הבחירות הכלליות בבריטניה 2010
| |||||||||||
הבחירות הכלליות בבריטניה 2010 | |||||||||||
6 במאי 2010 | |||||||||||
שיעור ההצבעה | 65.1% ( 3.7%) | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מועמד | דייוויד קמרון | גורדון בראון | |||||||||
מפלגה | המפלגה השמרנית | מפלגת הלייבור | |||||||||
מספר הקולות | 10,703,654 | 8,606,517 | |||||||||
מספר המושבים | 306 | 258 | |||||||||
שינוי במושבים | 97 | 91 | |||||||||
אחוזים | 36.1% | 29.0% | |||||||||
שינוי באחוזים | 3.7% | 6.2% | |||||||||
הזוכה: דייוויד קמרון |
הבחירות הכלליות בבריטניה (הממלכה המאוחדת) התקיימו ב-6 במאי 2010.
ראש הממשלה המכהן גורדון בראון, שעמד בראש מפלגת הלייבור מאז פרישתו של טוני בלייר ב-2007, התמודד על כהונה נוספת בתפקיד מול דייוויד קמרון, מנהיג המפלגה השמרנית.
תוצאות הבחירות הביאו, לראשונה מאז 1974, לבחירת פרלמנט תלוי, כאשר לאף מפלגה אין רוב מוחלט להקמת ממשלה. המפלגה השמרנית זכתה לעלייה ניכרת במספר המושבים על חשבון הלייבור, והייתה למפלגה הגדולה ביותר. קמרון הקים קואליציה עם המפלגה הליברל-דמוקרטית בראשות ניק קלג כדי להגיע לרוב הדרוש, והתמנה לראשות הממשלה. בכך הגיע שלטון הלייבור, שהחל ב-1997 עם בחירתו של טוני בלייר, לקיצו לאחר 13 שנים.
רקע לבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין הנושאים שעמדו במרכז מערכת הבחירות היו התמודדות הממשלה עם תוצאות המשבר הכלכלי העולמי, השחיתות במערכת הפוליטית הבריטית (לאור שערוריית החזר ההוצאות של חברי פרלמנט שהתגלתה כשנה לפני הבחירות), ומעורבותה של בריטניה במלחמת אפגניסטן ובמלחמת עיראק.
במסגרת מערכת בחירות זו התקיימו לראשונה בבריטניה עימותים טלוויזיוניים בין שלושת המועמדים הבולטים.
- 15 באפריל 2010 - עימות ראשון, שהתמקד במדיניות פנים;
- 22 באפריל 2010 - עימות שני, שהתמקד ביחסים בינלאומיים;
- 29 באפריל 2010 - עימות שלישי, שהתמקד בכלכלה ובמיסוי.
הופעתו המוצלחת של ניק קלג בעימות הראשון, הקפיצה את מעמדה של המפלגה הליברל דמוקרטית בסקרים, שאף הראו לזמן קצר כי היא עוברת את מפלגת הלייבור ומתקרבת למפלגה השמרנית מבחינת מספר הקולות. למרות זאת, בשל שיטת הבחירות האזורית, קבלה מפלגה זו מספר מושבי פרלמנט קטן בהרבה משתי המפלגות הגדולות, אך היוותה לשון מאזניים ולאחר הבחירות אף הצטרפה לממשלה בראשות קמרון.
תוצאות הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 במאי נבחרו 649 מתוך 650 חברי הפרלמנט והבחירות הושלמו ב-27 במאי, באזור בחירה שבו נדחו הבחירות עקב פטירתו של אחד המועמדים.
306 | 258 | 57 | 29 |
שמרנים | לייבור | ליברל-דמוקרטים | אחרים |
מפלגה | מנהיג | חברי פרלמנט | קולות | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | אחוז | ± | מס' | אחוז | ± | |||||
שמרנים | דייוויד קמרון | 306 | 47.1% | 306 / 650
|
97 | 10,703,754 | 36.1% | 3.7 | ||
לייבור | גורדון בראון | 258 | 39.7% | 258 / 650
|
91 | 8,609,527 | 29.0% | 6.2 | ||
ליברל-דמוקרטים | ניק קלג | 57 | 8.8% | 57 / 650
|
5 | 6,836,825 | 23.0% | 1.0 | ||
יוניוניסטים-דמוקרטים | פיטר רובינסון | 8 | 1.2% | 8 / 650
|
1 | 168,216 | 0.6% | 0.3 | ||
המפלגה הלאומית הסקוטית | אלכס סלמונד | 6 | 0.9% | 6 / 650
|
491,386 | 1.7% | 0.1 | |||
שין פיין | ג'רי אדמס | 5 | 0.8% | 5 / 650
|
171,942 | 0.6% | 0.1 | |||
פלייד קמרי | איואן וויין ג'ונס | 3 | 0.5% | 3 / 650
|
1 | 165,394 | 0.6% | 0.1 | ||
סוציאל-דמוקרטים | מרגרט ריצ'י | 3 | 0.5% | 3 / 650
|
110,970 | 0.4% | 0.1 | |||
הירוקים | קרוליין לוקאס | 1 | 0.2% | 1 / 650
|
1 | 285,616 | 1.0% | 0.2 | ||
הברית של צפון אירלנד | דייוויד פורד | 1 | 0.2% | 1 / 650
|
1 | 42,762 | 0.1% | |||
יושב ראש (שמרנים) | ג'ון ברקו | 1 | 0.2% | 1 / 650
|
22,860 | 0.08% | ||||
עצמאיים | סילביה חרמון | 1 | 0.2% | 1 / 650
|
חדש | 21,181 | 0.07% | חדש |
הקמת הקואליציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל התוצאות שבהן לא זכתה אף מפלגה לרוב מוחלט, התקיימו שיחות קואליציה בין שתי המפלגות הגדולות למפלגה הליברל-דמוקרטית. ימים אחדים לאחר מכן, רק לאחר שהתברר כי הליברל-דמוקרטים יצטרפו לקואליציה בראשות קמרון, התפטר ראש הממשלה בראון מתפקידו, בניגוד לנהוג בדרך כלל, שראש הממשלה המפסיד מתפטר ויוצא מדאונינג 10 עוד באותו ערב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עופר קניג, בחירות 2010 בבריטניה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- רפי מן, המריונטות של מרדוק, באתר העין השביעית, 25 באפריל 2010
- בריטניה בוחרת - ריכוז כתבות בנושא הבחירות באתר הארץ
- דנה הרמן, בריטניה בוחרת עוד 21 יום: ניק קלג ניצח בעימות הטלוויזיוני הראשון בבריטניה, באתר הארץ, 16 באפריל 2010
- דנה הרמן, תמימות דעים בין בראון לקמרון בעימות השני: חייבים לעצור את קלג, באתר הארץ, 23 באפריל 2010
- הבחירות הכלליות בבריטניה 2010, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מערכות בחירות בבריטניה | |
---|---|
|