החי בארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיינו גם בפורטל

P Israel Fauna.png

פורטל החי והצומח בארץ ישראל הוא שער לכל ערכי החיות והצמחים של ארץ ישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע, תמונות, חוקרים חשובים בישראל, חקלאות, שמירת הטבע וערכים מומלצים.

חיות שונות בארץ ישראל
חיות שונות בארץ
אלמוגים ופזיות בשמורת חוף האלמוגים באילת
שקנאים בשמורת החולה
יעלים נוביים במכתש רמון
זעמן שחור טורף קמטן חורש, צולם בעמק האלה
צבים בנחל אלכסנדר
עטלף פירות מצוי - העטלף הנפוץ בישראל
אמוניטים בקיר האמוניטים במכתש רמון

עולם החי בארץ ישראל כולל את כל בעלי החיים החיים בשטחה של ארץ ישראל. עולם זה עשיר כמו עולם הצומח אף על פי שטחה המצומצם של הארץ. בישראל תועדו למעלה מ-100 מיני יונקים, כ-85 מיני זוחלים (מספר מינים הגדול ממספר מיני הזוחלים בכל יבשת אירופה), כ-550 מיני עופות (מתוכם כ-170 מינים המקננים בישראל), כ-7 מיני דו-חיים, כ-1,728 מיני דגים וכ-30,000 מיני חסרי חוליות. נוסף על כך, חיים בישראל מינים אנדמיים, החיים רק בה כדוגמת: צבי השיטים, לבנון הירקון, עגלשון שחור-גחון ועוד.

לחי המגוון שתי סיבות:

  • מיקומה של ארץ ישראל הנמצאת בין האזור הממוזג מצפון לה ובין האזור הטרופי והמדברי מדרום לה, כן הארץ גובלת במערב עם הים התיכון ובמזרח עם המדבר. מכל האזורים האלו השתלבו בעלי חיים רבים בארץ. גיוון זה בארץ אפשר את ההתפתחות של בעלי חיים רבים.
  • במהלך עשרות מיליוני שנים השתנה אקלים ארץ ישראל פעמים רבות, וכך השתלבו בארץ גם בעלי חיים מאזורים רחוקים וקרובים.

עולם החי בישראל מושפע רבות מפעילות אנושית, לרבות עיבוד שטחים טבעיים לכדי שטחים חקלאיים, ציד ומינים פולשים. עקב כך, כיום כ-35% ממיני החולייתנים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, וכעת נעשים בארץ מאמצים לשימור חיות הבר ולהשבה מחדש של מינים שנכחדו מהאזור.

כמו כן, כיום הרשות הממשלתית האמונה מטעם החוק הישראלי על שמירת ערכי הטבע הכוללים את חיות הבר היא רשות הטבע והגנים. שמירה זו כוללת: שימור והשבה לטבע, טיפול רפואי, מתן רישיונות ציד, טיפול במזיקים ובמינים פולשים ועוד.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ ישראל מגשרת בין אפריקה, אסיה ואירופה; ועל כן גם מיני החי הם מארצות שונות. נוסף על כך, שינויי הנוף: המדבר, השדות, הביצות, הנוף העירוני וההרים הגבוהים (דוגמת החרמון) הם גורם חשוב במפגש מינים שונים.

בין מיני המדבר (רובם מאפריקה) ניתן למנות את השרקרק הירוק, היעל, הצבי, ישימונית, הראם הלבן, תנין היאור, נמר המדבר, צבוע מפוספס, ארבע קו מובהק ועקצן צהוב; מבין מיני השדות ניתן למנות את מושית השבע, נחושתית הקוצים, פרחית נעמי, דבורת הדבש, שבלול השדה העגור האפור, אנפית הבקר ואדום-החזה; מבין מיני הביצות ניתן למנות את הסיקסק והלוטרה; מבין מיני ההרים ניתן למנות את שבלול החרמון, צפע החרמון וירגזי החרמון; מבין מיני היערות ניתן למנות את היערון הזיקית ים-תיכונית היחמור מקראי (שהוחזרו לטבע) והסנאי הזהוב (עומד על סף הכחדה מישראל) ומבין מיני הנוף העירוני ניתן למנות את חתול הבית, חולדה מצויה, שבלול הגינה, עטלף פירות מצוי, העורב האפור, הדרור והעורבני. כמו כן יש מספר מינים המזדמנים לישראל לעיתים כגון הפלמינגו המצוי, שניתן לראותו בבריכות המלח שליד אילת, והפלמינגו הזוטר שנצפה בפעם האחרונה בישראל ב-2006. בישראל מצויים 33 מיני עטלפים: מהם 32 מיני עטלפי חרקים בסכנת הכחדה ואחד עטלף פירות מצוי הנפוץ בכל הארץ[1].

במפרץ אילת חיים 1270 מיני דגים, מעל 3000 מינים של חסרי חוליות ואלמוגים, עשרות מיני עופות, 4 מיני צבי ים, ומעל 10 זנים של יונקים ימיים. מפרץ אילת הוא קטן. ממדיו מגיעים לכדי 1% משטחו הכללי של ים סוף, שאף הוא איננו גדל בממדים עולמיים. כמותו הוא עמוק – 1860 מטר – ופתחו אל ים סוף עצמו רדוד וצר. טמפרטורות המים גבוליות: פחות מ-20 מעלות צלזיוס בחורף, וגם המליחות קיצונית, 4.1% מלחים. שני אלה מגבילים מאוד את תפוצת החי והצומח שבו. למרות כל אלה, שוניות ים סוף ומפרציו ידועות בעושרן והמגוון הביולוגי שלהן, והאחוז הגבוה של מינים אנדמיים (30%-35%).

מוצא החי בארץ ישראל הגיע, ככל הנראה, מארבעה מקומות גאוגרפיים:

בתקופה הפרה-היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיNuvola apps kpdf2.svg
ראו גם – דינוזאורים בישראל

בתקופות קדומות יותר הפאונה של ארץ ישראל הייתה מגוונת בהרבה וכללה בעלי חיים כגון פיל ישר-חט, קרנף סטפנורינוס, ג'ירף, ואף ממותה דרומית שממצאים שלהם נמצאו באתרים שונים בארץ, כדוגמת גשר בנות יעקב[2], בעלי חיים אלו ניצודו על ידי האדם הקדמון, שכבר בתקופות קדומות הוביל לשינויים אקולוגיים ולהכחדה.

באתר הארכאולוגי מחצבת רבדים התגלה חט באורך כ-2.5 מטרים של המין הנכחד פיל ישר-חט, שמתוארך לתקופה הפלאוליתית התחתונה, כחצי מיליון שנה לפני זמננו.

במכתש רמון נמצא קיר האמוניטים, בו טבועים מספר רב של אמוניטים, שהתקיימו בין תקופת הדבון עד לסוף הקרטיקון מלפני 410 עד 66 מיליון שנה מזמננו.

ב-1962, התגלו במקרה עקבות דינוזאורים בבית זית בנות כמה עשרות מיליוני שנים, והשתייכו ככל הנראה לסטרוטיומימוס.

ב-2015, שרידי שלד מאובן של אלאסמוזאור בן 85 מיליון שנה התגלו בערבה.

ב-2021, בחפירה בנחל חווארים שבנגב נמצאו מאובנים של זוחל ימי קדום, כמעט בשלמותו. גילו מוערך בכ-75 מיליון שנים. לפי הערכות מדובר במזוזאורוס[3].

בתקופת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בעלי חיים בתנ"ך

התנ"ך עשיר באזכורים של נופי ארץ ישראל, הצומח והחי בה. אף על פי שהוא מתאר את קורות עם ישראל ומתמקד בעיקר באדם, הרי שבין דפיו נחשפות לא מעט ידיעות אודות בעלי חיים, בסוגיות הקושרות אותם לאדם: אלה המשמשים את האדם בביתו ובמשקו ואלה המזיקים לו.

בתקופה המקראית, החי של ארץ ישראל היה עשיר ומגוון. התנ"ך מזכיר כ-130 מינים של בעלי חיים, מתוכם כשליש הם עופות וכשליש הם יונקים.

במגילת שיר השירים, פרק ב' אפשר למצוא דימויים רבים המשתמשים במיני הצומח והחי של ארץ ישראל. ספר תהילים, פרק ק"ד מעניק לנו תיאור חזותי מרשים של המערכת האקולוגית בארץ. במקרא מתוארים גם בתי הגידול והקשר שלהם לבעלי החיים המאכלסים אותם, כגון: נופי מים, הרים סלעיים, מעזבות, חורשים ובמדבר.

בתנ"ך מצוינים לפעמים גם קבוצות של בעלי חיים. המיון של בעלי החיים בתנ"ך מבוסס בעיקר על תכונות חיצוניות, בהתאם למיון בעת העתיקה ובניגוד לטקסונומיה המודרנית.

עגולשון שחור-גחון - מאובן חי שנתגלה מחדש לאחר שנחשב לנכחד
יחמור, נעלם מנוף הארץ והושב לטבע.
הראם הלבן, נעלם מנוף הארץ והושב לטבע.

בתקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, חיים בישראל בעלי החיים הבאים:

יונקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – יונקים בישראל

בארץ ישראל ישנו מגוון רב של מיני יונקים בשל הגאוגרפיה והאקלים הייחודים שלה. עבור רבים מהיונקים הללו, ארץ ישראל היא גבול שטח תפוצתם. היונקים שמקורם באזור הפלארקטי גובלים בתפוצתם בדרך כלל במדבריות, וכאלו שמקורם במדבריות גובלים בדרך כלל בחופי הים התיכון. רוב היונקים בישראל הם ממוצא פלארקטי וכעשירית מהיונקים הללו אנדמיים למזרח התיכון.

בעברה, הכילה ארץ ישראל מגוון יונקים, אולם בתקופה האחרונה יונקים רבים כמו נברן המים, הברדלס האסייתי, הסנאי הזהוב ועוד נכחדו מאזור זה. בעידן המודרני, אוכלוסיות יונקים רבות כמו חתול החולות והצבוע המפוספס הנמצאים בסכנת הכחדה. נכון לשנת 2002, כ-57 מתוך 104 מיני היונקים החיים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה. כמו כן, הטורף היבשתי הגדול ביותר בארץ ישראל שחי כיום הוא הצבוע המפוספס.

מיני יונקים שונים נכחדו עקב ציד לא מבוקר תחת השלטון העות'מאני ובמידה פחותה גם תחת שלטון המנדט הבריטי, בשל אי אכיפה של חוקי הציד. בתחילת המאה ה-20 נכחדו הראם הלבןהושב חזרה לטבע), הדוב החום הסורי, הברדלס האסייאתי והפרא הסורי (וכן גם מהעולם) מהאזור. חוקי הציד המודרניים אוסרים על כל ציד של יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים, למעט אלה הנחשבים למזיקים ובעלי חיים ספציפיים אחרים בעונות הציד. למרות זאת, להקות כלבי בר מהווים איום גובר על יונקי הבר.

יונקים שונים כמו הראם הלבן, היחמור הפרסי ואייל הכרמל נכחדו מהאזור והושבו בחזרה לטבע.

זוחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – זוחלים בישראל

בארץ ישראל חיים כ-85 מיני זוחלים, מגוון גדול יחסית לשטחה המצומצם. מספר מיני הנחשים בארץ ישראל גדול ממספרם בכל יבשת אירופה. בין הזוחלים שנכחדו מהאזור בתחילת המאה ה-20 נכללים תנין היאור, צב הביצות האירופי, כוח הנילוס והצפע המזרחי. בין הזוחלים האנדמים לישראל ולסביבתה הקרובה נכללים שחור ראש שלווני, שנונית באר שבע, צב יבשה מדברי וצפע החרמון.

הזוחל הכבד ביותר שחי בישראל הוא צב ים גלדי, אשר נצפה בישראל אך ורק לעיתים נדירות ואינו מקנן בה, הכוח האפור הוא הלטאה הגדולה והכבדה בישראל, הזעמן השחור הוא הנחש הארוך בישראל, צפע מצוי הוא הנחש הנפוץ בישראל ושרף עין גדי הוא הנחש הארסי בישראל.

דו-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חי בר כרמל - מוסד זואולוגי שמטרתו להשיב מינים בחזרה אל הטבע בארץ ישראל
כלוב האיקלום של הנשרים בשמורת גמלא
עטלפים פצועים ומתים לכודים בהריסות באסון העטלפים בחדרה
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – דו-חיים של ארץ ישראל

בישראל 7 מיני דו-חיים. מספר הדו-חיים בישראל ירד באופן דרמטי מאז המאה העשרים בעיקר בשל ייבוש ביצות על ידי המתיישבים החדשים.

לדו החיים ממשפחת הסלמנדריים החיים בארץ, הסלמנדרה הכתומה וטריטון הפסים, מהווה ישראל גבול תפוצתם הדרומי.

העגולשון שחור גחון, אשר נחשב כבר משך עשרות שנים (עד 2011) כמין נכחד, החפרית המצויה וטריטון הפסים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל.

עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – עופות בישראל

בארץ ישראל כ-550 מיני עופות, מגוון גדול מאוד יחסית לשטחה הקטן. הסיבה העיקרית לריבוי המינים הוא מיקומה הגאוגרפי של הארץ על מסלול הנדידה העיקרי של מיני עופות רבים אשר מקננים במערב אסיה או באירופה וחורפים במזרח התיכון או באפריקה. כמו כן ארץ ישראל נמצאת במקום המפגש של שלוש יבשות, וכוללת מספר אזורים ביוגאוגרפיים שונים המספקים מגוון של בתי גידול. מסיבה זו הפכה ישראל ליעד צפרות עולמי חשוב[4].

הציפור הלאומית של ישראל היא דוכיפת מצויה.

בשנים האחרונות התרבו בארץ מינים פולשים, בעיקר עורב אפור, מיינה מצויה ודררת קרמר, הפוגעים באוכלוסיית העופות המקומית ובחקלאות עקב אופיים האגרסיבי.

דגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיNuvola apps kpdf2.svg
ראו גם – החי במפרץ אילת, החי בים התיכון, החי בכנרת, חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים בישראל

בישראל חיים כיום כ-1,728 מיני דגים, מתוכם כ-410 בים התיכון וכ-1,270 בים סוף. השאר, כ-48 מינים, הם דגי מים מתוקים.

בשנת 1869 הסתיימה בנייתה של תעלת סואץ, שהביאה לנדידת בעלי חיים מהים האדום אל הים התיכון - "הגירה לספסית".

הדג הגדול בעולם, כריש לווייתני, נצפה בישראל כמה פעמים[5].

חסרי חוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיNuvola apps kpdf2.svg
ראו גם – פרפרי ישראל, פרפרים מוגנים בישראל, גמלי שלמה בישראל

בישראל חי מגוון רב של חרקים שחלקם טרם התגלו.

סגה הוא החרק הגדול בישראל.

עכבישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד כה תוארו בישראל כ־800 מינים של עכבישאים (הנחלקים בין כ־52 משפחות מתוך 128 משפחות בכל העולם)[6].

שני מיני העכבישים היחידים שמסוכנים לאדם וחיים בישראל הם האלמנה השחורה והארסן החום[7].

כיום, מין העכביש הגדול ביותר שחי בישראל בפרט, ובמזרח התיכון בכלל הוא מברישמון הערבה, שהוא גם מין אנדמי לישראל ולירדן. עד לגילויו של מברישימון הערבה בחולות סמר[8] נחשבה הפרוונית השחורה, הטרנטולה היחידה בארץ, לגדולה בעכבישי ישראל.

ב-2022, התגלה מין חדש של עכביש בישראל באזור הערבה[9].

עקרבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העקרב הגדול בישראל הוא נבו יריחו, שגם נבחר לעקרב הלאומי.

רכיכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינים פולשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – מינים פולשים בישראל

במרוץ השנים לישראל פלשו 29 מיני דגי מים מתוקים, 18 מיני עופות, יותר מ-40 מיני חלזונות ויותר מ-200 מינים של חרקים.

מינים פולשים של חרקים הגיעו לישראל בצורות שונות: גידול אסור כחיית מחמד, דרך ייבוא תוצרת חקלאית וטובין שונים, התפשטות. החרקים הפולשים עשויים להביא לפגיעה בגידולים חקלאיים, בצמחי נוי, לפגוע בפאונה ובפלורה המקורית, להוות מפגע בריאותי ועוד.

מינים אנדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – מינים אנדמיים בישראל

בארץ ישראל חיים מינים אנדמיים, החיים רק בה, כמו: שבלול החרמון, שנונית באר שבע, צבי השיטים, עגולשון שחור-גחון ועוד.

בין המינים האנדמיים לישראל הנודעים נמצאים: צבי השיטים - אשר אוכלוסייתו האחרונה המונה בסביבות ה-30 פרטים חיה במתחם מגודר מיוחד בחי-בר יטבתה; עגולשון שחור-גחון אשר נחשב לנכחד עד לגילויו מחדש ב-2011; ועוד.

הכחדה ומאמצי שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכחדת בעלי חיים מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בעלי חיים שנכחדו בארץ ישראל

מספר רב של מינים נכחדו או שנמצאים על סף הכחדה בישראל בגלל הרס בית גידול; דוגמאות לכך: ייבוש החולה, כריית חול על חופי ישראל (המפריעה לצבים להטיל ביצים) ובניית ערים, כפרים וקיבוצים למיניהם. כמו כן, בעלי החיים נעלמים גם מסיבות אחרות: ציד בלתי חוקי, סחר, והשתלטות של מינים פולשניים אשר לא אמורים להיות בארץ וברחו מגני חיות ומחזיקי סחר בלתי חוקי. מינים אלה דוחקים את שאר המינים לצד; חלקם אוכלים אותם, פוצעים אותם או נושכים אותם (דוגמת הנוטריה), את חלקם מהססים לאכול מאי ידיעה, וחלקם פשוט אוכלים על חשבון מינים אחרים. יחמור פרסי נכחד בארץ והובא מחדש מאיראן. בנובמבר 2011 נתגלתה מחדש הצפרדע עגלשון שחור גחון, שנכחדה בעת ייבוש החולה. מינים רבים (כגון אריות או דובים) נכחדו מארץ ישראל וזאת בעיקר כתוצאה מציד לא מבוקר או אובדן שטחי מחיה.

מאמצי שימור מקומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיNuvola apps kpdf2.svg
ראו גם – רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, ארגונים להגנת הסביבה בישראל

על מנת להגן על עולם החי בארץ ישראל נעשים מאמצי שימור על ידי גורמים ממשלתיים כמו רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, על ידי גורמים ציבוריים כמו החברה להגנת הטבע, וכן על ידי גורמים פרטיים כמו עמותות שונות (כדוגמת עמותת ע.ט.ל.ף). חוקים שונים כמו חוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955 נועדו להגן על אוכלוסיות חיות הבר בארץ ישראל.

הכרזות על שמורות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – שמורות טבע בישראל, שמורות טבע ימיות בישראל

שמורות הטבע בישראל נועדו על מנת להגן על ערכי החי, הצומח והדומם הנמצאים בהם.

טיפול רפואי בחיות בר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות הטבע אחראית בין היתר על טיפול רפואי בחיות בר בישראל. היא עושה זאת על ידי ניהול בית החולים לחיות בר, שיתוף פעולה עם עמותות שונות כמו עמותת "למען חיות הבר" ופרויקטים שונים כמו "התוכנית לניטור מחלות בחיות בר בישראל".

בית החולים לחיות בר הוא בית חולים וטרינרי המעניק טיפול, במידת הצורך, לחיות הבר של ארץ ישראל. בית החולים שייך לספארי ולרשות הטבע והגנים בשיתוף עם עמותת המרכז הישראלי לשיקום חיות בר.

ה"חיבולנס" הוא מערך מתנדבים של רשות הטבע והגנים שנוצר על מנת להעביר חיות בר מוגנות פגועות מכל רחבי הארץ, אל בית החולים לחיות בר.

המרכז הארצי להצלת צבי ים הוא מרכז שהוקם על ידי רשות הטבע והגנים במטרה להציל את אוכלוסיית צבי הים בחופי ישראל.

שימור והשבת בעלי חיים לטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – השבת בעלי חיים לטבע בישראל

בחוק הנוגע להשבת בעלי חיים לטבע בישראל נאמר כי כל בעל חיים אשר ידוע שבעבר היה נפוץ בישראל הוא בר החזרה, כשיוצאי דופן הם תנין היאור והדוב החום הסורי, שבגלל מזגם והמחסור בשטח למחייתם - יש איסור לנסות ולהחזירם לנוף הארצישראלי.

רשות הטבע והגנים פועלת על מנת להשיב את אותם בעלי חיים שנכחדו מארץ ישראל, ובעלי חיים אשר אוכלוסייתם נמצאת בסכנה. בין המינים שנכחדו והושבו בהצלחה בחזרה נמצאים: יחמור פרסי, פרא פרסי (אשר החליף את הפרא הסורי שחי בעבר בישראל ונכחד מן העולם), ראם לבן ואייל הכרמל. לשם השבת בעלי החיים בחזרה לטבע הארץ-ישראלי הוקמו שני מרכזי חי-בר בישראל - חי-בר יטבתה וחי-בר כרמל.

גם גני החיות במדינה לוקחים חלק במאמצי השימור המקומיים, ומנהלים פרויקטים שונים, שלעיתים מנוהלים יחד עם רשות הטבע והגנים, למען שימור ורביית בעלי חיים מקומיים. לדוגמה, הספארי ברמת גן המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: חתול חולות, פנק, זאב ערבי, צבוע מפוספס, ראם לבן ונשר המקראי; גן החיות התנכ"י המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: ראם לבן, יחמור פרסי ועוד; הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב המנהל פרויקט שימור לבעלי החיים: עזנית הנגב, נשר, עיטם לבן-זנב ומינים שונים של בזים; וגני חיות נוספים בישראל.

טיפול במינים פולשים ומזיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להעלות את המודעות לתופעת המינים הפולשים והמתפרצים בקרב הציבור, מפעילה רשות הטבע והגנים קמפייני הסברה שונים.

ביולי 2015, רשות הטבע והגנים הקימה בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ובסיוע משרד החקלאות, את "היחידה הארצית לטיפול במינים פולשים".

הסברה וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וגורמים נוספים מפעילים קמפיינים שונים על מנת להעלות את המודעות לשמירה על הסביבה ועל חיות הבר.

יחסי גומלין עם האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב שטחה הקטן של ישראל, והתפשטות השטחים העירוניים אל הטבע, גדל מספר המפגשים וההתנגשויות בין בעלי החיים בארץ לבין האדם.

בין המפגשים של חיות הבר בישראל והאדם נמצאים:

חקר החי בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי הטבע הראשונים הגיעו לארץ לא רק ממניעים מדעיים, אלא גם מסיבות דתיות, וכהרפתקנים שנמשכו לאקזוטיקה של המזרח התיכון. ראשון חוקרי הטבע בארץ ישראל הידוע לנו הוא פייר בלון, אשר פרסם בשנת 1553 ספר על מסעותיו בין השנים 1546 ו-1549 ביוון, אסיה הקטנה, מצרים, ערב הסעודית וארץ ישראל. בין המינים המתוארים בספרו נמצא ארז הלבנון.

זואולוג מפורסם נוסף הוא ישראל אהרוני, שהיה זואולוג, חלוץ מדעי החי בארץ ישראל וראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית.

ביישובים ובערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיNuvola apps kpdf2.svg
ראו גם – טבע עירוני בישראל

מבין מיני בעלי החיים שניתן למצוא בנוף העירוני נמצאים: חתול הבית, חולדה מצויה, קיפוד מצוי, שבלול הגינה, עטלף פירות מצוי, העורב האפור, הדרור והעורבני.

ב-16 ביוני 2016, אירע אסון העטלפים בחדרה, כאשר נהרס בניין נטוש ברחוב תרנ"א בעיר בו שהו אלפי עטלפי פירות ועטלפים מסוגים אחרים, שמצאו בו את ביתם למעלה מ-20 שנה. אלפי עטלפים מצאו את מותם בעת ההריסה או מפציעות בימים שאחריה, במה שהיה אסון העטלפים הגדול ביותר הזכור בישראל.

תופעת חזירי הבר בחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תופעת חזירי הבר בחיפה

תופעת חזירי הבר בחיפה היא סוגיה העוסקת בתופעה בה משוטטים חזירי בר במרחב העירוני בחיפה. התופעה מתרחשת גם ביישובים אחרים כדוגמת נשר, טירת הכרמל, עספיא, דלית אל-כרמל ויישובי חוף הכרמל.

מרפסת התצפית שהוקמה על מנת לאפשר לקהל הרחב לצפות בכרישים המגיעים
זוג יאורית מצרית עם אפרוחים בשלולית החורף בנתניה
עגורים באגמון החולה
עגורים באגמון החולה
בקר ברמת הגולן

תופעת היעלים במצפה רמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת היעלים במצפה רמון עוסקת ביעלים הנוביים המשוטטים ברחבי מצפה רמון. התופעה קורית גם ביישובים אחרים בנגב כמו מדרשת בן-גוריון ושדה בוקר, אך היא בולטת במיוחד במצפה רמון.

עם הזמן, הפכו היעלים לחלק מאורח החיים ביישוב ולמעין אטרקציה תיירותית. תיירים רבים המגיעים למקום מאכילים את היעלים, על אף האיסור לכך[10].

למרות זאת, היעלים המשוטטים משבים נזק לפעמים, כאשר הם יכולים לטפס על גבי מכוניות ולשרוט אותן[11].

כמו כן, היעלים עצמם מסתכנים בנוכחותם ביישובים כאשר קרו מקרים בהם יעלים הותקפו על ידי כלבים משוטטים[12][13].

טורפים ביישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות יותר ויותר טורפים בישראל מתפשטים ונכנסים אל תוך יישובים וערים. המינים הנפוצים ביותר הם תן זהוב ושועל מצוי[14], אך התופעה קורית גם אצל הצבוע המפוספס[15][16] והזאב מצוי[17] במספרים פחותים בהרבה. מקרה נדיר שמעולם לא קרה שנית, קרה בשנת 2007, כשנמר מדבר נכנס אל בית במדרשת בן-גוריון, על מנת לטרוף את חתולת הבית[18].

הסכנה הגדולה בנוכחות טורפים אלו, מלבד הסכנה שבנשיכה עצמה, היא התפשטות מחלת הכלבת המסוכנת לאדם גם כן.

דוגמה לטורף ששוטט בחופשיות ברחבי עיר, היא רותי הצבועה. רותי היא צבועה מפוספסת שהתפרסמה עקב נוכחותה במודיעין, וניסיונות לכידתה שכשלו לאחר שזו שבה חזרה למודיעין בכל פעם שנלכדה ושוחררה. עם הזמן, הפכה רותי לסמל, והעלתה את המודעות בקרב הציבור לקונפליקט בין חיות הבר לבין הסביבה העירונית ומהו הפתרון הראוי לשילוב בניהם.

תופעת הכרישים בחדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תופעת הכרישים בחדרה

תופעת הכרישים בחדרה היא תופעה בה כל שנה בעונת החורף, מתקבצים כמה עשרות, לרוב 20–30, כרישים במים הרדודים שסביב תחנת הכוח אורות רבין שבחדרה. התופעה קורת גם במים הרדודים סביב תחנות הכוח האחרות בארץ כמו באשקלון ובתל אביב, אך במספרים פחותים בהרבה, ולפעמים אף לא בכלל.

כמו כן, מיני הכרישים המגיעים לחופי ישראל במסגרת תופעה זו הם כריש עפרורי וכריש סנפירתן. בנוסף לכרישים אלו, ישנן תצפיות נוספות של צבי ים, תמנונים ובטאים, כדוגמת אברתן רחב שן, המגיעים במסגרת התופעה.

צפרות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – צפרות בישראל

עקב כך שישראל מהווה ציר נדידה חשוב מאוד למאות מיליוני עופות בכל שנה, הוקמו מספר מרכזי צפרות בתוך או ערים או בסמוך להם. לדוגמה, פארק ראש ציפור בתל אביב ופארק הצפרות באילת.

חיות הבר וצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות קיומו של צה"ל, ובמיוחד בשנותיו הראשונות, התרחשו מקרים רבים של מפגשים של צה"ל עם חיות הבר בישראל. העובדה שבסיסים ושטחי אש רבים חולשים על פני שטחים פתוחים ושמורות טבע, הביאו למספר גבוה של מפגשים והתנגשויות בין בעלי החיים לחיילים.

לדוגמה, בבסיס נבטים חי עדר צבאים ממין צבי ארץ-ישראלי שנכלא בתוכו כשנבנתה גדר הבסיס. תחילה נכלאו בתוכו צבאים מעטים, אך הם התרבו ומנו כ-25 פרטים. שוטטות הצבאים על מסלולי הטיסה בעת המראה או נחיתה של מטוסים עשויה להסתיים בהתנגשות ומסכנת הן את חיי הטייסים והן את חיי הצבאים. רשות הטבע והגנים וחיל האוויר כבר שיתפו פעולה בעבר בפעולה בה נלכדו צבאים מתוך העדר והוצאו אל מחוץ לבסיס. במבצע השתתפו כ-100 עובדים של הרשות ועוד כ-500 חיילים, ונתפסו כחמישה צבאים ששוחררו בנחל גרר[19].

כמו כן, חיל האוויר מתמודד גם עם בעיית נדידת להקות העופות בשמי ישראל. ב-30 השנים האחרונות נרשמו 3,000 תאונות בהן התנגשו ציפורים במטוסים. עקב כך, יצאו חיל האוויר והחברה להגנת הטבע בפרויקט משותף לצמצום המפגשים והפגיעות[20]. לדוגמה, אלפי עופות שמחפשות מזון באתרי הטמנה בדרום מסכנות מטוסים הממריאים מבסיסים סמוכים[21].

צבא הגנה לטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – צבא הגנה לטבע

צבא הגנה לטבע הוא מיזם שהחל בשנת 2014, בשיתוף של צה"ל, החברה להגנת הטבע באמצעות קרן הדוכיפת, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות העתיקות ומשרד הביטחון, במטרה להוביל מפקדים וחיילים לאחריות ומעורבות פעילה לשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבסביבתם.

חיות הבר והחקלאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים, נרשמו מספר תקריות בין חקלאים לבין זאבים ותנים הפוגעים בעדרי החקלאים. עם הזמן, נרשמו מספר פעמים בהם חקלאים הרעילו פגרים על מנת להרעיל את אותם זאבים ותנים, אך בסופו של דבר פגעו באוכלוסיות בעלי חיים אחרות כמו הנשר המקראי ואוכלי נבלות אחרים[22].

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחמורים פרסים וראמי סהרה בארץ חיות התנ"ך בגן החיות התנכ"י - גן חיות בו הושם דגש על הצגת אוסף זואולוגי של חיות ארץ ישראליות שחלקן אף הוזכרו בתנ"ך
אוסף האב שמיץ בתצוגת אוצרות אוספי הטבע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט - המוקד הגדול והפעיל ביותר של תיעוד ומדע בתחומי המגוון הביולוגי בישראל

כסמלים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, מהווה הדוכיפת מצויה את הציפור הלאומית, הצפע המצוי את הנחש הלאומי ונבו יריחו את העקרב הלאומי. עם זאת, לישראל אין חיה לאומית, והצבי הארץ-ישראלי מהווה את אחד מסמליה של ארץ ישראל הנקראת בתנ"ך גם ארץ הצבי.

בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים פורסמו מספר סרטים וסדרות אודות החי בארץ ישראל. בין המפרסמים נמצאת חברת אפיקים הפקות, אשר מפיקה סרטי טבע, ובעיקר טבע ישראלי.

בין סרטי הקולנוע אודות החי בארץ ישראל נמצאים: ארץ בראשית, סרט הטבע הישראלי הראשון באורך מלא; יללת הזאבים; וכנרת - ים של חיים, העוקב אחר החי בכנרת.

בין סדרות הטלוויזיה אודות החי בארץ ישראל נמצאות: ישראל הפראית, חיות שטח וזן נדיר.

בין סדרות הרשת אודות החי בארץ ישראל נמצאת כאן חיים.

גני חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין גני החיות הפועלים בישראל בולטים גני חיות ואקווריום ספציפיים אשר שמים דגש במגוון המינים שלהם על מינים ארץ-ישראליים ברובם או אף במלואם.

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימים מספר מוזיאונים השמים דגש על החי בארץ ישראל, בהם:

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורם יום-טוב, גיא בר-עוז, הכחדות ותמורות: עולם החי בעברה של ארץ ישראל, הוצאת דן פרי, 2022

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החי בארץ ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רינת, צפריר (2018-08-10). "עדות שמיעה: איך ישראל הפכה למעצמה עטלפית". הארץ. נבדק ב-2018-08-11.
  2. ^ הפרהיסטוריה של עמק החולה - האתרים הקדומים, מוזיאון האדם הקדמון
  3. ^ קוריאל, אילנה (2021-05-21). "תגלית בנגב: מאובן של זוחל ימי שחי לפני כ-75 מיליון שנה". Ynet. נבדק ב-2022-05-27.
  4. ^ ארז ארליכמן, תצפית בינלאומית: הכרה עולמית לאגמון חולה, באתר ynet, 25 בפברואר 2009
  5. ^ רונית זילברשטיין, ‏מדהים: הדג הגדול ביותר בעולם נצפה במפרץ אילת, באתר ישראל היום, 30 באפריל 2022
  6. ^ עכבישים בישראל, www.insectour.com
  7. ^ עכבישים מסוכנים בישראל, www.insectour.com
  8. ^ אלכס דורון, עכביש ענק התגלה בישראל, באתר nrg‏, 13 בינואר 2010
  9. ^ איתמר אייכנר, מין חדש של עכביש התגלה בישראל, באתר ynet, 21 בפברואר 2022
  10. ^ קוריאל, אילנה (2018-03-06). "מחקר: 43 אחוז מהמטיילים במצפה רמון מאכילים יעלים". Ynet. נבדק ב-2022-05-06.
  11. ^ קריסטל, מירב (2019-12-05). "מלון בראשית: היעלים טיפסו על הרכב - ובית המלון יפצה". Ynet. נבדק ב-2022-05-06.
  12. ^ יעל מותקף על ידי כלבי בר במדרשת בן גוריון, נבדק ב-2022-05-06
  13. ^ ארליכמן, ארז (2010-08-25). "מת יעל צעיר שהותקף ע"י כלבים בשדה בוקר". Ynet. נבדק ב-2022-05-06.
  14. ^ בגלל החורף: עשרות תנים ושועלים משוטטים בעיר, המקומון
  15. ^ N12 - תיעוד מפחיד: צבוע ענק משוטט ברחובות ראשון לציון, N12, ‏2021-04-11
  16. ^ למרות הימצאותו של הצבוע המפוספס ברחבי ערים ויישובים בישראל, מעולם לא תועד בישראל מקרה של תקיפת אדם על ידי צבוע.
  17. ^ רופא-אופיר, שרון (2008-06-21). "זאב חדר לבית בצפון ונשך בת 7; מצבה קל". Ynet. נבדק ב-2022-05-04.
  18. ^ ברשקובסקי, ענת (2007-05-28). "מותק, יש נמר בחדר השינה". Ynet. נבדק ב-2022-05-04.
  19. ^ מבצע במבי, www.parks.org.il
  20. ^ N12 - צפו: ציפור מתנגשת במטוס אימונים, N12, ‏2014-12-02
  21. ^ "אתרי פסולת מסכנים את חיל האוויר. הפתרון יכול להיטיב גם עם הסביבה". הארץ. נבדק ב-2022-05-03.
  22. ^ ynet, כתבי (2019-05-10). "8 נשרים הורעלו למוות ברמת הגולן". Ynet. נבדק ב-2022-05-03.
  23. ^ ארליכמן, ארז (2008-05-29). "עם ישראל הכריע: הדוכיפת היא הציפור הלאומית". Ynet. נבדק ב-2022-05-08.
  24. ^ ארליכמן, ארז (2018-11-01). "הנחש של ישראל: הצפע המצוי". Ynet. נבדק ב-2022-05-08.
  25. ^ ארליכמן, ארז (2018-09-09). "העקרב הלאומי של ישראל: נבו יריחו". Ynet. נבדק ב-2022-05-08.
  26. ^ פישר, נעה (2020-06-15). "תיעוד נדיר: שני לווייתני ראשתן נצפו מול חופי הארץ". Ynet. נבדק ב-2022-05-28.
  27. ^ פישר, נעה; קמר, אסף (2022-05-20). "גופת לווייתן ראשתן נסחפה לחופי תל אביב". Ynet. נבדק ב-2022-05-28.