דניאל או'קונל

דניאל או'קונל
Daniel O'Connell

לידה	6 באוגוסט 1775 קאהרסיבין, אירלנד
פטירה	15 במאי 1847 (בגיל 71) ג'נובה, ממלכת סרדיניה
מדינה	אירלנד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מקום קבורה	בית הקברות גלאסנווין
מקום מגורים	דוואי, דבלין
השכלה	קינגס אינס לינקולנ'ס אין
תפקיד	חבר הפרלמנט ה־14 של הממלכה המאוחדת (29 ביוני 1841–15 במאי 1847) חבר הפרלמנט ה־12 של הממלכה המאוחדת (17 במאי 1836–17 ביולי 1837) חבר הפרלמנט ה־10 של הממלכה המאוחדת (28 באפריל 1831–3 בדצמבר 1832) חבר הפרלמנט ה־8 של הממלכה המאוחדת (5 ביולי 1828–21 במאי 1829) חבר הפרלמנט ה־9 של הממלכה המאוחדת (29 ביולי 1830–23 באפריל 1831) חבר הפרלמנט ה־14 של הממלכה המאוחדת (9 ביולי 1841–24 במאי 1842) חבר הפרלמנט ה־12 של הממלכה המאוחדת (6 בינואר 1835–16 במאי 1836) חבר הפרלמנט ה־11 של הממלכה המאוחדת (10 בדצמבר 1832–29 בדצמבר 1834) חבר הפרלמנט ה־13 של הממלכה המאוחדת (24 ביולי 1837–23 ביוני 1841) חבר הפרלמנט ה־8 של הממלכה המאוחדת (30 ביולי 1829–24 ביולי 1830)
מפלגה	רדיקלים
השקפה דתית	הכנסייה הקתולית
בן או בת זוג	מרי או'קונל (23 ביוני 1802–ערך בלתי־ידוע)
חתימה

פסלו של דניאל או'קונל ברחוב או'קונל בדבלין. או'קונל נחשב לאחד המדינאים המשפיעים ביותר על אירלנד המודרנית. בירכתי התמונה ניתן להבחין בחוד של דבלין, העומד במקום בו עמד עמוד נלסון, שפוצץ על ידי אנשי המחתרת האירית

פסלו של דניאל או'קונל, מבט מקרוב

דניאל או'קונל (באנגלית: Daniel O'Connell;‏ 6 באוגוסט 1775 – 15 במאי 1847) היה מדינאי אירי. מכונה על ידי בני עמו "המשחרר". היה דמות המפתח בפוליטיקה האירית במחצית הראשונה של המאה ה-19. או'קונל התנגד למרידה מזוינת באירלנד, והוא אף התבטא כי חירותה של אירלנד אינה ראויה שתישפך עבורה ולו אף טיפת דם אחת. או'קונל התרכז בשיטות פרלמנטריות ובפניה אל העם על מנת להביא לשינוי.

ביוגרפיה

או'קונל נולד למשפחה קתולית אמידה במחוז קרי, למד בבתי ספר קתולים בצרפת והתקבל ללשכת עורכי הדין בלונדון ולאחר מכן בדבלין. בשנותיו המוקדמות התוודע לרדיקלים האירים אשר תמכו בדמוקרטיה, והחליט להקדיש את חייו להבאת סובלנות דתית ושוויון זכויות לארצו. הוא הצטרף לתנועה הרדיקלית "האירים המאוחדים", אשר הוקמה על ידי וולף טון והטיפה לדמוקרטיה, שוויון זכויות לקתולים, רפובליקה, ומאבק אלים בנוסח המהפכה הצרפתית, והייתה מקור השראה לאירים רבים באותו זמן.

ב-1798 מרדו "האירים המאוחדים" כנגד השלטון האנגלי. המרידה דוכאה ביד רמה, ורבים נהרגו, ביניהם המנהיגים אדוארד פיצג'רלד ווולף טון. או'קונל לא תמך במרד. הוא האמין כי האירים צריכים להתבסס מבחינה פוליטית, אך לא בכוח הזרוע. כך, למשך העשור הבא, התמקד או'קונל בפרקטיקה פרטית כעורך דין בדרומה של אירלנד. אירוע משמעותי בחייו בתקופה זו הוא הריגתו של ג'ון ד'אסטר בדו-קרב בשנת 1815. הוא סירב לשלם אגרת מעבר כאשר חצה גשר שהיה בבעלות ד'אסטר, וד'אסטר הזמין אותו לדו-קרב. לאחר שהרג את ד'אסטר, נשבע או'קונל כי לעולם לא ישתתף בדו-קרב. בעשור השני של המאה התשע עשרה שב או'קונל לפוליטיקה, וקידם את רעיון האמנציפציה הקתולית. הקתולים באירלנד היו מוגבלים במיני מגבלות חוקיות אשר הפכו את חייהם ואת הפולחן של דתם לקשים מאוד. נאסר על הקתולים לשמש במשרה רשמית כלשהי, והם נדרשו לשלם מעשר לכנסייה של אירלנד, היא הכנסייה הפרוטסטנטית השלטת.

לאחר מאבק פוליטי ארוך מחוץ למסגרת פרלמנטרית החליט או'קונל להיבחר לבית הנבחרים.^{[דרושה הבהרה]} בתקופה זו, לאחר "חוק האיחוד" מ-1800, שלחה אירלנד מאה נציגים לבית הנבחרים האנגלי בווסטמינסטר, ועל פי החוק היה על נציגים אלה להיות פרוטסטנטים. בשנת 1828 הצליח או'קונל להיבחר, על אף שהיה קתולי, אך נמנע ממנו לשמש בתפקידו שכן לא יכל להישבע אמונים למלכה ויקטוריה, ראש הכנסייה האנגליקנית. בחירתו, ובחירתו מחדש בשנת 1829 אילצו את הממשלה הבריטית (בראשות ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון) לבטל את ההגבלות המוטלות על הקתולים בחוקי המדינה. ביטולן של ההגבלות חל לא רק על קתולים, אלא גם על כל הדתות שאינן מאוגדות במסגרת "הכנסייה של אירלנד".

עתה הייתה מטרתו של או'קונל ביטול (Repeal) האיחוד בין אנגליה ואירלנד, אשר מוזגו למדינה אחת על פי חוק משנת 1801. הוא טען לטובת הקמתה מחדש של ממלכה עצמאית באירלנד, שמלכתה תהיה ויקטוריה. על מנת לקדם זאת ערך סידרה של עצרות המונים לאורכה של אירלנד.^{[דרוש מקור]} מאבק זה לא הוכתר בהצלחה.^{[דרושה הבהרה]}

אנקדוטה היסטורית ידועה שנקשרה בשמו של או'קונל היא כי בעת דיון בפרלמנט תקף את בנג'מין דיזראלי על היותו יהודי. בתגובה ענה לו ד'יזראלי "כן, יהודי אני, ובימים שאבות-אבותיו של הג'נטלמן הנכבד היו פראים אכזרים באי נידח, שימשו אבותיי ככוהנים במקדש שלמה".

או'קונל מת בג'נובה בשנת 1847 במהלך טיול שערך לרומא. הוא נטמן בבית העלמין גלסנווין בדבלין. קברו נבנה בצורה של מגדל אירי עגול. כל בניו היו חברי הפרלמנט. שמו של הרחוב הראשי בדבלין, אשר נקרא בעבר רח' סקוויל, שונה בתחילת המאה ה-20 לרח' או'קונל. פסלו ניצב בקצה אחד של הרחוב, בעוד שבקצה השני מוצב פסלו של ממשיך דרכו, צ'ארלס סטיוארט פרנל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דניאל או'קונל בוויקישיתוף

• דניאל או'קונל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• דניאל או'קונל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)