סמי גרונמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמי גרונמן

סַמי גרונֶמן (Sammy Gronemann;‏ 21 במרץ 1875, שטרסבורג, פרוסיה המערבית, הקיסרות הגרמנית6 במרץ 1952, תל אביב) היה עסקן ציוני, מחזאי וסאטיריקן. כתב מחזות רבים, לתיאטרון "המטאטא", "האהל" ו"הבימה". מחזהו הידוע ביותר הוא "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שכתב בגרמנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצגה "מלכת שבא" מאת סמי גרונימן בהתיאטרון הקאמרי, 1951. תפאורה מאת אריה נבון.

סמי (שמואל) גרונמן נולד בשנת 1875 בשטרסבורג שבפרוסיה המערבית (כיום ברודניצה שבפולין), בקיסרות הגרמנית, בן לזליג גרונמן, רב ודוקטור לפילוסופיה, והלנה לבית ברסלאו, יהודייה ממוצא רוסי. למד לימודי יהדות בבית המדרש לרבנים בברלין ומשפטים באוניברסיטת ברלין, ועסק בעריכת דין. ב-1897 הצטרף אל התנועה הציונית והיה משתתף פעיל בקונגרסים שלה, החל מהקונגרס החמישי ב-1901. גרונמן היה "ציוני מדיני" שסבר כי אין להתחיל בפעולה מעשית בארץ ישראל כל עוד לא ניתן לעם היהודי "צ'רטר" בינלאומי על ארץ ישראל; אולם, לאחר שהנחה נשף לטובת המושבות בארץ, רשם לעצמו, כפי שמספר מיכאל הנדלזלץ: "צריך שהאדם יהיו לו עקרונות, אבל אין צורך שיתנהג תמיד על פיהם".

במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הגרמני ושירת בחזית המזרחית. כששהה בקובנה שבליטא ובביאליסטוק שבפולין, בא במגע קרוב עם היהודים המקומיים, למד את שפתם והכיר את אורחות חייהם. במשך שנים רבות היה חבר הוועד הפועל הציוני ויושב-ראש בית הדין של הקונגרס. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 עזב גרונמן את גרמניה ועבר לפריז, וב-1936 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. בארץ המשיך לעסוק בעריכת דין וכתב מחזות תיאטרון.

גרונמן חיבר רומנים סאטיריים וקומדיות כגון "מלכת שבא",[1] המציג את הסיפור התנ"כי של ביקורה של מלכת שבא בממלכתו של שלמה המלך; "יעקב או כריסטיאן", סאטירה על תורת הגזע הנאצית, שהוצגה בתיאטרון "המטאטא" ב-1937[2] (תיאטרון שהציג את יצירותיו בתרגומו של נתן אלתרמן); "משפחת היינה", מחזה אודות משפחתו של המשורר היהודי-גרמני המפורסם מהמאה ה-19, היינריך היינה, שהוצג בתיאטרון "הבימה" ב-1947; ויצירתו הידועה ביותר - "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שהוצגה בתיאטרון הקאמרי, והייתה גולת הכותרת של שיתוף הפעולה בין גרונמן הסאטיריקן הוותיק לבין המשורר הצעיר נתן אלתרמן, שהחל כבר בימי תיאטרון "המטאטא".

גרונמן כתב את סיפור חייו באוטוביוגרפיה "זכרונותיו של יקה", שחלקה הראשון תורגם לעברית.

נישא לסוניה גוטסמן, ילידת ז'יטומיר. אשתו נפטרה בשנת 1936, לאחר שנפגעה בתאונת דרכים.

סמי גרונמן נפטר בתל אביב בשנת 1952, בן 77 במותו. נקבר לצד אשתו בבית העלמין נחלת יצחק בהלוויה רבת-משתתפים.[3]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סמי גרונמן ונתן אלתרמן, שלמה המלך ושלמי הסנדלר, הקיבוץ המאוחד, 1975.

זיכרונותיו:

  • , זכרונותיו של יקה; איור: ל. שוורץ, תרגם מגרמנית: דב סדן, תל אביב: עם עובד, 1946.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הני ‬מיטלמן, 'מחזותיו של סמי גרונמן: שילוב בן ישן לחדש', בתוך: משה צימרמן, יותם חותם (עורכים), בין המולדות: היקים במחוזותיהם, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל; מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית, תשס"ו, עמ' 159–166.
  • יאן קינה, "מן הקומדיה לדרמה, עלייתו הבימתית של סמי גרונמן", תיאטרון 34, עמ' 67-58.
  • Hanni Mittelmann, Sammy Gronemann (1875-1952):‎ Zionist, Schriftsteller und Satiriker in Deutschland und Palästina,‪ Frankfurt/M.: Campus Verlag, 2004. (בגרמנית)
  • Jan Kühne: „’Of the Two the Jew is – (Curtain falls.)’ — Sammy Gronemann’s Dramaturgy of the German-Jewish Encounter in Mandate-Palestine/Israel (1936-1952)“. Jewish Culture and History 16,3 (2015).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזיכרונותיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]