 8 במרץ 2017
אמילי אנתס, בלומברג ביזנסוויק, "זה נשמע נהדר, בעלי יכול לנסות את זה?": הגלולה, הזריקה - והמיליארדים, באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2017- ד"ר מעין ברנע-זהר, האם גלולות למניעת הריון מעלות את הסיכון לסרטן?, במדור "יש מקום לספק" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 בדצמבר 2017
- רוני בר, יותר ויותר נשים אומרות לא לגלולה. למה זה קורה?, באתר הארץ, 18 ביולי 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עלון מידע על קלייר באתר משרד הבריאות
- ^ גלולה למניעת הריון עם חומצה פולית, אתר "אינפומד"
- ^ המלצות משרד הבריאות לצריכת חומצה פולית
- ^ Folate-Fortified Birth Control Pill Approved
- ^ World Health Organization (2016). Selected practice recommendations for contraceptive use (Third ed.). Geneva: World Health Organization. p. 150. hdl:10665/252267. ISBN 9789241565400. OCLC 985676200.
- ^ נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי בעניין הרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח ארוך
- ^ J. Russo, Irma H. Russo, The role of estrogen in the initiation of breast cancer, The Journal of Steroid Biochemistry and Molecular Biology 102, 2006-12-01, עמ' 89–96 doi: 10.1016/j.jsbmb.2006.09.004
- ^ List of Classifications, Estrogen-progestogen oral contraceptives (combined), Agents classified by the IARC Monographs, Volumes 1–125, 12/2019
- ^ דימום וסת מוגבר, מכבי
- ^ Risks and side effects associated with estrogen-progestin contraceptives, www.uptodate.com
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.