דברים מוזרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דברים מוזרים
Stranger Things
Stranger Things logo.jpg
פתיח הסדרה
סוגה מותחן
מדע בדיוני
אימה
על-טבעי
דרמה
מסתורין
פנטזיה
יוצרים מאט ורוס דאפר
כותבים מאט ורוס דאפר
בימוי מאט ורוס דאפר
שון לוי
שחקנים וינונה ריידר
דייוויד הרבור
פין וולפהארד
מילי בובי בראון
נוח שנאפ
גאטן מאטרצו
צ'ארלי היטון
נטליה דייר
ג'ו קירי
סיידי סינק
דקר מונטגומרי
מת'יו מודין
פרסים פרס גילדת שחקני המסך
פסקול Music of Stranger Things
ארץ מקור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
שפות אנגלית
מספר עונות 2
מספר פרקים 17
הפקה
מפיקים בפועל שון לוי
דן כהן
חברת הפקה 21 Laps Entertainment
הפצה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר צילומים ג׳קסון
מוזיקה Kyle Dixon, Michael Stein
אורך פרק בין 40 ל-60 דקות
שידור
רשת שידור נטפליקס
פורמט (תמונה) 4K ‏(Ultra HDTV)
HDR
תקופת שידור מקורית 15 ביולי 2016 -
קישורים חיצוניים
אתר הסדרה
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דברים מוזריםאנגלית: Stranger Things) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת האימה והמסתורין מבית נטפליקס. הסדרה נכתבה ובוימה על ידי האחים מאט ורוס דאפר, והופקה בפועל על ידי שון לוי ודן כהן. כל פרקי העונה הראשונה של הסדרה עלו באתר נטפליקס ב-15 ביולי 2016. עלילת הסדרה מתרחשת בשנת 1983 וסבה אחר חקירת היעלמותו בנסיבות מסתוריות של נער בעיירה קטנה באינדיאנה. הסדרה בין השאר מחקה אלמנטים מיצירותיהם של סטיבן ספילברג, סטיבן קינג וג'ון קרפנטר.[1] פרקי העונה השנייה של הסדרה הועלו לאתר נטפליקס ב-27 באוקטובר 2017. בדצמבר 2017, נטפליקס הזמינה עונה שלישית הכוללת שמונה פרקים. הפקתה החלה באפריל 2018 והם צפויים לעלות לנטפליקס ב-4 ביולי 2019.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויל בן ה-12 נעלם לאחר שיצור מסתורי מתקיף אותו בביתו. חבריו מייק, לוקאס ודאסטין יוצאים לחפש אותו ונתקלים בילדה מגולחת ראש, מפוחדת ורטובה עד לשד עצמותיה. הם אוספים אותה לביתו של מייק, שם היא מסתתרת במרתף ומצטרפת למאמצי החבורה. הילדה מציגה עצמה כ-"11", בהתאם למספר המקועקע על זרועה, והיא זוכה לכינוי אל (קיצור של "אילבן", 11 באנגלית). אל מתגלה כבעלת כוחות על-טבעיים, בהם היכולת להשפיע על חפצים ועל בעלי חיים בעזרת המחשבה בלבד. היא נמלטה ממעבדת מחקר ממשלתית הסמוכה לעיירה, בה הייתה כלואה לצורכי ניסויים.

מתברר כי ויל לכוד בממד אחר ("העולם ההפוך"), ואמו מצליחה לתקשר איתו דרך אותות שהוא מעביר על ידי שימוש בנורות חשמל. לאחר שלכאורה גופתו של ויל מתגלה במחצבה הסמוכה לעיירה, מסרבת האם לקבל את הבשורה המרה ומתעקשת כי בנה עדיין חי. מפקד המשטרה המקומי שהיה בתחילה ספקן לגבי טענות אלו, חושף קנוניה בה מעורבים אנשי מעבדת המחקר הממשלתית. במקביל ממשיך היצור להטיל אימה ולפגוע בתושבים נוספים בעיירה. הוא תוקף את בארב, חברתה של ננסי, אחותו של מייק.

חבורת הילדים, ננסי וג'ונתן (אחיו של ויל), אמו של ויל ומפקד המשטרה מאחדים כוחות במטרה להציל את ויל, להילחם ביצור, ולהתחמק מסוכני הממשלה הרודפים אחר אל.

דמויות ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת העונה הראשונה מול כרזת העונה השנייה
  • וינונה ריידר - ג'ויס באיירס, מגדלת לבדה את ויל בן ה-12 ואחיו הגדול ג'ונתן, לאחר שנפרדה מבעלה
  • דייוויד הרבור - מפקד המשטרה ג'ים הופר, ממורמר ואלכוהוליסט בעקבות מות בתו מסרטן. בעונה השנייה מגדל את אל בביתו, ולא נותן לה לצאת מהבית כדי שלא תיתפס על ידי האנשים מהמעבדה.
  • מת'יו מודין - ד"ר מרטין ברנר, המדען האחראי על הפרויקט המסתורי במעבדות הסמוכות לעיירה
  • מילי בובי בראון - 11 (אילבן), ובקיצור אל, ילדה בעלת כוחות על-טבעיים שנמלטה ממעבדות המחקר. בעונה השנייה גרה בביתו של ג׳ים הופר, המגדל אותה כבת
  • פין וולפהארד - מייק וילר, חברו הטוב של ויל, דאסטין ולוקאס, אחיה הקטן של ננסי
  • נטליה דייר - ננסי וילר, אחותו הגדולה של מייק
  • צ'ארלי היטון - ג'ונתן באיירס, בנה הבכור של ג'ויס ואחיו של ויל
  • נוח שנאפ - ויל באיירס, נער בן 12, שנעלם לאחר שנתקל בייצור מסתורי
  • גייטן מאטרצו - דאסטין הנדרסון, חברם של מייק, לוקאס וויל, סובל מתסמונת הפוגעת בשיניו ובדיבורו
  • קיילב מק'לוכלין - לוקאס סינקלייר, חברם של מייק, דאסטין וויל
  • סיידי סינק - מקס מייפילד, ילדה חדשה בבית הספר, מצטרפת לחבורה. מושא אהבתם של דאסטין ולוקאס. מכונה על ידי חלק מהדמויות "מקס הזועמת".
  • דקר מונטגומרי - בילי, המלך החדש של בית הספר, יריבו של סטיב ואחיה החורג של מקס
  • ג'ו קירי - סטיב הרינגטון, חבר של ננסי
  • שאנון פורסר - בארב, חברתה הטובה של ננסי, הנופלת קורבן לייצור. דמותה של בארב הפכה לתופעת אינטרנט, בדרך כלל בליווי ההאשטאג "Justice for Barb" ("צדק לבארב").[2]
  • שון אוסטין - בוב ניובי, בן הזוג של ג'ויס בעונה השנייה
  • פול רייזר - דוקטור סם אוואנס, המנהל החדש של המעבדה בהוקינס
  • רוס פרטרידג' - לוני באיירס, גרושה של ג'ויס ואביהם של ג'ונתן וויל.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוס דאפר
מאט דאפר
רוס (מימין) ומאט (משמאל) דאפר, יוצרי הסדרה.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה נוצרה על ידי מאט ורוס דאפר, שידועים יותר בכינוי האחים דאפר. ב-2015, השניים השלימו את כתיבת והפקת הסרט "Hidden", בו הם ניסו לחקות את הסגנון של מ. נייט שאמלאן, עם זאת, בשל שינויים שחלו באולפני האחים וורנר, שהיו אחראים להפצת הסרט, הסרט לא זכה להפצה רחבה והותיר את האחים דאפר בחוסר ודאות לגבי המשך הקריירה שלהם. להפתעתם, מפיק הטלוויזיה דונלד דה ליין נפגש עמם לאחר שההתרשם מהתסריט של "Hidden", והציע להם את ההזדמנות לעבוד על פרקים מסוימים מהסדרה "האורנים הסוררים" לצדו של שאמאלאן. האחים קיבלו הדרכה וליווי משאמאלאן במהלך תהליך ההפקה של אותם הפרקים, כך שכאשר הם סיימו את תפקידם, הם הרגישו מוכנים ליצור סדרת טלוויזיה משלהם.

האחים דאפר הכינו תסריט שבפועל היה דומה לפיילוט של סדרה מן המניין, יחד עם 20 עמודים של ספר איורים במטרה לעזור להם "למכור" את הסדרה לרשתות השונות. האחים הציגו את ספר האיורים בפני חמישה עשר רשתות כבלים שונות, וכולן דחו את התסריט באמתלה שהרגישו שסדרה שעלילתה ממקמת את הילדים בתור הדמויות הראשיות לא תצליח, ובתמורה לרכישת הסדרה ביקשו מהאחים לעצב את הסדרה כסדרה המותאמת לילדים צעירים יותר או לחלופין, להתמקד יותר בהופר ובחקירתו את העל-טבעי, ובעקבות כך לזנוח את מיקוד העלילה בקבוצת הילדים. בתחילת 2015, דן כהן, מנכ"ל חברת ההפקות "21 Laps Entertainment", הציג את הקונספט והתסריט לסדרה בפני המפיק שון לוי. לאחר מכן, השניים הזמינו את האחים למשרדם, שם הם רכשו את זכויות ההפקה של הסדרה. בוקר אחרי הקראת הפיילוט של הסדרה, חברת נטפליקס החליטה להזמין עונה מלאה.[3] לאחר מכן, בתחילת אפריל 2015, הסדרה הוכרזה רשמית ושובצה ללוח השידורים המתוכנן של נטפליקס לשנת 2016. האחים דאפר ציינו כי באותו הזמן הם פנו לנטפליקס, שירות הזרמת מדיה שזכה להכרה נרחבת בזכות התכנים המקוריים שלו, כמו בית הקלפים וכתום זה שחור החדש עם מפיקים מוכרים היטב מאחוריהם, כדי לעורר השראה והכרה במפיקים ויוצרים מתחילים כמוהם. האחים התחילו לכתוב את שאר התסריט עבור הסדרה והביאו יחד איתם את לוי וכהן כמפיקים בפועל.

במקור, שמה של הסדרה היה "מונטוק", והעלילה התרחשה במונטוק, ניו יורק סיטי ובסמוך ללונג איילנד. האחים בחרו בעיירת מונטוק כמיקום העלילה במטרה לרמז על קשר עם הסרט של שפילברג "מלתעות", בה מונטוק שימשה כסט צילומים. לאחר שהאחים בחרו לשנות את הנרטיב העלילתי ולהציב אותה בעיירת הוקינס הבדיונית, הם חשו שהם באמת יוכלו לעשות בעיירה ככל העולה על רוחם. עם שינוי מיקום העלילה, האחים נאלצו להמציא כותרת חדשה לסדרה. האחים נעזרו בעיצוב הגופן של הספר "אש זרה" (אנ') מאת סטיבן קינג על מנת לקחת השראה לשם הסדרה. לאחר שבחנו מספר שמות, האחים בחרו לסדרה את השם "Stranger Things", על משקל רומן אחר של קינג, "דברים שצריך" ("Needful Things" באנגלית). מאוחר יותר, רוס ציין שלמרות שנבחר השם הרשמי לסדרה, עדיין היו "דיונים נלהבים" על שם הסדרה.

בתסריט, בפס הקול ובצילומים שולבו אלמנטים רבים מהתרבות הפופולרית של שנות ה-80, בהם התייחסויות לסרטי הרפתקאות וסרטי אימה כגון "אי.טי. - חבר מכוכב אחר", "הגוניס","מפגשים מהסוג השלישי" "מעורר השאול" "אני והחבר'ה", "היצור", "הניצוץ", "הם חיים", "מוות אכזרי", "הנוסע השמיני", "פולטרגייסט" "אש זרה", "סיוט ברחוב אלם" ו"מלתעות".[4][5][6] תמה זו הייתה אחת הסיבות להצלחת הסדרה בקרב הצופים.[7][8]

עם ההצלחה הקריטית של העונה הראשונה לאחר הפצתה ביולי 2016, הועלו ספקולציות שונות על עונה שנייה לסדרה. האחים דאפר התכוונו בתחילה ליצור את הסדרה כמיני סדרה או כסדרה אנתולוגית. האחים גם חשבו על האפשרות למקם את העונה השנייה הפוטנציאלית (אותה הם כינו "המשך") בתחילת שנות התשעים, ולהציג גרסאות מבוגרות יותר של הדמויות, יחד עם דמויות חדשות, שיחזרו חזרה להוקינס לאחר שאירועים על טבעיים יתחילו לתת שוב את אותותיהם בעיירה. עם זאת, לאחר יציאת העונה הראשונה, האחים הבינו כי הדמיון המפותח של הדמויות - במיוחד של הילדים - הוא המפתח להצלחת הסדרה, והם החליטו למקם את העונה השנייה בשנת 1984 ולהתמקד באותן דמויות. עד סוף יולי, האחים דאפר הציגו תוכנית לעונה כזו במידה והיא תקבל אור ירוק, ומנכ"ל נטפליקס, ריד הייסטינגס, אמר בתחילת אוגוסט שהחברה "תנהג בטמטום" אם היא לא תחדש את "דברים מוזרים" לעונה שנייה. ב-31 באוגוסט 2016, נטפליקס הודיעה שהיא חידשה את הסדרה לעונה שנייה בעלת תשעה פרקים שיעלו לשידור ב-2017. האחים דאפר גילו כי הסדרה התחדשה לעונה השנייה עוד לפני בכורת העונה הראשונה.

האחים דאפר כתבו את העונה השנייה בצורה שתגרום לה ולעונה הראשונה יחד להרגיש כמו עבודה מלאה שנכתבה בשלומותה, אך במקביל מיקמו בה אלמנטים שיאפשרו להם לפתח את העלילת הסדרה אם עונות נוספות יוזמנו לה. בעוד שרוב העלילה של העונה השנייה כבר נכתבה לפני שידור העונה הראשונה, האחים דאפר לקחו את תגובות הקהל מן העונה הראשונה כדי להתאים מחדש אלמנטים שונים בעונה השנייה. בתחילת אוקטובר 2017, האחים דאפר חשפו את שמות הפרקים עבור ששת הפרקים הראשונים של העונה.

לוי ציין בנובמבר 2016 שהוא והאחים דאפר כבר החלו לתכנן עונה שלישית. באוגוסט 2017, האחים דאפר אישרו שתהיה עונה שלישית, עם סבירות לעונה אחת נוספת לאחר מכן. בדצמבר 2017, נטפליקס אישרה רשמית שהם נתנו אור ירוק לעונה שלישית בעלת שמונה פרקים. לוי גם אישר שעונה רביעית "בהחלט תתרחש" ושיש פוטנציאל לעונה חמישית.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לכתוב את הסדרה התחיל כשהאחים דאפר חשו שהם יכולים לקחת את הרעיון של הסרט "אסירים", שמספר על המאבק המוסרי שאב עובר כאשר בתו נחטפת, ולהרחיב את יריעת התמה של הסרט למעל לשמונה שעות טלוויזיה בסדרה. בעודם מתמקדים בנקודת המבט של הילד הנעדר בסיפור, הם רצו להביא את רעיון ה"רגישות ילדותית" שיכלו להציע במסגרת העלילה, והשתעשעו ביצירת מפלצת שתוכל לצרוך בני אדם. האחים חשבו ששילוב הדברים האלו "הייתה הדבר הטוב ביותר אי פעם". כדי להציג את המפלצת הזאת בנרטיב העלילתי, האחים שקלו לכתוב על "ניסויים מוזרים שהתרחשו בתקופת המלחמה הקרה שקראנו עליהם", כדוגמת פרויקט MKUltra, החלטה שביססה ועיגנה את קיומן של המפלצות בסדרה בסוגת המדע בדיוני ולא כמשהו על-טבעי. החלטה זו גם עזרה לאחים לבחור למקם את זמן התרחשות העלילה בשנת 1983, שנה לפני שהסרט "שחר אדום" שהתמקד בפרנויה שהתחוללה בתקופת המלחמה הקרה, יצא לאקרנים. לאחר שביססו את העלילה בפרק זמן מסוים ואת האנטגוניסט של הסדרה, האחים יכלו להשתמש בכל ההשראות האישיות שלהם משנות ה-80, העשור בה השניים נולדו, כאלמנטים משפיעים בסדרה, בתחום המדע הבדיוני והאימה. היצירות אותן האחים דאפר ציטטו כבעלי השפעה גדולה על הסדרה כללו בין היתר רומנים שונים של סטיבן קינג; סרטים בבימוייהם והפקתם של סטיבן שפילברג, ג'ון קרפנטר, ווס קרייבן, רוברט זמקיס, ג'ורג' לוקאס וגיירמו דל טורו; סרטים כמו "הנוסע השמיני" ו"אני והחבר'ה"; אנימות יפניות כמו "אקירה" ו"שירת האלף"; ומשחקי וידאו כמו "סיילנט היל", "האחרון מבינינו" ו"Dark Souls". בנוסף, האחים דאפר מאמינים שהם לקחו השפעות מיצירות אחרות שלא במתכוון, כולל מ"מבעד לקשת האפלה" ו-"D.A.R.Y.L.‏", לפי מה שהם קראו בפידבקים שמעריצי הסדרה שלחו להם.

עם הגמישות והזמינות של שירות הזרמת המדיה של נטפליקס, האחים דאפר לא הוגבלו לפורמט אופייני של סדרת טלוויזיה בת 22 פרקים, והם בחרו בפורמט של שמונה פרקים. האחים הודאגו מכך שעונה בת 22 פרקים בטלוויזיה תקשה על "העברת סיפור קולנועי" עם פרקים רבים. שמונה פרקים אפשרו לאחים להקדיש יותר זמן לאפיון הדמויות בנוסף לפיתוח הנרטיבי; אם היה להם פחות זמן פנוי, האחים היו צריכים להישאר מחויבים לספר סיפור של סרט אימה ברגע בו המפלצת הוצגה ולנטוש את אפיון הדמויות. במסגרת שמונת הפרקים, האחים התכוונו לגרום לעונה הראשונה "להרגיש כמו סרט גדול" עם כל קווי העלילה המרכזיים שייפתרו ויובאו לסיומם כך ש"הקהל ירגיש מרוצה", אך בד בבד להשאיר מספיק קווי עלילה לא פתורים כדי להצהיר ש"יש מיתולוגיה גדולה יותר, ויש הרבה קצוות שנותרו פרומים בסוף", כך שיתאפשר להם לחקור את העולם של הסדרה בעונות נוספות אם נטפליקס תבחר להזמין עונות נוספות.

על כתיבת דמויותיהם של הילדים בסדרה, האחים דאפר החשיבו את עצמם כמנודים ביחס לשאר התלמידים האחרים בתיכון בו הם למדו, ולכן התמודדו בקלות עם כתיבת דמויותיהם של מייק ושל חבריו, ובמיוחד עם כתיבת דמותה של בארב. דמותה של ג'ויס עוצבה בהשארת דמותו של ריצ'רד דרייפוס, רוי נירי, ב"מפגשים מהסוג השלישי", כך שדמותה מאופיינת כ"בונקר מוחלט" כלפי דמויותיהם של האחרים בזמן שהיא מנסה למצוא את ויל. דמויות אחרות, כמו דמותו של בילי בעונה השנייה, נכתבו בצורה כזו שהתכונות המרושעות שלהן לא נחשפו מן ההתחלה ובאופן כזה שהדמויות האלו לא הצטיירו כנבלים מוחלטים מן ההתחלה; מאט הסביר כי הם לקחו השראה נוספת מסטיבן קינג עבור הדמויות האלה, כיוון שלקינג "תמיד יש באמת נבלים אנושיים גדולים" שעשויים להיות זדוניים יותר מאשר הרוע העל טבעי.

על פי דייוויד הארבור, כתיבת התסריט עבור העונה השלישית עוד נמשכה בדצמבר 2017. לוי אמר כי העונה הבאה תתמקד פחות בדמותו של ויל, ואמר: "אנחנו לא הולכים להעביר את ויל דרך מדורי הגיהנום בעונה השלישית בפעם השנייה ברציפות, הוא יתמודד עם דברים, אבל הוא לא יהיה העיקר... אנחנו [הולכים] להתמודד עם כוחות רשע חדשים."

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבור לוהק לדמותו של מפקד המשטרה, ג'ים הופר, על ידי האחים דאפר, שהאמינו שהתפקיד יהווה עבורו את קפיצת המדרגה לה הוא ייחל.

ביוני 2015, הוכרז כי וינונה ריידר ודייוויד הרבור לוהקו לסדרה כג'ויס וכמפקד משטרה ללא שם, בהתאמה. מנהלת הליהוק של האחים דאפר, כרמן קובה, הציעה לריידר את התפקיד של ג'ויס, לאחר שהאחים נמשכו מיד לרעיון ללהק אותה אליו בשל הדומיננטיות שלה בסרטים משנות ה-80. לוי האמין שריידר יכולה "לחשוף את הדחיפות הרגשית ולמצוא שכבות וניואנסים וצדדים שונים באישיותה של [ג'ויס]". ריידר עצמה שיבחה את העובדה שהעלילות המרובות של הסדרה דרשו ממנה להציג את ג'ויס כמישהו "שיצאה מדעתה, אבל בעצם סוג של עלתה על משהו מסוים", ושהמפיקים האמינו בה שהיא מסוגלת לגלם את התפקיד הקשה. האחים דאפר התעניינו בהרבור לפני כן, שעד לסדרה גילם תפקידים קטנים יותר כדמויות מרושעות, והם הרגישו שהוא "ממתין זמן רב מדי להזדמנות כזו" כדי לשחק דמות ראשית, בעוד שהרבור עצמו נפעם מהתסריט ומההזדמנות לשחק "דמות שבורה, פגומה, אנטי-גיבורה".

הליהוק הנוסף בא אחרי חודשיים עם ליהוקו של פין וולפהרד כמייק, מילי בובי בראון לתפקיד לא ידוע, גאטן מטארצו כדסטין, קיילב מקלפלין כמו לוקס, נטליה דייר כננסי, וצ'ארלי היטון כג'ונתן. בספטמבר 2015, קארה בונו הצטרפה לצוות השחקנים כקארן, אימם של מייק וננסי, ואחרי חודש מת'יו מודין לוהק לדמותו של מרטין ברנר כעבור חודש. שחקנים נוספים שלוהקו לעונה הראשונה כללו את נוח שנאפ כוויל, שאנון פורסר כברברה "בארב" הולנד, ג'ו קירי כמו סטיב הרינגטון, ורוס פרטרידג' כלוני, בין היתר.

השחקנים שנבחנו לדמויותיהם של הילדים נתבקשו במהלך האודישנים להקריא שורות מתוך הסרט "אני והחבר'ה". האחים דאפר העריכו שהם בחנו כאלף ילדים שונים לדמויותיהם של הילדים. הם ציינו שוולפהרד כבר היה "חובב סרטים" משנות ה-80, ולוהק לתפקיד בקלות, בעוד שהם מצאו את האודישן של מטארצו הרבה יותר אותנטי מהאודישנים האחרים, ובחרו בו לאחר צפייה אחת בקלטת האודישן שלו. מכיוון שמלאכת הליהוק החלה מיד לאחר שנטפליקס נתנה לסדרה אור ירוק, אך לפני שהתסריטים הושלמו במלואם, התאפשר לכמה מהשחקנים להביע את הדרך בה הם תופסים את אישיותיהם של דמויותיהם ולשקף זאת בתוך התסריט הסופי. מלאכת הליהוק של השחקנים הצעירים עבור ויל וחבריו נעשה רק לאחר שכתיבת התסריט הראשוני הושלמה, והתסריטים הבאים שילבו את האספקטים של השחקנים הצעירים כלפי הדמויות אותן הם גילמו. האחים סיפרו שמודין סיפק מידע משמעותי על אופיו של ד"ר ברנר - מידע בו לא ממש ביקשו להעמיק קודם לכן, משום שראו בו את הדמות הקשה ביותר לכתיבה, זאת לאור הופעותיו המוגבלות בתוך הנרטיב.

באוקטובר 2016, הוכרז ששנאפ וקירי קודמו לתפקידים ראשיים בעונתה השנייה של הסדרה, ושסיידי סינק ודקר מונטגומרי יצטרפו לצוות השחקנים הראשי כמקס ובילי, בהתאמה. ריידר, הרבור, וולפארד, בראון, מקלפלין, מטארצו, דייר והיטון חזרו לגלם את דמויותיהם בעונה השנייה, שון אסטין ופול רייזר לוהקו לתפקידים ראשיים כבוב ניובי וד"ר סם אוונס, בהתאמה. במקור, דמותו של אסטין, בוב, תוכננה להיות דמות אורחת, אך אסטין ביצע את תפקידו כל כך טוב שבסופו של דבר האחים דאפר הרחיבו את דמותו והפכו אותה לדמות ראשית, אך גם נתנו לו למות במוות גיבורים. עבור אוונס, האחים דאפר התייחסו לדמות כ"פול רייזר" של הסדרה, ובמיוחד רמזו לדמותו של רייזר, קרטר בורק ב"שובו של הנוסע השמיני". רוס דאפר אף התייחס לבחירת הליהוק של ג'יימס קמרון ברייזר לסרט, ואמר: "[קמרון] חשב שאנשים יבטחו במיידי [ברייזר] וזה יהיה הטוויסט". בנו של רייזר היה מעריץ של הסדרה, ונתן לאביו סקירה מוקדמת על הסדרה, כך שכאשר שצוות ההפקה התקשרו לסוכן שלו עבור דיונים על התפקיד, רייזר היה נרגש מכך. לינה ברטלסן וברט גלמן לוהקו לתפקידים משניים כקאלי/אייט (שמונה, באנגלית) וכמאריי באומן, בהתאמה.

כל צוות השחקנים הראשי הכולל את ריידר, הרבור, וולפארד, בראון, מטארצו, מקלפלין, דייר, היטון, בונו, שנאפ, סינק, קירי ומונטגומרי, עתיד לחזור לעונתה השלישית של הסדרה, ואליהם עתידה להצטרף מאיה הוק כרובין.

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצבת בלווד והאגם שנוצר בתחתיתה, שימשו כאחד מאתרי הצילומים של הסדרה

על אף שבתסריט המקורי העיירה הייתה עיירת חוף בהשראת העיירה מ"מלתעות", הסרט האהוב על הכותבים, שונה המיקום לעיירה באינדיאנה משיקולי תקציב. שיקולים אלו הביאו גם לקיצוץ באפקטים חזותיים. צילומי הסדרה התבצעו בעיר אטלנטה שבג'ורג'יה ובאתרים הסמוכים לה, בין השאר באוניברסיטת אמורי, בעיירה ג'קסון ובמחצבת בלווד.[9]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול הסדרה חובר על ידי מייקל סטיין וקייל דיקסון מלהקת "S U R V I V E" ונעשה בו שימוש רב בסינתיסייזר. בפסקול שולבו סגנונות האיטלו-דיסקו, רוק מתקדם, אמביינט ומוזיקת העידן החדש, והשראה נלקחה מהיוצרים ז'אן מישל ז'אר, טנג'רין דרים, ואנגליס, גובלין, פביו פריצי וג'ון קרפנטר.[10]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה פרקי העונה הראשונה של הסדרה עלו בבת אחת באתר נטפליקס ב-15 ביולי 2016. הסדרה הפכה לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של נטפליקס, ב-35 הימים הראשונים מאז עלתה צפו בכל פרק בממוצע 14.07 מיליון צופים בגילאים 18–49, נתון הנמוך רק מהסדרה "Fuller House" ומהעונה הרביעית של "כתום זה השחור החדש".[11] על פי אתר Rotten Tomatoes הסדרה זכתה לדירוג של 95% מצד מבקרי הטלוויזיה ו-95% מצד הצופים.[12]

נטפליקס הודיעה כי עונה שנייה של הסדרה בת תשעה פרקים, המתרחשים ב-1984 תשודר ב-27 באוקטובר 2017.[13] לעונה זו לוהקו שון אסטין, פול רייזר, לינה ברת'אלסן ובראט ג'למן.[14] קדימון לעונה שודר במהלך סופרבול LI וכולל התייחסויות לסרטים "הערפל" ו"מכסחי השדים".

מילי בובי בראון שמגלמת את דמותה של אילבן

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה הייתה מועמדת לזכייה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר, וינונה ריידר הייתה מועמדת בקטגוריות השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה. הסדרה זכתה בפרס גילדת המפיקים לסדרת הדרמה הטובה ביותר[15] ובפרס גילדת שחקני המסך לאנסמבל הטוב ביותר. ריידר ומילי בובי בראון היו מועמדות לפרס גילדת שחקני המסך. הסדרה הייתה מועמדת ל-19 פרסי אמי, כולל בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר (מילי בובי בראון) ושחקן המשנה הטוב ביותר (דייוויד הרבור) וזכתה בחמישה פרסים בהם הליהוק הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר ועריכת הסאונד הטובה ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דברים מוזרים בוויקישיתוף

מידע וכתבות:

ביקורות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ What ‘Stranger Things’ can teach Hollywood about making movies, ניו יורק פוסט, 27 באוגוסט 2016
  2. ^ CULT HEROES How the Internet Made Barb from Stranger Things Happen, אתר ואניטי פייר, 24 באוגוסט 2016
  3. ^ ‘Stranger Things’: Shawn Levy on Directing Winona Ryder, Netflix’s Viral Model, אתר וראייטי, 22 ביולי 2016
  4. ^ Stranger Things Glossary: Every Major Film Reference in the Show, From A–Z, ‏vulture.com, ‏18 ביולי 2016
  5. ^ 'Stranger Things': How Netflix's Retro Hit Resurrects the Eighties, רולינג סטון, 21 ביולי 2016
  6. ^ WATCH: This amazing supercut shows “Stranger Things”’ ’80s movie references in striking detail, ‏salon.com, ‏5 באוגוסט 2016
  7. ^ Stranger Things doesn't just reference '80s movies. It captures how it feels to watch them., ‏vox.com, ‏2 באוגוסט 2016
  8. ^ Nostalgic nightmares: how Netflix made Stranger Things a watercooler smash, הגרדיאן, 5 באוגוסט 2016
  9. ^ Georgia Locations for Netflix’s ‘Stranger Things’, ‏deepsouthmag.com‏, 28 ביולי 2016
  10. ^ Stranger Things: 10 eerie electronic gems to hear if you loved the Netflix show, אתר factmag.com, ‏ 6 באוגוסט 2016
  11. ^ ‘Stranger Things’ Ratings: Where Series Ranks Among Netflix’s Most Watched, אתר וראייטי, 25 באוגוסט 2016
  12. ^ על הסדרה באתר Rotten Tomatoes
  13. ^ Netflix's hit 'Stranger Things' has been renewed for season 2 — here's the teaser, ביזנס אינסיידר, 31 באוגוסט 2016
  14. ^ 'Stranger Things' Enlists Brett Gelman for Season 2 (Exclusive), הוליווד ריפורטר, 18 בנובמבר 2016
  15. ^ Winners: 2017 Producers Guild Awards, אתר גילדת המפיקים, 28 בינואר 2017