החי בארץ ישראל
_coral_reefs.jpg)
עולם החי בארץ ישראל כולל את כל בעלי החיים החיים בשטחה של ארץ ישראל. עולם זה עשיר מאוד אף על פי שטחה המצומצם של הארץ, כשתועדו בה עשרות אלפי מיני בעלי חיים. אחת הסיבות לכך היא המגוון הרחב של בתי גידול - מהחרמון המושלג בצפון, דרך הגליל ההררי, מישור החוף, הרי ירושלים והשומרון, ועד המדבריות שבדרום – מדבר יהודה, הנגב וחבל אילת. מגוון זה של תצורות נוף ואקלים, לצד מיקומה הגאוגרפי של הארץ בצומת דרכים בין שלוש יבשות (אסיה, אפריקה ואירופה), יוצר תנאים ייחודיים לקיום עושר זואולוגי יוצא דופן.
עולם החי מהווה חלק מהביוטה בארץ ישראל ביחד עם הצמחייה והפטריות, והוא חיוני מאוד למערכת האקולוגית. בעלי החיים ממלאים תפקידים מרכזיים בשמירה על האיזון הביולוגי. טורפים למשל, שומרים על צפיפות אוכלוסיית מינים אחרים, מאביקים תורמים לרביית הצמחים, ואוכלי נבלות מסייעים בפירוק חומרים אורגניים ובמניעת התפשטות מחלות. גם בין בעלי החיים לבני האדם, מתקיימים יחסי גומלין רחבים. החי של ארץ ישראל שימש את תושביה במשך אלפי שנים למטרות מגוונות – תזונה, מסחר, פולחן, חקלאות, תחבורה וסמליות תרבותית. עם זאת, האדם השפיע רבות על החי על ידי צמצום שטחי מחיה, הרס בתי גידול, ציד, דיג, דריסות, הרעלות, הכנסת מינים פולשים ועוד.
לצד זאת, בעשורים האחרונים חלה התעוררות מודעות ציבורית וצמיחה במאמצי שימור והגנה על המגוון הביולוגי. גופים כמו רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ומכוני מחקר פועלים לשיקום אוכלוסיות נכחדות ולהגנה על מינים בסכנת הכחדה – דוגמת השבת היחמור הפרסי לטבע, או הדו-חי הנדיר, עגלשון שחור-גחון. בנוסף, גם בקרב הציבור הרחב התעוררה מודעות סביבתית והחלו לקום עמותות וארגונים שונים למען חיות בר.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גאוגרפיה של ארץ ישראל
חרף שטחה המצומצם יחסית, בישראל קיים מגוון של תצורות גאוגרפיות שונות: החל בחרמון, המתנשא לגובה של מעל 2,000 מטרים, דרך רמת הגולן הבזלתית, הגליל ההררי והשופע מים, מישור החוף החם והלח, בקעת הירדן הצחיחה וים המלח – המקום הנמוך בעולם, הרי ירושלים הקרירים, הנגב הצפוני הפורח ועד מדבר יהודה, הנגב המדברי – שבו תופעות גאולוגיות ייחודיות כגון המכתשים, הערבה וחבל אילת החמים ברוב עונות השנה. גיוון זה אפשר למינים רבים בעלי מאפיינים והתאמות שונים לגמרי להשתקע בארץ. לדוגמה, מבין מיני ההרים ניתן למנות את שבלול החרמון, צפע החרמון וירגזי החרמון ומבין מיני המדבר (רובם מאפריקה) ניתן למנות את היעל, הצבי, ישימונית, הראם הלבן, צבוע מפוספס, ארבע קו מובהק ועקצן צהוב.[1]
מוצא החי בארץ ישראל הגיע, ככל הנראה, מארבעה מקומות גאוגרפיים:
- האזור הפלארקטי – באזור זה שורר אקלים ממוזג וערבתי, משתרע באירופה ובאזורים מסוימים באסיה אשר ארץ ישראל מצויה בו.
- האזור האפרוטרופי – אזור טרופי הנמצא דרומית למדבר סהרה.
- האזור האוריינטלי - בו שורר אקלים טרופי. מיקומו בדרום אסיה והמזרח.
- האזור הפליאו ארמי – אזור מדברי מצוי בצפון אפריקה ובחצי האי ערב.
בנוסף לכך, ארץ ישראל נמצאת על מסלול הנדידה העיקרי של מיני עופות רבים אשר מקננים במערב אסיה או באירופה וחורפים במזרח התיכון או באפריקה. רבים מהם עוצרים בישראל לנוח ולאכול, בעיקר ליד מקווי מים כמו אגמון חולה. מסיבה זו הפכה ישראל ליעד צפרות עולמי חשוב. זאת ועוד, מדי פעם נצפים בישראל מיני עופות מזדמנים אשר טועים בדרכם ומגיעים אליה, בניהם: פלמינגו זוטר, שפמתן ועוד.[2] ארץ ישראל גם ממוקמת על ציר נדידת פרפרים עולמי. בכל שנה, כמיליוני ואף מיליארדי פרפרים נודדים מעל שמי ישראל בדרכם מחצי האי ערב לאירופה ובחזרה. בין מיני הפרפרים הנודדים נמצאים נימפית החורשף ודנאית הדורה.[3]
לישראל חופים בים התיכון ובמפרץ אילת, מה שמגדיל את מספר המינים החיים בקרבתה. שוניות ים סוף ומפרציו ידועות בעושרן והמגוון הביולוגי שלהן, והאחוז הגבוה של מינים אנדמיים (30%-35%). במפרץ אילת חיים 1,270 מיני דגים, מעל 3,000 מינים של חסרי חוליות ואלמוגים, עשרות מיני עופות, 3 מיני צבי ים, ומעל 10 זנים של יונקים ימיים.[4] בנוסף, הים התיכון כולל כ־17,000 מינים שתוארו עד כה, כשרבע מתוכם אנדמיים לים. עם זאת, חיבורם של שני ימים אלו על ידי תעלת סואץ יצר הגעת מינים פולשים בקנה מידה ייחודי, עד כדי כך שהתופעה זכתה לשם הגירה לספסית. במסגרת הגירה זו הגיעו כמאות מינים פולשים מהים האדום אל הים התיכון.[5]
פאונות שכנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפאונה הארץ ישראלית היא חלק משמעותי מפאונת המזרח התיכון, וגובלת ישירות בחי במצרים, החי בירדן, החי בסוריה, החי בלבנון ובחי בקפריסין (גבול ימי). החי בארץ ישראל מושפע ישירות משינויים המתחוללים במקומות אלה, וכן, גם משפיע עליהן. הדבר נוגע גם לגבי החי בים התיכון והחי במפרץ אילת, בהיותן פאונות חוצות מדינות.
לדוגמה, ציר נדידת העופות החולף על פני הארץ חולף גם על פני מדינות כמו לבנון וסוריה בהן הציד הבלתי חוקי של עופות נפוץ בהיקפים גדולים, מה שיוצר תופעה של עופות פגועים המגיעים ממדינות אלה לישראל כשהם פצועים ותשושים.[6][7][8][9] דוגמה נוספת היא פרטים של כלב ים נזירי מצוי אשר חיים בחופי הים התיכון ונודדים מחופי ישראל אל חופי לבנון וקפריסין.[10][11]
בעבר, התאפשרו השבות בעלי חיים שונים לארץ ישראל רק בזכות קיומם של בעלי חיים אלו במדינות שכנות של ישראל. לדוגמה, היחמור הפרסי והפרא הפרסי הושבו לארץ מפרטים מאיראן והראם הלבן הושב לארץ מפרטים מעדן שבתימן, עומאן, כווית וערב הסעודית.[12]
בתקופה הפרה-היסטורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – דינוזאורים בישראל |
לפי תאורית טקטוניקת הלוחות, ים טתיס היה אוקיינוס שהתקיים בעבר והפריד בין היבשות לאוראסיה בצפון וגונדוונה בדרום, בצידן המזרחי. בעבר שכנה ארץ ישראל במעמקי ים זה, והוא מילא תפקיד משמעותי בתולדות הגאולוגיה של ארץ ישראל[13]. עדויות להימצאותה של ארץ ישראל מתחת לים טתיס כוללות גילויים של מאובנים ימיים באזור במספר מקומות כדוגמת הנגב (בעיקר במכתשים) והרי נפתלי באזור מצוק רמים, בניהם: אלמוגים בני 100 מיליון שנים, אמוניטים בני 94 מיליון שנה, שיני כרישים ועצמות דגים מלפני 80 מיליון שנה לצד צדפות, עצים ועוד[14]. אתר מאובנים מפורסם כזה הוא קיר האמוניטים שבמכתש רמון. באתר טבועים מספר רב של אמוניטים, שהתקיימו בין תקופת הדבון עד לסוף הקרטיקון מלפני 410 עד 66 מיליון שנה מזמננו. מאובנים מפורסמים נוספים מאותה תקופה כוללים שרידי שלד מאובן של אלאסמוזאור בן 85 מיליון שנה שהתגלו בערבה ב-2015[15]; מאובן של זוחל ימי קדום, כמעט בשלמותו, שהתגלה תוך חפירה בנחל חווארים שבנגב ב-2021. גיל המאובן מוערך בכ-75 מיליון שנים, ולפי הערכות מדובר במזוזאורוס[16]; ומאובן של פאצ'יראצ'יס, נחש בעל רגליים אחוריות, שהתגלה בעין יברוד שמצפון לירושלים, על ידי גאורג האז, במסלע הקנומני לפני 100 מיליון שנים.
בכל הנוגע לדינוזאורים יבשתיים, העדויות שלהם בארץ ישראל מועטות מאוד. הסיבה לכך כאמור, היא הימצאותה של ארץ ישראל במשך תקופה ארוכה מאוד מתחת לים, בניגוד למונגוליה וסין לדוגמה, משם מגיעים כיום רבים ממאובני הדינוזאורים השמורים ביותר.[17] עם זאת, ב-1962, התגלו במקרה עקבות דינוזאורים בבית זית בנות כמה עשרות מיליוני שנים, והשתייכו ככל הנראה לסטרוטיומימוס.[18]
בתקופות מאוחרות יותר, חיו בארץ ישראל בעלי חיים כגון פיל ישר-חט, קרנף סטפנורינוס, ג'ירף, ואף ממותה דרומית שממצאים שלהם נמצאו באתרים שונים בארץ, כדוגמת גשר בנות יעקב.[19] בעלי חיים אלו ניצודו על ידי האדם הקדמון, שכבר בתקופות קדומות הוביל לשינויים אקולוגיים ולהכחדה. אתר מפורסם מאותה התקופה, הוא מחבצת רבדים. בחפירות שנעשו באתר זה נחשפו עצמות בעלי חיים מאובנות של שור הבר, צבי, אייל אדום, יחמור, אייל הכרמל, חזיר בר וסוסיים, וכן נמצאו שרידים של חתול בר, מכרסמים כגון נברן השדה וחולד, צבים וזוחלים אחרים[20]. כמו כן, באתר התגלה מאסף העצמות הגדול בלבנט של המין הנכחד פיל ישר-חט. בין העצמות התגלה התגלה חט באורך כ-2.5 מטרים שמתוארך לתקופה הפלאוליתית התחתונה, ובינואר 2024 התפרסם כי באתר נמצאו עצמות רבות של פילים ולידם כלים מסותתים המצביעים על קשרים בין האדם לפילים[21].
בתקופת המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בעלי חיים בתנ"ך
התנ"ך עשיר באזכורים של נופי ארץ ישראל, הצומח והחי בה. אף על פי שהוא מתאר את קורות עם ישראל ומתמקד בעיקר באדם, הרי שבין דפיו נחשפות לא מעט ידיעות אודות בעלי חיים, בסוגיות הקושרות אותם לאדם: אלה המשמשים את האדם בביתו ובמשקו ואלה המזיקים לו. לפי המתואר במקרא, החי של ארץ ישראל באותה תקופה היה עשיר ומגוון כשהתנ"ך מזכיר כ-130 מינים של בעלי חיים, מתוכם כשליש הם עופות וכשליש הם יונקים.[22] במגילת שיר השירים, פרק ב' אפשר למצוא דימויים רבים המשתמשים במיני הצומח והחי של ארץ ישראל. ספר תהילים, פרק ק"ד מעניק לנו תיאור חזותי מרשים של המערכת האקולוגית בארץ. במקרא מתוארים גם בתי הגידול והקשר שלהם לבעלי החיים המאכלסים אותם, כגון: נופי מים, הרים סלעיים, מעזבות, חורשים ובמדבר. כמו כן, בתנ"ך מצוינים לפעמים גם קבוצות של בעלי חיים. המיון של בעלי החיים בתנ"ך מבוסס בעיקר על תכונות חיצוניות, בהתאם למיון בעת העתיקה ובניגוד לטקסונומיה המודרנית.[23][24][25][26]
בצד התיאורים של בעלי החיים שחיו אז בארץ ישראל (שחלקם כבר נכחדו מנופי הארץ כמו הדובים והאריות), קיימת בעייתיות בתיאור מספר רב של בעלי חיים: זיהוי שונה של בעל החיים (לדוגמה: התנשמת מוזכרת גם כאחד השרצים) ואזכור בעל חיים שלא ניתן לזהות כיום בוודאות (לדוגמה: זרזיר המתניים).[27] ומנגד קיים חוסר בתיאור בעלי חיים שידוע כי חיו באותה התקופה, אך הם אינם מוזכרים כלל בתנ"ך, לדוגמה: הברדלס וההיפופוטם (אם כי יש שטענו שהוא ההשראה לחיה האגדית "בהמות")[28]. בין חוקרי בעלי החיים במקרא נמצאים: יהודה פליקס – חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד, זהר עמר – חוקר מסורות יהודיות בזיהוי צמחים ובעלי חיים ונתן סליפקין.
בתקופה המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום, חיים בישראל בעלי החיים הבאים:
יונקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – יונקים בישראל
בארץ ישראל ישנו מגוון רב של מיני יונקים בשל הגאוגרפיה והאקלים הייחודים שלה. עבור רבים מהיונקים הללו, ארץ ישראל היא גבול שטח תפוצתם. היונקים שמקורם באזור הפלארקטי גובלים בתפוצתם בדרך כלל במדבריות, וכאלו שמקורם במדבריות גובלים בדרך כלל בחופי הים התיכון. רוב היונקים בישראל הם ממוצא פלארקטי וכעשירית מהיונקים הללו אנדמיים למזרח התיכון. עטלפים מהווים את קבוצת היונקים הגדולה ביותר בישראל, ומעל ל-30 מינים חיים בה, כולל עטלף הפירות המצוי.[29] גם לאורך חופי ישראל חיים יונקים ימיים בניהם דולפינים, ואף לווייתנים וכלבי ים.[30]
במהלך המאות האחרונות נכחדו מספר מיני יונקים מארץ ישראל, בעיקר עקב פעילות אנושית כמו ציד, פגיעה בבתי הגידול והתפשטות יישובים ודרכים. בין המינים שנכחדו בולטים הברדלס האסייתי, הנמר הערבי, נברן המים, הסנאי הזהוב ועוד רבים. גם כיום, אוכלוסיות יונקים רבות כמו הצבוע המפוספס והקרקל נמצאות בסכנת הכחדה, ועתידן בארץ ישראל אינו מובטח. נכון לשנת 2002, כ-57 מתוך 104 מיני היונקים החיים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה.[31]
זוחלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – זוחלים בישראל
הזוחלים של ארץ ישראל מייצגים מגוון ביולוגי עשיר במיוחד, בזכות המפגש בין אזורים אקלימיים שונים: מדבריות בדרום, אזור ים-תיכוני בצפון, וחופי הים התיכון והים האדום. בארץ חיים כ-93 מיני זוחלים, והיא נחשבת לאחת המדינות בעלות צפיפות מיני הזוחלים הגבוהה ביותר בעולם ביחס לשטחה (מספר מיני הנחשים בארץ ישראל גדול ממספרם בכל יבשת אירופה).[32] בין הזוחלים השכיחים ניתן למצוא לטאות כמו החרדון המצוי, שממית הבתים, וחומט הפסים, וכן נחשים כמו הצפע המצוי, זעמן המטבעות, תלום-קשקשים מצוי, וזעמן שחור. גם צבי יבשה מצויים בארץ, לצד מספר מיני צבים רכים וצבים ימיים.[33]
חלק מהמינים, כמו הצפע המצוי, נפוצים יחסית ואף גורמים לחשש בקרב הציבור, אך רבים מהמינים נדירים מאוד ואף נמצאים בסכנת הכחדה כתוצאה מהרס בתי גידול, בנייה וחקלאות אינטנסיבית, דריסות, וכן עקב לכידה לא חוקית. מינים מסוימים, כמו כוח הנילוס ותנין היאור, כבר לא חיים בארץ. אחרים, כמו צב היבשה המצוי, מצליחים לשרוד בזכות מאמצי השימור.[34]
כיום מתבצעות פעולות רבות להגנה על הזוחלים: חקיקה להגנה על מינים נדירים, הקמת שמורות טבע ואזורים מוגנים, פיקוח על סחר בלתי חוקי, ותוכניות חינוך והסברה שמטרתן להפיג פחדים ולחזק את ההבנה של תפקידם החשוב של הזוחלים במערכת האקולוגית – כטורפים של מכרסמים ומינים מזיקים, וכחלק משרשרת המזון. בנוסף, מחקרים אקולוגיים עדכניים מסייעים בזיהוי אוכלוסיות בסיכון ובקביעת דרכי פעולה לשימורן.[35]
דו-חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – דו-חיים של ארץ ישראל
בישראל כ-8 מיני דו-חיים, מספר נמוך יחסית הנובע עקב שרירותו בארץ של אקלים צחיח יחסית לאזורים אחרים בהם המגוון הביולוגי של הדו-חיים רב יותר. מסיבה זו, חסרי הזנב, הזקוקים ללחות מתמדת ולשפע מים, אינם נמצאים בשפע באזור.[36] תחילה, התפתחות היישוב בארץ הביאה להפרחת השממה ובין היתר לפעולות אשר היטיבו עם אוכלוסיות הדו-חיים. בריכות מעשה ידי אדם שימשו את דו-החיים להתרבות, וכן תעלות בצדי כבישים ונתיבי רכבות. תעלות אלו התמלאו מים בחורף והביאו באופן ישר לגידול באוכלוסיית דו החיים בארץ. מצב זה נמשך עד סוף שנות ה-40, עת הוקמה מדינת ישראל. כשהוקמה מדינת ישראל, הורה משרד הבריאות על ריסוס וייבוש בריכות החורף בחומר חדש, DDT, שהשמיד את אוכלוסיות היתושים, אך גם את אוכלוסיות החרקים והדו-חיים שחיו בה. כתוצאה מכך, מספר הדו-חיים בישראל ירד באופן דרמטי.[37]
לדו החיים ממשפחת הסלמנדריים החיים בארץ, הסלמנדרה הכתומה וטריטון הפסים, מהווה ישראל את גבול תפוצתם העולמית הדרומי. כמו כן, העגולשון שחור גחון, אשר נחשב כבר משך עשרות שנים (עד 2011) כמין נכחד, החפרית המצויה וטריטון הפסים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל.[38] עם זאת, בשנים האחרונות גברה המודעות לירידה באוכלוסיית הדו-חיים בישראל, ונערכו מאמצי שימור. לדוגמה, הוכרזו שמורות הטבע: שמורת עין ארובות ושמורת בריכת פסוטה כשהן משמרות בתי גידול מיוחדים של הדו-חיים.[39][40]
עופות
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
_-_Flock_of_Pelicans.jpg)
- ערכים מורחבים – עופות בישראל
בארץ ישראל כ-550 מיני עופות, מגוון גדול מאוד יחסית לשטחה הקטן. הסיבה העיקרית לריבוי המינים הוא מיקומה הגאוגרפי של הארץ על מסלול הנדידה העיקרי של מיני עופות רבים אשר מקננים במערב אסיה או באירופה וחורפים במזרח התיכון או באפריקה. כמו כן ארץ ישראל נמצאת במקום המפגש של שלוש יבשות, וכוללת מספר אזורים ביוגאוגרפיים שונים המספקים מגוון של בתי גידול.[41] כמו כן, העופות בישראל שזורים בתרבות הישראלית, כדוגמת הדוכיפת המצויה המוכרת כציפור הלאומית של ישראל. הם משמשים כמוקד משיכה לצפרים רבים מרחבי המדינה ומהעולם הבאים לצפות באתרי הצפרות ברחבי הארץ ובנדידתם בשמי הארץ.[42] למרות זאת, חלק מהעופות בארץ מהווים מטרד עבור חקלאים, תושבים בערים, טייסי חיל האוויר ועוד. לשם כך, יש המנסים למצוא את השילוב הראוי בין מחייתם של אלו לבין מחייתם של אלו.[43]
בעשורים האחרונים מגוון העופות בישראל השתנתה. מינים מסוימים נכחדו לגמרי מהארץ, מינים אחרים נכחדו כמקננים ומינים אחרים פלשו בהמוניהם ודחקו מינים מקומיים. מינים פולשים מאז ומעולם היוו תחרות למינים המקומיים ולאט לאט דחקו אותם. הצוצלת, לדוגמה, הובאה למזרח התיכון על ידי הרומאים, וכיום הפכה לעוף השני בתפוצתו בישראל. הדררה הירוקה והמיינה ההודית, שני מינים בולטים מאוד, התבססו בישראל בעשרות השנים האחרונות והתפשטו מאד כל חלקי הארץ. התוכי הנזירי והזרזיר הבורמזי התבססו בעיקר באזור המרכז בעשור האחרון.[44] איומים נוספים על העופות בארץ ישראל כוללים הרס בתי גידול, הרעלות, ציד ועוד שהשפיעו על העופות בישראל בצורה דורסנית והביאו למותם של עופות רבים. עם זאת, בשנים האחרונות ישנן עוד ועוד תוכניות לשיקום אוכלוסיות העופות בישראל ולהצלתן. חלקן על ידי גורמים ממשלתיים כמו רשות הטבע והגנים וחלקן על ידי גורמים פרטיים וציבוריים.[45][46]
דגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – החי במפרץ אילת, החי בים התיכון, החי בכנרת, חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים בישראל |
הדגים בארץ ישראל חיים כיום בים התיכון, בים סוף, באגם הכנרת ובנחלים ובמעיינות, כשבעבר היה קיים גם אגם החולה. בים התיכון חיים דגים כמו דניס, בורי, לברק וסרגוס, לצד מינים פולשים מתעלת סואץ. בים סוף יש מגוון טרופי צבעוני, כולל דגים ממשפחות הפרפרוניים והאבנוניים. בכנרת, בנחלים ובמעיינות מצויים מיני מים מתוקים כמו אמנון, בינית וקרפיון. הדגה בישראל מושפעת מדיג, זיהום ושינויים אקלימיים, אך ישנם גם מאמצים לשימור ושיקום אוכלוסיות הדגים באמצעות שמורות טבע והגבלות דיג.
בים התיכון לאורך חופי ישראל מתקיים מגוון עשיר של דגים של למעלה מ-410 מינים, והוא מושפע מהאקלים, מהזרמים ומהפעילות האנושית. הדגה כוללת מינים מקומיים כמו קיפון בורי, לברק, ספרוס זהוב וסרגוס,[47] לצד מינים פולשים שהגיעו דרך תעלת סואץ – כמו דג הזהרון. חדירת המינים הפולשים שינתה את המערכת האקולוגית המקומית, והשפיעה לעיתים לרעה על האוכלוסיות המקוריות.[48] הדיג בים התיכון בישראל נעשה בעיקר בשיטות מסורתיות, אך סובל מדלדול במלאי הדגים עקב דיג יתר, זיהום חופי ושינויים סביבתיים. בשנים האחרונות מתקיימים מאמצים לשיקום הדגה ולשמירה על המגוון הביולוגי, כולל אזורי שמורות ימיות ואיסורים זמניים על דיג.[49][50] תופעות שונות שזכו לסיקור לאורך חופי ישראל הן הפרעת פלמחים והכרישים בחדרה.
מפרץ אילת, בקצהו הצפוני של ים סוף, הוא בית גידול עשיר במיוחד לדגים טרופיים בשל מימיו החמים, הצלולים ושוניות האלמוגיות שבו. באזור זה חיים למעלה מ-1,270 מיני דגים, בהם דגי פרפרון, אבנון, נפוחית, זהרון, דקרים וצלופחים.[51] רבות מהמערכות האקולוגיות במפרץ נשענות על שוניות האלמוגים, שמספקות מסתור ומזון למגוון עצום של מינים.[52] בשל ייחודיותו, המפרץ מושך חוקרים, צוללנים ותיירים מכל העולם, אך גם נתון לאיומים מצד פיתוח עירוני, תיירות יתר וזיהום. עם זאת, מתקיימים בו מאמצים לשימור, כולל שמורות טבע ימיות והגבלות על דיג ופגיעה באלמוגים.[53][54]
הכנרת, אגם המים המתוקים הגדול בישראל, מהווה בית גידול לכ-16 מיני דגים, ובהם מינים מסחריים חשובים כמו אמנון, בינית, קרפיון ושפמנון. דגי האמנון, הנפוצים ביותר, כוללים כמה תת-מינים ייחודיים לכנרת, ומתקיימת בהם פעילות דיג ענפה לאורך השנים.[55] האגם עובר שינויים אקולוגיים בעקבות תנודות במפלס המים, זיהום ושינויים באקלים, מה שמשפיע על אוכלוסיות הדגים.[56] עם זאת, רשות המים וגופים סביבתיים עוסקים בפיקוח על הדיג, בהגנה על עונות רבייה ובהשבת מיני דגים כדי לשמור על האיזון האקולוגי והחשיבות הכלכלית של הדגה המקומית.[57]
הנחלים והמעיינות בישראל מאכלסים מגוון מצומצם יחסית של דגי מים מתוקים, אך חלקם ייחודיים ונדירים. בין המינים הבולטים נמצאים הנאונית, לבנון הירדן, בינית הכנרת וטרוטת הנחלים. בתי הגידול הללו רגישים במיוחד לזיהום, ייבוש ושינויי אקלים, ונמצאים תחת לחץ מתמשך כתוצאה מהתפשטות מינים פולשים, כמו גמבוזיה ואמנונים שהוחדרו למקווי מים מתוקים.[58][59] שמירת הטבע במעיינות ובנחלים כוללת הגבלות על פיתוח ובנייה, ניקוי מקורות מים, והשבת מינים מקומיים לטבע במטרה להגן על המגוון הביולוגי הייחודי של אזורים אלו.[60]
חסרי חוליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חרקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חרקים בארץ ישראל
ארץ ישראל מהווה בית גידול למגוון עצום של חרקים. בזכות המגוון הטופוגרפי והאקולוגי הרחב שבה, ניתן למצוא בה חרקים ממגוון בתי גידול – ממדבריות צחיחים בדרום, דרך אזורים ים-תיכוניים במרכז ועד יערות הרריים ולחים בצפון. במדינה זוהו עשרות אלפי מיני חרקים, וביניהם קבוצות בולטות כמו חיפושיות, פרפרים, דבורים, נמלים, שפיריות, גמלי שלמה, צרצרים ויתושים. חלק מהמינים הם אנדמיים לאזור ואחרים נדדו לכאן מאזורים שכנים או הובאו בטעות על ידי האדם.[61]
לחרקים תפקידים חיוניים במערכת האקולוגית: הם מאביקים צמחים, מפרקים חומר אורגני, מהווים מזון לעופות ולזוחלים, ומשמשים גם כאינדיקטורים חשובים לבריאות סביבתית.[62] עם זאת, במקביל לחשיבותם האקולוגית, יש גם חרקים מזיקים לחקלאות ולבריאות הציבור, כמו ארבה, עש הבגדים או יתושים נושאי מחלות.
בעשורים האחרונים החרקים בישראל סובלים מאיומים גוברים: פיתוח מואץ, אובדן בתי גידול, שימוש מופרז בחומרי הדברה, שינויי אקלים והתפשטות מינים פולשים – כולם פוגעים במגוון המינים וביציבות המערכות האקולוגיות.[63] ארגוני שמירת טבע, גופים אקדמיים ופעילים סביבתיים פועלים להעלאת המודעות לחשיבות החרקים, לקידום אזורים ירוקים עירוניים ידידותיים לחרקים, ולהגנה על שטחים טבעיים שביכולתם לשמש מקלט למינים נדירים ומאוימים.[64]
עכבישניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – עקרבים בארץ ישראל, עכבישים בארץ ישראל,, עכשובאים בארץ ישראל |
בארץ ישראל קיימים מאות מיני עכבישים המשתייכים למשפחות מגוונות, ונפוצים כמעט בכל בית גידול – מהחרמון המושלג ועד למדבריות הדרום.[65] רובם אינם מסוכנים לאדם, כשרק שני מינים בלבד מסוגלים להרוג - האלמנה השחורה והששן החום.[66] העכבישים ניזונים בעיקר מחרקים קטנים, ונחשבים למועילים במערכת האקולוגית ובבתי מגורים.[67] חלקם בונים קורים מורכבים, בעוד אחרים צדים מארב או מטילים עצמם על טרף במהירות מרשימה. בזכות האקלים המגוון והמעברים האקולוגיים, נפוצים כאן גם מינים ייחודיים או אנדמיים שחיים רק בישראל.[68]
העקרבים הם יצורים ליליים, ונפוצים במיוחד באזורים חמים ויבשים, מה שהופך את המדבריות והערבה בישראל לבית גידול מושלם עבורם. בארץ ידועים כ־20 מינים של עקרבים, כאשר הנפוץ והמוכר שבהם הוא העקצן הצהוב, שנחשב לאחד הארסיים בעולם.[69] למרות הארס שלהם, רוב העקיצות אינן מסכנות חיים, אך עשויות לגרום לכאב עז ולתגובות מקומיות.[70] העקרבים ניזונים מחרקים, עכבישים ולעיתים גם מעקרבים אחרים, ובכך תורמים לאיזון האקולוגי בכך שהם שולטים באוכלוסיות מזיקים. העקרבים פעילים בעיקר בלילה, ובמהלך היום הם מסתתרים תחת אבנים, סדקים באדמה או בורות.[71]
בישראל חיים מספר מיני עכשובאים, בעיקר באזורים מדבריים כמו הנגב והערבה. הם חסרי ארס, אך בעלי גפי פה חזקים מאוד (צבתות) שיכולים לגרום לפציעות קטנות. העכשובאים הם טורפים אגרסיביים שפועלים בעיקר בלילה, וניזונים מחרקים, עכבישים ועקרבים קטנים.[72] הם רצים במהירות גבוהה, ולכן עוררו פחדים ואף אגדות אורבניות בקרב תושבים. עם זאת, הם אינם מסוכנים לבני אדם. העכשובאים מהווים חלק חשוב מהמערכת האקולוגית המדברית, ומעידים על סביבה בריאה ובלתי מופרעת.[73]
רכיכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – רכיכות לא ימיות בארץ ישראל |
בארץ ישראל מצויות מאות מיני רכיכות, מרביתם שבלולים, חלזונות וצדפות. הרכיכות נפוצות הן ביבשה – בעיקר באזורים לחים ובתי גידול ים-תיכוניים – והן במים מתוקים ובים התיכון.[74] בין המינים היבשתיים ניתן למצוא את שבלול הגינה ושבלול החרמון, שמותאמים לאקלים היבש ולעונתיות הרבה של הגשמים. במים המתוקים נפוצים מינים של שחריריות וצדפות קטנות, ואילו בחופים ובים נצפים מגוון רחב של צדפות, חילזונות ים, דיונונים ותמנונים.[75] חלק מהמינים המקומיים אנדמיים לאזור, ואחרים נדירים או נתונים בסכנת הכחדה עקב זיהום, פיתוח מואץ ושינויים באקלים.[76] הרכיכות ממלאות תפקיד חשוב במערכות האקולוגיות – הן כמפרקות חומר אורגני, הן כמזון למגוון טורפים, והן כמדד ביולוגי לבריאות הסביבה.[77]
מין רכיכה בולט הוא שבלול הגינה אשר מהווה מין פולש. הוא נפוץ ברחבי ישראל אך תפוצתו מוגבלת בעיקר לשטח מיושב ושטחים המופרים על ידי האדם עקב תלותו בהשקיה כדי לשרוד את האקלים היבש יחסית.[78] בשנים האחרונות, אותרו בישראל גם פרטים של חילזון אפריקאי ענק, ככל הנראה שהוברחו לארץ כחיית מחמד או כמקור למזון. מאחר שמדובר במין פולש מזיק הוא מנוטר על ידי משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים על מנת למנוע ממנו להתפשט, וכרגע תפוצתו מוגבלת.[79]
צורבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצורבים הם קבוצה של בעלי חיים ימיים, הכוללת בעיקר מדוזות, שושנות ים ואלמוגים. לאורך חופי ישראל, בים התיכון ובמיוחד במפרץ אילת, מתקיים מגוון עשיר של צורבים, חלקם צבעוניים ונייחים כמו האלמוגים, ואחרים חופשיים וניידים כמו המדוזות. במפרץ אילת מתקיימות שוניות אלמוגים, שבהן חיים מינים רבים של צורבים המקיימים מערכות יחסים סימביוטיות עם יצורים אחרים, כמו הדגים והאצות.[80] לעומת זאת, בים התיכון ניכרת עלייה בשכיחות מדוזות בעשורים האחרונים, ובעיקר במדוזה החוטית הנודדת, מין פולש שהגיע מים סוף דרך תעלת סואץ וגורם לעיתים לתופעות מטרידות לרוחצים ולמערכת האקולוגית.[81]
מינים פולשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בעלי חיים פולשים בארץ ישראל
מינים פולשים בארץ ישראל הם מינים של בעלי חיים אשר מוצאם מחוץ לארץ ישראל, הגיעו אליה בעקבות פעילות אדם, והצליחו לייסד בה אוכלוסייה המתרבה ומתפשטת ללא התערבות נוספת בידי האדם. במרוצת השנים פלשו לישראל 29 מיני דגי מים מתוקים, 18 מיני עופות, יותר מ-40 מיני חלזונות ויותר מ-200 מינים של חרקים.[82] בדו"ח שפורסם בשנת 2022, קבע מבקר המדינה שבישראל אין אסדרה של הטיפול במינים פולשים. הפיקוח על כניסת מינים כאלו בגבולות הוא חלקי ביותר, ואין תיאום בין הגופים שאמורים לעקוב אחר התפשטותם. הדו"ח מציין כי לפי המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, הנזק השנתי הנגרם ממינים פולשים בישראל מוערך ב-1.5-0.5 מיליארד ש״ח.[83]
הסיבות להגעת מינים פולשים אל הארץ הן מגוונות. בעלי חיים שונים הגיעו כחיית מחמד ואל גני חיות והשתחררו אל הטבע כדוגמת מיינה מצויה; מינים שהגיעו מאזורים סמוכים לארץ ישראל כדוגמת שממית מחוספסת; דגים שהובאו במכוון על מנת להגדיל את תפוקת הדיג כמו כסיף שפל-עין, גמבוזיה מצויה וטרוטת עין-הקשת; מינים שהגיעו בטעות ממדינות רחוקות כדוגמת יקרונית התאנה, טרמיט פורמוסי ומלדרה מטרידה.[84]
מינים מתפראים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מין מתפרא הוא בעל חיים חקלאי שעובר לחיות בחופשיות בטבע ללא פיקוח ושליטה אנושיים, ומנהל אורח חיים כשל חיית בר. בארץ ישראל, בעלי חיים מתפראים עלולים לשבש את המערכות האקולוגיות, ולעיתים אף גורמים להכחדת מינים מקומיים.[85]
מין מתפרא בולט בישראל ובעולם בכלל הוא חתול הבית ונגזרתו, חתול הרחוב, אשר נחשב לעיתים קרובות למזיק באזורים כפריים ועירוניים, ומיוחסת לו השמדת אוכלוסיות של עופות, זוחלים ויונקים באזורים רבים. חתולים אלה בעלי השפעה אקולוגית משמעותית על חיות הבר. באזורים טבעיים ברחבי העולם מומתים חתולים משוטטים בירי, אך בישראל הדבר אסור על פי חוק מתוקף תקנות משרד החקלאות.[86]
מינים אנדמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בעלי חיים אנדמיים בארץ ישראל
בארץ ישראל חיים מיני בעלי חיים אשר אנדמיים לה. כלומר, בעלי חיים החיים רק בארץ ישראל ולא בשום מקום אחר בעולם. מכיוון שתפוצת מינים אלה מוגבלת ממילא לתא שטח קטן יחסית, הם רגישים במיוחד לשינויים בסביבתם ולהשפעות האדם, שכן הם עלולים להיכחד לחלוטין מהעולם. כאשר מינים מסוימים אשר היו אנדמיים לארץ ישראל, נכחדו ממנה הם גם נכחדו מהעולם כולו. דוגמה למקרה כזה היא ייבוש אגם החולה, אשר הביא איתו הכחדת מיני דגים שהיו אנדמיים לאגם. בין המינים האנדמיים לישראל הנודעים נמצאים: צבי השיטים - אשר אוכלוסייתו האחרונה המונה בסביבות ה-30 פרטים חיה במתחם מגודר מיוחד בחי-בר יטבתה; עגולשון שחור-גחון אשר נחשב לנכחד עד לגילויו מחדש ב-2011; ועוד.[87]
השמירה על המינים האנדמיים מלווה באתגרים רבים. ראשית, האוכלוסייה שלהן לרוב קטנה ממילא והיא מרוכזת בשטחים קטנים, שיכולים בנוסף גם להיות מאוימים על ידי האדם. למשל, מין הדג, לבנון הירקון, כמעט ונכחד מהעולם עקב התייבשות וזיהום קטעים נרחבים מנחל הירקון, אזור המחיה שלו. בזכות פרויקט של רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים, נמנעה הכחדתו של הדג והוא שב למרבית חלקי הנחל. גם את שבלול החרמון, עגולשון שחור-גחון, צבי השיטים ומינים נוספים מנסים לשקם ולהגן רשות הטבע והגנים.[88]
מינים מתפרצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – מינים מתפרצים בישראל |
מין מתפרץ הוא מין מקומי שמרחיב את התפוצה שלו ומספר פרטיו גדל משמעותית כתוצאה מנוכחות האדם. בישראל מינים יוצאים ונכנסים לקטגוריה הזו לעיתים קרובות בעקבות שינויים בגישה של גורמי שמירת טבע, אך בחלקם הגדול מזוהות בבירור גם מגמות רבייה של ממש בשטח. הדוגמאות העיקריות למינים הנחשבים מתפרצים בישראל כיום הם: עורב אפור, תן זהוב, שועל מצוי, עטלף פירות מצוי, חזיר בר, יעל נובי ועוד.[89][90][91]
הכחדה ומאמצי שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכחדת בעלי חיים מקומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בעלי חיים שנכחדו בארץ ישראל
מספר רב של מינים נכחדו מישראל או שנמצאים בה על סף הכחדה, כתוצאה ממגוון סיבות: הרס בית גידול, צמצום שטחי מחיה, ציד, דיג, הרעלות, דריסות, סחר, תחרות עם מינים פולשים ועוד.[92] דוגמה לפעילות אנושית שגרמה להכחדת מספר מיני בעלי חיים מהארץ היא ייבוש החולה. זאת ועוד, עוד מהתרופה הפרה-היסטורית האדם גרם לשינויים רבים בסביבה שלו וגרם להכחדת מינים מסוימים. עם התפתחות הטכנולוגיה, המצאת הנשק החם וריבוי לא מבוקר, התגברה מגמה זו והאדם הפך יותר ויותר לגורם משפיע על סביבתו.[93][94]
מאמצי שימור מקומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, ארגונים להגנת הסביבה בישראל |
בישראל מתקיימים מאמצי שימור משמעותיים למען בעלי החיים והטבע, שנועדו להתמודד עם האתגרים שמציבים הפיתוח המהיר, זיהום ושינויי האקלים. במסגרת זאת מוקמות שמורות טבע ואזורים מוגנים ברחבי הארץ, שבהם מוגבלת הפעילות האנושית כדי לשמר בתי גידול טבעיים ולמנוע פגיעה במינים בסכנת הכחדה.[95] גופים ממשלתיים כמו רשות הטבע והגנים, יחד עם ארגוני סביבה וקהילות מקומיות, פועלים לשיקום אוכלוסיות של בעלי חיים נדירים, להגבלת ציד ודיג בלתי חוקיים ולהגברת המודעות הציבורית לחשיבות השמירה על הטבע.[96][97] מאמצים אלו מסייעים לשמור על המגוון הביולוגי של ישראל ולשמור על האיזון האקולוגי בין האדם לסביבה הטבעית.[98]
הכרזות על שמורות טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – שמורות טבע בישראל, שמורות טבע ימיות בישראל
הכרזת שמורות טבע בישראל משפיעה משמעותית על שימור החי המקומי, בכך שהיא יוצרת אזורים מוגנים שבהם מינים רבים יכולים להתקיים בביטחון ולהתרבות ללא הפרעות אנושיות ישירות כמו ציד, כריתה או פיתוח.[99] בתוך השמורות מוגבלות פעילויות שעלולות לפגוע בבתי הגידול, מה שמסייע בשמירה על מערכות אקולוגיות תקינות ועל מגוון ביולוגי עשיר. שמורות אלו מאפשרות שיקום של מינים בסכנת הכחדה, שיפור תנאי המחיה של חיות הבר והפחתת הלחצים שהאדם מפעיל על הטבע.[100] בנוסף, הן מהוות מרחב למחקר מדעי ולחינוך סביבתי, ומעלות את המודעות הציבורית לחשיבות השמירה על החי והטבע.[101]
טיפול רפואי בחיות בר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשות הטבע והגנים אחראית בין היתר על טיפול רפואי בחיות בר בישראל. היא עושה זאת על ידי ניהול בית החולים לחיות בר, שיתוף פעולה עם עמותות שונות כמו עמותת למען חיות הבר ופרויקטים שונים כמו "התוכנית לניטור מחלות בחיות בר בישראל".
בית החולים לחיות בר הוא בית חולים וטרינרי המעניק טיפול, במידת הצורך, לחיות הבר של ארץ ישראל. בית החולים שייך לספארי ולרשות הטבע והגנים בשיתוף עם עמותת המרכז הישראלי לשיקום חיות בר.[102] ה"חיבולנס" הוא מערך מתנדבים של רשות הטבע והגנים שנוצר על מנת להעביר חיות בר מוגנות פגועות מכל רחבי הארץ, אל בית החולים לחיות בר. המרכז הארצי להצלת צבי ים הוא מרכז שהוקם על ידי רשות הטבע והגנים במטרה להציל את אוכלוסיית צבי הים בחופי ישראל.[103]
בין העמותות הפרטיות שפועלות למען טיפול רפואי בחיות בר נמצאות למען חיות הבר ועמותת ע.ט.ל.ף. למען חיות הבר הוקמה ב-2018 ומטרתה העמותה היא הצלה ושיקום של חיות בר במצוקה, והחזרתן לטבע במידת האפשר.[104] עמותת ע.ט.ל.ף היא עמותה ישראלית שמטרתה לטפל בעטלפי פירות פצועים, חולים, יתומים או תשושים, לשקמם ובמידת האפשר להשיבם אל הטבע, ואם לא, לטפל בהם בבית המחסה שהקימה העמותה.[105]
שימור והשבת בעלי חיים לטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – השבת בעלי חיים לטבע בישראל
בחוק הנוגע להשבת בעלי חיים לטבע בישראל נאמר כי כל בעל חיים אשר ידוע שבעבר היה נפוץ בישראל הוא בר החזרה, כשיוצאי דופן הם תנין היאור והדוב החום הסורי, שבגלל מזגם והמחסור בשטח למחייתם - יש איסור לנסות ולהחזירם לנוף הארצישראלי.
רשות הטבע והגנים פועלת על מנת להשיב את אותם בעלי חיים שנכחדו מארץ ישראל, ובעלי חיים אשר אוכלוסייתם נמצאת בסכנה. בין המינים שנכחדו והושבו בהצלחה בחזרה נמצאים: יחמור פרסי, פרא פרסי (אשר החליף את הפרא הסורי שחי בעבר בישראל ונכחד מן העולם), ראם לבן ואייל הכרמל.[106] לשם השבת בעלי החיים בחזרה לטבע הארץ-ישראלי הוקמו שני מרכזי חי-בר בישראל - חי-בר יטבתה וחי-בר כרמל.[107]
גם גני החיות במדינה לוקחים חלק במאמצי השימור המקומיים, ומנהלים פרויקטים שונים, שלעיתים מנוהלים יחד עם רשות הטבע והגנים, למען שימור ורביית בעלי חיים מקומיים. לדוגמה, הספארי ברמת גן המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: חתול חולות, פנק, זאב ערבי, צבוע מפוספס, ראם לבן ונשר המקראי;[108] גן החיות התנכ"י המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: ראם לבן, יחמור פרסי ועוד;[109] הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: עוזניית הנגב, נשר, עיטם לבן-זנב ומינים שונים של בזים;[110] וגני חיות נוספים בישראל.
טיפול במינים פולשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול במינים פולשים בישראל הוא אתגר סביבתי משמעותי, שכן מינים אלו דוחקים מינים מקומיים, פוגעים במערכות אקולוגיות טבעיות, גורמים לנזק חקלאי ומשבשים את האיזון הסביבתי.[111] בישראל פועלות מספר רשויות, בהן רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות והחברה להגנת הטבע, כדי להתמודד עם התופעה. הפעולות כוללות ניטור ואיתור מוקדם של מינים פולשים, הסברה לציבור והעלאת מודעות, פיקוח על יבוא בעלי חיים וצמחים, והדברה ממוקדת של מינים מזיקים כמו הדררה הירוקה.[112] בנוסף, ישנו שיתוף פעולה בין מדענים, ממשלה וגורמים בינלאומיים לצורך יצירת רגולציה ומאגרי מידע מתקדמים, שמסייעים בזיהוי מינים חדשים ובקביעת מדיניות מניעה והתערבות.[113] ביולי 2015, רשות הטבע והגנים הקימה בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ובסיוע משרד החקלאות, את "היחידה הארצית לטיפול במינים פולשים".[114]
הסברה וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רכיב מרכזי של מאמצי שימור החי בארץ ישראל הוא הסברה וחינוך, מתוך הבנה שכדי להגן על המגוון הביולוגי יש לעורר מודעות ציבורית ותחושת אחריות סביבתית.[115] גופים כמו רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ומוזיאוני טבע מפעילים תוכניות חינוך ברחבי הארץ – בבתי ספר, מרכזי שדה, סיורים בשמורות טבע ופעילויות קהילתיות. באמצעות הרצאות, סדנאות, שילוט חינוכי בשטח ופעילות במדיה החברתית, מועבר מידע על מינים נדירים, חשיבות השמירה על בתי גידול, ונזקי ציד בלתי חוקי או השלכת פסולת.[116] מטרת החינוך היא להטמיע ערכים של שמירה על הטבע בקרב הדור הצעיר והקהילה הרחבה, כך שיותר אנשים יכירו את המגוון העשיר של בעלי החיים בישראל ויפעלו באופן יזום למען שימורו.[117][118]
יחסי גומלין עם האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקב שטחה הקטן של ישראל, והתפשטות השטחים העירוניים אל הטבע, גדל מספר המפגשים וההתנגשויות בין בעלי החיים בארץ לבין האדם.
בין המפגשים של חיות הבר בישראל והאדם נמצאים:
חקר החי בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חקר החי בישראל
חוקרי הטבע הראשונים הגיעו לארץ לא רק ממניעים מדעיים, אלא גם מסיבות דתיות, וכהרפתקנים שנמשכו לאקזוטיקה של המזרח התיכון. ראשון חוקרי הטבע בארץ ישראל הידוע הוא פייר בלון, אשר פרסם בשנת 1553 ספר על מסעותיו בין השנים 1546 ו-1549 ביוון, אסיה הקטנה, מצרים, ערב הסעודית וארץ ישראל. בין המינים המתוארים בספרו נמצא ארז הלבנון. ב-1937 פורסם הקטלוג הצרפתי Prodromus faunae Palestinae על ידי שמעון בודנהיימר, בו רוכזה רשימת כל בעלי החיים הידועים מישראל עד אותה תקופה. רשימה זו נחשבת כמקיפה ביותר שנערכה על החי בארץ ישראל ואחת המצוטטות ביותר בספרות המדעית בנושא, אף על פי שהתיישנה מאז היא עדיין מצוטטת במאמרים בני ימינו.[119]
ב-1983 פורסם הכרך הראשון של אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל. אנציקלופדיה זו היא האנציקלופדיה לידיעת הטבע המקיפה ביותר שנכתבה על בעלי החיים והצומח בארץ ישראל. האנציקלופדיה נכתבה לציבור הרחב וקבעה לראשונה, בעזרת האקדמיה ללשון העברית, מאות שמות עבריים לבעלי חיים וצמחים בישראל.[120]
בישראל קיימים כיום מספר מוסדות זואולוגיים כמו עמותות לקידום הזואולוגיה בישראל בניהן: רשות הטבע והגנים, העמותה לזואולוגיה בישראל, החברה האנטומולוגית בישראל, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון ועוד; גני חיות השמים במרכזם את חקר החי בארץ ישראל בניהם הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב; וכן, גם תוכניות זואולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה כמו בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב,[121] המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת.
שימוש והפקת תועלת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – דיג בארץ ישראל, ציד בארץ ישראל, ייצור הארגמן בחוף הלבנט, תעשיית ייצור הדבש בתל רחוב, דבש בישראל |
מאז ימי קדם, החי של ארץ ישראל שימש את האדם לצרכים מגוונים – כלכליים, תרבותיים ורוחניים. בעידן הקדום, יונקים כמו צבי, אייל וכבש הבר שימשו למאכל ולפולחן, והופיעו כקורבנות בבתי מקדש ובמנהגים דתיים שונים.[122] עיזים וכבשים בויתו והפכו לחלק מרכזי בכלכלה החקלאית של האזור, והן תרמו בגידול בשר, חלב, עור וצמר.[123] גם גמלים וחמורים מילאו תפקיד קריטי ככלי תחבורה ושינוע באזורים מדבריים. עופות כמו יונים שימשו להעברת מסרים, ולעיתים אף לגידול לשם קיום, בעוד שעופות מים ודגים נתפסו למאכל.[124] נחשים ועקרבים הופיעו בסיפורים ובמאגיה, ולעיתים נחשבו בעלי כוחות רוחניים או מסמלים סכנה ומסתורין.[125]
בתקופות מאוחרות יותר, המשיך האדם להפיק תועלת מהחי המקומי – לדוגמה, דבורת הדבש תועלה לגידול לשם ייצור דבש,[126] ונעשה שימוש רפואי או קוסמטי במרכיבים שמקורם בבעלי חיים, כמו שומן, עור או ארס. בימינו, החי של ארץ ישראל ממשיך לשמש מקור השראה למחקר ביולוגי, רפואה וחדשנות – למשל, מחקרים על ארס עקרבים כחומר אנטי-סרטני[127], או הבנת מנגנוני הישרדות של בעלי חיים מדבריים כדי לפתח טכנולוגיות חסכוניות באנרגיה.[128] עם זאת, כיום קיימת הבנה עמוקה יותר בצורך לאזן בין שימוש לבין שימור, מתוך הכרה בכך שהפקת תועלת מהחי מחייבת אחריות סביבתית ושמירה על מערכות אקולוגיות ברות קיימא.
ביישובים ובערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – טבע עירוני בישראל |
בישראל, תופעה הולכת ומתרחבת היא נוכחותן של חיות בר בערים וביישובים, כתוצאה מהתפשטות אזור המחיה האנושי והצטמצמות בתי הגידול הטבעיים.[129] בעלי חיים כמו תנים, חזירי בר, נמיות, דורבנים ושועלים, נצפים לעיתים קרובות בסביבת מגורים, במיוחד בקרבת מקורות מזון זמינים כמו פחי אשפה, שדות פתוחים או פארקים. גם עופות כמו דרורים, עורבים, מיינות ובולבולים הסתגלו היטב לחיים בקרבת האדם. חלק מהמינים, כמו התן הזהוב, לומדים להסתגל לתאורת רחוב, תנועה אנושית וצלילים עירוניים, ולעיתים אף משנים את שעות הפעילות שלהם כדי להימנע ממגע ישיר עם אנשים.[130] אמנם נוכחות חיות בר בסביבה העירונית מעוררת עניין ולעיתים קירבה לטבע, אך היא גם יוצרת אתגרים – למשל, סכנת הפצת מחלות, פגיעה בבני אדם או חיות מחמד, ותלות הולכת וגוברת במזון שמקורו באדם. לכן גופים כמו רשות הטבע והגנים פועלים להסברה, ניטור, ולעיתים גם להרחיק בעלי חיים מאזורים רגישים, תוך שמירה על איזון בין קיום חיות הבר לבין חיי היומיום של התושבים.[131][132]
ישנם מספר תופעות ומקרים ייחודיים של בעלי חיים אשר חיים במרחב העירוני ברחבי ישראל. מבין הידועים ביותר נמצאים:
- חזירי הבר בחיפה - חזירי הבר ירדו מהכרמל אל השכונות העירוניות בחיפה בעקבות זמינות מזון בשכונות וירידה בפעילות אנושית, והם הפכו לנוכחות קבועה ולעיתים שנויה במחלוקת בעיר.
- היעלים במצפה רמון - יעלים נוביים מסתובבים באופן חופשי ברחובות מצפה רמון, כשהם מנצלים את הקרבה לשטחי מחיה טבעיים ויחס סובלני מצד התושבים.
- הכרישים בחדרה - בחורף מדי שנה, נמשכים עשרות כרישים למים החמים שנפלטים ממתקני תחנת הכוח בחדרה, ותופעה זו הפכה לאטרקציה ייחודית לחובבי טבע וצלילה. עם זאת, בעקבות מקרה של תקיפת צוללן בידי כרישים והריגתו, התופעה נבחנה מחדש וזכתה להתייחסויות שונות.
- רותי הצבועה - רותי היא צבועה מפוספסת שהתפרסמה עקב נוכחותה במודיעין, וניסיונות לכידתה שכשלו לאחר שזו שבה חזרה למודיעין בכל פעם שנלכדה ושוחררה. עם הזמן, הפכה רותי לסמל, והעלתה את המודעות בקרב הציבור לקונפליקט בין חיות הבר לבין הסביבה העירונית ומהו הפתרון הראוי לשילוב בניהם.
- אסון העטלפים בחדרה - נהרס בניין נטוש ברחוב תרנ"א בעיר בו שהו אלפי עטלפי פירות ועטלפים מסוגים אחרים, שמצאו בו את ביתם למעלה מ-20 שנה. אלפי עטלפים מצאו את מותם בעת ההריסה או מפציעות בימים שאחריה, במה שהיה אסון העטלפים הגדול ביותר הזכור בישראל.
בעלי חיים מסוכנים לאדם בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בעלי חיים מסוכנים לאדם בישראל
בישראל חיים גם בעלי חיים המסוכנים לאדם, כחלק מהמגוון הביולוגי של האזור. בעלי חיים אלו כוללים נחשים ארסיים, עקרבים, עכבישים, חרקים וטורפים אחרים שעלולים לפגוע בבני אדם. מרבית בעלי החיים הללו אינם תוקפניים כלפי אדם מיוזמתם, אך עלולים לעקוץ או להכיש כאשר הם חשים מאוימים או מופתעים.[133] הסיכון נוכח במיוחד בקרב מטיילים, חקלאים, ילדים או תושבים באזורים כפריים ומדבריים, שם נוכחותם של בעלי חיים אלה רבה יותר. מערכת הבריאות בישראל ערוכה לטיפול במקרים של הכשות ועקיצות, אך ישנה חשיבות רבה להגברת המודעות הציבורית, חינוך להתנהגות בטוחה בטבע, ושמירה על ניקיון וסדר במרחבים המועדים.[134]
צפרות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – צפרות בישראל
כיום, ישראל מהווה מוקד עולמי חשוב לצפרות, בשל מיקומה הגאוגרפי הייחודי בצומת דרכים בין שלוש יבשות ונופיה המגוונים. מדי שנה חולפות בשמי הארץ מאות מיליוני ציפורים נודדות, בדרכן בין אתרי הקינון בצפון לאתרי החריפה בדרום.[135] תופעת הנדידה בפרט הפכה את ישראל למוקד משיכה עבור צפרים וחוקרי טבע, עם מרכזי צפרות מרכזיים כמו אגמון החולה, אילת וגמלא. מלבד הציפורים הנודדות, יש בישראל גם עשרות מינים מקננים ומקורות מים עשירים שתומכים במגוון רב של עופות מים ודורסים. בשנים האחרונות התפתח תחום הצפרות גם כפעילות חינוכית ותיירותית, שמגבירה את המודעות לשמירה על אזורי טבע ומעודדת מחקר מדעי ושיתוף פעולה בין-לאומי בשימור עופות.[136]
חיות הבר וצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנות קיומו של צה"ל, ובמיוחד בשנותיו הראשונות, התרחשו מקרים רבים של מפגשים של צה"ל עם חיות הבר בישראל. העובדה שבסיסים ושטחי אש רבים חולשים על פני שטחים פתוחים ושמורות טבע, הביאו למספר גבוה של מפגשים והתנגשויות בין בעלי החיים לחיילים.[137][138]
לדוגמה, בבסיס נבטים חי עדר צבאים ממין צבי ארץ-ישראלי שנכלא בתוכו כשנבנתה גדר הבסיס. תחילה נכלאו בתוכו צבאים מעטים, אך הם התרבו ומנו כ-25 פרטים. שוטטות הצבאים על מסלולי הטיסה בעת המראה או נחיתה של מטוסים עשויה להסתיים בהתנגשות ומסכנת הן את חיי הטייסים והן את חיי הצבאים. רשות הטבע והגנים וחיל האוויר כבר שיתפו פעולה בעבר בפעולה בה נלכדו צבאים מתוך העדר והוצאו אל מחוץ לבסיס. במבצע השתתפו כ-100 עובדים של הרשות ועוד כ-500 חיילים, ונתפסו כחמישה צבאים ששוחררו בנחל גרר.[139]
כמו כן, חיל האוויר מתמודד גם עם בעיית נדידת להקות העופות בשמי ישראל. ב-30 השנים האחרונות נרשמו 3,000 תאונות בהן התנגשו ציפורים במטוסים. עקב כך, יצאו חיל האוויר והחברה להגנת הטבע בפרויקט משותף לצמצום המפגשים והפגיעות.[140] לדוגמה, אלפי עופות שמחפשות מזון באתרי הטמנה בדרום מסכנות מטוסים הממריאים מבסיסים סמוכים.[141]
צבא הגנה לטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – צבא הגנה לטבע
צבא הגנה לטבע הוא מיזם שהחל בשנת 2014, בשיתוף של צה"ל, החברה להגנת הטבע באמצעות קרן הדוכיפת, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות העתיקות ומשרד הביטחון, במטרה להוביל מפקדים וחיילים לאחריות ומעורבות פעילה לשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבסביבתם.[142]
חיות הבר והחקלאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים, נרשמו מספר תקריות בין חקלאים לבין זאבים ותנים הפוגעים בעדרי החקלאים. עם הזמן, נרשמו מספר פעמים בהם חקלאים הרעילו פגרים על מנת להרעיל את אותם זאבים ותנים, אך בסופו של דבר פגעו באוכלוסיות בעלי חיים אחרות כמו הנשר המקראי ואוכלי נבלות אחרים.[143]
בעיה חוזרת בכל שנה היא הקונפליקט בין השקנאים ומגדלי הדגים בארץ. במהלך נדידתם, עוצרים השקנאים המורעבים בבריכות דגים ברחבי הארץ וניזונים מטונות של דגים בשווי עשרות אלפי שקלים. כבר בשנות ה-90 החלו הדייגים לבצע פעולות גירוש בצורה מסודרת בהשקעה כספית אדירה. משנת 2005 מאות אלפי שקלים בשנה הוצאו כדי לעזור לדייגים עם בעיית השקנאים. ב-2013 התחיל שת"פ בין כל הגורמים על מנת להתמודד עם הבעיה: ארגון מגדלי הדגים שדואג לאספקת הדגים ומשתתף גם במימון, החברה להגנת הטבע וחיל האוויר.[144]
עם זאת, ישנו גם שימוש חיובי בחיות הבר לטובת החקלאים. לאור ההכרה בהשלכות החמורות של השימוש האינטנסיבי בכימיקלים רעילים בחקלאות על הסביבה ובריאות הציבור ולאור תכונות מועילות שונות של בעלי חיים כמו הזעמן השחור, התנשמת הלבנה והבזים, הוגבר השימוש בהם כמדבירים ביולוגים. למעלה מ-3,000 תיבות קינון הוצבו עד היום בשטחים חקלאים כחלק מהמיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות.[145]
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
החי בארץ ישראל תופס מקום מרכזי ומשמעותי בתרבות, במורשת ובזהות המקומית לאורך הדורות.[146] בעלי חיים מופיעים רבות במקרא, במשלי חז"ל ובספרות היהודית והערבית הקדומה – כסמלים מוסריים, דימויים מטאפוריים וכחלק מהמציאות היומיומית.[147] האריה, הצבי, השועל, הדבורה ועוד שימשו כסמלים של תכונות אנושיות כמו אומץ, מהירות, ערמומיות וחריצות. גם באמנות, בשירה ובפולקלור המקומי ניכרת השפעת עולם החי, והוא ממשיך לשמש השראה ליוצרים ישראלים עד היום.[148] מאז הקמת המדינה, נבחרו בעלי חיים מסוימים כסמלים לאומיים, כמו היעל הנובי בלוגו רשות הטבע והגנים, או הדוכיפת כציפור הלאומית. בכך, החי בישראל לוקח חלק חשוב בעיצוב התרבות והזהות הישראלית.
בדת ובפולחן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארץ ישראל הפרהיסטורית, בעלי חיים מילאו תפקיד מרכזי בפולחן ובחיי הרוח של התרבויות הקדומות.[149] ממצאים ארכאולוגיים מתקופות הנאוליתית והכלקוליתית מעידים על שימוש בבעלי חיים בטקסים דתיים, קבורה ופולחן. למשל, באתר שער הגולן, המרכז הגדול ביותר לאומנות פרהיסטורית בארץ ישראל, נמצאו כ-300 חפצי אומנות, כולל צלמיות בעלי חיים, המעידים על חשיבותם הרוחנית והסמלית של בעלי החיים באותה תקופה.[150]
בנוסף, במחקר שנערך על מזבחות הקטורת מהמקדש בערד מהמאה ה-8 לפני הספירה, התברר שעל המזבח הגדול הוקטרה לבונה שנשרפה על שומן מן החי, וכן נשרף קנאביס על המזבח הקטן באמצעות הבערת גללים של בעלי-חיים. דבר זה מעיד על שימוש בחלקי בעלי חיים בפולחן הדתי.[151]
-
-
חלק מדמויות הנמרים במקדש הנמרים -
יעלים בציור קיר בתמנע -
כן פולחני מתענך, בקומתו השלישית שני יעלים נשענים על עץ חיים, כמוטיב העץ והיעלים
.jpg)
כסמלים לאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום, מהווה הדוכיפת מצויה את הציפור הלאומית, כחליל השברק את הפרפר הלאומי, הצפע המצוי את הנחש הלאומי ונבו יריחו את העקרב הלאומי. עם זאת, לישראל אין חיה לאומית, והצבי הארץ-ישראלי מהווה את אחד מסמליה של ארץ ישראל הנקראת בתנ"ך גם ארץ הצבי.
-
![דוכיפת מצויה - הציפור הלאומית של ישראל[152]](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9c/Upupa_epops_in_Central_Mongolia_02.jpg/120px-Upupa_epops_in_Central_Mongolia_02.jpg)
-
כחליל השברק - הפרפר הלאומי של ישראל -
![צפע מצוי - הנחש הלאומי של ישראל[153]](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/52/ArbeLevy-Vipera_palaestinae_3.jpg/120px-ArbeLevy-Vipera_palaestinae_3.jpg)
-
![נבו יריחו - העקרב הלאומי של ישראל[154]](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0a/NEBO_HIERICHONTICUS.jpg/120px-NEBO_HIERICHONTICUS.jpg)
![דוכיפת מצויה - הציפור הלאומית של ישראל[152]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Upupa_epops_in_Central_Mongolia_02.jpg)
_male_3.JPG)
![צפע מצוי - הנחש הלאומי של ישראל[153]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:ArbeLevy-Vipera_palaestinae_3.jpg)
![נבו יריחו - העקרב הלאומי של ישראל[154]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:NEBO_HIERICHONTICUS.jpg)
בקולנוע ובטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים פורסמו מספר סרטים וסדרות אודות החי בארץ ישראל. בין המפרסמים נמצאת חברת אפיקים הפקות, אשר מפיקה סרטי טבע, ובעיקר טבע ישראלי.
בין סרטי הקולנוע אודות החי בארץ ישראל נמצאים: ארץ בראשית, סרט הטבע הישראלי הראשון באורך מלא; יללת הזאבים; וכנרת - ים של חיים, העוקב אחר החי בכנרת.
בין סדרות הטלוויזיה אודות החי בארץ ישראל נמצאות: ישראל הפראית, חיות שטח וזן נדיר.
בין סדרות הרשת אודות החי בארץ ישראל נמצאת כאן חיים.
גני חיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין גני החיות הפועלים בישראל בולטים גני חיות ואקווריום ספציפיים אשר שמים דגש במגוון המינים שלהם על מינים ארץ-ישראליים ברובם או אף במלואם.
- גן החיות התנכ"י - גן חיות בו הושם דגש על הצגת אוסף זואולוגי של חיות ארץ ישראליות שחלקן אף הוזכרו בתנ"ך. זאת ועוד, גן החיות שותף לפרויקטים של השבה לטבע של מינים ארץ ישראליים בסכנת הכחדה.
- הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב - מרכז ייחודי של מחקר ושמירת טבע. הגן הוא מקום משכנם של כ-40 מיני יונקים, כ-100 מיני עופות כ-80 מיני זוחלים וכ-7 מיני דו-חיים, המייצגים את הפאונה המגוונת של ארץ ישראל. זאת ועוד, הגן הזואולוגי שותף לפרויקטים של השבה לטבע של מינים ארץ ישראליים בסכנת הכחדה.
- מרכז הזוחלים המדברי - גן זואולוגי ובו אוסף של זוחלי ארץ ישראל בדגש על זוחלי הנגב.
- אקווריום ישראל - אקווריום בירושלים המתמקד בסביבה הימית של ישראל - בכנרת, בים המלח, בים האדום ובים התיכון, והוא האקווריום היחיד בעולם העוסק בים סוף ובים התיכון.
מוזיאונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל קיימים מספר מוזיאונים השמים דגש על החי בארץ ישראל, בהם:
- מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט - המוזיאון, שפועל במסגרת אוניברסיטת תל אביב, הוא המוקד הגדול והפעיל ביותר של תיעוד ומדע בתחומי המגוון הביולוגי בישראל. כ-5.5 מיליון פריטים נכללים באוספים של אוניברסיטת תל אביב. האוספים מתעדים את עולם החי והצומח באזור ישראל והמזרח התיכון לאורך אלפי שנים.
- מוזיאון הטבע התנ"כי - מוזיאון חינוכי להיסטוריה של הטבע בתנ"ך ומציג את המגוון של בעלי החיים המוזכרים במקרא ובתלמוד.
- מוזיאון הטבע (ירושלים) - התצוגה הגדולה ביותר במוזיאון היא של פוחלצי עופות, יונקים וזוחלים בארץ ישראל בעבר ובהווה.
- מוזיאון האדם והחי - המוזיאון מציג את הטבע בישראל ואת שמירת הטבע עם התייחסות להיבטים שונים הקשורים לאדם, לאורח החיים של האדם ולהשפעתו על הסביבה.
- בית גורדון - במוזיאון מוצגים פוחלצים של בעלי החיים והציפורים החיים באזור הכנרת, אוספי צמחים וחרקים.
בסמלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
יעל נובי בסמל רשות הטבע והגנים -
סמל דואר ישראל, בו מופיע אייל הכרמל -
סמל פיקוד הצפון, עליו מופיע יחמור פרסי -
-
יחידת שלדג הקרויה על שם השלדג, המופיע גם בתג היחידה -
תג חטיבת הצנחנים בו מופיע שפיפון -
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
לוויתן כחול - החיה הגדולה בעולם, נצפה פרט במפרץ אילת ב-2018 -
-
כריש לווייתני - הדג הגדול בעולם, נצפה במפרץ אילת מספר פעמים -
צבוע מפוספס - הטורף היבשתי הגדול בישראל -
סמור משויש - הטורף היבשתי הקטן בישראל -
צבי ארץ ישראלי - אוכל העשב הגדול היחיד שנותר בישראל בתפוצה רחבה -
חדף זעיר - היונק הקטן בישראל -
עוזניית הנגב - העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל -
צפע מצוי - הנחש הנפוץ בישראל -
שרף עין גדי - הנחש הארסי בישראל -
זעמן שחור - הנחש הארוך בישראל -
-
סגה - החרק הגדול בישראל -
מברישימון הערבה - העכביש הגדול בישראל -
נבו יריחו - העקרב הגדול בישראל
-
.jpg)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
עיינו גם בפורטל
פורטל החי והצומח בארץ ישראל הוא שער לכל ערכי החיות והצמחים של ארץ ישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע, תמונות, חוקרים חשובים בישראל, חקלאות, שמירת הטבע וערכים מומלצים. |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יורם יום-טוב, גיא בר-עוז, הכחדות ותמורות: עולם החי בעברה של ארץ ישראל, הוצאת דן פרי, 2022
- יהודה ל. ורנר, חיי הזוחלים בארץ ישראל, הוצאת מוסד ביאליק, 2021
- יוסי לשם, 50 שנות צפרות בישראל, הוצאת ידיעות ספרים, 2022
- הרמן היינצל, ריצ'רד פיטר, י'ון פרסלאו, הציפורים - מגדיר שדה שלם לציפורי אירופה והמזרח התיכון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975
- דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, הוצאת הפצות כתר, 2009
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גלריית טבע ישראלי
- אתר הטבע הישראלי של עוז ריטנר - מגדיר פרוקי-רגליים, חרקים, רכיכות ועוד
- דנה מילשטיין, הנק מיניס ועוז ריטנר, מגדיר שדה לרכיכות המים הפנימיים של ארץ ישראל, החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, 2012
- מילון למונחי בעלי חיים - א"י | 1963 | 2000 | באתר האקדמיה ללשון העברית
שני ליטמן, איך בעצם נראתה ארץ ישראל לפני הקמת מדינת ישראל?, באתר הארץ, 20 במאי 2021- עפרי אילני, אריות, ברדלסים וממותות: מתברר שבארץ ישראל היה ספארי של ממש, באתר הארץ, 14 ביולי 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שי מאירי, הביוגיאוגרפיה של ישראל, באתר מטח
- ^ נדב ישראלי, נדידת הציפורים, באתר הצפרות הישראלי, 15 בפברואר 2018
- ^ ישראל פאר וגיא פאר, הנדידה הגדולה של הפרפרים, באתר רשות הטבע והגנים, 11 באוקטובר 2020
- ^ דן לביא, בעלי החיים הנדירים במפרץ אילת נחשפים, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2019
- ^ יונתן קפשוק, חיות הבר הימיות בים התיכון בישראל – איומים והזדמנויות, באתר מאקו, 17 בינואר 2023
- ^ יאיר קראוס, חיילים בגבול הצפון הצילו את חייו של שקנאי, שנורה בלבנון, באתר ynet, 13 באוקטובר 2024
- ^ נעה פישר, עופות דורסים שנורו על ידי ציידים בלבנון - מטופלים בישראל, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020
- ^ לבנון: ציידים הורגים אלפי ציפורים בשמורות טבע, באתר ynet, 23 בדצמבר 2008
- ^ בז צוקים, ששוחרר לטבע בישראל, נלכד בסוריה, באתר ynet, 21 ביולי 2020
- ^ אילנה קוריאל, מרגש: כלבת הים מאיה, המבקרת מדי פעם בארץ, תועדה עם גורים בקפריסין, באתר ynet, 13 במאי 2025
- ^ אילנה קוריאל, כשנה אחרי שעזבה את ישראל: כלבת הים יוליה נצפתה בלבנון, באתר ynet, 11 ביולי 2024
- ^ הראם הלבן - מבצע שחרור בנגב - ישראל, באתר מסע אחר
- ^ אורלי גנוסר, טיול לשבת | פעם היה פה ים: בעקבות מאובני כרישים בערבה, באתר גלובס, 24 בפברואר 2018
- ^ מי היו הדינוזאורים? למה לא היו דינוזאורים בישראל? ואיך אפשר ללמוד מהם ענווה? - The Golden Whale, 2022-04-29
- ^ נועם דביר, שרידי "בן דוד של הדינוזאור" התגלו בערבה, באתר ynet, 10 בפברואר 2015
- ^ אילנה קוריאל, תגלית בנגב: מאובן של זוחל ימי שחי לפני כ-75 מיליון שנה, באתר ynet, 21 במאי 2021
- ^ איגור ארמיאץ' שטיינפרס, למה לא מוצאים בישראל הרבה דינוזאורים?, באתר ynet, 29 במאי 2021
- ^ עקבות דינוזאורים, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2022-10-26
- ^ הפרהיסטוריה של עמק החולה - האתרים הקדומים, באתר מוזיאון האדם הקדמון
- ^ גיליון 119 לשנת 2007רבדים, מחצבה, באתר www.hadashot-esi.org.il
- ^ רן ברקאי ואיל חלפון, עקבות הפילים הרבות שהתגלו באתר נידח בישראל, באתר גלובס, 26 בינואר 2024
- ^ ערן איצקוביץ, נמרים, נשרים – ואפילו כלבים: כיצד השתנו בעלי החיים שהוזכרו בתנ"ך?, באתר ישראל היום, 10 באפריל 2023
- ^ אלישבע דיין, החי במקרא : מסורות הזיהוי של בעלי החיים במקרא, ישראל: אבני חפץ, 2018
- ^ יהודה פליקס, החי של התנ"ך, ישראל: סיני, 1956
- ^ Roy Pinney, The animals in the Bible : the identity and natural history of all the animals mentioned in the Bible, פילדפליה, ארצות הברית: Philadelphia : Chilton Books, 1964. (באנגלית)
- ^ John Eaton, The circle of creation : animals in the light of the Bible, לונדון, הממלכה המאוחדת: London : SCM Press, 1995
- ^ שמעון כהן, מי היו החיות שהותרו למאכל בתורה?, באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2011
- ^ יהודה פליקס, בעלי החיים שבתשובת ה' לאיוב, באתר "דעת"
- ^ צפריר רינת, עדות שמיעה: איך ישראל הפכה למעצמה עטלפית, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2018
- ^ יאלי מבורך, יונקים ימיים בחופי ישראל, באתר רשות הטבע והגנים, 9 ביוני 2020
- ^ יונתן קפשוק, ציד לא חוקי, גידור - ובנייה: מצבם הקשה של היונקים בישראל, באתר מאקו, 5 בינואר 2023
- ^ זוחלים ודו-חיים בישראל
- ^ זוחלים ודו-חיים, באתר הטבע הישראלי
- ^ שער א – פרק זוחלים, באתר המארג
- ^ רעות אלון, זווית, זוחלים במהירות לכיוון הכחדה, באתר ynet, 29 ביוני 2024
- ^ דו-חיים בישראל, באתר זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה
- ^ ארז ארליכמן, מתי בפעם האחרונה ראיתם צפרדע?, באתר ynet, 1 בפברואר 2012
- ^ טל כהן, סולמות וצפרדעים, באתר מאקו, 28 בנובמבר 2018
- ^ הכחדת דו-חיים, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, 28 ספטמבר 2014
- ^ לא רק המכה השנייה: הצפרדעים בישראל, באתר ynet, 22 באפריל 2024
- ^ ארז ארליכמן, תצפית בינלאומית: הכרה עולמית לאגמון חולה, באתר ynet, 25 בפברואר 2009
- ^ רק בישראל: עונת הנדידה של הציפורים מגיעה לשיא, באתר החברה להגנת הטבע
- ^ מגדיר ציפורים – ציפורים בישראל, באתר הצפרות הישראלי
- ^ יוגב ישראלי, אילנה קוריאל, קרב צמוד בצמרת: אלו 10 הציפורים הנפוצות בישראל, באתר ynet, 14 באפריל 2025
- ^ עופות בסכנת הכחדה, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל
- ^ דניאל ברקוביץ', היו ואינם עוד | הכחדת עופות בישראל, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, ינואר 2023
- ^ דע את הדג: דגי הים התיכון, באתר רשות הטבע והגנים
- ^ גם ארסיים ורעילים: הפלישה הגדולה לים התיכון, באתר ynet, 11 במאי 2021
- ^ דוח הניטור של הים התיכון: התאוששות במיני דגים מקומיים, באתר הפורטל לחקלאות טבע וסביבה
- ^ מוטי מנדלסון, לאן נעלמו כל הדגים? • מה עובר על הים התיכון?, באתר חי פה, 20 במרץ 2025
- ^ דגי ים סוף, באתר דיסקוס הגליל
- ^ עשרים שנות ניטור במפרץ אילת – מה למדנו ובמה הועלנו?, באתר אקולוגיה וסביבה, 31 באוקטובר 2023
- ^ אבי בליזובסקי, שונית האלמוגים באילת במצב עגום ביותר, באתר הידען, 13 באוגוסט 2024
- ^ סיגל בן דוד, ללא סיבה נראית לעין: מאות דגים נמצאים מתים במי אילת, והמומחים מודאגים, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2017
- ^ דגי הכנרת, באתר ערוץ הדיג
- ^ הגבלות הדיג בעונת הקינון והרבייה של דגי האמנון בכנרת, באתר רשות הטבע והגנים, 23 באפריל 2025
- ^ משרד החקלאות אכלס כ-50,000 דגיגי בורי בכנרת, באתר הפורטל לחקלאות טבע וסביבה, 2 בדצמבר 2020
- ^ נעה פישר, תיעוד: דגים גוססים בנחל איילון, באתר ynet, 5 בינואר 2023
- ^ דוד חדד, בסכנת הכחדה: מאות דגים מתו מזיהום חמור בנחל שורק, באתר המחדש, 3 באוקטובר 2023
- ^ אסף גולן, לראשונה בעולם: הצלחה גדולה בהשבת שני מיני דגים לבית גידולם הטבעי - בישראל, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2022
- ^ חרקים, באתר הטבע הישראלי
- ^ ערן איצקוביץ, החרקים נעלמים מהעולם – ויש לכך סיבה מדאיגה, באתר ישראל היום, 10 באוגוסט 2023
- ^ גלעד בן-צבי, האם החרקים נעלמים גם בישראל ואיך נוכל לדעת זאת?, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
- ^ רחלי ווקס, קריסתה השקטה של ממלכת החרקים, באתר מאקו, 23 בדצמבר 2018
- ^ עכבישאים, באתר הטבע הישראלי
- ^ אסף גולן, מרעידן, זאבן וששן: מאילו עכבישים ארצישראליים צריך להיזהר?, באתר ישראל היום, 11 בנובמבר 2024
- ^ דפנה כתר-רצון, למה לא כדאי להרוג עכבישי בית?, באתר מכון דוידסון, 5 בספטמבר 2018
- ^ הטבע בבית: עכבישים, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
- ^ אורן אוסטר, הכירו את עקרבי ישראל, באתר מדע גדול, בקטנה
- ^ צפריר רינת, העקרבים בישראל: כמה מינים חיים בארץ וממה צריך להיזהר?, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2018
- ^ https://www.parks.org.il/new/akrabim/, רשות הטבע והגנים, 27 בפברואר 2025
- ^ עכשובים – הכליצרות בראייה שימושית, באתר חרקים - עולם קטן בגדול
- ^ איגור ארמיאץ' שטיינפרס, אילן היוחסין של ה"עקרבוטים", באתר ynet, 21 בספטמבר 2023
- ^ רכיכות, באתר הטבע הישראלי
- ^ רכיכות, באתר רשות הטבע והגנים
- ^ צפריר רינת, עושר מיני הרכיכות בחופי ישראל ירד ב-90% בעשורים האחרונים בהשפעת משבר האקלים, באתר הארץ, 10 בינואר 2021
- ^ רכיכות, באתר החצי הכחול
- ^ אסף גולן, זו הסיבה שאנחנו רואים פתאום חלזונות בכל מקום, באתר ישראל היום, 11 בינואר 2024
- ^ גיא פרחי, סיפור מזדחל: מה גרם לחלזונות הענק להשתלט על תל אביב?, באתר "Time Out ישראל", 22 בנובמבר 2017
- ^ מערכת הצורבים (Cnidaria), באתר מגדיר המאובנים של ישראל
- ^ לנה רזניק, לקראת בואן לחופי ישראל: כך תטפלו בצריבת מדוזות, באתר מעריב אונליין, 8 ביוני 2021
- ^ רמת הנדיב ומיכל ורדיגר, מינים פולשים, באתר רשות הטבע והגנים, 18 באוגוסט 2022
- ^ מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי, באתר www.mevaker.gov.il
- ^ דניאל ברקוביץ', מינים פולשים: על מה המהומה?, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, ינואר 2023
- ^ יוגב ישראלי, "אפקט הביות" והמחקר המפתיע על החורפן האמריקני, באתר ynet, 9 ביולי 2023
- ^ צפריר רינת, מחקר: חתולי בית צדים חיות בר בכמויות שעלולות לפגוע באוכלוסיותיהן באזורי מגורים, באתר הארץ, 15 במרץ 2020
- ^ רק בישראל - מינים אנדמיים, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אפריל 2023
- ^ נעה פישר, משבלול החרמון ועד שנונית באר שבע: חיות שנמצאות רק בישראל, באתר ynet, 4 במאי 2022
- ^ יניב כהן, חיות בקונפליקט: הצצה למיני חיות הבר ובעלי החיים המתפרצים והפולשים בישראל, באתר רשות הטבע והגנים, 25 באפריל 2021
- ^ {{{מחבר}}}, מדיניות בנושא ויסות אוכלוסיות של מינים מתפרצים
- ^ התפרצות מכונפת, באתר קק"ל, 16 בספטמבר 2019
- ^ תומר עתיר, הזדמנות אחרונה לראות: 7 בעלי חיים שמצויים בסכנת הכחדה בישראל, באתר מאקו, 23 באוקטובר 2024
- ^ אילנה קוריאל, אריות, דובים וצ'יטות: החיות שנכחדו מישראל וגם מהתודעה שלנו, באתר ynet, 23 בפברואר 2022
- ^ אסף גולן, בגלל המלחמה: פגיעה במאמצי שימור של חיות בסכנת הכחדה בישראל, באתר ישראל היום, 12 בפברואר 2024
- ^ אורן גביש, הצצה לשמורת הטבע שמהווה בית גידול לחיות הבר - החולה, באתר רשות הטבע והגנים, 22 בנובמבר 2018
- ^ אודות הקרן, באתר הקרן לשמירת הטבע והמורשת
- ^ מהלך ארצי לשימור הנשרים ולעצירת ההרעלות, באתר רשות הטבע והגנים, 17 באפריל 2023
- ^ יעל פרוינד-אברהם, לשמור על החיות שלאט נעלמות מהעולם, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, 1 בינואר 2024
- ^ שנת 2023 בתחום האכיפה: שומרים על חיות הבר וערכי הטבע בישראל, באתר רשות הטבע והגנים, 14 באוגוסט 2024
- ^ עונת ייחום היחמורים הפרסיים בשמורת הטבע הר טייסים שבהרי יהודה, באתר רשות הטבע והגנים, 5 באוגוסט 2024
- ^ נעה פישר, יש מקום לאופטימיות: תוצאות בדיקת מצב חיות הבר בישראל, באתר ynet, 6 בדצמבר 2022
- ^ מעט היסטוריה, באתר בית החולים לחיות בר
- ^ המרכז הארצי להצלת צבי ים, באתר רשות הטבע והגנים
- ^ קצת עלינו, באתר למען חיות הבר
- ^ על העמותה, באתר עמותת ע.ט.ל.ף
- ^ דוקו טבע - יוצאים לחופשי: השבת בעלי חיים לטבע, באתר רשות הטבע והגנים, 9 במרץ 2025
- ^ עזרא ארבלי, מבצע הצלה ביטבתה: אלה בעלי החיים שמנסים להשיב לטבע לפני שיכחדו, באתר mynet קיבוץ, 29 בינואר 2023
- ^ על המקום, באתר הספארי ברמת גן
- ^ שותפים של הטבע בישראל, באתר גן החיות התנכ"י
- ^ שמירת טבע בגן למחקר זואולוגי, באתר הגן למחקר זואולוגי ע"ש א' סיגלס
- ^ מהם מינים פולשים וכיצד מתמודדים אתם, באתר קק"ל
- ^ רעות אלון, קינים נגד פולשים: הדברה הומנית של מיינות, באתר הידען, 28 בדצמבר 2024
- ^ {{{מחבר}}}, מינים פולשים בישראל
- ^ יחידה ארצית לטיפול במינים פולשים, באתר רשות הטבע והגנים, 23 ביוני 2015
- ^ חינוך יער בישראל: יישום העקרונות והאתגרים במודל חינוכי חדשני, באתר אקולוגיה וסביבה, 30 בדצמבר 2024
- ^ המשרד להגנת הסביבה מתקצב 57 מיליון שקלים לחינוך סביבתי, באתר gov.il, 22 בפברואר 2025
- ^ איך לשלב חינוך סביבתי כערך בסיס בכל תחום ומקצוע?, באתר the golden whale, 3 בנובמבר 2022
- ^ יעל ולצר, השמירה על כדור הארץ מתחילה בגיל צעיר, באתר ynet, 5 בנובמבר 2021
- ^ שמעון בודנהיימר, Prodromus faunae Palestinae, l'Institut francais d'archéologie orientale, 1937
- ^ עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל : אנציקלופדיה שימושית מאויירת, ישראל: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1990
- ^ בית הספר לזואולוגיה, באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ אברהם וינרוט, פרשת במדבר לאור המהר"ל: האריה, הכלב, והקשר שלהם לבית המקדש, באתר הידברות, 12 במאי 2021
- ^ יונת אשחר, ישראלים ואיראנים מצאו: עזים בויתו בכמה אזורים במקביל, באתר ynet, 6 ביולי 2018
- ^ מהו ביות בעלי חיים?, באתר אאוריקה!
- ^ נחש, באתר אנציקלופדיה יהודית
- ^ האוניברסיטה העברית, חפירות של האוניברסיטה העברית חשפו את הכוורות הקדומות ביותר מתקופת המקרא, באתר הידען, 4 בספטמבר 2007
- ^ איגור ארמיאץ' שטיינפרס, העקצן הצהוב, "הארס ששווה זהב" והפייק ניוז, באתר ynet, 19 בינואר 2022
- ^ יונת אשחר, ממאורות ועד אוזניים גדולות: סודות ההישרדות במדבר, באתר ynet, 12 באפריל 2025
- ^ חיות ב-60 שניות: חיה ותן לחיות - על חיות בערים, באתר ynet, 18 בנובמבר 2022
- ^ כשהטבע מגיע לעיר, באתר חטיבת המדע - שמירת טבע בישראל, ינואר 2020
- ^ התמודדות עם חיות בר בסביבה העירונית, באתר אקולוגיה וסביבה, 23 ביוני 2020
- ^ יורם יום-טוב, חיות בר בעיר ובכפר, ישראל: הוצאת דן פרי, 2020
- ^ עקיצות בעלי חיים וטיפול בהן, באתר gov.il, 9 בנובמבר 2020
- ^ מור לוי, בעלי החיים המסוכנים – ואלה שרק מנסים להפחיד: המדריך המלא לקיץ, באתר חדשות 13, 10 ביוני 2017
- ^ רק בישראל: עונת הנדידה של הציפורים מגיעה לשיא, באתר החברה להגנת הטבע
- ^ משה גלעד, מתי הפכה ישראל למעצמת צפרות?, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2018
- ^ אן וסרמן, הקרב על הדג: איך מתמודדים עם שקנאים מורעבים?, באתר ynet, 16 בנובמבר 2018
- ^ שחר פלס, אביתר אורן, עם איזה בעלי החיים מתמודדים חיילי צה"ל?, באתר מאקו, 20 ביוני 2012
- ^ מבצע במבי, באתר www.parks.org.il
- ^ ניר דבורי, צפו: ציפור מתנגשת במטוס אימונים, באתר מאקו, 2 בדצמבר 2014
- ^ צפריר רינת, אתרי פסולת מסכנים את חיל האוויר. הפתרון יכול להיטיב גם עם הסביבה, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2020
- ^ צבא הגנה לטבע - יחידות שונות בצה"ל מתגייסות לפרויקטים למען שמירת הטבע והסביבה, באתר רשות הטבע והגנים, 19 בספטמבר 2017
- ^ אילנה קוריאל, אחיה ראב"ד וארז ארליכמן, 8 נשרים הורעלו למוות ברמת הגולן, באתר ynet, 10 במאי 2019
- ^ אן וסרמן, הקרב על הדג: איך מתמודדים עם שקנאים מורעבים?, באתר ynet, 16 בנובמבר 2018
- ^ ציפורים, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il (באנגלית)
- ^ סופיה מנשה, בנימין ארבל ויוסף טרקל, בני־אדם וחיות אחרות באספקלריה היסטורית, ישראל: כרמל ירושלים, 2007
- ^ גדעון אפרת, האמנות הישראלית והמסורת היהודית, מחניים
- ^ עליזה שנהר, פולקלור ואידיאולוגיה, ישראל: ארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי - אוניברסיטת חיפה ופרדס הוצאה לאור, 2014
- ^ ניר חסון, מבנה פולחן נדיר התגלה מחוץ לירושלים, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2012
- ^ יוסף גרפינקל, ארץ־ישראל בתקופה הניאוליתית ובתקופה הכלקוליתית
- ^ ערן אריה, זיהוי קנאביס ולבונה על מזבחות הקטורת מהמקדש בערד מן המאה ה-8- לפני הספירה
- ^ ארז ארליכמן, עם ישראל הכריע: הדוכיפת היא הציפור הלאומית, באתר ynet, 29 במאי 2008
- ^ ארז ארליכמן, הנחש של ישראל: הצפע המצוי, באתר ynet, 1 בנובמבר 2018
- ^ ארז ארליכמן, העקרב הלאומי של ישראל: נבו יריחו, באתר ynet, 9 בספטמבר 2018
- ^ נעה פישר, תיעוד נדיר: שני לווייתני ראשתן נצפו מול חופי הארץ, באתר ynet, 15 ביוני 2020
- ^ נעה פישר, אסף קמר, גופת לווייתן ראשתן נסחפה לחופי תל אביב, באתר ynet, 20 במאי 2022
,_Israel_03.jpg)
| פאונות מדינות אסיה | ||
|---|---|---|
|
