הדיוויזיה ה-23 (האימפריה הגרמנית)
 | |
| סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1 באפריל 1867 – 6 בפברואר 1919 (51 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת אוסטריה-פרוסיה מלחמת פרוסיה-צרפת מלחמת העולם הראשונה |
הדיוויזיה ה-23 (הסקסונית ה-1) (בגרמנית: 23. Division (1. Königlich Sächsische)) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיוויזיה הוקמה במקור בשנת 1849 כחטיבה הסקסונית הראשונה ומה-1 ביולי 1850 כדיוויזיה הסקסונית הראשונה, והיא אף נטלה חלק בקרב קניגרץ. הדיוויזיה הוקמה מחדש כדיוויזיה ה-24 ב-1 באפריל 1867, אז שוקם מחדש הצבא הסקסוני וממלכת סקסוניה הצטרפה לקונפדרציה הצפון-גרמנית, והיא הוצבה תחת פיקוד הקורפוס ה-12 (הסקסוני). חיילי הדיוויזיה גויסו בעיקר מאזור דרזדן. במהלך מלחמת פרוסיה-צרפת לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-12, והשתתפה בקרב סדאן, ולאחר מכן לחמה בקרבות גרבלוט ובומון ובמהלך המצור על פריז.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הייתה הדיוויזיה חלק מהקורפוס ה-12 (הסקסוני ה-1) בפיקוד קרל לודוויג ד'אלזה, אשר היה חלק מהארמייה השלישית בפיקוד מקס פון האוזן. הדיוויזיה נטלה חלק במערכה על הגבולות, לרבות קרב שרלרואה, וכן השתתפה בקרב על המארן. בשנת 1916 היא לחמה בקרב ורדן ובהקרב על הסום, ובשנת 1917 היא לחמה בקרב השני על האן. בשנת 1918 השתתפה הדיוויזיה במתקפת האביב, ובכלל זה בקרב השלישי על האן ובקרב השני על המארן, ולאחר מכן לחמה הדיוויזיה כנגד מתקפת מאה הימים של מדינות ההסכמה. לאחר המלחמה חזרה הדיוויזיה לגרמניה, וב-6 בפברואר 1919 פורקה הדיוויזיה.
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גאורג, נסיך סקסוניה (1 באפריל 1867 – 31 בדצמבר 1873)
- ארווין נהרהוף פון הולדרברג (1 בינואר 1874 – 12 ביוני 1875)
- היינריך פון אבנדרוט (13 ביוני 1875 – 31 באוקטובר 1878)
- לודוויג פון האוזן (1 בנובמבר 1878 – 28 בינואר 1883)
- פרנץ פרידריך פון רודורף (29 בינואר 1883 – 31 ביולי 1889)
- אדוארד פון רייהר (1 באוגוסט 1889 – 30 ביוני 1894)
- קורט פון ראב (1 ביולי 1894 – 21 במאי 1898)
- פרידריך אוגוסט, נסיך סקסוניה (22 במאי 1898 – 25 באוגוסט 1902)
- הרמן פון ברויצם (26 באוגוסט 1902 – 27 באוקטובר 1904)
- פאול ויצטום פון אקשטדט (28 באוקטובר 1904 – 15 ביולי 1908)
- אגון פון גרסדורף (16 ביולי 1908 – 27 בינואר 1911)
- אוסקר פון ארנטל (28 בינואר 1911 – 12 בספטמבר 1912)
- קרל פון לינדמן (13 בספטמבר 1912 – 7 ביולי 1915)
- גאורג בארנספרונג (8 ביולי 1915 – 6 בפברואר 1919)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.
