חנה קפרא
 | |
| חנה קפרא | |
| לידה |
26 בדצמבר 1921 כ"ה בכסלו תרפ"ב רחובות, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 1997 (בגיל 75) כ"ז באלול תשנ"ז רחובות, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות ברחובות |
| מדינה |
 ישראל |
| השתייכות |
 ההגנה חיל האוויר הישראלי |
| תקופת הפעילות | 1936–1983 (כ־47 שנים) |
| דרגה |
 רב-סמל, אע"צ |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה | |
| הנצחה | |
| סמטת חנה קפרא ברחובות | |
  | |
חנה קַפָּרָא (כ"ה בכסלו תרפ"ב, 26 בדצמבר 1921, רחובות – כ"ז באלול תשנ"ז, 28 בספטמבר 1997, רחובות) הייתה חברת ארגון "ההגנה", טכנאית מטוסים, מראשוני המערך הטכני של חיל האוויר ומתנדבת פעילה בגופים ציבוריים בעיר רחובות. על שמה קרויה סמטה בעיר.
ילדות ונעורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצא משפחתה של קפרא הוא מהכפר קפרא ממחוז חַיְדַאן שבתימן. בשנת 1909 עלו בני משפחתה לארץ ישראל בקבוצה בת כ־150 אנשים, בליווי מלווים מוסלמים שכירים, ששימשו להם כמורי דרך ושמרו עליהם מפני שודדי דרכים. הם הלכו ברגל עד עיר הנמל עדן. משם הפליגו בסירות עד מצרים ולאחר מכן הגיעו לנמל יפו. בהגיעה לארץ ישראל התיישבה המשפחה במושבה רחובות, בשכונת שעריים, שהייתה היישוב החקלאי התימני הראשון בארץ ישראל.[1]
קפרא נולדה בשעריים בשנת 1921. אביה, יאיר בן אברהם קפרא, ואימה שרה (סלחה)[2] היו ממייסדי השכונה. אחיה היו נחמיה (1916–2004), רות וצביה.[3]
כבר בהיותה ילדה השתתפה בפרנסת המשפחה, וסייעה לאביה בעבודות הפרדס ובנטיעות. אחיותיה הצעירות, רות וצביה, נשלחו ללמוד בבית הספר היסודי הראשון ברחובות, הראשונות מילדי השכונה. זאת – בזכות רצון המשפחה להשתלב בחברה המקומית.
בשנות ה־30 למדה קפרא בבית ספר ערב לבנות עובדות שהקים ויצו. למעשה היה זה צריף בשעריים, שאליו היו מגיעות בנות עובדות (בעיקר יוצאות תימן) ללמוד אחר הצוהריים.[4]
כנערה ראתה כיצד בני היישוב ומרבית הנוער באותם ימים, ביניהם גם אחיה הגדול, נחמיה, עוזרים ליישוב היהודי ותורמים את חלקם בשמירות, בהגשת עזרה ראשונה בכיבוי שריפות ועוד. בעקבותיהם החליטה גם היא להשתתף בפעולות אלה.[5] נחמיה קפרא היה בין הראשונים שהתגייסו לארגון ההגנה בעיר רחובות.
בפרוץ המרד הערבי, בשנת 1936, והיא בת 15, החליטה להתגייס לארגון ההגנה. היא התנדבה לקורס אתתים ומקשרים וקיבלה הכשרה בהעברת ידיעות ומידע, שבה למדה להפעיל את פנס האיתות על ידי קוד מורס. כדי לשפר את עבודתה היא נהגה להתאמן על האיתות גם כשלא הייתה בתפקיד.[5]
לאחר מכן עברה לגדוד מתנדבים של מגן דוד אדום והוכשרה בהגשת עזרה רפואית. לאחר שעמדה בבחינות עבדה במקצוע תמורת שכר.
בשירות הצבא הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־1945, בימי מלחמת העולם השנייה, הקימו הבריטים בסיס תחמושת בוואדי צראר (נחל שורק), וקפרא עבדה שם בהגשת עזרה רפואית. לאחר מכן עברה לעבוד בבסיס חיל האוויר הבריטי בעאקיר (עקרון, לימים בסיס תל נוף), במחלקה לאחזקת מטוסים.[5][6]
ב"שירות אוויר" בארגון ההגנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד לפני קום המדינה עסקה קפרא בתיקון מטוסים משומשים שקנתה הנהגת היישוב מחיל האוויר הבריטי. בתחילת 1948 רכש שירות האוויר, הזרוע האווירית של ההגנה, מהצבא הבריטי 20 מטוסי אוסטר אוטוקרט משומשים.[7] קפרא עסקה עם שרינה רכטמן במלאכת תיקוני הבד והצבע של המטוסים הקלים. הייתה זו התמחות מיוחדת, שעברה מן העולם עם המטוסים בנויי העץ ומצופי הבד. העבודה נעשתה בחשאי, במרתפי יקב שרונה בתל אביב, מחשש שהבריטים יחזרו בהם מהעסקה ויחרימו את המטוסים.[8][9]
בחיל האוויר הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הקמתו הרשמית של חיל האוויר המשיכה קפרא בתפקידה בתחזוקת מטוסים ובהכשרתם לטיסה. רוב הטכנאים והטייסים היו אז מתנדבים מחוץ לארץ, וקפרא הייתה בין הראשונות לעסוק בתפקיד. לאחר חמש שנות שירות השתחררה בדרגת רב־סמל.
לאחר שחרורה המשיכה לעבוד עוד 33 שנים בחיל האוויר כאזרחית עובדת צה"ל, עד שנת 1983.[5] שנים רבות עבדה בבסיס תל נוף כטכנאית תחזוקת מטוסים במחלקת בד וצבע.
-
חנה קפרא בעת עבודה על מטוס -
סמטת חנה קפרא בעיר רחובות
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חנה קפרא לא נישאה ולא נולדו לה ילדים. מרבית שנותיה גרה בשעריים בבית אשר בנתה.
היא נפטרה בכ"ז באלול תשנ"ז (1997) ונקברה בבית העלמין תר"ן, בית הקברות הראשון ברחובות, שבו נקברו מייסדי המושבה.[10]
סמטה הסמוכה לרחוב שבו גרה בעיר רחובות נקראת על שמה.[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילון טוהר ועדן ביטון | צילום: סליה גריון עדי עבו ומור צידון, הטובות לטכני, באתר חיל האוויר הישראלי, 29 ביוני 2017
- שבתאי כ"ץ, כנפי תחזוקה אווירית למדינה, בספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר.
- רחוב חנה קפרא באתר רחוב משלה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ התיישבות יהודי תימן ברחובות, באתר עיריית רחובות – ארכיון
- ^ הזמנה. בבית המשפט המחוזי בת"א, דבר, 25 בפברואר 1945
- ^ יאיר כפיר, חיל האוויר במשפחת קפרא – כפיר, באתר הקשר הרב דורי
- ^ ב כ פ ר | דבר | 7 דצמבר 1938 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 3 4 ראיון עם חנה קפרא, "כבת שעריים וכרחובותית שורשית", הארכיון לתולדות רחובות, ינואר 1983.[דרושה הבהרה]
- ^ אילון טוהר ועדן ביטון | צילום: סליה גריון עדי עבו ומור צידון, הטובות לטכני, באתר חיל האוויר הישראלי, 29 ביוני 2017
- ^ דייויד סלע, ראש מלא תחבולות ואוצר של גרוטאות: כך נולד חיל האוויר הישראלי, באתר www.israelhayom.co.il, 26 בינואר 2023
- ^ אוסטר, בטאון חיל האוויר 63, נובמבר–דצמבר 1963, עמ' 12–13, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- ^ שבתאי כ"ץ, כנפי תחזוקה אווירית למדינה, הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר, עמ' 27.
- ^ מצבת קברה בבית העלמין תר"ן המייסדים ברחובות.
- ^ דף הפייסבוק של עיריית רחובות.