התפתחות הילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התפתחות הילד
כישורים וקשרים לאורך החיים, חמש ידיים מגיל שנה עד שבעים
כישורים וקשרים לאורך החיים, חמש ידיים מגיל שנה עד שבעים
שיוך פסיכולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד MeSH F01.525.200 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D002657 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התפתחות הילד הוא מונח המתאר שינויים ביולוגיים ופסיכולוגיים המשפיעים על היכולת ללמוד כישורים מוטוריים, קוגניטיביים וחברתיים הנדרשים לאורך החיים. זהו תהליך המתרחש בתקופת הילדות, בין הלידה לגיל ההתבגרות. התהליך כולל התקדמות מתמדת מתלות לעצמאות המשתנה באופן הדרגתי, מתמשך וצפוי, ובקצב התקדמות ייחודי לכל ילד.[1]

שלבים בתקופת הילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיר טיפוס - דוגמה לקשר בין משחק למרכיבי תנועה
בילדות האמצעית נרכשות מיומנויות תנועה ולמידה מורכבות ונבנית האישיות החברתית

מתחלקת לשלושה שלבים:

  1. הילדות המוקדמת או הגיל הרך היא התקופה שבין הלידה ועד גיל 6 שנים. במהלך תקופה זו, מתפתחות אבני-דרך התפתחותיות כמו תפיסת צעצוע, התיישבות, מילים ראשונות ותקשורת עם אחרים.
  2. הילדות האמצעית היא התקופה שבין גיל 6 לגיל 12 שנים. בתקופה זו הילדים בונים את האישיות החברתית שלהם ורוכשים את המיומנויות הנדרשות לתנועה וללמידה מורכבת.
  3. גיל ההתבגרות היא התקופה שבין גיל 12 לבין גיל 18 שנים. זו תקופה המסיימת את תקופת הילדות ובה מתרחש מעבר מתלות במבוגרים לעצמאות ולאחריות להתנהגות הפרט ולמעשיו.[2]

אבני דרך התפתחותיות בילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעוטה משחקת במשחק הדורש קואורדינציה עדינה
משחק בנעיצת פטריות משלב מוטוריקה עדינה והבנה

אבן דרך התפתחותית היא פרק זמן מתמשך שבמהלכו ניתן ללמוד מיומנות התפתחותית חדשה באופן ספונטני וטבעי.

התפתחות החושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תינוקות נולדים עם חמשת החושים שכוללים ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש. החושים מאפשרים לתינוק לקלוט גירויים, לעבד אותם, ולהגיב לסביבה. החושים מתפתחים בחודשים הראשונים ומהווים בסיס להתפתחות תקינה של ארבע מיומנויות היסוד – מוטוריקה גסה ועדינה, שפה וחיברות.[3]

התפתחות ארבע מיומנויות יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע מיומנויות היסוד: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, שפה וחיברות מתחילות להתפתח זמן קצר לאחר הלידה וממשיכות להתפתח לאורך השנים, עד לרכישת מיומנויות למידה הכוללות קריאה, כתיבה וחשבון, ומיומנויות יום-יום. לכל אבן דרך (נקודת ציון התפתחותית) יש גיל קריטי המציינים את קצה תחום הנורמה בהתפתחות של אותה אבן דרך[4]

  • מוטוריקה גסה (תנועה במרחב) - מתארת את פעילות השרירים הגדולים של הגוף, את מנגנוני היציבה ומערכת שיווי המשקל. לדוגמה – סיבוב הראש מצד לצד, ישיבה, הליכה, משחקי כדור ומשחקי שיווי-משקל.
  • מוטוריקה עדינה (קואורדינציה של ידיים) - מתארת את פעילות שרירי כף-היד ואת ויסות הכוח באצבעות ובידיים המאפשר להפעיל צעצועים וחפצים הנמצאים בסביבת הילד. לדוגמה - תפיסת צעצוע, אחיזת עיפרון, גזירה, ציור, נעיצת פטריות ועוד. 
  • שפה ותקשורת - מתארת את היכולת להבין ולהתבטא באמצעות צלילים או סימנים. השפה כוללת מרכיבים כמו פונולוגיה, אוצר מילים ומורפולוגיה.
  • חיברות - מתאר את היכולת להבין חוקי התנהגות מקובלים המאפשרים השתלבות בסביבה ומשחק עם בני הגיל.[5]

התפתחות המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק המכיל את מרכיבי ההתפתחות - תנועה, תקשורת וחיברות
משחק חברתי משלב את ארבע מיומנויות היסוד - מוטוריקה גסה ועדינה, תקשורת וחיברות

ישנו קשר הדדי בין ארבעת מרכיבי היסוד לבין התפתחות המשחק. המשחק מושפע מההתפתחות המוטורית, השפתית והחברתית, אך המשחק גם משפיע על התפתחות המרכיבים האלו. בעזרת המשחק מתפתחת שליטה מוטורית טובה יותר, הקואורדינציה העדינה ומיומנות תיאום עין-יד משתפרות, והיכולת ללמוד התנהגויות חברתיות מקובלות מתחזקת.[6]

דוגמה להדדיות בין התפתחות ארבעת המרכיבים להתפתחות המשחק, הוא משחק בקבוצה. המשחק מתאפשר רק כשיש שילוב טוב בין ארבע מיומנויות היסוד: הילדים שולטים על גופם (מוטוריקה גסה), יכולים לחבר חלקי משחק ביחד (מוטוריקה עדינה), יש להם יכולת להסביר לאחרים את כללי משחק (שפה ותקשורת) והם משחקים ביחד תוך שמירה על התנהגות חברתית המקובלת עליהם. (חיברות). המשחק נשען על ארבע מיומנויות אלו ובעזרתו מתפתחות מיומנויות מורכבות יותר.

ארבעת המיומנויות נבדקות באמצעות אבחונים הבודקים את התפתחות אבני הדרך ואת השגת שלבי ההתפתחות בהתייחס לגילאים הקריטיים שנקבעו לביצוע המשימה.

התפתחות אבני הדרך בגילאים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקוד מבט בגיל 3 חודשים
מיקוד מבט

לכל אבן-דרך התפתחותית קיים טווח נורמה אותו ניתן למצוא בטבלאות התפתחות המתייחסות להיבטים פיזיים, קוגניטיביים, שפתיים, מוטוריים, רגשיים וחברתיים. ומתארות את תחום הנורמה ההתפתחותי.

  • בגיל שלושה חודשים - התחלת חיוך, מיקוד מבט, הבאת ידיים לפה, השמעת קולות גרוניים, שליטה על הראש ותנועתיות של הגפיים. 
  • בגיל שישה חודשים - זיהוי של פרצופים מוכרים, תגובה לקריאת השם, השמעת קולות שמחה או עצב, הכנסת חפצים לפה, גלגול מבטן לגב ובחזרה ומשחק בשכיבה על הבטן.
  • בגיל שנה - חשש מאנשים זרים, משחקי קו-קו, התחלת מילה ראשונה - אמא, אבא, הכנסת חפצים למיכל, מילוי הוראות פשוטות, עמידה.
  • בגיל שנתיים - הצבעה על חפצים ותמונות, זיהוי של צורות יסוד, שימוש ראשוני בצבע, מילוי של מספר הוראות ברצף, בעיטה בכדור, שימוש במדרגות.
  • בגיל שלוש - ביטוי של רגשות, בניית מגדל מורכב, לבוש עצמאי, ציור קו ועגול, הבנת מושגי מרחב (בתוך, למעלה וכדומה).
  • בגיל ארבע - משחק דמיוני, שיתוף פעולה עם אחרים, יכולת לספר סיפור קצר, זיהוי צבעים, ציור ראשוני של דמות, שימוש במספריים, קפיצה על רגל אחת. 
  • בגיל חמש - הבנת חוקים חברתיים, דיבור ברור, שימוש בזמנים, ספירה עד 10, ציור ילד, העתקת אותיות פשוטות, שימוש בסכין ומזלג, משחקי חצר.[7]

גילאים קריטיים בהתפתחות הילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל קריטי {Critical Period) הוא נקודות ציון המציינת סיומה של תקופת התפתחות אחת ותחילתה של תקופה אחרת. זהו טווח זמן קצר שלאחריו קשה לרכוש תחום למידה חדש באופן ספונטני וטבעי.[8]

על פי הפסיכולוג פיאז'ה, מדובר בחלון ההזדמנויות שבו המערכת בשלה לרכוש תחום למידה חדש. לאחר שנסגר החלון, ההתנהגות לא תירכש באופן ספונטני וטבעי. הגילאים הקריטיים מציינים את קצה תחום הנורמה בהתפתחות הילד מלידה ועד כניסה לכתה א'.

גילאים הנחשבים ל'גילאים קריטיים'[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל שנתיים נחשב לגיל קריטי בהתפתחות המוטורית

גיל קריטי של תפיסה והליכה
גיל קריטי של תפיסה והליכה

גיל 3 שנים נחשב לגיל קריטי ברכישת שפה, תקשורת והתפתחות מיומנויות קוגניטיבית המאפשרות לילדים ללמוד מסביבתם ולהבין את חוקי העולם הסובב אותם.

גיל 5 שנים נחשב לגיל קריטי להתפתחות מיומנויות חברתיות ופיתוח יכולות רגשיות המאפשרות לילדים ליצור קשרים עם בני גילם

תחום הנורמה ההתפתחותי הוא רחב ומתייחס למגוון מיומנויות הצפויות להתפתח בגילאים שונים כמו: חיוך, תנועה, משחק, הבנת הוראות ותקשורת עם אחרים .

לדוגמה: תחום הנורמה של תפיסת צעצוע הוא בין 4-6 חודשים. תחום הנורמה של הליכה עצמאית הוא בין 11–20 חודשים. כשילדה לא תופסת צעצוע בגיל 6 חודשים, או ילד לא הולך הליכה עצמאית לקראת גיל שנתיים, ייתכן שהם לקראת הגיל הקריטי - הרגע שלפני סגירת החלון.[7]

עיכוב התפתחותי באבני הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עיכוב התפתחותי

שלבי ההתפתחות הם אוניברסליים. ההתפתחות והלמידה מתרחשות בהקשר חברתי תרבותי ואמוני ומשפיעות על קצב ההתפתחות האישי של התינוק.

טווח הנורמה של אבני הדרך הוא רחב ולכל ילד קצב ייחודי משלו המושפע מגורמים גנטיים וסביבתיים. תינוקות יכולים להתמקד בהשגת אבן דרך אחת כמו זחילה ולהשקיע פחות בהכנסת חפצים למיכל, אבן דרך אותה ישיגו מאוחר יותר.

תשעים אחוז מהילדים ישיגו את אבני הדרך ההתפתחותיים בטווח הזמן המצופה. אך לכעשרה אחוזים מכלל הילדים יש חשש לעיכוב בתפקוד בתחום מסוים או במספר תחומים. ילדים אלו נכנסים לקטגוריה של ילדים עם חשש לעיכוב התפתחותי. ויופנו לאנשי מקצוע למעקב, אבחון וטיפול על פי הצורך.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התינוק והילד: מדריך להורים / פנלופה ליץ'. עריכה מדעית למהדורה העברית - חוה פלטי וחנה קורצמן. עברית - עפרה יוגב. הוצאת כתר ירושלים, 1992

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התפתחות הילד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האגודה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו, התפתחות טיפוסית, באתר הורים ומשפחה (באנגלית)
  2. ^ PhDr. Radek Vobr, Ph.D, Periods of Human Age Anthropomotorics, https://www.fsps.muni.cz/emuni/data/reader/book-19/04.html, 2013, עמ' החל מעמוד 4
  3. ^ שיבא, תל השומר, התפתחות התינוק בגיל 0-6 חודשים, באתר שיבא, התפתחות הילד
  4. ^ Hugo Peyre at el, Do developmental milestones at 4, 8, 12 and 24 months predict IQ at 5-6 years old? Results of the EDEN motherechild cohort, Journal of the European Paediatric Neurology 21(2), 2017, עמ' 272-279
  5. ^ ארבע מיומנויות יסוד ומשמעותן להתפתחות הילד. פוסט, באתר קל - קידום למידה
  6. ^ פסיכולוגיה עברית, התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך
  7. ^ 1 2 Complete Guide to Developmental Milestones, Child Mind Institute
  8. ^ Giovanni Cioni, Giuseppina Sgandurra, Critical Period, ‏2016
  9. ^ התפתחות הילד בכללית: התהליך, האבחון, הטיפולים וכל הזכויות, באתר התפתחות הילד בכללית, ‏2022