גראובינדן
| |||
 | |||
| בית איכרים טיפוסי לקנטון | |||
| מדינה |
 שווייץ | ||
|---|---|---|---|
| רשות מחוקקת |
Grand Council of Grisons  | ||
| בירת הקנטון | כור | ||
| שפה רשמית |
גרמנית שווייצרית סטנדרטית, רומאנש, איטלקית | ||
| תאריך ייסוד | 1496 | ||
| שטח | 7,105 קמ"ר | ||
| גובה | 585 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Piz Bernina (4,048.6 מטר) | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה |
Moesa (253 מטר) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקנטון | 198,379 (31 בדצמבר 2018) | ||
| ‑ צפיפות | 28.0 נפש לקמ"ר (2019) | ||
| קואורדינטות | 46°45′N 9°30′E / 46.750°N 9.500°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.gr.ch | |||
  | |||
גראובינדן (בגרמנית: Graubünden, ⓘⒾ; בצרפתית: Grisons; באיטלקית: Grigioni; ברומאנש: Grischun) הוא הקנטון בעל השטח הגדול ביותר של שווייץ. הוא ממוקם בדרום-מזרח שווייץ. אוכלוסייתו מונה כ-199,021 תושבים (נכון ל-2019), ובירתו היא העיר כור.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטח הקנטון הוא 7,105 קמ"ר, אך רק כשליש ממנו מעובד. חמישית משטח הקנטון מיוער. אופיו הטופוגרפי הררי ונחצה על ידי עמקי הנהרות המרכזיים ריין ואין. חלק מהשטחים הפתוחים בקנטון מהווים חלק מהפרק השווייצרי הלאומי "פארק אלה" (Parc Ela).
כמה מפסגות האלפים המרכזיים נמצאות בקנטון, בהן הטודי (Tödi) המגיעה לגובה של 3,614 מ', פסגת הברנינה המגיעה לגובה של 4,048 מ'. חלק מפסגות ההרים כולל קרחונים מהמרשימים בעולם, אשר בשנים האחרונות עוברים תהליכי המסה בשל עליית החום העולמית. בין ההרים נמצאים כמה אגמים לרבות אגם סילבפלנה.
רכסי ההרים כוללים כמה מהעמקים העמוקים ביותר באירופה, אשר יושבו במקורם על ידי מתיישבים קלטים.
הקנטון גובל במדינת ליכטנשטיין מצפון, אוסטריה מצפון וממזרח ואיטליה מדרום ודרום-מזרח. הקנטון גובל בקנטונים סנט גלן וגלרוס מצפון-מערב, אורי ממערב וקנטון טיצ'ינו מדרום-מערב. עיר הבירה של קנטון גראובינדן היא כור המונה כ-35,000 תושבים.
העיירות סנט מוריץ ודבוס אשר זכו לשם עולמי ממוקמות בקנטון זה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב שטחי הקנטון היו בעבר חלק מפרובינציה רומית שהוקמה בשנת 15 לפנה"ס ושנקראה רטיה (Raetia). מאוחר יותר הפך האזור לחלק מאדמות הבישופות של העיר כור.
בשנת 1367 הוקמה בכור "הליגה לבית אל" (Gotteshausbund), אשר התנגדה לבישוף של כור. בעקבות ההתנגדות שקמה, נוסדה בשנת 1395 "הליגה האפורה" (Grauer Bund) - שעל שמה נקרא הקנטון.
מאוחר יותר הצטרפו ל"ליגה האפורה" שתי ליגות נוספות, ויחד הפכו למה שכונה קנטון גראובינדן. סמליהן של שלוש הליגות מרכיבים את סמל הקנטון.
בשנת 1496 חברה הליגה לקונפדרציה השווייצרית, אך נמנעה מלהתאחד עימה עד לשנת 1803.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הענפים העיקריים עליהם מתבססת כלכלת הקנטון הם חקלאות ותיירות. היעדים התיירותיים המרכזיים הם העיירה סנט מוריץ שבעמק אנגדין והעיירה דבוס, בה נערך מדי שנה כנס הפורום הכלכלי העולמי. עיקר התיירות מתרכז סביב אתרי הסקי היוקרתיים והמפותחים, אך היא נמשכת גם בעונות הקיץ. מספרי אתרי מרחצאות בקנטון, שהמרכזי שבהם בעיירה סנט מוריץ, מושכים אליהם קהל רב מכל רחבי העולם לאורך כל עונות השנה.
העיירה כור היא מרכז תעשייה אזורי מפותח, וכמו כן מרכז לייצור יינות מקומיים.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפות המדוברות בקנטון הן גרמנית (54%), רומאנש (31%) ואיטלקית (15%). הדתות הנפוצות במקום הן נצרות פרוטסטנטית ונצרות קתולית.
מחוזות ומועצות מקומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקנטון מחולק ל-11 מחוזות, שהם עצמם מחולקים ל-39 מחוזות משנה. המחוזות מחולקים בהתאם לגבולות הטופוגרפיים של הנוף. בקנטון קיימות 207 מועצות מקומיות (נכון לשנת 2006).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גראובינדן- אתר הפארק הלאומי בקנטון
- משה גלעד, אלגרה למרמיטה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2006
- גראובינדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הקנטונים של שווייץ | ||
|---|---|---|
|
