דוכסות בוקובינה
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה | גרמנית, רומנית, אוקראינית, פולנית | ||
| עיר בירה | צ'רנוביץ 48°18′0″N 25°56′0″E / 48.30000°N 25.93333°E | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | אמנת קונסטנטינופול | ||
| תאריך | 1775 | ||
| פירוק | פירוקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||
| תאריך | 1918 | ||
| ישות קודמת |
 נסיכות מולדובה | ||
| ישות יורשת |
 ממלכת רומניה | ||
| שטח בעבר | 10,422 קמ"ר קמ"ר (נכון ל־1918) | ||
| אוכלוסייה בעבר | 794,929 נפש (נכון ל־1910) | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | כתר אוסטרי | ||
דוכסות בוקובינה הייתה נחלת כתר של האימפריה האוסטרית, ולאחר מכן חלק מציסלייטניה באימפריה האוסטרו-הונגרית, אשר לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה לשליטת ממלכת רומניה, ולאחר מלחמת העולם השנייה חולקה בין רומניה לאוקראינה.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירוש השם בוקובינה הוא "ארץ עצי בוק (אשור)". שם זה נפוץ בהדרגה בתקופה האוסטרו-הונגרית. לפני כן נקרא החבל "הארץ העליונה", "ארץ מולדובה", "פלונינה" (Plonina), "קורדון" (Cordon) ו"ארבורואסה" (Arboroasa).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוקובינה שבמורדות המזרחיים של הרי הקרפטים, שכנה בעבר בלב נסיכות מולדובה, והעיר סוצ'אבה הייתה בירת המדינה ב-1388. בוקובינה, שהייתה ידועה בעיקר כ"ארץ העליונה" Ţara de Sus נשארה חלק מנסיכות מולדובה עד שנת 1769, ובמהלך המאה ה-16 עברה לחסות האימפריה העות'מאנית. בשנת 1769 נכבשה על ידי האימפריה הרוסית לשש שנים, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774).
באוקטובר 1774 נכבשה בוקובינה בידי אוסטריה, בטענה שהיא נחוצה למעבר בין טרנסילבניה לגליציה, שעברה לשליטה אוסטרית במסגרת חלוקת פולין ב-1772. ב-2 ביולי 1776 נקבע בהסכם פאלמוטקה כי באזור זה יעבור הגבול הרשמי בין האימפריה האוסטרית לבין האימפריה העות'מאנית. עד לשנת 1918 הייתה בוקובינה ארץ הכתר המזרחית ביותר באימפריה האוסטרית (אחר כך: האוסטרו הונגרית), ובירתה צ'רנוביץ.
בשנת 1804 הפך האזור לחלק מן האימפריה האוסטרית החדשה, ולאחר המהומה הפוליטית של מהפכות 1848, הפכה בוקובינה לנחלת כתר נפרדת כחלק מהאימפריה.
בשנת 1860 שוב התמזגה בוקובינה עם גליציה, אך עד מהרה היא הפכה שוב למחוז נפרד על פי החוקה החדשה משנת 1861, שהוציא הקיסר פרנץ יוזף הראשון. בשנת 1867, עם הארגון מחדש של האימפריה האוסטרית כאימפריה האוסטרו-הונגרית, היא הפכה לחלק מציסלייטניה ("אוסטריה").
הכוח הצבאי העיקרי באזור בזמן השלום היה רגימנט הרגלים ה-22 בצ'רנוביץ, שהיה אז רגימנט הלנדאוור היחיד עם רוב רומני (54%). עם זאת, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוקמו יחידות חדשות מאוכלוסיית בוקובינה. לרגימנטים של הלנדאוור ה-22, ה-23 וה-41, יחד עם הרגימנט הדראגונים ה-4, היה רוב רומני, ועל מנת לעודד את הגיוס, הורשו הרומנים ללבוש את הצבעים הלאומיים שלהם, וכן לקבל הדרכה רוחנית על ידי כמרים רומנים.
בשנים 1914–1915 חלקים גדולים מבוקובינה נכבשו על ידי הארמייה הרוסית השמינית בפיקודו של הגנרל אלכסיי ברוסילוב, לאחר התבוסה האוסטרו-הונגרית בקרב גליציה, והאזור נכבש מחדש על ידי מעצמות המרכז רק לאחר מתקפת גורליצה-טרנוב והנסיגה הגדולה הרוסית שבאה בעקבותיה. הכוחות הרומנים נלחמו באומץ, ורבים מהם נהרגו ונפצעו בקרבות, וחלקם אף זכו לעיטורי גבורה.
בסתיו 1918 התמוטטה האימפריה האוסטרו-הונגרית, ועד מהרה השתלטו כוחות אוקראינים על האזור, וניסו להצטרף לרפובליקה העממית של מערב אוקראינה. אולם התושבים הרומנים בדוכסות מחו על ההשתלטות האוקראינית, וקראו לצבא הרומני לכבוש את האזור, ואכן עד מהרה כבש הצבא רומני את בוקובינה, והמנהיגים האוקראינים חצו את הדנייסטר ונמלטו לגליציה. השליטה הרומנית על המחוז הוכרה בעולם בחוזה סן-ז'רמן בשנת 1919, ובחוזה טריאנון בשנת 1920, כאשר גם הרפובליקה הגרמנית-אוסטרית וגם ממלכת הונגריה ויתרו על כל הטענות לבוקובינה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1775 מנתה אוכלוסיית בוקובינה כ-60,000 נפש, וזו תפחה בעידוד האוסטרים ל-800,000 בשנת 1910. בבוקובינה התיישבו בני קבוצות אתניות שונות: בראש ובראשונה גרמנים, רומנים ורוּתֶנים (כינוי כולל לאוקראינים באימפריה האוסטרית); מלבדם גם יהודים, הונגרים, צוענים, וכמו כן מיעוט קטן של רוסים ופולנים. קבוצת הגרמנים האתנית מביניהם, הייתה קבוצת המיעוט (כ-21% מן האוכלוסייה הכללית המקומית-על פי מפקד-תושבים משנת 1910, אשר שיקף אוכלוסייה יהודית גדולה יותר מזו הנוצרית) עד לתקופת-השואה ולהתיישבות המחודשת של האוכלוסייה הנוצרית ברחבי אימפריית-הרייך, על פי הסכם אי-התוקפנות הגרמני-סובייטי, משנת 1940.
לפי מפקדי שלטונות אוסטרו-הונגריה, אוכלוסיית בוקובינה מנתה בעיקר אוקראינים וורומנים.
| שנה | רומנים | אוקראינים | אחרים | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1786 | 91,823 | 67.8% | 31,671 | 23.4% | 12,000 | 8.8% |
| 1848 | 209,293 | 55.4% | 108,907 | 28.8% | 59,381 | 15.8% |
| 1869 | 207,000 | 40.5% | 186,000 | 36.4% | 118,364 | 23.1% |
| 1880 | 190,005 | 33.4% | 239,960 | 42.2% | 138,758 | 24.4% |
| 1890 | 208,301 | 32.4% | 268,367 | 41.8% | 165,827 | 25.8% |
| 1900 | 229,018 | 31.4% | 297,798 | 40.8% | 203,379 | 27.8% |
| 1910 | 273,254 | 34.1% | 305,101 | 38.4% | 216,574 | 27.2% |
