לדלג לתוכן

הסדר חובות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: דרושה ויקיזציה. יש להבהיר באמצעות מקורות את משמעות הנושא וההגדרות השונות בדף הערך, במיוחד מבחינה משפטית, לערוך ולהבהיר את הניסוח, וכן להפריד בין עיקר לטפל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: דרושה ויקיזציה. יש להבהיר באמצעות מקורות את משמעות הנושא וההגדרות השונות בדף הערך, במיוחד מבחינה משפטית, לערוך ולהבהיר את הניסוח, וכן להפריד בין עיקר לטפל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הסדר חובות (גם: בוררות חוב, משא ומתן בענייני חוב או הסדרי אשראי) הוא גישה להפחתת חוב שבה החייב והנושה מסכימים - תוך התפשרות - לצמצם את החוב שביניהם, וצמצום זה ייחשב כאילו החוב שולם במלואו.

יש להבדיל בין הסדר חובות לאיחוד חובות. באיחוד חובות החייב מעביר תשלומים חודשיים לגורם מתווך (הגובה עמלה משלו) והוא זה שמעביר את התשלומים לנושים, בעוד שבהסדר חובות החייב מעביר תשלומים לגורם מתווך (הגובה עמלה משלו) והאחרון מעביר את התשלומים לחשבון נאמנות. הנושים יוכלו לקבל את כספם בתנאי שיגיעו להסדר חובות עם החייב. יתרה מכך הגורם המתווך לרוב ממליץ לחייבים לא להעביר את התשלומים החודשיים, ובכך להכריח בעקיפין או ביודעין את הנושים להגיע להסדר חובות עם החייב במהירות האפשרית.

בין אם מדובר באדם פרטי ובין אם מדובר בחברה עסקית, על מנת לטפל בחובות באופן אחראי ניתן להיעזר בהליך המכונה הסדר חובות על מנת למנוע את המפגש הלא נעים עם אנשי ההוצאה לפועל. החובות הקיימים יכולים להיות במסגרת חובות אישיים של אדם או במסגרת חוב של חברה עסקית, אך תהליך הסדר החובות ומניעת ההוצאה לפועל הוא יחסית זהה.

החייבים יכולים לבחור במספר דרכים כדי להגיע להסדר חובות, באמצעות ייעוץ אינטרנטי, שכירת עו"ד שיפעל למענם מול הנושים, או באמצעות חברה המתמחה בניהול הסדרי חובות.

הסדר חובות בין אדם פרטי לחברה בע"מ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד ההבדלים הקיימים בין חברה עסקית (בע"מ) לאדם פרטי הוא בכך שקיים מסך משפטי המגן על בעלי החברה מפני עיקול נכסיהם הפרטיים.

בשנים האחרונות עולה תדירות הדרישה לפעולה משפטית הנקראת הרמת מסך שעיקרה הוא היכולת לדרוש מבעלי החברה את כיסוי החוב מנכסיהם וביטול "החסינות" לכיסוי החוב שמעניקה החברה.

תהליך התמודדות עם חוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הראשון, אדם פרטי החייב לבנקים כסף בעבור הלוואה או משכנתא שלקח לדוגמה, יקבל התרעה מן הבנק ממנו לווה את הכסף. כבר בשלב זה, מומלץ לנסות להסדיר את החוב על ידי פריסתו מול פקיד הבנק ולהתגמש כך שיהיה ניתן לעצור את סחף החובות כבר בשלב זה.

בשלב הבא, הבנקים יתאמו מול עורך דין חיצוני בנוגע למצב, החייב יקבל מכתב מעו"ד הדורש את התשלום, ומתריע על נקיטת הליכים משפטיים ופתיחת תיק מול בעל החוב בלשכת הוצאה לפועל.

אם החובות לא הוסדרו עד שלב זה, יפתח כנגד האדם תיק בהוצאה לפועל[1] ויתווספו תשלומים נוספים מלבד החוב (הוצאות משפטיות עבור עורך דין, אגרה ללשכת ההוצאה לפועל וכו'). השלב הבא הוא קבלת אזהרה לפני הוצאה לפועל, בהוצאה לפועל יידרש האדם לבצע חקירת יכולת שתקבע את יכולתו להחזיר את החוב וינסו לפרוס את התשלומים על פי הסדר שמחשב את יכולתו הכלכלית של החייב. במצב זה ישלם בעל החוב בכל חודש סכום קבוע לפירעון החובות שלו.

אדם בעל מספר תיקים בהוצאה לפועל יכול לבקש את איחודם[2][3] ואז סכום הפירעון החודשי יחולק באופן יחסי בין כל הזוכים. בנוסף, לשכת ההוצאה לפועל יכולה לבצע פעולות שונות על מנת להחזיר את החוב לבעליו למשל, לעקל נכסים ומשכורת, לעכב יציאה מן הארץ וכיוצא בזה.

יש לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בהסדר חובות. עורך הדין ינסה להגיע לפשרה מול עורך הדין החיצוני או מול עו"ד של הבנק וינסה להגיע להסדר חובות שיספק את החייב מחד אך גם את הבנק וכך ייפסק הליך הפניה להוצאה לפועל[4][5].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]