דו-חיים של ארץ ישראל
בארץ ישראל חיים כ-8 מיני דו-חיים, מספר נמוך יחסית הנובע עקב שרירותו בארץ של אקלים צחיח יחסית לאזורים אחרים בהם המגוון הביולוגי של הדו-חיים רב יותר. מסיבה זו, חסרי הזנב, הזקוקים ללחות מתמדת ולשפע מים, אינם נמצאים בשפע באזור. לדו החיים ממשפחת הסלמנדריים החיים בארץ, הסלמנדרה הכתומה וטריטון הפסים, מהווה ישראל גבול תפוצתם הדרומי.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכחדה ומאמצי שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]סכנות הכחדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעייתם העיקרית של הדו-חיים החיים בישראל היא מצוקת המים. בשל תלותם בשלוליות חורף על מנת להתרבות עלולים חורפים יבשים ודלים במשקעים לגרום לירידה חדה בפעילות הרבייה. מצבן של אוכלוסיות הדו-חיים בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20 היה טוב. התפתחות היישוב בארץ הביאה להפרחת השממה ובין היתר לפעולות אשר היטיבו עם אוכלוסיות הדו-חיים. בריכות מעשה ידי אדם שימשו את דו-החיים להתרבות, וכן תעלות בצדי כבישים ונתיבי רכבות. תעלות אלו התמלאו מים בחורף והביאו באופן ישר לגידול באוכלוסיית דו החיים בארץ. מצב זה נמשך עד סוף שנות ה-40, עת הוקמה מדינת ישראל.
שלוליות החורף (הנקראות לעיתים "בריכות חורף") היוו מאז ומתמיד מוקד להתרבות של יתושים, אולם אם התערבות האדם הייתה מעטה, מנעו חרקים ודו-חיים את התפשטות אוכלוסיות היתושים. כשהוקמה מדינת ישראל, הורה משרד הבריאות על ריסוס בריכות החורף בחומר חדש, DDT, שהשמיד את אוכלוסיות היתושים, אך גם את אוכלוסיות החרקים והדו-חיים. אלו האחרונות התאוששו מהפגיעה לאט, היות שהתחדשותן איטית יחסית, בעוד היתושים חזרו להתפשט במהרה. בסופו של דבר המטרה שלשמה רוססו בריכות החורף לא הושגה ואוכלוסיית הדו-חיים בארץ נפגעה קשות. בנוסף, תוכניות פיתוח, בנייה וחקלאות הביאו להרס בתי גידול של דו-חיים.
העגולשון שחור גחון, אשר נחשב כבר משך עשרות שנים (עד 2011) כמין נכחד, החפרית המצויה וטריטון הפסים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל.
מאמצי שימור מקומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצורך שמירה על אחד מבתי הגידול של טריטון הפסים הוקמה באזור השרון הצפוני בשנת 1989 שמורת עין ארובות. מטרת הקמת השמורה הייתה לשמר בית גידול לח האופייני לאזור רמות מנשה, ושימור בית הגידול של הטריטון. כמו כן, במרץ 2021, במסגרת מבצע התנדבות מיוחד ברמת השרון, הועברה אוכלוסיית טריטון הפסים יחד עם הקרפדה הירוקה, חפרית עין החתול והאילנית המצויה, מבריכת החורף שלהם לבריכה חדשה בשטחי הכפר הירוק. זאת, כי על אזור מחייתם האחרון, עומדים להקים שכונת מגורים[1].
ב-2006 הוכרזה בריכת פסוטה כשמורת טבע ובכך הפכה לשמורת הטבע הקטנה בישראל, כשהיא משמשת אתר רבייה לשלושה מיני דו-חיים - צפרדע הנחלים, אילנית מצויה וסלמנדרה כתומה.
בשנת 2013 נערך מבצע הצלה של חפריות מבריכת חורף באזור הצ'ק פוסט בחיפה, שם נבנה מרכז מסחרי. החפריות והראשנים שלהן הועברו לגן הזואולוגי באוניברסיטת תל אביב. ראש בית הספר, נגה קרונפלד-שור, וצוות של חוקרים ומתנדבים, גידלו את החפריות במיכלים מיוחדים עם קרקע מהאזור בו גדלו החפריות, יחד עם כבול. בנוסף גידלו עבורן רימות וצרצרים. לאחר כארבע שנים נותרו 600 חפריות, שהטילו כמות גדולה מאד של ראשנים. כל חפרית מסוגלת להטיל כעשרת אלפים ביצים. כמאה חפריות וכאלפיים ראשנים נלקחו לאתרים סודיים בעמק זבולון והושבו לטבע. הייתה זו הפעם הראשונה שחפריות עברו הרבייה בשבי[2].
ב-2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוחלט לפנות כ-40 פרטים של עגולשון שחור-גחון משמורת החולה ולהעבירם אל גן החיות התנכ״י על מנת להגן עליהם מפגיעות המלחמה[3].
הדו-חיים בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת בעלי זנב
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת הסלמנדריים
- סלמנדרה מצויה (Salamandra infraimmaculata) - גבול התפוצה העולמי הדרומי שלה הוא בצפון ארץ ישראל (בכרמל ובגליל). הסלמנדרה נתונה בסכנת הכחדה בישראל ומוגדרת מין מוגן.
- טריטון הפסים (Ommatotriton vittatus) - גבול התפוצה העולמי הדרומי שלה הוא בארץ ישראל.
סדרת חסרי זנב
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת החפריתיים
- חפרית מצויה (Pelobates syriacus) - גבול התפוצה העולמי הדרומי שלה הוא בארץ ישראל.
משפחת האילניתיים
- אילנית מצויה (Hyla savignyi) - תפוצתה בישראל היא מהנגב הצפוני ועד צפון הארץ.
- אילנית ערבית (Hyla felixarabica)
משפחת הצפרדעיים
- צפרדע נחלים (Pelophylax ridibundus) - הגדולה בצפרדעי ארץ ישראל, ונפוצה מצפון הארץ עד לגבולות הנגב.
משפחת הקרפדיים
- קרפדה ירוקה (Bufotes sitibundus) - הקרפדה היחידה החיה בישראל.
משפחת העגולשוניים
- עגולשון שחור-גחון (Latonia nigriventer) - מין אנדמי לאגם החולה, אשר נחשב לנכחד מאז שנות ה-50 ועד לגילויו מחדש בשנת 2011. עד לייבוש אגם החולה הייתה תפוצת המין בחוף המזרחי של האגם והביצה, באזור פג'ר ועין נוטרה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דו-חיים בישראל
- ראובן אורטל, חיים לדו-חיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המבצע להצלת טריטון הפסים ברמת השרון, באתר ynet, 1 באפריל 2021
- ^ ארז ארליכמן, דור העתיד: החפריות הנדירות שבות לטבע, באתר ynet, 23 בפברואר 2017
- ^ מפונים לירושלים: הצפרדעים הנדירות וטופאק הקרנף יועברו לגן החיות התנ"כי | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-10-13
| החי בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| קבוצות טקסנומיות | יונקים • זוחלים • עופות • דו-חיים • פרפרים • רכיכות לא ימיות • דבורים | 
|
| קבוצות לא טקסנומיות | החי בים התיכון • החי במפרץ אילת • החי בכנרת • חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים • בעלי חיים שנכחדו • בעלי חיים אנדמיים • בעלי חיים פולשים • בעלי חיים בתנ"ך | |
| אירועים ותופעות | חזירי הבר בחיפה • היעלים במצפה רמון • הכרישים בחדרה • אסון העטלפים בחדרה • רותי (צבועה) • חומיבבה (נמרה) | |
| מוסדות ומפגש עם האדם | חקר החי • רשות הטבע והגנים • חי-בר • החברה להגנת הטבע • אגודת חובבי הפרפרים בישראל • בית החולים לחיות בר • למען חיות הבר • המרכז הארצי להצלת צבי ים • חוות בולוטין • עמותת ע.ט.ל.ף | |