חיה הררית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיה הררית
Haya Harareet
הררית, 1960
הררית, 1960
לידה 20 בספטמבר 1931
חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה 3 בפברואר 2021 (בגיל 89)
בקינגהאמשייר, אנגליה, בריטניה
שם לידה חיה נויברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19491975 (כ־26 שנים)
בן או בת זוג ג'ק קלייטון (?–1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מתאפרת לקראת הצגה, 1954
בטריילר של "בן-חור", 1959

חיה הררית (נויברג)אנגלית: Haya Harareet; ‏20 בספטמבר 19313 בפברואר 2021) הייתה שחקנית ותסריטאית ישראלית, ידועה בעיקר על כיכובה בתור אסתר בסרט ההוליוודי "בן-חור" לצד צ'רלטון הסטון.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשנת 1931 בחיפה בשם חיה נויברג, בת בכורה במשפחה בת שלושה ילדים לראובן ויוכבד נויברג אשר עלו מפולין בנערותם. גדלה והתחנכה בחיפה. אביה היה פקיד ממשלתי שנים רבות. בילדותה הייתה חברה בלהקת "מכבי" ובשירותה הצבאי שירתה בלהקת חיל הים.[1]

הררית למדה בבית הספר הדרמטי של התיאטרון הקאמרי.[2] שם התפרסמה לראשונה כשחקנית תיאטרון, בלטה בתפקיד משני במחזמר התנכ"י “מלכת שבא” מ-1951, בבימויו של סמי גרונמן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופיעה לראשונה בסרט ב-1953, בתפקיד רבקה, אשת יצחק, בסרט “יצחק ורבקה” (או "רבקה ואליעזר"), סרט תנ”כי קצר בן 20 דקות. הסרט בבימויו של בן עויזרמן נוצר בישראל, הסרט הישראלי הראשון בצבע, היה דובר אנגלית ונועד לטלוויזיה האמריקנית. יחד עמה השתתפו גם אברהם בקר כאברהם ומאיר ינאי כיצחק.[3]

בשנת 1954 שיחקה במחזה "קזבלן" בתיאטרון הקאמרי, בתפקיד רחל, חברתו של קזבלן (אותו שיחק יוסי ידין).[4] שנה לאחר מכן קיבלה את תפקידה הראשון בקולנוע בסרט "גבעה 24 אינה עונה" בבימוי הבמאי האנגלי תורוולד דיקינסון בקו-פרודוקציה בריטית-ישראלית והפכה לכוכבת.[1] דיקסון התעקש שהדמות של מרים מזרחי תעוצב על ידי שחקנית צברית ולא על ידי כוכבת איטלקייה.[3] לאחר הצלחתה בסרט פנה אליה המחזאי הצרפתי מרסל פניול והציע לה למלא תפקיד במחזה "יהודה" על יהודה איש קריות בתיאטרון חשוב בפריז, אך הררית דחתה את הצעתו.[5] באותה שנה קיבלה גם את התפקיד השני והאחרון שלה בקולנוע הישראלי בסרט "אבן על כל מיל".

ביולי 1955 זכתה בציון לשבח מיוחד במסגרת פרס השחקן הטוב ביותר (Prix d'Interprétation) של פסטיבל קאן על השתתפותה ב"גבעה 24 אינה עונה".[6][7] היא הייתה השחקנית היחידה מהסרט שזכתה בהצלחה שכזאת.[3] בפסטיבל הוצגה בפני הבמאי הבינלאומי ויליאם ויילר. ויילר היהודי סיפר להררית כי שמע רבות על ישראל, כי הוא מעריץ את הארץ ושואף לבקר בה. הררית הזמינה אותו לבקר בארץ ואמרה "אנא מר ויילר, אל תאמר גם אתה דברים אלה. אם ברצונך לבוא לישראל - בוא. כולם כאן אמרו לי: כמה אנו מעריצים את ארצך הקטנה אם רק יכולנו לבוא... מדוע אינם באים? אין ספק שביקורו של מפיק סרטים אמיתי בארצנו יכול להיות לברכה".[3] בנוסף בפסטיבל, צד אותה הבמאי האיטלקי פרנצ'סקו מאזלי לסרטו "נערת היום"[4] ומשם פנתה לבניית קריירה בינלאומית.

שנה לאחר מכן, בעת שהותה בפריז, קיבלה מברק ממשרדי MGM והוזמנה למבחן בד באולפני צ'ינצ'יטה ברומא לתפקיד אסתר, הגיבורה הראשית באפוס "בן-חור", לצדו של צ'רלטון הסטון. כשניסתה לחקור את פשר הדבר התברר לה שוויילר, במאי הסרט, חיפש אותה במיוחד לתפקיד. הוא שלח מברק אל מנהל MGM בו כתב: "ישנה שחקנית ישראלית. היא נמצאת באירופה אך שכחתי את שמה ואינני יודע את כתובתה. מצא אותה ובחן אותה לתפקיד אסתר".[3] הררית עברה את מבחן-הבד בהצלחה והוחתמה בחברה לחוזה בן ארבע שנים. כאשר הוחתמה לראשונה על החוזה היא נדרשה מהחברה לשנות את שמה, אך הבמאי ויילר אמר שהשם מצלצל היטב "אם הציבור מסוגל לזכור את השם לולוברידג'ידה, הרי יוכל לזכור גם את השם הררית".[8] כשפגשה את ויילר שאלה אותו האם צפה באחד מסרטיה לפני שנתן לה את תפקיד אסתר, הוא השיב שלא וכי רק זכר את פגישתם בקאן.[3] הסרט זכה ב-11 פרסי אוסקר והיווה את נקודת השיא של הקריירה הקולנועית שלה.[4]

למרות נקודת הפתיחה המופלאה, הקריירה הבינלאומית שלה לא הצליחה לזנק משם ולאחר "בן-חור" היא הופיעה בסרטים בינוניים ומטה: "השותף הסודי" (לצד סטיוארט גרינג'ר), סרט הראווה "מלכת האטלנטיס" (עם ז'אן-לואי טרנטיניאן, כשהיא הועדפה, כך נאמר, אפילו על סופיה לורן), "ההסתערות האחרונה", הסרט האיטלקי "פרא דיאבולו" ועוד.[1]

בשנות ה-60 פרשה מקריירת המשחק ועברה לכתוב תסריטים, אך אחרי מספר שנים עזבה גם עיסוק זה.[9]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד עברית שלטה הררית באנגלית, בצרפתית ובאיטלקית.[10]

הררית נישאה בראשונה לנחמן צרווניצר, מהנדס ישראלי,[1] מפיק סרטים וחבר ותיק במפלגה הקומוניסטית מק"י עד 1958.[11] הררית עצמה עזבה את המפלגה עוד קודם לכן ב-1956[12] ובערך בשנת 1960 התגרשו השניים.[13]

לאחר סיום החוזה בן ארבע השנים עם MGM עברה להתגורר באנגליה, לאחר שהכירה את בעלה לעתיד, הבמאי ג'ק קלייטון. השניים היו נשואים עד למותו של קלייטון ב-1995. הררית התגוררה בבקינגהאמשייר, אנגליה.[4]

הררית נפטרה בשנתה ב-3 בפברואר 2021, בגיל 89.[14]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הררית במהלך קידום הסרט "בן-חור", אמסטרדם, הולנד. אוקטובר 1960
שנה כותר תפקיד הערות
1953 יצחק ורבקה רבקה סרט ישראלי (קצר)
1954 אבן על כל מיל סרט ישראלי
1955 גבעה 24 אינה עונה מרים מזרחי סרט ישראלי
1957 נערת היום (La donna del giorn) אנה גרימלדי סרט איטלקי ראשון
1959 בן-חור אסתר סרט אמריקאי ראשון
1961 השותף הסודי ניקול ברנט סרט בריטי
אטלנטידה (Antinea, l'amante della città sepolta) המלכה אנטיניאה הפקה איטלקית-צרפתית משותפת
1962 הרופאים הצעירים (The Interns) ד"ר מדולין ברוקנר סרט אמריקאי שני ואחרון
ההסתערות האחרונה (La leggenda di Fra Diavolo) ‏ Fiamma סרט איטלקי
1964 L'ultima carica קלאודיה סרט איטלקי
1967 Our Mother's House, בית אימנו תסריט
1974 My Friend Jonathan סרט בריטי שני ואחרון (סרט קצר)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיה הררית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 יעקב בר-און, האנשים שלנו בהוליווד, באתר ynet, 28 באפריל 2001
  2. ^ שמעון לב-ארי, מדריך מאה שנה לתאטרון העברי, באתר מערכת חיפוש אנשי במה - אוניברסיטת תל אביב, מספר קטלוגי: 31.4.9
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 יוסף שריק, חיה הררית מספרת איך נעשים ל"כוכב" סרטים, מעריב, 15 בפברואר 1959
  4. ^ 1 2 3 4 ניר סלונים, ‏נצפו לאחרונה בהוליווד: הכוכבים הישראלים שנעלמו עקבותיהם, באתר ‏מאקו‏, 20 במרץ 2014
  5. ^ אורי קיסרי, כוכבת מחפשת במאי, מעריב, 1 בינואר 1961
  6. ^ חיה הררית צויינה לשבח בפסטיבל קאן, חרות, 13 במאי 1955
  7. ^ הסרט "גבעה 24" הוזמן להצגה בכמה פסטיבאלים, דבר, 24 במאי 1955
  8. ^ חיה הררית סירבה לשנות שמה, דבר, 28 באוגוסט 1959
  9. ^ היכן חיה הררית?, מעריב, 25 באוגוסט 1974
  10. ^ "Haya Harareet". IMDb. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ בעלה של הררית פרש ממק"י, מעריב, 1 בספטמבר 1958
  12. ^ חיה הררית עזבה את מק"י, חרות, 30 בדצמבר 1956
  13. ^ "Israeli Movie Star May Quit Hollywood and Return 'Home'". The National Jewish Post and Opinion. 10 במרץ 1961. נבדק ב-4 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ שגיא בן נון‏, השחקנית חיה הררית, שכיכבה בסרט "בן חור", הלכה לעולמה, באתר וואלה!‏, 3 בפברואר 2021