הבחירות לנשיאות צרפת
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של צרפת |
|
הרשות המבצעת
הרשות המחוקקת
פורטל צרפת |
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של אנדורה |
הבחירות לנשיאות צרפת קובעות מי יכהן כנשיא צרפת וכנסיך-שותף של אנדורה.
כיום, הבחירות מתקיימות אחת לחמש שנים (בעבר שבע),[1] ומתקיימות תמיד ביום ראשון.[2] מאז 1965 הנשיא נבחר בהצבעה עממית ישירה.[3][4][5]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרפובליקה השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת בחירות אחת בלבד התרחשה בצרפת במהלך הממשלה הידועה בשם הרפובליקה הצרפתית השנייה (1848–1851). הבחירות (אנ') נערכו בשנת 1848. הנשיא נבחר בהצבעה עממית ישירה.
הרפובליקה השלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]15 מערכות בחירות לנשיאות צרפת התרחשו במהלך תקופת הרפובליקה הצרפתית השלישית (1870–1940).
על פי חוקת צרפת מ-1875, הנשיא נבחר ברוב מוחלט של הקולות על ידי שני בתי הפרלמנט שהתאספו באספה הלאומית.
הרפובליקה הרביעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שתי מערכות בחירות נערכו בצרפת במהלך הרפובליקה הצרפתית הרביעית (1946–1958). הן נערכו ב-1947 וב-1953.
הנשיא נבחר על ידי הקונגרס של הפרלמנט הצרפתי, ישיבה משותפת של שני בתי הפרלמנט הצרפתי[6] (האספה הלאומית ומועצת הרפובליקה).
הרפובליקה החמישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצרפת התקיימו 12 מערכות בחירות לנשיאות מאז הקמת הרפובליקה הצרפתית החמישית ב-1958.
במקור הנשיא נבחר על ידי אספת בחירות שכללה את חברי הפרלמנט, המועצות הכלליות והאספות של השטחים שמעבר לים, וכן את הנציגים הנבחרים של המועצות העירוניות.[7] אספת בחירות זו כללה כ-80,000 חברי מועצת מחוז וערים (שנבחרו באופן מקומי).
בעקבות הרפורמה החוקתית בנובמבר 1962 (החוקה מ-6 בנובמבר), שקודמה על ידי הנשיא דה גול, הנשיא נבחר ישירות על ידי תושבי צרפת בשני סיבובים.[8]
עד למשאל העם החוקתי ב-24 בספטמבר 2000, הנשיא נבחר לכהונה של שבע שנים מאז 1958. עם הצלחת משאל העם, הכהונה צומצמה לחמש שנים. לכן כשהמנצח בבחירות 2002, ז'אק שיראק, נכנס לתפקידו כנשיא, הבחירות הבאות נקבעו ל-2007 ולא ל-2009.
נכון לעכשיו, נשיא הרפובליקה הצרפתית נבחר לתקופת כהונה של חמש שנים בבחירות של שני סיבובים לפי סעיף 7 לחוקה: אם אף מועמד לא יזכה ברוב מוחלט (50%, כולל פתקים לבנים וקולות לא-כשרים) של הקולות בסיבוב הראשון, הסיבוב השני יתקיים כעבור שבועיים בין שני המועמדים שקיבלו את מירב הקולות.[9] החל מ-2022, כל מערכת בחירות תעבור לסיבוב שני, גם אם אחד המועמדים קיבל יותר ממחצית הקולות.
הבחירות האחרונות התקיימו ב-2022, כאשר הסיבוב הראשון נערך ב-10 באפריל והסיבוב השני ב-24 באפריל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Dennis C. Mueller (17 בפברואר 2003). Public Choice III. Cambridge University Press. pp. 433–. ISBN 978-0-521-89475-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^
French presidential election, The Telegraph
- ^ "France at the Polls: The Presidential Election of 1974". AEI. 2017-07-29. נבדק ב-2017-04-23.
- ^ William G. Mayer (2004). The Making of the Presidential Candidates 2004. Rowman & Littlefield. pp. 266–. ISBN 978-0-7425-2919-9.
direct vote France since 1965.
- ^ Robert Wistrich (2 בספטמבר 2003). Terms of Survival: The Jewish World Since 1945. Routledge. pp. 226–. ISBN 978-1-134-85579-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Philip Thody (1989). French Caesarism from Napoleon I to Charles de Gaulle. Palgrave Macmillan UK. pp. 105–. ISBN 978-1-349-20089-4.
- ^ "Constitution du 4 octobre 1958 - Texte originel - Sénat". www.senat.fr. נבדק ב-2021-04-13.
- ^ Susana Galera (1 בינואר 2010). Judicial Review: A Comparative Analysis Inside the European Legal System. Council of Europe. pp. 71–. ISBN 978-92-871-6723-1.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Constitution du 4 octobre 1958 - Article 7". Légifrance. נבדק ב-22 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
