בן חור (סרט, 1959)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בן חור
Ben-Hur
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי ויליאם ויילר
הפקה סם צימבליסט,
ויליאם ויילר
תסריט קרל טונברג
עריכה ג'ון דנינג
שחקנים ראשיים צ'רלטון הסטון
ג'ק הוקינס
חיה הררית
סטיבן בויד
יו גריפית'
מדבבים ז'אן קלוד מישל
מוזיקה מיקלוש רוז'ה
צילום רוברט סורטיס
מפיץ מטרו גולדווין מאייר
מדינה ארצות הברית
הקרנת בכורה 18 בנובמבר 1959
משך הקרנה 212 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב 15,000,000‏$
הכנסות 146,900,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו benhur
פרסים פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, פרס אוסקר לסינמטוגרפיה, צבע, פרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר, פרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר בסרט צבעוני, פרס אוסקר לארט דיירקטור הטוב ביותר, צבע, פרס אוסקר לפסקול דרמטי או קומדי מקורי הטוב ביותר, פרס אוסקר לסאונד מיקס הטוב ביותר, פרס האוסקר לאפקטים מיוחדים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אתר צילומי הסרט בירושלים, 1958

בן חוראנגלית: Ben-Hur) הוא סרט אמריקאי מאת ויליאם ויילר, המבוסס על ספרו של לואיס וולאס "בן חור", שראה אור בשנת 1880.[1] מככבים בו צ'רלטון הסטון כיהודה בן חור וסטיבן בויד כגנרל מסאלה. הקרנת הבכורה לסרט התקיימה בניו יורק ב-18 בנובמבר 1959. הסרט זכה ב-11 פרסי אוסקר, הישג שחזר על עצמו רק פעמיים: "טיטניק" (1997) ו"שר הטבעות: שיבת המלך" (2003).

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקדמת הסרט מציגה את לידת ישו, אך עלילת הסרט מתחילה מעניין אחר שמתקשר לישו ופועלו רק בהמשך.

יהודה בן חור, יהודי אציל עשיר חי בירושלים במאה הראשונה לספירה. חבר הילדות של יהודה בן חור, מסאלה, מגיע לעיר כטריבון צבאי מטעם הלגיון של הקיסרות הרומית. תחילה שמחו השניים לראות זה את זה, אך ההשקפות הפוליטיות השונות שלהם בקשר לריבונות רומא בממלכת יהודה, העכירו את יחסיהם. מסאלה האמין בתפארתה של הקיסרות הרומית, בכוחה הצבאי של האימפריה ובהשלטת תרבותה. יהודה, שאומנם לא תמך במרד ברומא, סירב לסגת מאמונתו היהודית וממורשתו.

היחסים העכורים ממילא בין השניים הסלימו לאחר שרעף נפל מגג מרפסתו של יהודה, לאחר שאחותו, תרצה, נשענה על הקיר ופגע בנציב הרומי, שצעד בתהלוכה ברחוב שבו שכן ביתו של בן חור. מסאלה ידע כי מדובר בתאונה ולא בניסיון התנקשות, אך החליט להוכיח את מנהיגותו באמצעות הענשת אדם נכבד ומיוחס. לכן הורה לשלוח את יהודה לספינת גליאה, כעבד החותר במשוטים והשליך את אמו ואחותו של יהודה לכלא. יהודה נשבע לשוב ולנקום.

יהודה הובל עם שיירת עבדים אל עבר נמל צור. בניגוד ליחס האדיב שנתן יהודה לעבדיו כשהוא היה אדון, כעבד, הוא וחבריו העבדים זכו ליחס אכזרי. העבדים זכו לאספקת מים מוגבלת ביותר ואילו מיהודה נמנעה שתיית מים כלל. כאשר הגיעה שיירת העבדים לנצרת, התמוטט יהודה ואיבד רצון לחיות. לפתע הופיע ישו ועורר בו יצר קיום בלתי מתפשר. העבודה בספינה קשה עד כדי כך שמרבית העבדים החותרים בה נפטרים בתוך שנה מיום עלייתם עליה. אולם לאחר שלוש שנים כעבד חותר, גופו ונפשו של יהודה היו חסונים ביותר.

הספינה, בראשות הקונסול קווינטוס אריוס, נשלחה על ידי הקיסר טיבריוס להשמיד צי של שודדי ים מקדוניים. המפקד החדש של יהודה הבחין בנחישותו של יהודה וברצונו לשרוד, והציע לו לשרת איתו כגלדיאטור. יהודה סירב, בטענה שאלוהים יסייע לו. הספינה שעליה שירת יהודה נוגחה על ידי ספינת שודדי ים מקדונית והחלה לשקוע. יהודה הציל את חייו של אריוס המיואש מטביעה ומנע ממנו להתאבד.

אריוס אימץ את יהודה לבן וכך הפך יהודה לאזרח רומי חופשי, עשיר ומיוחס. יהודה התנהג ברומא כמו רומאי והדבר כלל סגידה לרכב מדלפוי והשתתפות במרוצי מרכבות שבהן הצטיין משום שידע לתת לסוסים יחס אדיב ומכובד. יחס שאותו הרומאים לא ידעו לתת לא לעבדיהם ולא לסוסיהם.

יהודה בן חור חזר לממלכת יהודה ומסאלה שציפה לביקור של אזרח רומי בכיר הופתע לגלות שהאזרח הוא יהודה בן חור. יהודה שאל סוסים מן השייח' הערבי אידרין והביס את מסאלה במרוץ כרכרות ראוותני שנערך במעמד מושל ממלכת יהודה, פונטיוס פילאטוס. מסאלה, שניסה לרמות במרוץ, נפצע בו קשה וסירב להצעה להציל את חייו בעזרת קטיעת רגליו. בעת גסיסתו גילה מסאלה ליהודה כי יוכל למצוא את אמו ואחותו, שנעדרו מבית הכלא, ב"עמק המצורעים". בשל היות הצרעת מחלה קשה וסיבה לנידוי מהחברה, נחשבה ידיעה זו לקשה מנשוא, ומסאלה, בניגוד לאחרים, מסר אותה ליהודה מתוך כוונה לגרום לו לעצב רב.

למרות הפחד מן המחלה, ידע יהודה שנפשו לא תשקוט עד אשר יוציא את אמו ואחותו מן העמק. בדרכו ברחובות ירושלים חלף יהודה על פני מסעו של ישו ב"דרך הייסורים" ("ויה דולורוזה") לגבעת הגולגולתא, כשהצלב על גבו. יהודה ניסה להחזיר לישו טובה תחת טובה ולסייע לו בצעידתו בייסורים, אך נהדף על ידי השומרים. יהודה, אמו ואחותו היו עדים לצליבתו של ישו, וברגע מותו של ישו נרפאו באורח פלא אמו ואחותו של יהודה מן הצרעת.

הסרט, שנפתח בביקור האמגושים אצל ישו הפעוט לאחר לידתו, מסתיים בצליבתו, כאשר ברקע נראים רועה צאן ועדרו - מראה סימבולי ליהדות ולנצרות כאחד.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'רלטון הסטון

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת הסרט "בן חור" הייתה יקרה באופן יוצא דופן בתקופת הפקתו, 15 מיליון דולרים. זאת משום שהצריכה 300 אתרי צילום המתפרשים על פני 1.4 קמ"ר. הפקה שכזאת הייתה הימור כלכלי לאולפני MGM, שכן כישלון הסרט יכול היה למוטט את האולפנים. ההימור הצליח, והפדיון של הסרט, 90 מיליון דולר, היה פי שישה יותר מהכסף שהושקע בהפקתו.

הסרט פרץ דרך מבחינה טכנית. הוא צולם בסוג ייחודי של סינמסקופ, המכונה "MGM Camera 65". תצוגה זו איפשרה לצלם ולהקרין צילומי פנוראמה מרהיבי עין. זאת בנוסף לאיכות שמע של six-channel.

עד היום, מרוץ הכרכרות בסרט "בן חור" נחשב לאחד מקטעי הפעולה המרהיבים שנראו על מסך הקולנוע אי פעם. רצף סצינות זה, הנמשך 10 דקות, צולם הרבה לפני קיומן של טכנולוגיות אנימציה ממוחשבות. לכן, נדרשו למעלה משלושה חודשים להשלמת סצינות המרוץ, כשמשתתפים בו למעלה מ-8000 ניצבים, בסט הצילומים הגדול ביותר שנבנה אי פעם לסרט קולנוע (73,000 מ"ר). צ'רלטון הסטון למד לנהוג במרכבה במשך ארבעה שבועות, בעוד שותפו לסצנה, סטיבן בויד, קיבל רק מחצית מהזמן, בשל ליהוק מאוחר. כדי לשוות לסצנה מראה מרשים וריאליסטי, הוצבו שלוש בובות בדמות אדם בנקודות מפתח במסלול המרוץ, כדי לדמות אנשים הנדרסים על ידי הכרכרות.

פרסי אוסקר וזכיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בן חור" קבע תקדים ב-1959 כשזכה ב-11 פרסי אוסקר, יותר מכל סרט אחר מאז ועד ל"טיטניק" ו שר הטבעות - שיבת המלך". להלן הזכיות:

הקטגורייה היחידה בה "בן חור" לא זכה באוסקר היא - התסריט המעובד הטוב ביותר של קארל טונברג.

בנוסף זכה הסרט בארבעה פרסי גלובוס הזהב, פרס ה"באפט"א" על הבימוי, כמו גם פרס איגוד הבמאים וגם פרס גראמי אחד על הפסקול של מיקלוס רוזה.

הפקות נוספות לסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בן חור" של שנת 1959 היה הגרסה השלישית לספרו של לו וואלאס. לפניו צולמו שתי גרסאות ראינוע לסרט: ב- 1907, סרט בן 15 דקות, וב- 1925, סרט באורך מלא. רק עוד גרסה אחת נעשתה לסרט לאחר יציאת "בן חור" של ויליאם ויילר. היה זה סרט אנימציה שנעשה לטלוויזיה בו תרם את קולו של יהודה בן חור, השחקן המקורי, צ'רלטון הסטון.

ב-18 באוגוסט 2016 יצא לאור גרסה קולנועית לסרט, בבימויו של הבמאי הקזחי טימור בקמאמבטוב על פי תסריט של קית' קלארק בהפקתם של מארק בארנט ורומה דאוני ובכיכובם של טובי קבל, מורגן פרימן, ג'ק יוסטון, פדרו פסקל, מרוואן קנזארי ואיילת זורר.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בן חור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]