ונסה לאפא
 | |
| ונסה לאפא | |
| לידה |
29 במאי 1975 (בת 49) אנטוורפן, בלגיה |
|---|---|
| סוגה מועדפת | קולנוע תיעודי |
| מדינה |
בלגיה  |
| תקופת הפעילות | מ-1997 |
| עיסוק | במאית קולנוע, מפיקת קולנוע, תסריטאית. |
| יצירות בולטות | שפר בדרך להוליווד, אדם הגון, אולמרט - סרט גנוז, גדר ההפרדה. |
| פרסים והוקרה | הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים, 2014; פרס הבימוי התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים, 2021; פרס אופיר לסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר, 2021. |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ונסה לאפא (נולדה ב-29 במאי 1975) היא במאית סרטים תיעודיים שהתפרסמה בעיקר בעקבות בימוי של שני סרטים שעסקו בגְדולי פושעי המלחמה הנאצים היינריך הימלר ועמיתו אלברט שפאר. בנוסף, הפיקה יותר ממאה דיווחים וסרטים תעודיים עבור תחנות הטלוויזיה בישראל[1].
ביוגרפיה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוגרפיה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאפא נולדה ב-29 ב-מאי 1975 באנטוורפן שבבלגיה, בבית ציוני בית"רי אידאולוגי מאד[2] ועלתה לישראל לבדה בגיל 19. למדה באוניברסיטת תל אביב לימודי המזרח התיכון וערבית, ולאחר מכן קולנוע בקמרה אובסקורה. לאחר לימודיה האקדמיים החלה לעבוד בערוץ 1 כתחקירנית בתוכניות אקטואליה כמו "פופוליטיקה" ו"ערב חדש". לאחר הקמת ערוץ 10 בשנת 2002, הצטרפה אליו, ושימשה כתחקירנית בתוכנית "בן ורוזן"[2], ולאחר מכן ככתבת ותחקירנית בתחום חדשות החוץ[3]. עבדה עם כתב הניו יורק טיימס תומאס פרידמן והפיקה עבורו דיווחים דוקומנטריים בישראל, וכן סרט דוקומנטרי בן 52 דקות אודות גדר ההפרדה, סרט שזכה לתפוצה עולמית באמצעות הניו יורק טיימס[1].
עבודתה כבמאית ומפיקה עצמאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 הקימה חברת הפקות עצמאית בשם ריאלוורְקְס בע"מ[1]. סרטה הראשון "אולמרט - סרט גנוז" משנת 2008 שעסק בחייו הפרטיים והציבוריים של ראש הממשלה אהוד אולמרט, ואמור היה להיות משודר בערוץ 2 על ידי הזכיינית "קשת", נגנז על ידה בעקבות פרשת טלנסקי שצצה באותה עת ולקראת מועד השידור ביוני 2008. מנהלי "קשת" דרשו מלאפא לראיין את אולמרט בעניין הפרשה, כדי לעדכן את הכתבה, ובכך להשיג הישג עיתונאי. הריאיון לא הניב את המצופה, בין השאר מכיוון שעמד צו איסור פרסום על הפרשה, ולאפא סירבה להפוך את המיזם התיעודי למיזם חדשותי, והתעקשה על חופש היצירה שלה, זאת על אף ש-"קשת" אמורים היו לשלם בעבור הסרט 70,000 דולר. לדברי העיתונאית והמרצה לתקשורת אביבה לורי, הוויכוח בין לאפא ל"קשת" היה על גבולות האחריות הדוקומנטרית. בסופו של דבר, הסרט שודר כעבור מספר חודשים[2].
עבודתה המרכזית הראשונה - הסרט "אדם הגון"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 הגיעו לידיה יומניו של היינריך הימלר ומשפחתו. הראשונים שאספו את היומנים הללו, יחד עם 350 מכתבים של הימלר לאשתו, ובין 10 ל-15 יומנים מסוגים שונים, ועוד 135 תמונות סטילס ומסמכים שונים, היו חיילי צבא ארצות הברית, שתפסו ב-6 מאי, 1945 את ביתו של הימלר, אך מסיבה כלשהי לא העבירו אותם לשלטונות הצבא. כל החומר הזה "שכב" במשך עשרות שנים בביתו של אזרח ישראלי, חיים רוזנטל[א][4], ובשנת 2006 אביה של לאפא רכש אותו מבנו של רוזנטל ויחד עם פרופ' נתי לאור מאוניברסיטת תל אביב שכנעו את לאפא לעסוק בחומר[5][6]. היא עבדה במשך 7 שנים על היומנים הללו, ותרה בארכיונים בכל רחבי העולם אחרי סרטונים אותנטיים שבהם הוא מופיע, תוך הפעלת טכניקות וטכנולוגיות שנועדו לנקות את הלכלוך שדבק בסרטי הצילום, ולשחזר את הפסקול המקורי שלהם[7], וזאת כדי ליצור את הסרט "אדם הגון". הממשלה הפדרלית הגרמנית אישרה, לאחר בחינה מדוקדקת, שכל החומר המדובר אותנטי, והוא הוצג במשך 8 ימים באחד מעיתוניה החשובים של גרמניה[8]. הסרט הוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין[9], והשתתף בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, וזכה בפרס הדוקו הטוב ביותר של פסטיבל הקולנוע ירושלים והיה בין חמשת המועמדים הסופיים לפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע (פרס אופיר)[10][3][11]. הסרט היה ברשימת 134 הסרטים התיעודיים שפורסמה על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע באוקטובר 2014, שמתוכם נבחרו המועמדים לפרס האוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר[12][13] .
פרסים, מועמדויות והשתתפויות בולטות בפסטיבלים בינלאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין - הקרנת בכורה, פברואר, 2014.
- Madrid International Ducumentary Film Festival - Officaial Competition Fearture Length, מדריד, מאי 2014.
- Planete +9 Doc Film Festival Official Selection - Competition - ורשה, וורוקלאו, קיץ 2014.
- Telluride Film Festival (אנ'), דנוור קולוראדו, אוגוסט 2014
- הבימוי הטוב ביותר לסרט תיעודי – פסטיבל הקולנוע ירושלים, אוגוסט - ספטמבר, 2014
- מועמדות ל-Best Use of Footage in a Cinema Release - Focal International Awards - מטעם איגוד התעשייה בבריטניה לספריות וסוכנויות תמונות, BAPLA, לונדון, מאי 2015.
עבודתה המרכזית השנייה - הסרט "שפאר בדרך להוליווד"
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הבא שביימה והפיקה ושייך לאותה סוגה קולנועית הוא "שפאר בדרך להוליווד". מדובר בשר החימוש הנאצי, אלברט שפאר, שניצל ממשפטי נירנברג ונידון למאסר בלבד, ויוצא כנגד הספר שכתב ופרסם בשנת 1969[14], ועל הקלטת שיחות רבות שקוימו איתו בארצות הברית. שיחות אלה מגלות את דמותו האמיתית והאנטישמית שעומדת בניגוד גמור לדמות "התמימה" שניסה להציג במשפטי נירנברג ובספרו, שכביכול לא היה מודע להשמדת היהודים, למרות שהיה ידידו הקרוב של היטלר, ואחראי על חימוש הוורמאכט והכוחות המזוינים האחרים של גרמניה הנאצית. הקלטות אלה היו גנוזות במשך שנים ונמצאו בידי סטנלי כהן שרכש את הזכויות להסרטת סרט על בסיס ספרו של שפאר, וקיים איתו יחד עם התסריטאי אנדרו בירקין (אנ') כ־40 שעות של שיחות מוקלטות במשך חודשים[14]. הסרט חושף את כל אלה, לאחר שלאפא, יחד עם תומר אליאב, מעצב הפסקול של "איש הגון" קיימו שוב עבודת מחקר מקיפה אודות האיש והחומרים שעמדו לרשותם. הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין 2020 והוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים ב־27 אוגוסט 2021 במסגרת תחרות דיאמונד לקולנוע ישראלי תיעודי[15] בו זכתה בפרס הבימוי הטוב ביותר[16]. הסרט זכה בפרס אופיר לסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר לשנת 2021[17][18].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אדם הגון" - ביקורות
- "שפר בדרך להוליווד" - ביקורות
- אלברט שפר
- היינריך הימלר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ונסה לאפא, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "אדם הגון" כתבה בערוץ הראשון, יוטיוב, 3:26 דקות, 14 ספטמבר 2014
- New Jewish Cinema: Vanessa Lapa, director of The Decent One
- כמעט הכל אודות הסרט אדם הגון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אין מידע כיצד הגיע החומר לחיים רוזנטל, ומדוע שמר אותו מתחת למיטתו במשך עשרות שנים - כך על פי עדותה של לאפא לתוכנית Arise American International - (נשמעת במהלך הדקה הראשונה של הסרטון).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Shelly Rahminov, Vanessa Lapa - Biography, IMDb
- ^ 1 2 3 אביבה לורי, מה יש בסרט הגנוז על אהוד אולמרט?, באתר הארץ, 4 ביוני 2008
- ^ 1 2
נירית אנדרמן, הבמאית ונסה לאפא: "לא רציתי יותר נאצים בחיים שלי", באתר הארץ, 21 באוגוסט 2021
- ^ מכתבי אהבה של מפקד האס.אס נמצאו בת"א, באתר ynet, 25 בינואר 2014
- ^ The Decent One, thedecentonefilm.com
- ^ Arise America: Documentary Film "The Decent One", ARISE AMERICA INTERNATIONAL, October 10, 2014
- ^ יאיר רוה, הכירו את השחקנים והקולות מאחורי הסרט התיעודי ״אדם הגון״, באתר סינמסקופ - בלוג הקולנוע של יאיר רוה, 13 ספטמבר, 2014
- ^ Oltermann Philip, Himmler hord of letters and diaries discoverd in Israel, The Guardian, January 26, 2014
- ^ Panorama, Der Anständige - The Decent One, Internationa Film Festspiele Berlin, פברואר 2014
- ^ הבמאית: התנתקתי מהיותי בת לניצולי שואה, באתר ynet, 26 בינואר 2014
- ^ אורון שמיר, פסטיבל ירושלים 2014: הזוכים, הזוכות, וטקס הסיום, באתר סריטה, 19 יולי, 2014
- ^ Steve Pond, Oscar-Qualifying Documentaries Revealed: Complete List of 134 Films (Exclusive), The Wrap, October 31, 2014
- ^ Renee Ghert-Zand, ‘Decent’ Himmler documentary in running for Oscar, The Times of Israel, November 11, 2014
- ^ 1 2 שרה פלד, ונסה לאפא מנפצת את מיתוס "הנאצי הטוב" בסרט תיעודי חשוב ומרתק, באתר מגפון, 14 אוגוסט, 2021.
- ^ פסטיבל הקולנוע ירושלים 2021 - תחרות דיאמונד לקולנוע ישראלי תיעודי, באתר JFF - פסטיבל הקולנוע ירושלים 2021.
- ^ זוכי פסטיבל הקולנוע ירושלים 2021, באתר JFF - פסטיבל הקולנוע ירושלים, 2021.
- ^ רן בוקר, אינה טוקר, המנצח הגדול בטקס פרסי אופיר: "ויהי בוקר" של ערן קולירין, באתר ynet, 5 באוקטובר 2021
- ^ טקס פרסי אופיר 2021 | כאן, החל מדקה 70:42 ., 5 אוקטובר 2021
