חדר האוצר הירוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חדר האוצר הירוק
Grünes Gewölbe
מידע כללי
סוג מוזיאון עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת טירת דרזדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום דרזדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1723
תאריך פתיחה רשמי 1723 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°03′10″N 13°44′11″E / 51.0528°N 13.7364°E / 51.0528; 13.7364
האתר הרשמי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנים המוזיאון. 1904

חדר האוצר הירוק או הכספת הירוקהגרמנית: Grünes Gewölbe) הוא מוזיאון הממוקם בטירת דרזדן באזור העיר העתיקה של דרזדן. המוזיאון מכיל את האוסף הגדול ביותר באירופה של אבני חן, תכשיטים, פסלים וכלים העשויים זהב כסף ענבר ושנהב, מתקופת הבארוק ועד התקופה הקלאסית. חדר האוצר הירוק הוא אחד המוזיאונים העתיקים בעולם, עתיק יותר מהמוזיאון הבריטי וכנראה שני רק למוזיאון הוותיקן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של חדר האוצר הירוק כבר בשנת 1547 כאשר מוריץ, הנסיך הבוחר מסקסוניה, החל בבניית האגף המערבי של ארמונו. האולמות החדשים עוטרו בתקרות מפוארות עם עיטורי טיח וגבס, ואילו עמודי התמך והכותרות בקומת הבסיס, צופו במלכיט בגוון ירקרק ואשר הם שהעניקו לאולמות את שמם. החדרים נבנו עם קירות עבים במיוחד במטרה לשמש להגנה מפני שרפות ומעשי שוד ופתחי החלונות והדלתות נוצקו מברזל. במהלך המאה ה-17 שימשו החדרים את שליטי סקסוניה כחדרי אוצר פרטיים לשמירת מסמכים חשובים ותכשיטים.

בשנת 1723 החליט אוגוסט השני, מלך פולין, להפוך את חדרי האוצר הפרטיים למוזיאון ציבורי והוא נפתח לקהל כשנה לאחר מכן. היה זה חידוש ייחודי ובלתי אופייני לתקופה. הוא הורה על ביצוע עיצוב מרהיב לחדרים בסגנון הבארוק הגרמני. בשנים הבאות עוצב המוזיאון כשרשרת של תשעה אולמות תצוגה מפוארים במיוחד המחוברים ביניהם. השיפוץ הסתיים בשנת 1729. מסלול התצוגה נבנה ועוצב באופן מדורג כך שהמבקרים עברו במסלול הולך ומתפתח של תצוגת עושר הן מבחינת החומרים והן מבחינת העיצובים של המוצגים השונים. התצוגה נשארה פתוחה לציבור וכמעט ללא שינוי במשך כ-200 שנים עד לשנת 1938 שבה הועברו המוצגים יקרי הערך לאחסנה במבצר קניגשטיין.

מבנה המוזיאון עצמו נפגע קשה בהפצצות על העיר במלחמת העולם השנייה. שלושה מן החדרים נהרסו לגמרי ואילו המוצגים עצמם הוחרמו ונלקחו על ידי כוחות הצבא האדום. תהליך השחזור של המוזיאון נמשך שנים רבות. המוצגים עצמם הוחזרו בשנת 1958 וחלקם הוצג במוזיאון אלברטינום שבעיר. שיפוץ המבנים נמשך שנים רבות לאחר מכן בעלות כוללת 45 מיליון יורו. חלקו הראשון של המוזיאון המכונה "החדש" נפתח שוב לציבור בשנת 2004 בקומה השנייה של הארמון, וחלקו השני המכונה "ההיסטורי" נפתח מחדש בשנת 2006 במיקומו ההיסטורי בקומה הראשונה בטירת דרזדן.

ב-25 בנובמבר 2019 נפרץ המוזיאון ונגנבו ממנו פריטים יקרי ערך בשווי של כמיליארד אירו[1]. העיתון הגרמני בילד תיאר למחרת הגנבה את המעשה כ"שוד העתיקות הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית של גרמניה"[2].

האוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוסף כולו מכיל למעלה מ-4,000 פריטים אשר כשלושה רבעים מהם מוצגים במוזיאון ההיסטורי והשאר במוזיאון החדש. בשל מגבלות מקום לא מוצג האוסף במלואו אך הפריטים היקרים והמובחרים מוצגים כולם. שטחה הכללי של התצוגה בשתי הקומות כ-4,000 מטר רבוע. עיצוב החדרים מרובה בעיטורים וקירות רבים מכוסים במראות. שילוב המוצגים עם תאורה ייחודית המבליטה את הבוהק הטבעי שלהם חושפים בפני המבקרים במוזיאון מראה מרשים במיוחד.

הכניסה למוזיאון ההיסטורי מוגבלת במספר המבקרים בכל עת, ולכן מחייבת בדרך כלל רכישה מוקדמת של כרטיסים. לפני הכניסה נערכת בדיקה מחמירה בכליו של המבקר ושיקוף גופני וזאת מכיוון שחלק מן המוצגים היקרים חשופים לקהל ואינם מוגנים כלל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חדר האוצר הירוק בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של חדר האוצר הירוק (בגרמנית, באנגלית, ברוסית, באיטלקית, בצ'כית, בפולנית, בצרפתית, ביפנית, בסינית, בספרדית ובהולנדית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]