דלקת הענבייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דלקת הענבייה
אובאיטיס קדמית
אובאיטיס קדמית
תחום רפואת עיניים עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים דלקת עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1208936 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D014605
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דלקת הענבייהלועזית, Uveitis) היא קבוצת מחלות דלקתיות המערבות את הענבייה (Uvea) וסביבתה. הענבייה היא החלק הפנימי של העין ומורכבת מהקשתית (צבע העין), הגוף הריסני (שריר מאחורי הקשתית) והדמית. ישנם שלושה סוגים עיקריים של דלקת הענבייה: קדמית, אמצעית ואחורית. לעיתים תיתכן מעורבות של שלושת המקטעים יחד.

אובאיטיס עשויה להופיע כחלק ממחלה כללית בגוף, ולעיתים, כמחלה המתבטאת בעיניים בלבד וללא מעורבות של איברים נוספים. גילוי המחלה העינית מוביל לעיתים לאבחנת מחלה כללית שלא הייתה ידועה קודם לכן. אובאיטיס תיתכן בילדים ומבוגרים.

האבחנה מתבצעת על ידי בדיקת עיניים יסודית במנורת סדק. בבדיקה זו אפשר לראות אם המחלה מערבת עין אחת או שתיים, ולהגדיר את סוגה. על מנת להגיע לאבחנה מדויקת יש צורך בבדיקות נוספות שכוללות הדמיות שונות של העין ולעיתים בדיקת תפקודי העין. בדיקות אילו מותאמות לכל מקרה באופן מושכל. מאחר שדלקת הענבייה עלולה לגרום לפגיעה בראייה, ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה ולטיפול בה.

סוגי דלקת הענבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלקת הענבייה עשויה לערב מקטעים שונים בעין, ובהתאם נהוג להתייחס לכמה סוגים שלה:

  • דלקת הענבייה הקדמית - מקורה בקשתית או בחלק הקדמי של הגוף הריסני ומערבת את החלק הקדמי של העין.
  • דלקת הענבייה האמצעית - מקורה בחלק האחורי של הגוף הריסני או הפארס פלנה או החלק ההקפי ביותר של הרשתית ומערבת את זגוגית העין.
  • דלקת הענבייה האחורית - מקורה בדמית ו/או ברשתית ומערבת את הדמית או הרשתית.
  • דלקת המערבת את כל מקטעי העין - קדמית, אמצעית ואחורית.

תסמיני המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלקת הענבייה הקדמית עשויה לגרום לאי נוחות, קושי בהפניית המבט לכיוון מקור אור, כאבים בעין וכאבי ראש, אדמומיות בעין וירידה בראייה. ייתכנו שינויים במבנה האישון ובקשתית.

דלקת הענבייה האמצעית והאחורית עשויות לגרום לירידה בראייה והפרעות בראייה כגון ראיית נקודות או צורות צפות בשדה הראייה.

כאשר מופיעות תלונות אלו חשוב מאוד להגיע לבדיקת עיניים מקפת כדי לאבחן את סוג המחלה ולקבל את הטיפול המתאים במהירות.

סומק ריסים

הסיבות להתרחשות דלקת הענבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות, למרות בירור מקיף, אין מוצאים את הסיבה להתפרצות הדלקת. הדלקת עשויה להופיע כאחד הסימנים של מחלה כללית בגוף או כמחלה המתבטאת בעיניים בלבד. דוגמאות למחלות או מצבים שעשויים לגרום לאובאיטיס:

  • מחלות כלליות בגוף המערבות הן את העיניים והן איברים נוספים כגון המפרקים, מערכת העיכול, העור ועוד:

- קבוצת מחלות הספונדילוארטרופתיות כוללת מגוון מחלות של דלקות מפרקים שלרוב מערבות את מפרק האגן ומפרקים באזור חיבור הגידים לעצמות, כגון מפרק הברך, הירך וכף הרגל. המחלות השכיחות בקבוצה זו: דלקת שדרה מקשחת Ankylosing Spondylitis, דלקת מפרקים פסוריאטית Arthritis Psoriatic, דלקת מפרקים המלווה מחלת מעי דלקתית Arthritis with Inflammatory Bowel Disease ודלקת מפרקים תגובתית Arthritis Reactive. למחלות אלו קיים רקע גנטי, ובכתשעים אחוז מן המקרים אפשר לאתר בדמם של החולים את הסמן הגנטי B27-HLA

- מחלת מפרקים של גיל הילדות Juvenile Idiopathic Arthritis - JIA

- זאבת SLE

- בכצ'ט Behcet's disease

- סרקואידוזיס Sarcoidosis

- טרשת נפוצה Multiple sclerosis

- VKH

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה מבוססת על סיפור המקרה ולכן ישנה חשיבות רבה למסירת מידע רב ככל האפשר לרופאים המטפלים אודות התלונות העיניות ומשך קיומן, אירועים דומים בעבר, תלונות על איברים נוספים בגוף, מחלות אחרות, מחלות במשפחה, שימוש בתרופות וחשיפה לבעלי חיים. חשוב גם כן למסור מידע על טיולים לארצות אקזוטיות או על טיולים בארץ שבהן הייתה חשיפה שאינה שגרתית למערות, למאכלים מיוחדים וכדומה. האבחנה הקלינית מתבצעת בבדיקת עיניים יסודית במנורת סדק. בדיקות נוספות של העין כוללות בדיקות הדמיה, כגון צילום הרשתית במכשיר OCT‏, צילום FA, צילום ICG, בדיקת US, בדיקת שדה ראייה, בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של העין ולעיתים לקיחת דגימות מנוזל העין. הבדיקות הכלליות כוללות בדיקות דם והדמיות נוספות, כגון הדמיית חזה אגן וראש. הבדיקות הללו מותאמות לכל מקרה באופן מושכל.

הדלקת עלולה לגרום לפגיעה בראייה, על כן למשך הזמן שחולף בין הופעת המחלה לבין אבחונה ומתן הטיפול המתאים חשיבות מכרעת להצלחה על שמירת הראייה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול מותאם לסוג האובאיטיס ולמצב הכללי של המטופל/ת. יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם, לקבלת טיפול מתאים, ולמעקב רציף על ידי רופאים מומחים באובאיטיס.

טיפול באובאיטיס קדמית - הטיפול כולל טיפות עיניים ולעיתים משחות המכילות סטרואידים, הניתנות במינונים שונים, בהתאם לחומרת הדלקת. נוסף על כך, ניתנות טיפות המרחיבות את האישון ומרפות את שרירי הגוף הריסני. טיפול זה מקל את הכאב ומונע היווצרות הידוקים של הקשתית לעדשת העין.

טיפול באובאיטיס אמצעית ואחורית - במצבים אלו הטיפול המקומי בטיפות אינו יעיל ויש צורך בטיפול החודר טוב יותר לעין. האפשרויות הן הזרקת סטרואידים סביב העין או לתוך הזגוגית או מתן סטרואידים דרך הפה, ובמקרים קשים יותר אף מתן תוך ורידי.

עמוד התווך של הטיפול האנטי דלקתי הוא עדיין הטיפול בסטרואידים. זהו טיפול יעיל אך עלול להיות כרוך בתופעות לוואי, אם בשל שימוש במינון גבוה או בשל שימוש ממושך. במקרים שבהם הטיפול בסטרואידים אינו נותן את המענה או שמלווה בתופעות לוואי, יש להוסיף טיפול אנטי דלקתי אחר בתוך הורדה הדרגתית של הטיפול בסטרואידים. טיפול זה משמש גם במחלות דלקתיות כלליות בגוף, וכולל תרופות מגוונות, כגון תרופות ממשפחת האנטי מטבוליטים, ממשפחת מעכבי קלצינוירין, ותרופות ביולוגיות שהם נוגדנים ספציפיים כנגד חלבונים המעורבים בתהליך הדלקתי.

הטיפול והמעקב נעשים פעמים רבות בשיתוף עם רופאים/ת העוסקים בתחומים שונים, כגון ראומטולוגיה, ריאות, עור, גסטרואנטרולוגיה, נפרולוגיה, נוירולוגיה, אימונולוגיה, מרכז האיידס, היחידה למחלות זיהומיות ומחלקת ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלקת הענבייה בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.