הרי צ'יריקאווה
 | |
| הרי צ'יריקאווה, המדרון הצפון-מזרחי (מפורטל באריזונה) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | רכס |
| גובה | 2,975 מטר (פסגת צ'יריקאווה) |
| מדינה |
ארצות הברית  |
| מיקום | מחוז קוצ'יז באריזונה בארצות הברית |
| רכס הרים |
פרובינציית אגן ורכס |
| אורך הרכס |
55 ק"מ |
| התפרצות אחרונה | לפני 27 מיליון שנים |
| קואורדינטות | 31°56′N 109°23′W / 31.93°N 109.38°W |
  | |
הרי צ'יריקאווה (באנגלית: Chiricahua Mountains) הם רכס הרים גדול בקצה הדרום-מזרחי של מדינת אריזונה בארצות הברית, חלק מפרובינציית אגן ורכס שבמערב ובדרום-מערב ארצות הברית וצפון-מערב מקסיקו. הרכס הוא חלק מהיער הלאומי קורונדו (Coronado National Forest). המקום הגבוה ביותר ברכס, פסגת צ'יריקאווה, מתנשא לגובה 2,975 מטרים מעל פני הים, בערך 1,800 מטרים מעל העמקים מסביבו. הרכס קרוי על שם שבט צ'יריקאווה של בני האפאצ'י, שהתגוררו בעבר באזור. בני השבט כינו את הרכס "ארץ הסלעים העומדים". צורות הסלעים המוזרות נוצרו כשרידים של הר געש שהתפרץ לפני 25 מיליון שנים. לאחר שהאפר הגעשי התקרר הוא יצר טוף ריוליטי שעבר סחיפה ועם הזמן נוצרו ממנו צורות יוצאות דופן של עמודים, צריחים ומגדלים. בשל יער עמודוני הסלע הוקם ב-1924 בהרי צ'יריקאווה המונומנט הלאומי צ'יריקאווה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רכס הרי צ'יריקאווה שוכן באזור הגבול בין אריזונה לניו מקסיקו ומדינת סונורה במקסיקו והוא אחד מ-40 איי שמיים, הכינוי לרכסי הרים מיוערים שבהם מזג האוויר קריר, המוקפים באזורי מדבר חמים וצחיחים. רכס הרי צ'יריקאווה ורכסי ההרים הקשורים אליו, יחד עם עמק סולפור ספרינגס (Sulphur Springs Valley) במערב ועמק סן סימון (San Simon Valley) במזרח, מהווים את המחצית המזרחית של מחוז קוצ'יז בדרום-מזרח אריזונה. בקצה הדרומי של הרי צ'יריקאווה מתחילים הרי פדרגוסה (Pedregosa Mountains), ובדרום-מערב הרי סוויסהלם (Swisshelm Mountains). הקצה הצפון-מערבי של הרי צ'יריקאווה ממשיך כהרי דוס קבזס (Dos Cabezas Mountains), מעבר למעבר אפאצ'י (Apache Pass) והאתר ההיסטורי הלאומי פורט בואי (Fort Bowie National Historic Site). במערב מתנשא רכס הרי דרגון (Dragoon Mountains), ובמזרח הרי פלונסייו (Peloncillo Mountains).
אורך רכס הרי צ'יריקאווה 56 קילומטרים ורוחבם המקסימלי 34 קילומטרים. המקום הגבוה ביותר ברכס, פסגת צ'יריקאווה, מתנשא לגובה 2,975 מטרים מעל פני הים, בערך 1,800 מטרים מעל העמקים מסביבו. הגובה הממוצע של הפסגות ברכס הוא 1,800 מטרים מעל פני הים. קניון קייב קריק במורדות המזרחיים הוא משכן לתחנת המחקר של דרום-מערב ארצות הברית השייכת למוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע, ולעיירות הקטנות פורטל ופרדייז[1]
היישוב הגדול הקרוב ביותר הוא טומבסטון באריזונה במרחק 64 קילומטרים מהרכס. הגישה להרי צ'יריקאווה והיער הלאומי קורונדו היא דרך וילקוקס (Willcox) מצפון, דאגלס (Douglas) מדרום ורודיאו (Rodeo) בניו מקסיקו ממזרח. כביש בין-מדינתי 10 שכיוונו ממזרח למערב עובר כ-16 קילומטרים צפונית לרכס.
צמחייה ובעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרי צ'יריקאווה הם אזור מגוון ביולוגית, הכולל מספר איי שמיים.[2] וחמישה מתוך תשעה "אזורי חיים"[א][3] מצויים בהרי צ'יריקאווה. סלעי הריוליט שגונם אפור עד חום-סגול מכוסים בכתמי חזזיות בגוונים של ירוק וכתום, שעבורם, ככל הנראה, תנאי החיים אידיאליים על הסלע הגעשי. בגבהים שבין 1,600 מטרים לכמעט 3,000 מטרים מוצאים מיני צמחים ובעלי חיים תנאי מחיה אופטימליים: 169 מיני עופות נצפו ברכס זה, חלקם הם מינים מקסיקניים שעבורם דרום אריזונה הוא הגבול הצפוני של אזור התפוצה שלהם. בהם: קוליברים וקתרטס תרנגולי[4] החיים ביערות האלונים, הצפצפות, הברושים, אורני הזפת ואשוחי דאגלס. בעלי חיים נוספים הראויים לציון הם: אוצלוט, יגואר, פומת ההרים, ארמדיל טאטו, דוב שחור אמריקני ואייל פרדי לבן-זנב. סבך השיחים מתחת לעצים, כולל ענבי דוב (Arctostaphylos) ממשפחת האברשיים, שענפיהם בגוון אדום-חום. פרחי בר רבים של קקטוסים, ויוקה מתקיימים באזור המאופיין על ידי עונות המתחלפות בין גשומות ליבשות. זהו אקלים שונה מהותית מהאקלים המדברי או המדברי למחצה שסביב ההרים, ומשום כך מכונים ההרים איי שמיים.
מורדות ההרים המדבריים מתאפיינים בצמחיית מדבר אופיינית הכוללת, בין השאר: לענה משוננת (Artemisia tridentata), אגבה, ינבוט (Prosopis), יוקה, הצמח Dasylirion wheeleri (באנגלית desert spoon) ממשפחת האספרגיים וסוגים שונים של דשא. זהו בית גידול לזוחלים רבים, כמה מינים של עכסנים, הלודרמה מרירית, צב המדבר (Gopherus agassizii), ואחד מסוגי הסלמנדרה היבשתית הגדולים ביותר, הסלמנדרה המנומרת (Ambystoma tigrinum). גם אזור זה עשיר במיני עופות, כולל הקוקייה הרצנית הידועה מהסרטים המצוירים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
העדות הקדומה ביותר לנוכחות אנושית בסביבת הרי צ'יריקאווה הם אתר ארכאולוגיים מתרבות קלוביס כדוגמת אתר דבל אדובי (Double Adobe Site) ביובל וייטווטר דרו (Whitewater Draw) של רקר קריק (Rucker Creek), צפונית לדאגלס. אתרים מהתקופה שאחרי קלוביס של תרבות קוצ'יז, תרבות קדם-קרמית נוספת, המתוארכת בין 3,000 ל-200 לפני הספירה הוגדרה מאתרים סביב הרי צ'יריקאווה, כולל "קניון קייב קריק" (Cave Creek Canyon).[5] בעקבות המעבר לקרמיקה[6] נתגלו מאפיינים קרמיים מציינים של תרבות מגיון והגרסה המקומית שלה, תרבות מימברס (Mimbres culture), כשהם משתרעים על התקופה מ-150 לפנה"ס ועד 1450 לספירה. שבט צ'יריקאווה של האפאצ'י, השתלט על האזור סביב שנת 1500. העימותים עם המתיישבים הלבנים הובילו למלחמת גרילה בשנים 1886-1862, אותה הנהיגו קוצ'יז וג'רונימו שהסתיימה בכניעה של האפאצ'י. מרבית התושבים בחרו לעבור ב-1913 לשמורה של שבט המסקאלרוס של בני האפאצ'י.
זיכיון הכרייה הראשון המתועד בהרי צ'יריקאווה היה זיכיון "האוצר החבוי" (Hidden Treasure) שנרשם ב-1881 והכרייה בהרים נמשכה בהפסקות עד ההווה כשהפעילות הרבה ביותר התרחשה בשנות ה-20 ושנות ה-50 של המאה ה-19.[7]
במאה ה-21 החלו סוחרי סמים ומבריחי מהגרים להשתמש בהרי צ'יריקאווה כשהם מציבים צופים על הפסגות להתריע בפני סיורים של משטרת הגבולות.[8] [9]
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרי צ'יריקאווה הם גוש מבני מורם של פרובינציית אגן ורכס. סלע האם בהרי הוא מהפרקמבריון ומעליהם סלעי משקע מהפלאוזואיקון והקרטיקון סביב מתחם קלדרה שנוצרה בהתפרצויות געשיות ומחדרים לפני 25-35 מיליון שנים.[10][11] ההתפרצות הגדולה האחרונה, לפני 27 מיליון שנים, יצרה את קלדרת טרקי קריק (Turkey Creek Caldera) והשקיעה 600 מטרים של אפר געשי שהתגבש לטוף ריוליטי מולחם. סחיפה שהתרחשה אחר-כך יצרה רכסי הרים מכוסים במגדלי אבן, צריחי אבן ועמודי אבן המכונים עמודוני סלע (באנגלית hoodoo) המתרוממים מתוך היערות, ואינם נופלים ביופיים מעמודוני הסלע המפורסמים של הפארק הלאומי ברייס קניון. תוואי נוף טבעיים אלו, שהשתמרו במונומנט הלאומי צ'יריקאווה, בנויים מטוף קניון ריוליט.
רצועה ברוחב בין קילומטר לשלושה קילומטרים של סלעי משקע המשתרעת מדרום-מזרח לצפון-מערב מדרומית לפורטל דרך פרדייז (Paradise) ועד להרי דוס קבזס היא המקור למרבצי מינרלים.
המכרה הגדול ביותר שנחפר בנפת קליפורניה של הרי צ'יריקאווה היה מכרה הילטופ (Hilltop mine) שכלל שלושה מפלסים מקושרים באורך של 6,100 מטרים.[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ באנגלית life zones, מונח שהמציא חוקר הטבע האמריקני קלינטון מריאם ב-1889, שנועד לסווג אזורי צמחייה ביבשת אמריקה הצפונית. המונח מצוי בשימוש בדרום-מערב ארצות הברית, אבל אינו מקובל כיום על הקהילה המדעית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Southwest Research Station
- ^ Scroch, Matt. "Sky Islands of North America: A globally unique and threatened inland archipelago". Terrain.
- ^ "Natural Vegetation of". southwest.library.arizona.edu. אורכב מ-המקור ב-2014-02-24. נבדק ב-2016-06-19.
- ^ Birding in Arizona
- ^ "Arizona Memory Project : Compound Object Viewer". azmemory.lib.az.us. אורכב מ-המקור ב-2010-09-08. נבדק ב-2021-01-30.
- ^ "Arizona Memory Project : Compound Object Viewer". azmemory.lib.az.us. אורכב מ-המקור ב-2010-09-08. נבדק ב-2021-01-30.
- ^ Mineral Appraisal of the Coronado National Forest Part 2, Chiricahua-Pedregosa Mountains Unit, Cochise County, Arizona. United States Department of the Interior, Bureau of Mines, 210 pp
- ^ Nathan Thornburgh (14 ביוני 2011). "Border Crackdowns and the Battle for Arizona". Time Magazine.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Leo W. Banks (30 ביוני 2011). "Arizona Burning". Tucson Weekly. אורכב מ-המקור ב-3 ביולי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Edward A. and John S. Pallister, Recrystallization and anatexis along the plutonic-volcanic contact of the Turkey Creek caldera, Arizona,
- ^ Guide to the volcanic geology of Chiricahua National Monument and vicinity, Cochise County, Arizona
- ^ "Hilltop Mine (Hand Mine; Kasper tunnel; Gray Mine; Dunn shaft; Blacksmith shaft; Rhem adit), Rustler Park, California District, Chiricahua Mts, Cochise Co., Arizona, USA". mindat.org.
| בקרת זהויות |
|
|---|