זה (סרט, 2017)
מבוסס על | ספר האימה "זה" מאת סטיבן קינג |
---|---|
בימוי | אנדרס מוסקייטי |
הופק בידי |
דן לין רוי לי דייוויד קנצברג ברברה מוציאטי סת' גרהם-סמית' |
תסריט | קארי פוקונאגה, צ'ייס פאלמר, גארי דאוברמן |
עריכה | ג'ייסון בלנטיין |
שחקנים ראשיים |
ביל סקארסגארד ג'יידן מארטל ג'רמי ריי טיילור סופיה ליליס פין וולפהארד ויאט אולף שוזן ג'ייקובס ג'ק דילן גרייזר ניקולס המילטון |
מוזיקה | בנג'מין וולפיץ' |
צילום | צ'ונג הון-צ'ונג |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה |
Lin Pictures Vertigo Entertainment KatzSmith Productions |
חברה מפיצה |
Warner Bros. Pictures New Line Cinema |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
9 בספטמבר 2017 14 בספטמבר 2017 |
משך הקרנה | 135 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה |
אימה דרמה מותחן |
תקציב | 35 מיליון דולר |
הכנסות | 700,381,759 מיליון דולר |
הכנסות באתר מוג'ו | it |
סרט הבא | זה 2 |
itthemovie | |
דף הסרט ב־IMDb | |
זה (באנגלית: It, נקרא גם זה: חלק ראשון) הוא סרט מותחן אימה על-טבעי אמריקאי משנת 2017 המבוסס על הרומן באותו השם של סטיבן קינג משנת 1986. הסרט פותח והופק על ידי החברות "Lin Pictures (אנ')", "Vertigo Entertainment (אנ')" ו-"KatzSmith Productions" ומופץ לאולמות הקולנוע על ידי האחים וורנר וניו ליין סינמה. הסרט נועד להיות החלק הראשון בדואולוגיה מתוכננת של שני סרטים המספרים את סיפוריהם של שבעה חברים המתגוררים בעיירה קטנה ושמה דרי, ונאלצים להילחם בשדים הפנימיים ובפחדים שלהם לאחר שאחיו של אחד הנערים נהרג מידיו של רוע מסתורי, המכונה "זה" - התגלמות הרוע והפחד עצמו.
הסרט בוים על ידי הבמאי אנדרס מוסקייטי, ונכתב על ידי צ'ייס פאלמר, קארי פוקאנגה וגארי דאוברמן. בסרט מככבים ג'יידן מארטל, ג'רמי ריי טיילור, סופיה ליליס, פין וולפהארד, ויאט אולף, שוזן ג'ייקובס וג'ק דילן גרייזר כשבעת החברים הנאלצים להתמודד מול "זה". דמותו של "זה" / פניוויז הליצן מגולמת על ידי ביל סקארסגארד. הצילומים החלו ב-27 ביוני 2016 ברחבי טורונטו, והסתיימו ב-21 בספטמבר 2016.
הסרט יצא לאקרנים ברחבי העולם ב-9 בספטמבר 2017, ובישראל הסרט יצא לאקרנים ב-14 בספטמבר 2017. עם יציאתו לאקרנים, הסרט זכה לשבחים ביקורתיים אדירים ברחבי העולם. מבקרים רבים שיבחו את נאמנות הסרט לספר, המשחק, האפקטים, הפעלולים, פסקול הסרט, ההומור, נושאיו של הסרט, האווירה, הקטעים המפחידים, עבודת הבימוי והופעתו של ביל סקארסגארד קיבלה את השבחים הרבים ביותר.
ביוני 2022 דורג הסרט במקום הראשון ברשימת סרטי האימה הרווחיים ביותר בכל הזמנים של אתר Box Office Mojo, עם הכנסות שהסתכמו באותו מועד ב-700,381,759 מיליון דולר, כנגד תקציב של 35 מיליון דולר.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – זה
קיץ 1989, בעיירה קטנה בשם דרי, מיין, לאחר שג'ורג' דנברו נעלם בנסיבות מסתוריות, ביל דנברו מגייס את ששת חבריו הקרובים על מנת לפתור את התעלומה מאחורי היעלמותו של אחיו הקטן, ומגלים כי רוע מסתורי ואפל המכונה "זה" שוכן בדרי זה מכבר שנים רבות, וכי ייתכן כי הוא עשוי להיות הגורם הישיר להיעלמותם של ילדים רבים בעיירה.
עלילת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום גשום באוקטובר 1988, ביל דנברו נותן לאחיו בן השבע, ג'ורג'י, סירת מפרשים עשויה נייר. ג'ורג'י משיט את הסירה ברחוב הגשום, אך הסירה נופלת אל תוך הביוב. ג'ורגי מציץ לתוך פתח הניקוז של הביוב ומגלה להפתעתו אדם לבוש כליצן המציג את עצמו כפניוויז, הליצן המרקד. פניוויז מפציר בג'ורג'י להתקרב אל פתח הניקוז במטרה לקבל חזרה את הסירה שלו. כשג'ורג'י מתקרב, פניוויז עוקר את זרועו וגורר אותו אל תוך הביוב.
שמונה חודשים לאחר מכן, ביוני 1989, ביל וחבריו, ריצ'י טוזייר, אדי קספרק וסטנלי אוריס, סובלים ממעשי בריונות של הבריון המקומי, הנרי באוורס וכנופייתו. בו בזמן, בוורלי מארש, נערה צעירה שסובלת מהתעללות מינית על ידי אביה וכתוצאה מכך משמועות אכזריות על היותה מופקרת, מתיידדת עם בן הנסקום, נער שעבר לא מזמן לדרי.
ביל, שעדיין רדוף מהיעלמותו של ג'ורג'י וכתוצאה מכך מהזנחתו החוזרת ונשנית על ידי הוריו מוכי הצער, מגלה כי ייתכן שגופתו של אחיו נשטפה אל הביצה הסמוכה ומגייס את חבריו על מנת לחקור את השמועה, מתוך אמונה שאחיו עדיין חי. בינתיים, בספרייה העירונית, בן לומד כי ההיסטוריה של העיר מלאה בטרגדיות מסתורית במהלכן נעלמו ילדים רבים בנסיבות מסתוריות במשך מאות שנים. בשל היותו שמן, הנרי באוורס וכנופייתו מתנכלים לבן, שמערים עליהם ובורח אל הביצה, שם הוא נתקל בקבוצה של ביל שחוקרים את האזור ומוצאים נעל של נערה נעדרת בשם בטי ריפסום. בעזרתה של בוורלי, שגם היא נקלעת למקום, הקבוצה מטפלת בפצעיו של בן. במקביל, אחד מחברי כנופייתו של הנרי, פטריק הוקסטטר, נהרג על ידי פניוויז בעודו משוטט בביוב בחיפושים אחר בן.
עם הזמן, כל אחד מבני הקבוצה נפגש עם פניוויז בנסיבות אחרות: אדי מותקף על ידי מצורע הסובל מריקבון ממושך מחוץ לבית נטוש. לסטנלי יש חוויה טראומטית עם דמות מצוירת מתוך ציור (הציור מבוסס על ז'אן אבוטרן, יושבת של אמדאו מודיליאני[2]). בביתה, בוורלי מותקפת על ידי פרץ דם הפורץ מהכיור שבחדר השירותים שלה, ביל מפותה למרתף הבית שלו על ידי רוח הרפאים של ג'ורג'י, שם הוא נתקל בפניוויז ונמלט מפניו. במקביל, נער אפרו אמריקאי בשם מייק הנלון נתקף בחזיון תעתועים של פניוויז בעודו מקבל משלוח עבור האטליז המקומי של סבו. זמן קצר לאחר מכן, הקבוצה מצילה את מייק מהתנכלותם של הנרי וכנופייתו כלפיו הנובעת מצבע עורו. יחד עם בן, מייק, ובוורלי, שהן ביל והן בן מפתחים כלפיה רגשות רומנטיים, הקבוצה מייסדת את עצמה מחדש ומכנה את עצמה מועדון הלוזרים.
בהדרגה, חברי הקבוצה משתפים את חוויותיהם אחד עם השני ומסיקים כי כל אחד מהם מאוים על ידי אותה הישות. כשהוא מניח כי "זה" לובש את הצורה שממנו הם מפחדים יותר מכל, בן מסיק כי הישות האפלה מתעוררת כל 27 שנים כדי להיות מוזנת בילדי דרי לפני שובה למצב תרדמת למשך 27 שנים נוספות. במוסך של ביתו של ביל, הקבוצה קובעת כי "זה" נע באמצעות מערכת הביוב שמרכזה נמצאת בבאר של דרי, שעליו בנוי הבית הנטוש ברחוב נייבולט 29. לאחר שפניוויז מופיע פעם נוספת, מועדון הלוזרים שמים את פעמיהם אל הבית הנטוש, שם הם נלחמים ב"זה". ביל, ריצ'י ואדי נכנסים לבית בעוד האחרים נשארים בחוץ. אדי שובר את זרועו בעודו נופל דרך חור בזמן, ולאחר שבוורלי מגיעה, היא תוקעת בראשו של פניוויז מוט שלקחה מהגדר הרעועה ומאלצת אותו לסגת. אמו של אדי מגיעה ולוקחת אותו משם בעודה אחוזת חרדה מזרועו השבורה של בנה. הקבוצה מתחילה להתפצל, כשריצ'י, סטן, ומייק נוטשים את השאר לאחר שביל ובוורלי מתעקשים להמשיך לצוד את "זה".
יום אחד באוגוסט שלאחר מכן, בוורלי מצליחה להתנגד לאביה כאשר הוא מנסה לאנוס אותה, אך היא נחטפת על ידי פניוויז, וביל מצליח לשכנע את שאר הקבוצה לצאת להצלתה. הנרי באוורס, שהשתגע לאחר שרצח את אביו המתעלל בעידודו של "זה", מדורבן פעם נוספת על ידי "זה" לתקוף את הקבוצה בביוב. במהלך המאבק, מייק דוחף את הנרי, שנופל לכאורה אל מותו. לאחר מכן, הקבוצה מוצאת את המאורה של "זה" במגדל קירור תת-קרקעי, המכוסה תחת הר של אביזרי קרקס מתפוררים וחפצי ילדים, שם הם מוצאים את בוורלי, התקועה במצב קטטוני לאחר שנחשפה אל צורתו האמיתית של פניוויז, מרחפת מתחת לגופות הצפות של הילדים הנעדרים. לאחר שהקבוצה מושכת אותה אל הקרקע, בן מנשק את בוורלי, ומחזיר אותה אל הכרתה. "זה", המסווה את עצמו כג'ורג'י, מנסה לפתות את ביל אך נכשל בכך. פניוויז הזועם תוקף את הקבוצה ולוקח את ביל כבן ערובה, ומציע לבני הקבוצה את חייהם בתמורה לחייו של ביל. בני הקבוצה דוחים את ההצעה ונלחמים בפניוויז, ואף על פי ש"זה" מנסה להפנות את הפחדים שלהם נגדם, "זה" נפצע אנושות. בסיומו של הקרב, ביל אומר בקרירות לפניוויז כי הם יודעים שהוא צריך את הפחד שלהם על מנת לשרוד, וכי הם למעשה מרעיבים אותו בכך שהם גורמים לו לפחד מהם. בהבנה כי הוא הובס, פניוויז מתמוסס ונמלט אל תוך בור סמוך. ניצחונם של הקבוצה על פניוויז הוא מריר, שכן עם גילוי מעיל הגשם הצהוב של ג'ורג'י, ביל נאלץ לקבל את מותו של אחיו והוא נשבר רגשית בעוד האחרים מנחמים אותו.
חודש לאחר מכן, בוורלי מספרת לקבוצה על חזון שחוותה בזמן שהייתה שרויה במצב הקטטוני, בו היא ראתה אותם נלחמים ב"זה" כמבוגרים. הקבוצה נשבעת בשבועת דם שאם "זה" יחזור, אף הם יחזרו לדרי בעוד 27 שנה וישמידו את "זה" אחת ולתמיד. לאחר ששאר בני הקבוצה האחרים עוזבים אחד אחד לגורלו, בוורלי מספרת לביל כי היא עוזבת ביום המחרת לגור עם דודתה בפורטלנד. לפני שבוורלי עוזבת, ביל חושף בפניה את רגשותיו כלפיה, והשניים חולקים נשיקה.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביל סקארסגארד - "זה"/פניוויז הליצן/בוב גריי
- ג'יידן מארטל - ויליאם "ביל" דנברו
- ג'רמי ריי טיילור - בנג'מין "בן" הנסקום
- סופיה ליליס - בוורלי מארש
- פין וולפהארד - ריצ'רד "ריצ'י" טוזיר
- ויאט אולף - סטנלי "סטן" אוריס
- שוזן ג'ייקובס - מייקל "מייק" הנלון
- ג'ק דילן גרייזר - אדוארד "אדי" קספארק
- ניקולס המילטון - הנרי באוורס
- אוון טיג - פטריק הוקסטאר
- סטיפן בוגראט - אי מארש
- ג'קסון רוברט סקוט- ג'ורג' "ג'ורג'י" דנברו
- ארי כהן - רבי אוריס
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרויקט להפקת הסרט נמצא בפיתוח מתמשך מאז 2009. הסרט עבר שני שלבים עיקריים של תכנון: בתחילה עם קארי פוקאנגה, בין השנים 2009–2015, עם תרומות מוקדמות של התסריטאי דייוויד קאג'אניץ', ובהמשך עם הבמאי אנדרס מוסקייטי, כשבכל זאת עדיין ניתן לקאג'אניץ' קרדיט על כתיבת התסריט בשל תרומותיו המוקדמות לפרויקט.
קארי פוקאנגה (2009 - 2015)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-12 במרץ 2009, דיווח "וראייטי" כי "אולפני האחים וורנר" יביאו את הרומן של סטיבן קינג למסך הגדול, בעוד דייוויד קאג'אניץ' נשכר על מנת לכתוב את התסריט לרומן של קינג, ודן לין, רוי לי ודאג דייוויסון יפיקו את הפרויקט. לאחר שקאג'אניץ' נשכר על ידי "אולפני האחים וורנר" להתאים את הרומן של קינג, הוא החל לעבוד קשה על כתיבת התסריט. בידיעה כי "אולפני האחים וורנר" מחויבים להתאים את הרומן כסרט בודד, קאג'אניץ' החל לקרוא מחדש את הרומן בניסיון לנסות למצוא מבנה שיתאים למספר כה גדול של דמויות שחיים בשתי תקופות זמן שונות סביב 120 עמודים, דבר שהיה אחד מהתנאים ש"אולפני האחים וורנר" התנו לפרויקט. קאג'אניץ', שעבד בעברו עם לין, לי, ודייוויסון על "הפלישה", ידע שהם תסריטאים מצוינים וכי העבודה איתם יכולה לקחת יותר זמן על מנת לכתוב טיוטה ראשונית לתסריט.
ב-7 ביוני 2012, חשף "הוליווד רפורטר" כי קארי פוקאנגה נשכר לפרויקט כבמאי וישכתב את התסריט יחד עם צ'ייס פאלמר, בעוד שרוי לי ודן לין ימשיכו להפיק, כשהפעם יצטרפו אליהם סת' גרהם-סמית' ודייוויד קצנברג. ב-21 במאי 2014, האחים וורנר הודיעו כי הם משתפים את הפצת הסרט יחד עם החברה "New Line Cinema". ב-5 בדצמבר 2014, בריאיון עם וורץ', הודיע דן לין כי הסרט פוצל לשניים וכי הסרט הראשון יתרחש בקו העלילה הראשון, אשר מתרחש בנערותם של שבעת החברים ומאבקם ב"זה" לאחר שהרג את אחיו הקטן של אחד מבני החבורה, בעוד הסרט השני יעסוק בקו העלילה השני יתרחש 27 שנה לאחר מכן, ויגולל את מאבקם השני של החברים ב"זה" לאחר שבגרו ופרשו כל איש לחייו. לין גם הצהיר כי פוקאנגה התחייב לביים רק את הסרט הראשון, אם כי הוא במגעים לביים גם את השני. לין סיכם את הריאיון בהתייחסו לקינג, שעליו העיר כי:
הדבר החשוב ביותר הוא שקינג נתן לנו את ברכתו, לא רצינו לעשות זאת אלא אם כן הוא הרגיש בכך שזו הדרך הנכונה, וכששלחנו לו את התסריט, התגובה שקארי קיבל חזרה הייתה 'לכו עם אלוהים, בבקשה! זו הגרסה שהאולפן צריך לעשות'. אז זה באמת היה משמח...
— דן לין בריאיון על הסרט
לין אישר כי הצילומים הראשיים לסרט יחלו בקיץ 2016.
ב-3 במרץ 2015, דיבר פוקאנגה על הסרט, ובמיוחד ציין את מטרתו למצוא את "הבחור המושלם לשחק את פניוויז". בנוסף, הוא גם גילה כי הוא, קאג'אניץ' ופאלמר שינו חלק מהשמות והתאריכים שהופיעו בתסריט, והוסיף, כי "רוח השינויים דומה למה שהוא רוצה לראות בבתי קולנוע". ב-4 במאי 2015, הוכרז רשמית כי ויל פולטר יגלם את פניוויז הליצן, לאחר שפוקאנגה התלהב מהאודישן שלו. בנוסף, טאי סימפקינס לוהק לדמותו של אחד מחברי מועדון הלוזרים.
ב-25 במאי 2015, דווח כי פוקאנגה עזב את הפרויקט. לדברי המגזין "TheWrap", פוקאנגה התעמת עם האולפנים ולא רצה להתפשר על החזון האמנותי שלו בעקבות קיצוצים בתקציב של "New Line", אשר אישרו את תקציב הסרט הראשון בכ-30 מיליון דולר. עם זאת, פוקאנגה טען זה לא היה המקרה; הוא טען שיש לו חילוקי דעות גדולים יותר עם קו העלילה המתפרש על פני הסיפור:
ניסיתי לעשות סרט אימה לא קונבנציונלי, וזה לא התאים לאלגוריתם של מה שהם יודעים שהם יכולים להוציא ולהרוויח כסף על בסיס אי-פגיעה בקהל הז'אנר הסטנדרטי שלהם"
— פוקאנגה על עזיבתו את הפרויקט
פוקאנגה הזכיר כי התקציב של האולפנים וכן רצונם להפוך את פניוויז הליצן ליותר מסתם ליצן נשארים ועומדים בעינם. פוקאנגה סיכם באומרו:
שקענו ב"זה" במשך שנים וסיפרנו עליו סיפורים אנקדוטיים; צ'ייס ואני שמנו את סיפור ילדותנו בתסריט הזה, אז הפחד הגדול ביותר שלנו היה שהם הולכים לקחת את התסריט שלנו ולעוות אותו... אז אני באמת אסיר תודה על כך שהם הולכים לשכתב את התסריט, אך איני רוצה שהם יגנבו את זיכרונות הילדות שלנו באמצעות שימוש בתסריט שלנו... כיבדתי את רוחו של קינג בכל הקשור לרומן הזה, אך הייתי צריך לעדכן את "זה". קינג ראה טיוטה מוקדמת ואהב אותה.
— פוקאנגה על עזיבתו את הפרויקט
על עזיבתו של פוקאנגה, קינג כתב:
הרימייק של "זה" עלול לצאת לפועל או לא - אך תמיד יהיה לנו את טים קארי, שעודנו מרחף בביוב של דרי.
— קינג על עזיבתו של פוקאנגה
אנדרס מוסקייטי (2015 - 2017)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 ביולי 2015, הוכרז כי אנדרס מוסקייטי נמצא במגעים על מנת לביים את הסרט, כאשר במקביל החלו בחיפושים אחר תסריטאי חדש על מנת להתאים את התסריט לחזונו של מוסקייטי. בנוסף, נמסר בהודעה לעיתונות אישור שייתכן כי אחותו של מוסקייטי, ברברה מוסקייטי, תשתתף בהפקת הסרט כמפיקה, וריצ'רד ברנר הצטרף לחמאדה, לנואוסטדטר ולקוייקנדל כדי לפקח על הפרויקט. ב-22 באפריל 2016, דווח כי ויל פולטר, שלוהק במקור על מנת לגלם את פניוויז הליצן בגרסתו של פוקאנגה, עזב את ההפקה בשל התנגשות של תזמונים בלוח הזמנים שלו, והמפיקים החלו בחיפושים אחר "פניוויז" חדש. ב-22 באפריל 2016, קבעו "Line Cinema" כי יציאת הסרט לאקרנים מתוכננת ל-8 בספטמבר 2017.
ב-30 באוקטובר 2015, התראיין מוסקייטי במגזין "וראייטי", שם הוא הוסיף פרטים על חזונו עבור הסרט, בעוד שציין כי פולטר עדיין מעורב בגילום דמותו של פניוויז. בנוסף, מוסקייטי אישר כי בקיץ הבא, צילום הסרט יתחיל. הוחלט להתחיל את צילומי הסרט בחודשי הקיץ על מנת לתת לצוות ההפקה זמן לעבוד עם הילדים שלהם יש את התפקידים העיקריים בחלק הראשון של הסיפור. מוסקייטי המשיך ואמר כי "קינג תיאר את האיקונוגרפיה של הטרור בשנות ה-50", והוסיף כי הוא מרגיש שיש עולם שלם "לגלות מחדש ולעדכן". מוסקייטי אמר כי לא יהיו שום מומיות או אנשי זאב (בניגוד לרומן המקורי) וכי "האימה תהיה הרבה יותר מפתיעה". ב-19 בפברואר 2016, בפגישת הפסגה של "DICE" ב-2016, אישר רוי לי כי התסריט המקורי של פוקאנגה וצ'ייס פאלמר נכתב מחדש.
ב-5 במאי 2016, בריאיון עם "Collider.com", הביע דייוויד קאג'אניץ' אי ודאות אם טיוטות התסריט המקורי שלו ישמש את דוברמן ואת מוסקייטי ואמר:
אני יודע שיש במאי חדש, אך איני יודע אם הוא יחזור לאחת מהטיוטות או התסריטים הקודמים. אולי אני לא אדע על כך עד שיצא הסרט. אני לא יודע איך זה עובד, אלא אם יגלו לי.
ב-2 ביוני 2016, אושר כי ג'יידן מארטל (עדיין בשם משפחתו הקודם: ליברהר) יגלם דמותו של הגיבור הראשי, ויליאם דנברו. ב-2 ביוני 2016, דווח כי ביל סקארסגארד נמצא במגעים סופיים על מנת לגלם את פניוויז הליצן. באותו השלב, מרבית השחקנים לדמויותיהם של מועדון הלוזרים כבר לוהקו. באותו היום, פורסמו מודעות בעיתונות המבקשות ללהק 100 ניצבים, להקת מצעד ומכוניות תקופתיות בין השנים 1970 ל-1989. ב-18 בפברואר 2016, דיווח "הוליווד רפורטר" כי אוון טייג עתיד לגלם את פטריק הוקסטר. ב-21 ביוני 2016, הוכרז רשמית כי ניקולס המילטון לוהק לדמותו של הנרי באוורס. ב-21 ביוני 2016, דיווח "Bloody Disgusting" כי חוויאר בוטט הצטרף לצוות השחקנים זמן קצר לפני תחילת הצילומים. ב-22 ביוני 2016, דיווח "Deadline.com" כי מוסקייטי בחר את השחקנית סופיה ליליס לגילום דמותה של בוורלי מארש.
ב-22 ביולי 2016, התראיינה ברברה מוסקייטי ל-"Northumberland News", שם היא דיברה על אתרי הלוקשיין והצילום של הסרט, תוך כדי אזכור כי היופי של העיירה פורט הופ היה אחת הסיבות מדוע היא נבחרה כאתר צילום, ואילו מוסקייטי הוסיף:
חיפשנו עיר אידאלית, כזו שתהווה ניגוד חזק לסיפור. פורט הופ הוא המקום שבו כולנו רוצים לגדול: רכיבה על אופניים בקיץ ארוך, טיול ליד האגם, רחוב ראשי ומקסים, בתים מקסימים עם מדשאות ירוקות ואנשים חמים.
מוסקייטי גם הזכיר כי 360 ניצבים מהאזור, מן המבוגרים לילדים קטנים, היו מעורבים בצילומים.
ב-11 באוגוסט 2016, בטקס המצגת "TCA" של רשת הטלוויזיה "CW" עבור סדרת הטלוויזיה "תדרים", דיבר המפיק דן לין על ההשוואה של היצירה עם "דברים מוזרים" של נטפליקס, כאשר לי תיאר את הסרט כ"מחווה לסרטים של שנות ה-80", והעיר:
אני חושב שהאנלוגיה הגדולה היא למעשה "דברים מוזרים", ואנחנו רואים את זה כעת על נטפליקס, זה מחווה מאוד משמעותית לסרטים של שנות ה-80, בין אם זה סרטי סטיבן קינג הקלאסיים או אפילו הסרטים של ספילברג. תחשוב על "אני והחבר'ה" (1986) - הקשר בין הילדים קיים, אבל יש אלמנט מפחיד באמת בדמותו של פניוויז.
לין המשיך ודיבר על הכימיה והדינמיקה בין צוות השחקנים הצעירים:
היה ברור לנו שקיימת דינמיקה גדולה בקרב הילדים. כימיה גדולה מאוד בין ילדים היא תמיד דבר מאתגר עם סרטים בעיקר משום שאתה מלהק ילדים שאין להם המון ניסיון, אבל בסופו של דבר, זה טבעי מאוד עבור כל ילד, כמו ב"הגוניס" (1985) או "אני והחבר'ה" (1986). לכל אחד מהילדים יש אישיות ספציפית מאוד ויחד הם יוצרים את מועדון הלוזרים בצורה ברורה מאוד. בילינו כמה חודשים בניסיון ליצור את הדינמיקה והקשר בין הילדים, ועכשיו הם הולכים להילחם בליצן המרושע והמפחיד הזה.
צילום
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעצבת ההפקה, מארה לה-פרה סצ'לופ נסעה לבנגור, מיין, על מנת לבדוק אתרים שונים, שכללו את רכס ההרים של תומאס היל, קרקע הנמצאת לצד נחל קנדוסקיג, במרכז אזור הנקרא "בארנס", שמועות אלו אושרו ב-31 במרץ 2015. לה-פרה סצ'ולפ סיפרה במהלך הסיור שלה כי צוות ההפקה מקווה לצלם כמה סצנות בעיר ואולי אף לצלם כמה צילומי אוויר, אם כי המיקומים המובילים עבור רוב הצילומים של הסרט נמצאים בעיירת יונקרס, שבמדינת ניו יורק. הצילומים הראשיים של הסרט החלו בטורונטו, כשלוח זמני הצילומים המקורי נע בין ל-27 ביוני ל-6 בספטמבר 2016.
ב-8 ביולי 2016, עברה העיירה פורט הופ מספר שינויים בידי צוות ההפקה על מנת להפוך אותה לעיירה דרי. תיאטרון הקפיטול של פורט הופ צולם כשהוא מראה את כותרות הסרטים "באטמן" ו"נשק קטלני 2", ששניהם יצאו לאקרנים בשנת 1989, ובכך למעשה אושר כי הסרט מתקיים בדרי של שנת 1989.
עיצוב התלבושת של פניוויז
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 באוגוסט 2016, בריאיון ל"בייטינג ויקלי", דיברה מעצבת התלבושות, ג'ייני בראיינט, על עיצוב התלבושת של פניוויז ועל ההשראות התקופתיות שעליהן התבססה בעיצוב התלבושת של פניוויז - בהן תקופת ימי הביניים, תקופת הרנסאנס, התקופה האליזבתנית והתקופה הוויקטוריאנית. בראיינט הסבירה כי התלבושת משלבת את כל התקופות האלו, מתוך כוונה להדגיש את הנקודה כי פניוויז הוא ליצן שהגיע מזמן אחר. בתכנון התלבושת של פניוויז, בראיינט כללה תפירה של פורטוני, דבר שהעניק לתלבושת אפקט דמוי קרפ.
בראיינט שיחקה עם תקופות מרובות כדרך לשקף את עובדת היותו של פניוויז הליצן אלמותי ונצחי, והוסיפה ללבושו של פניוויז "איכות בובתית". צבעו העיקרי של לבושו של פניוויז הוא אפור כהה, אבל עם מספר נגיעות של צבע, מה שנותן את ההרגשה כי פניוויז "דוהה" אל תוך הסביבה שלו.
אפקטים חזותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה "Rodeo FX" עבדה על האפקטים החזותיים של הסרט, בעוד שמפקח האפקטים החזותיים, ניקולס ברוקס, שמוכר בין היתר על עבודתו בסרטים "לוסי", "דמדומים 3: ליקוי חמה" ו"האשליה", פיקח עליה. החברה "Amalgamated Dynamics", המתמחה באפקטים מיוחדים באמצעות איפור, עבדה על עבודות האיפור המיוחדות שהסרט כלל.
נושאי הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט מתואר כסרט של אובדן של תמימות, התמודדות מול פחד, תמותה ונושאים הישרדותיים. כשדיבר על סוגיות גיל ההתבגרות ונושא התמותה, מוסקייטי העיר כי נושאים אלו שכיחים בספריו של קינג, אם כי במציאות הם מתרחשים בצורה מתקדמת הרבה יותר.
מוסקייטי אף הזכיר את אפיון הגישה ההישרדותית של פניוויז, שנוסף על מה שנתן לו השראה מהרומן, השראה נוספת להבנת אישיותו ניתנה לו ממחקרו של ביל על פניוויז והשאלה האם פניוויז אוכל ילדים רק מפני שהוא מפלצת, או שיש בכך יותר:
אולי "זה" אמיתי כל עוד הילדים מאמינים בו, ומבחינה מסוימת, אופיו של פניוויז מונע על ידי הישרדות: על מנת לחיות בדמיונם של הילדים, הוא חייב לשמור על הרג קבוע.
פסקול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 במרץ 2017, הוכרז כי המלחין בנג'מין וואלפיש ילחין את הפסקול עבור הסרט.
יציאה לאקרנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט יצא לאקרנים בצפון אמריקה ב-9 בספטמבר 2017. ב-7 במרץ 2017, סטיבן קינג הכריז כי כותרת המשנה של הסרט תהיה "זה: חלק ראשון - מועדון הלוזרים".
בישראל, הסרט יצא לאקרנים ב-14 בספטמבר 2017.
תצפיות הליצנים המפחידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תופעת הליצנים המפחידים
הדיווח הראשון של אנשים המחופשים לליצנים מפחידים היה בגרינוויל, דרום קרוליינה, כשילד קטן סיפר לאמו על זוג ליצנים שניסו לפתות אותו לעזוב עימם. לאחר מכן, מספר הליצנים שנצפו במדינות אמריקאיות שונות, כולל פלורידה, ניו יורק, ויסקונסין וקנטקי, ובהמשך במדינות מערביות אחרות, גבר מאוגוסט 2016 עד לאוקטובר 2016, בעקבות מאות "תצפיות של ליצנים" ברחבי ארצות הברית וקנדה, התופעה התפשטה מצפון אמריקה לאירופה, אוסטרליה אמריקה הלטינית וישראל, וגרמה לפאניקה והיסטריה עולמית.
בראיון לBBC אמר השחקן ביל סקארסגארד שהוא מרגיש אשמה על התופעה המצערת, לקח אחריות והתנצל בפני הנפגעים.
חלק מן החוקרים שחקרו את תופעת "טרור הליצנים" משערים כי לפחות חלק מן העדויות נעשו כקמפיין שיווק ויראלי עבור הסרט, או עבור הסרט של רוב זומבי, "31", סרט אימה שאף הוא עוסק בליצנים. מפקד משטרת גרינוויל, קן מילר, הצהיר בפני הכתבים כי החוקרים אינם בטוחים בקשר לשאלה האם יש לתצפיות קשר כלשהו עם הסרט "31".
דובר "New Line Cinema" פרסם הצהרה בטענה כי החברה בהחלט לא מעורבת בהפצת התופעה.
עתיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרט המשך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – זה: חלק 2
ב-16 בפברואר 2016, המפיק רוי לי, חשף בריאיון ל"קולידר", כי הסרט נועד להיות החלק הראשון בדואולוגיה מתוכננת של שני סרטים, כך שהסרט הנוכחי יתמקד בנקודת מבטם של הילדים, בעוד שהסרט השני יתמקד בנקודת מבטם של הילדים לאחר שבגרו ופרשו איש איש לחייו. סרט ההמשך עלה לאקרנים בארצות הברית ב-6 בספטמבר 2019.
סדרת פריקוול
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ברוכים הבאים לדרי
ב-29 מרץ 2022, נמסר כי שירות הזרמת המדיה "HBO Max" שוקדת על פיתוח סדרת פריקוול, שתעסוק בקבוצה נוספת של ילדים הנאלצים להתעמת עם פניוויז הליצן, ושאירועיה יובילו לתחילת הסרט. עוד נמסר כי על כתיבתה והפקתה בפועל יהיו אמונים במאי הדואולוגיה, אנדי מוסקייטי, ואחותו, ברברה, והמפיק ג'ייסון פוקס; וכי שמה הזמני (אנ') הוא "Welcome To Derry" (בתרגום חופשי לעברית: "ברוכים הבאים לדרי").[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של זה (באנגלית)
- זה, ברשת החברתית פייסבוק
- זה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- זה, ברשת החברתית אינסטגרם
- "זה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "זה", באתר נטפליקס
- "זה", באתר AllMovie (באנגלית)
- "זה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "זה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "זה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "זה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- טריילר ראשון מתורגם לסרט "זה", באתר יוטיוב
- נתנאל שלומוביץ, "זה" מפחיד, "זה" שובר שיאים ויש ל"זה" הסבר, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2017
ביקורות
- אורון שמיר, עכבר העיר אונליין, "זה": רכבת שדים חורקת, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2017
- אבנר שביט, ליצן החצר: "זה" הוא ממתק נוסטלגי יותר מאשר סרט אימה אפקטיבי, באתר וואלה, 14 בספטמבר 2017
- תומר קמרלינג, זהו זה?, באתר מאקו, 14 בספטמבר 2017
- שמוליק דובדבני, ביקורת סרט: "זה" - לא מפחיד ולא נעליים (של ליצן), באתר ynet, 15 בספטמבר 2017
- דני לרנר, "זה" בקולנוע: מפחיד בהרבה, מתוחכם פחות, באתר nrg, 19 בספטמבר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Korngut, Jush (June 20, 2022). The 10 Most Successful Horror Films Ever Made, Ranked By Box Office Mojo. Dread Central. Retrieved JUne 26, 2022
- ^ אתר מוזיאון ישראל
- ^ Petski, Denise (March 29, 2022). "‘It’ Prequel Series In Works At HBO Max". Deadline Hollywood. Retrieved March 30, 2022.