דז'ה אראני

דז'ה אראני
Arányi Dezső

לידה	18 באוגוסט 1868 סאטו מארה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	25 בינואר 1923 (בגיל 54) Pestszenterzsébet, הונגריה
מדינה	הונגריה

דז'ה אראני (במקור דוד מאיר גולדברגר, בהונגרית: Arányi Dezső; מחוץ להונגריה Desider Arányi; סאטו מארה, 28 אוגוסט 1867 – פשטארז'בט, 21 ביוני 1923) היה זמר אופרה (טנור).

ביוגרפיה

דוד מאיר גולדברגר נולד במשפחה יהודית בת שבע נפשות. אביו היה מוריץ גולדברגר, חזן ותלמיד חכם, ואמו הייתה ארנקה אקשטיין. בתור ילד פלא, דז'ה הקטן שר בבית הכנסת המקומי כבר כשהיה בן שש. עמית של אביו, חזן בעיר פשט, שזיהה את כישרונו יוצא הדופן, הביא את הילד בן העשר לבירת ממלכת הונגריה. הוא המשיך להתפתח כנער במקהלת בית הכנסת, ואחר כך, בגיל ארבע עשרה, הפך לתלמידו של אימרה בלוביץ' ולאחר מכן של גיירינגר בווינה.

בשנת 1891 ערך את הופעת הבכורה שלו בתיאטרון העיר ברנו בתפקיד ראול (מאיירבר: ההוגנוטים). באותו הזמן כבר השתמש בשם אראני, אם כי לא שינה אותו רשמית עד 1906. הוא שהה בבירת מורביה במשך שתי עונות, שם בשנת 1891 נשא לאישה את זמרת האופרה אמיליה לאנגה (1864–1909). במשך עונת 1892–1893 הוא התקבל לקרולאופר בברלין. התקופה הראשונה של שלו בבית האופרה של בודפשט החלה בשנת 1894. באותה תקופה הוא עדיין שר בעיקר תפקידי טנור לירי. אראני עזב את בית האופרה לראשונה בשנת 1900. הוא הופיע כאורח בכל רחבי אירופה, למשל בשנת 1901 שר את דון אוטביו (מוצרט: דון ג'ובאני) בזלצבורג. משנת 1902 עד 1904 היה חבר בלהקת התיאטרון הגרמני בפראג. שם שר את תפקיד פדרו ב-15 בנובמבר 1903 בהצגת הבכורה של האופרה "ארץ השפלה" (Tiefland) מאת אז'ן ד'אלבר. שותפתו באופרה הייתה אירן אלפלדי (מקודם: רבוס שוורץ) בתפקיד מרתה. התקופה השנייה שלו בבית האופרה של בודפשט החלה בשנת 1904. בשלב זה, עם צליל קולו שנשחק משהו, הוא בעיקר שימש טנור הרואי (המכונה בגרמנית "Heldentenor") - טנור דרמטי בעל גוון אפל ונמוך יותר. משמש בעיקר באופרות גרמניות, לדוגמה, תפקידו של "טנהויזר" באופרה הנושאת שם זה מאת ריכרד וגנר. הוא פרש מהבמה בשנת 1913, ולימד בשנים שלאחר מכן.

אראני סבל מסוכרת בשנים האחרונות לחייו. ביוני 1923 פונה לבית החולים היהודי באויפשט, שם אובחן כסובל מתסמיני אלח דם. היה צריך לקטוע את רגליו, אך לאחר השיפור הראשוני מצבו החמיר והוא הלך לעולמו. בהתאם לבקשתו, הוא נקבר יחד עם הוריו בארז'בטפלבה, בבית הקברות היהודי.

ילדיו היו סרנה, רומיאו, אראקיל וראול.

תפקידיו

• Aggházy Károly: Maritta, a korsós Madonna
• Bahnert József: Csempészek
• בטהובן: פידליו – Florestan
• Boieldieu: A fehér nő – George Brown
• Czobor Károly: Karen
• D'Albert: Hegyek alján – Pedro
• דוניצטי: לוצ'יה די למרמור – Edgard
• Erkel: Hunyadi László – címszerep; V. László
• Erkel: Bánk bán – címszerep
• Goldmark: A házi tücsök
• Goldmark: Téli rege – Florizel
• Hubay Jenő: A cremonai hegedűs – Sandro
• Hubay Jenő: A falu rossza – Göndör Sándor
• Hubay Jenő: Lavotta szerelme
• Lehár Ferenc: Kukuska
• מסקאני: אבירות כפרית – Turridu
• Meyerbeer: Ördög Róbert – címszerep
• Meyerbeer: A hugenották – Raoul
• מוצרט: דון ג'ובאני – Don Ottavio
• מוצרט: חליל הקסם – טמינו
• אופנבך: סיפורי הופמן – הופמן
• פוצ'יני: מאנון לסקו – Des Grieux
• פוצ'יני: לה בוהם – Rodolphe
• פוצ'יני: מאדאם באטרפליי – B. F. Pinkerton
• רוסיני: הספר מסביליה – הרוזן אלמוויווה
• ריכרד שטראוס: Elektra – Aigiszthosz
• Szabados Béla: Alszik a nagynéni
• Sztojanovits Jenő: Ninon
• ורדי: ריגולטו – הנסיך ממנטובה
• ורדי: לה טרוויאטה – Alfred Germont
• ורדי: נשף המסיכות – Richard
• ורדי: אאידה – Radames
• וגנר: ההולנדי המעופף – Erik
• וגנר: לוהנגרין – לוהנגרין
• וגנר: A nürnbergi mesterdalnokok – David, Walther von Stolzing
• Zichy Géza: Nemo – címszerep

לקריאה נוספת

• צ'אבה צ'יראק: זמר האופרה דז'ה אראני
• זמרי אופרה שנשכחו: דזידר אראני 1868–1923 (עם דיסקוגרפיה)
• ביוגרפיה באתר operissimo.com
• 100 שנה לבית האופרה של בודפשט. Ed. גזה שטאודט בודפשט, 1984. מוציא לאור מוזיקה. ISBN 9633305241
• Seeger, Horst: Opernlexikon. 3. ... überarb. ... Aufl. Berlin, 1986. Henschelverlag. ISBN 3362000142
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. דז'ה אראני

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דז'ה אראני בוויקישיתוף