שפר בדרך להוליווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שפאר בדרך להוליווד
Speer Goes to Hollywood
Speer Goes to Hollywood. poster English 6.3.jpg
מבוסס על סיפור חייו של אלברט שפר
בימוי ונסה לאפא עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ונסה לאפא, תומר אליאב
עריכה ג'ואל אלקסיס
מוזיקה חיים פרנק אילפמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה רילוורקס בע"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 97 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית, צרפתית, גרמנית
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס אופיר לסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר 2021
speergoestohollywood.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שפאר בדרך להוליוודאנגלית: Speer Goes to Hollywood) הוא סרט תיעודי ישראלי משנת 2020 של הבמאית ונסה לאפא, העוסק בדמותו של אלברט שפר. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין בפברואר 2020 במסגרת Berlinale Special. הבכורה הישראלית התקיימה במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל הקולנוע ירושלים 2021 - בו זכתה ונסה לאפא, במאית הסרט, בפרס דיאמונד לבימוי סרט תיעודי[1]. הבכורה האמריקאית התקיימה בפסטיבל הסרטים של טליורייד שבקולרדו[2][3]. הסרט זכה בפרס הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר בתחרות פרסי אופיר 2021[4][5].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הסרט עומדת דמותו של אלברט שפר, האדריכל ושר החימוש של גרמניה הנאצית ומי שנחשב לחברו הטוב של אדולף היטלר. בשנת 1971, לאחר הצלחתו של רב המכר בתוככי הרייך השלישי נשלח אנדרו בירקין (אנ'), תסריטאי צעיר מטעם אולפני פרמאונט, לעבד את ספרו של שפאר לסרט, שבסופו של דבר לא הופק. "שפאר בדרך להוליווד" מתבסס על הקלטות של ארבעים שעות השיחה בין השניים המתעדות את תהליך העבודה על התסריט[6]. זאת דרך זיכרונותיו של שפאר, החל משנות עליית הנאצים לשלטון ועד לתפקידו המכריע במלחמת העולם השנייה, וכן בהצגת חקירתו במשפטי נירנברג. הסרט בוחן באופן ביקורתי את ניסיונותיו לשכתב את ההיסטוריה בעזרת סרט עלילתי ולטייח את מעשיו הכוללים מעורבות בהשמדה באמצעות עבודות כפייה. ניסיונות אלה נחשפים באותם ראיונות עם בירקין, שבהם שפר מטייח בתיאור אדיש את אי מעורבותו, כביכול, בפעולות ההשמדה שהפעיל המשטר הנאצי במהלך השואה, והעדר מודעותו, כביכול, אודותן[7].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגאזין הסרטים הבריטי "Screen International" (אנ') באמצעות אתר האינטרנט שלו "ScreenDaily" דיווח לאחר הבכורה העולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, שמדובר בסרט דוקומנטרי מרתק. הוא מוסיף שכמעט ארבעה עשורים לאחר מותו, עמדתו המזויפת של שפאר כבר אינה בלתי מעורערת, וגם פיקודו במלחמה על 12 מיליון עובדי כפייה עבדים אינו מוטל בספק. הסרט התיעודי של לאפה חושף את השקרים בצורה צפופה, מפוכחת ומשכנעת[8]. "הברלינר ספיישל" מטעם הפסטיבל של ברלין הסתפק בכתיבה שהסרט התיעודי מציג את ניסיונו הרפה של שפאר "לסייד" את עברו בסרט עלילתי[9]. ג'סיקה קיאנג, מבקרת הפסטיבלים הבינלאומיים כתבה ב-וראייטי מגזין, שככל הנראה בשל התדרדרות מצב הקלטות המקוריות, הקולות שאנו שומעים ברוב הסרט אינם של שפאר או של בירקין, אלא של שחקני קול הקוראים קטעים מהתמלילים, ועובדה זו מעמידה אותנו בתיאור תיאטרלי ולא במה שאמור להרגיש כמו דיאלוג ספונטני. שהצליל באופן כללי קצת בעייתי בסרט. שהעבודה הנפלאה שלאפא ביצעה בחשיפת קטעים שלא נראו עד כה של שפאר מתקופת הרייך השלישי, מופרעת מהתוספת הקפדנית אך חסרת התועלת של אפקטים קוליים: שריקות רכבת, מנועי מכוניות ורשרושי נייר. הטכניקה המופרזת הזו הפכה גם את סרטה הקודם של לאפה על היינריך הימלר לכזה, שרץ ללא צורך בהתעקשות המבלבלת להוסיף רעשי צעדים לקטעים שקטים של אנשים שהולכים. היא כותבת שהחלל הגדול שקיים בסרט הוא העדר התסריט שכתב בירקין בזמנו עבור פארמונט, ושאיננו יודעים איזו דמות רצו יוזמי הסרט העלילתי להציג, אך היא מסתפקת בכך שהסרט התיעודי הזה "קוצץ את ידיו" של שפאר בניסיונו להציג את דמות "הנאצי הטוב" בספרו רב המכר[10]. אלעד שלו, עורך פורטל הסרטים הישראלי Seret.co.il דיווח מברלין שונסה לאפא יצרה סרט מצוין שבו עוקבת אחר הסיפור שמנסה להכתיב הבכיר הנאצי לשעבר לתסריטאי צעיר, אך במהלך חכם היא משלבת מספר צירי זמן, כולל קטעי וידאו ממשפטי נירנברג המראים את הסתירות והמניפולציות שמנסה שפר לבצע על מנת לשכתב את ההיסטוריה. הוא מוסיף שבסרט אין קריינות מסבירנית כמו בדוקומנטריים רבים, אלא מתן אפשרות לצופה לבנות את הנרטיב בעצמו, ולהבין מי באמת היה שפאר דרך חיבור החלקים השונים. הוא סיכם שמדובר בסרט דוקומנטרי חשוב ועשוי היטב, שרלוונטי במיוחד לימינו בהם מנהיגים פופוליסטיים עולים, קנאות וגזענות ישנה צפה, ונעשה ניסיון לשכתב את ההיסטוריה[11]. אבנר שביט כתב ב"וואלה תרבות" שמדובר בסיפור מטורף, לא ייאמן אפילו בסטנדרטים הגבוהים שהקהל הורגל אליו מסיפורים על השואה, הממחיש שוב את קור הרוח שבו הנאצים הוציאו לפועל את הזוועות שלהם, ולא פחות מכך - את ההיתממות הנונשלנטית שבו ניסו להתנער מפשעיהם ולהמשיך כרגיל[12]. לאחר ההקרנה בפסטיבל הסרטים ירושלים, כתבה שרה פלד, באתר החדשות העצמאי "מגפון", כי הסרט מצמרר, וחושף את מנגנון הטיוח של אדם קר רוח, שערך חיי אדם נפקד מאישיותו[7]. מרלין וניג כתבה במגזין "פורטפוליו" שהיא מצאה את הסרט "ייחודי באופן שבו הוא משקף את הפער בין חלון הראווה המודרני של ברלין, לבין העבר שמסתתר בין לבניה ומדביק את תבניתה". היא מציינת שבניגוד לסרטי שואה אחרים, מכל הסוגים, ונסה לאפא, במאית הסרט, בעבודה קולנועית וארכיונית מדויקת, ומהיפות שנעשו כאן, רוקמת סיפור מנקודת תצפית לא צפויה, ומסבה את תשומת לב הצופים דווקא לשכחה - שכחת ההמון שעלולה להעניק תהילה גם לרוצחים[13]. עופר ליברגל מבלוג הקולנוע "סריטה" מציין כי סרטה של לאפא הוא לא רק סרט על פושע מלחמה שניסה ואף הצליח למתן את אשמתו, אלא גם סרט על "אומנות" המניפולציה של העברת סיפור. דווקא באמצעות הסרט שלא נעשה ע"י פארמונט ודימויים שמתבססים על חומרי ארכיון, לאפא חושפת את המנגנון בו הקולנוע יכול לעצב מחדש את התודעה. הדבר בא לידי ביטוי גם בדרך בה לכאורה בלי לעשות הרבה, היא מעמידה בספק את כל טענותיו השקריות של שפאר[14]. הבלוג HotJerusalem שהכין כתבה על הסרטים המומלצים לצפייה בפסטיבל הקולנוע ירושלים כתב שהסרט החדש של ונסה לאפא ואשר עוקב אחר דמותו האניגמטית של אלברט שפאר, איש סודו של היטלר, הוא מסמך אודיו-ויזואלי מרתק ומהפנט, שנוצר ביד אמן, על ידי חומרי ארכיון ושיחות שלא נועדו לפרסום[15].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זוכי פסטיבל הקולנוע ירושלים 2021, JFF - פסטיבל הקולנוע ירושלים, 2021.
  2. ^ Clayton Davis, Telluride Film Festival Lineup Includes ‘Belfast,’ ‘King Richard’ and ‘Spencer’, VARIETY, September 1, 2021
  3. ^ הסרט התיעודי "שפאר בדרך להוליווד" התקבל לפסטיבל טלורייד, 1 ספטמבר, 2021 ,Ynet
  4. ^ רן בוקר ואינה טוקר, המנצח הגדול בטקס פרסי אופיר ..., Ynet, ‏5 אוקטובר, 2021.
  5. ^ טקס פרסי אופיר 2021 | כאן, החל מהדקה 70:30, ‏5 אוקטובר, 2021
  6. ^ הקלטות אלה היו גנוזות במשך שנים ונמצאו בידי אנדרו בירקין וסטנלי כהן שרכש בתחילת שנות ה-70 את הזכויות להסרטת סרט על בסיס ספרו של שפאר. הם אלה שהעבירו הקלטות למפיקה והבמאית ונסה לאפא - ראו קישור ב"קישורים חיצוניים" לעיל של נירית אנדרמן מ"הארץ".
  7. ^ 1 2 שרה פלד, ונסה לאפא מנפצת את מיתוס "הנאצי הטוב" בסרט תיעודי חשוב ומרתק., מגפון, 14 אוגוסט, 2021.
  8. ^ Sarah Ward, ‘Speer Goes To Hollywood: Berlin Review, ScreenDaily, March 2, 2020
  9. ^ Berlinale Special, Speer Goes to Hollywood, Internationale Filmfestspiele Berlin, February 10-22, 2020
  10. ^ Jessica Kiang, ‘Speer Goes to Hollywood’ Review: Wan Doc About Hitler’s Architect, VARIETY, March 9, 2020
  11. ^ אלעד שלו, פסטיבל ברלין: "פינוקיו", "שפאר בדרך להוליווד" ועוד, Seret.co.il - פורטל הסרטים הישראלי, 29 פברואר, 2020.
  12. ^ אבנר שביט, מפעים מדהים מושלם נצחי: הסרט שמסעיר את פסטיבל ברלין הוא קלאסיקה מיידית שחייבים להקרין בישראל, וואלה תרבות, 27 פברואר, 2020
  13. ^ מרלין וניג, פסטיבל ירושלים 2021: ללמוד קולנוע מטרנטינו, פורטפוליו, 26 אוגוסט, 2021.
  14. ^ עופר ליברגל, פסטיבל ירושלים 2021: הזוכים, ״באבי יאר. קונטקסט״, ״שפאר בדרך להוליווד״, ״גגארין״, ״חצר משחקים״, ״הפלנטה״, סריטה - בלוג הקולנוע /// Srita.net, 3 ספטמבר, 2021.
  15. ^ דינר רש: מה לראות ומה לאכול בפסטיבל הקולנוע ירושלים. המלצות לסוף אוגוסט, HotJerusalem, אוגוסט 24, 2021.
Israel film clapperboard.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סרטים ישראליים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.