התפשטות (סרט, 2011)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התפשטות
Contagion
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי סטיבן סודרברג עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מייקל שמברג
סטייסי שר
גרגורי ג'ייקובס
תסריט סקוט ז. ברנז עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה סטפן מיריון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מריון קוטיאר
מאט דיימון
לורנס פישבורן
ג'וד לאו
גווינת' פלטרו
קייט וינסלט
מוזיקה קליף מרטינז עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום סטיבן סודרברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
חברת הפקה Participant Media
Imagenation Abu Dhabi
Double Feature Films
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 9 בספטמבר 2011
משך הקרנה 106 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה רפואית
מותחן
סרט אסונות
תקציב 60,000,000$
הכנסות $136,515,867
הכנסות באתר מוג'ו contagion
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התפשטות (במקור: Contagion) הוא סרט דרמה אמריקני-הונג קונגי משנת 2011, העוסק בהתפשטות של מגפה קטלנית. במאי הסרט הוא סטיבן סודרברג.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת' אמהוף (גווינת' פלטרו) עוצרת אצל המאהב שלה בשיקגו, בדרכה מחופשה בהונג קונג אל בית משפחתה, במיניאפוליס. יום למחרת, בעלה, מיטש (מט דיימון), מבהיל אותה אל בית החולים, שם היא נפטרת, עוד באותו יום, ממחלה מידבקת מסתורית. זו מחלה שאינה מוכרת לאנושות, לא ממקרים קודמים של בני אדם חולים ולא ממקרים קודמים של חיות מבויתות חולות[1].

מיטש חוזר לביתו ומגלה שעוד באותו יום, גם בנו החורג מת מאותה מחלה בדיוק. מיטש מוכנס לבידוד עד שמתגלה שהוא חסין למחלה והוא משוחרר. לאורך כל המשך עלילת הסרט הוא מנסה להגן על בתו מפני הדבקה ומפני רעב ואלימות, בחברה בה החוק והסדר מתרופפים. ההתרופפות היא בשל התפשטות המגפה הקטלנית ובשל הפצת שמועות, על ידי בלוגרים כמו אלן קרומוויד (ג'וד לאו). בין השאר, קרומוויד מפיץ באמצעות הבלוג שלו שמועה כי תכשיר הומאופתי בשם "פורסית'יה" הוא תרופה למחלה, ובכך גורם להתנפלות על החנויות המוכרות אותה. לאחר מכן מתברר כי קרומוויד הרוויח כסף מן המכירות של "פורסית'יה".

ביום שאחרי פטירתה של בת', נפטרים מאותה מחלה אנשים נוספים ברחבי העולם. ד"ר לאונורה אורנטס (מריון קוטיאר) מארגון הבריאות העולמי מופקדת על החקירה האפידמיולוגית. היא טסה להונג קונג ונעזרת בסרטי האבטחה של בית קזינו מקומי ודיווחים אחרים. היא מסיקה, שכל הנפגעים הידועים מהמחלה בימיה הראשונים, נדבקו כולם מבת': טבח הקזינו שלחץ את ידה, המלצר שפינה את הכוסות שלה, הדוגמנית האוקראינית שהחזירה לבת' טלפון סלולרי ששכחה, הבחור שהחליף איתה ז'יטונים, המאהב משיקגו וכולי.

לאונורה אינה תופסת כיצד בת' עצמה נדבקה במחלה מלכתחילה. בינתיים נדבקת במחלה אמו של אחד משותפיה ההונג קונגיים לחקירה, סאן פנג (צ'ין האן), שגר בכפר נידח. סאן פנג חוטף את לאונורה אל כפר הולדתו. הוא דורש, ככופר, שלכשימצא חיסון למחלה, בני כפרו יהיו הראשונים להתחסן.

דר' ארין מירס (קייט וינסלט), שמופקדת על חקירה אפידמיולוגית מקבילה במיניאפוליס, נדבקת בעצמה במחלה ומתה. כך נעצרת החקירה האפידמיולוגית לפני שהיא משיגה רמז כלשהו למקור המחלה ולדרכי ההתמודדות עמה.

בינתיים, באטלנטה, מופקד ד"ר אליס צ'יבר (לורנס פישבורן) על חקירת האורגניזם גורם המחלה והדרכים להתמודדות עמו, כמו גם על הצגת הנושא לעיתונות, בשמה של ממשלת ארצות הברית. אנשיו מגלים שמדובר במחלה נגיפית רספירטורית (דהיינו, מחלה נגיפית, המופצת בטיפות רוק זעירות, הניתזות מפה לפה כאשר אנשים נושמים או מדברים זה עם זה) ומופצת גם במגע רוק בעור. הם מגלים גם שהחומר התורשתי של הנגיף נוצרו בשחלוף בין נגיף של עטלף לנגיף של חזיר.

צ'יבר ממנה את ד"ר אלי הקסטול (ג'ניפר אילי) כאחראית למציאת החיסון. אולם, היא אינה יכולה להתחיל בחיפוש אחר החיסון המתאים, משום שהיא לא מצליחה לגדל את הנגיף בשום תרבית רקמה של כל יצור חי שהוא. את הנגיף היא מפיקה מגוויות של נפטרי המחלה, אך כל תא חי, שמודבק בנגיף, מת כבר בזמן שיש בו נגיפים מעטים מאוד. גם אפיון החלבון הנגיפי, שהחוקרים מצליחים לבצע, לא מועיל מספיק לצורך עבודה ביוכימית למציאת חיסון או תרופה נגד הנגיף.

המחלה מתגלה כמדבקת כל כך, עד שצ'יבר מורה לאנשים להפסיק להתעסק עם הנגיף במעבדות. אולם בסן פרנסיסקו, פרופ' איין סוזמן (אליוט גולד) מפר את ההוראה ומצליח לגדל את הנגיף בתרביות רקמה מתאי עטלף. כך מצליחות להתקבל מנות גדולות מספיק של הנגיף כדי לאפשר מחקר חיסוני.

ד"ר אלי הקסטול מצליחה לפתח חיסון למחלה, אך לא בכמות שמאפשרת לחסן את כל אזרחי ארצות הברית ביום אחד. משרד הבריאות מגריל את סדר החיסונים לאזרחיו בהגרלת לוטו של תאריכי ימי ההולדת שלהם והסדר הציבורי מתחיל לחזור על כנו.

מיטש מרשה לבת שלו להיפגש עם החבר שלה, אחרי שזה התחסן, ומיטש מתפנה להתאבל על אשתו. הוא מביט בתמונות שהיא צילמה בהונג קונג. כמו כולם, גם הוא לא מבין כיצד המחלה הגיעה אליה מלכתחילה (כיצד היא הפכה ל"חולה האפס" במגפה).

בסוף הסרט, יוצרי הסרט מתפנים לגלות זאת לקהל – מקור המחלה הוא בעטלפי יערות והנגיף מגיע אל בת' בדרך מסובכת: בסוף הסרט נראה בולדוזר[2], בזמן פעולתו לעקירת עצים מיער עד וגורם לאוכלוסיית עטלפים אוכלי פרי, שגרה עליהם, להגר לצורך מחיה בקרבת כפר. אחד העטלפים נכנס אל דיר החזירים, ושומט מפיו פרי, שאותו אוכל גור חזירים. גור החזירים נשלח, בהיותו חי, אל מטבח של הקזינו בהונג קונג. הטבח הורג את החזיר בעצמו[3], ולפני שהוא מבשל אותו, הוא מכניס את ידיו אל פי החזיר ללא שימוש בכפפות. הטבח יוצא מהמטבח, מבלי לרחוץ ידיים, ולוחץ את ידה של בת', שמצטלמת אתו.

פופולריות מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 זכה הסרט לפופולריות מחודשת בגלל התפרצות נגיף הקורונה, שדומה מאוד לפנדמיה המתוארת בסרט.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התפשטות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המחלה המתוארת בסרט דומה במאפיינים רבים, גאוגרפיים וביולוגיים, למגפת הסארס של שנת 2002-2003.
  2. ^ הלוגו הצבוע על דלת הבולדוזר הוא אותו לוגו, שעל נייר המכתבים, של מקום עבודתה של בת' אמהוף. דהיינו, היא עצמה הגיעה להונג קונג כדי לתאם עניינים שקשורים בכריתת היער, ואשמה בעקיפין, במחלתה.
  3. ^ יש ביקורת על הגיינת המזון בדרום מזרח אסיה, בטענה שבמקום ששוחט מקצועי ישחט חיות מסוג אחד ובשרן ישווק כשהוא ארוז, בעלי החיים מסתובבים כשהם עוד חיים, בשווקים ובמטבחים, ומדביקים זה את זה ואת בני האדם במחלות.
  4. ^ אבנר שביט‏, "חבל שלא הקשיבו לנו בזמן": הסיפור מאחורי "הסרט שחזה את הקורונה", באתר וואלה!‏, 12 במרץ 2020