חנן שי
 | |
| לידה |
אפריל 1947 (בן 77) חניתה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| עיטורים | |
 צל"ש הרמטכ"ל | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מרצה | |
  | |
חנן שי-שוורץ (נולד באפריל 1947) הוא אלוף-משנה במילואים ומומחה בחשיבה ותכנון אסטרטגי צבאי ומדיני, פיתוח מנהיגות, וקבלת החלטות ועבודת מטה.
שי-שוורץ הוא דוקטור למדע המדינה. היה מרצה לחשיבה אסטרטגית מדינית וצבאית בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן,[1] ושימש כמרצה מן החוץ לאסטרטגיה צבאית ומדינית במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן למקימי חניתה ויליד הקיבוץ, גדל והתחנך בקריות. הוסמך לקצונה ב-1966[דרושה הבהרה] וב-1967, כעוזר קצין הקשר של חטיבה 8 השתתף במלחמת ששת הימים בקרבות החטיבה בסיני וברמת הגולן. במלחמת ההתשה בסיני ואחריה היה מפקד פלוגת קשר במפקדת גייסות השריון וקצין אג"ם קשר באוגדת סיני.
במלחמת יום הכיפורים שימש כקצין קשר חטיבתי בדרגת רס"ן בחטיבה 188. ארגן צוותי טנקים למערכה, ונטל חלק בקרבות הבלימה וההבקעה ברמת הגולן. על כך עוטר בצל"ש רמטכ"ל.[3] לאחר מלחמת לבנון הראשונה עמד בראש מחלקת פיקוד ושליטה במטכ"ל. יזם והקים מספר תוכניות להכשרה מקצועית של מפקדי צה"ל.
בשלהי שנות ה-80 הקים ביחד עם בנימין עמידרור את תוכנית "ברק" במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), שיזם האלוף יוסי פלד. התוכנית עסקה בלימוד מעמיק של היסטוריה צבאית, בניתוח קרבות ומערכות ובביקורת אקדמית של תהליכים צבאיים.
בנוסף הגה ועיצב את המכללה לפיקוד טקטי (מלט"ק), וייזם תוכנית "בני חיל", תואר שני בלימודי צבא וביטחון מטעם צה"ל באוניברסיטת בר-אילן למג"דים ומ"פים במילואים.
עבודת המאסטר שלו נעשתה בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה בהדרכת יואב גלבר וזאב מעוז וכותרתה הייתה "שיטת הפיקוד והשליטה בארגון הצבאי המודרני : בחינת מהותה ותקופתה" והושלמה ב-1993.[4]
עבודת הדוקטורט שלו נעשתה באוניברסיטה העברית[5] בהדרכת יהושפט הרכבי (נתקבלה לאחר מותו של הרכבי, ב-1995)[דרוש מקור: חסר מקור למנחה ולשנה]. היא עסקה בתפקוד המנהיגות הישראלית במלחמות ושימשה בסיס לזינוק של מדריכי הכשרה מקצועיים למערכת הביטחון, ומשרדי ממשלה וסוכנויות אחרות.[5]
שימש כחבר בוועדת הבדיקה בראשות רב-אלוף במיל' דן שומרון שבדקה את תפקוד המטכ"ל במלחמת לבנון השנייה.
קיבל תעודת הוקרה על מפעל חיים על ידי הרמטכ"ל אביב כוכבי.
משמש כחוקר במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.[6][7]
מעמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שי מתמקד בחקר שורשי המתח המוסרי הגובר בדמוקרטיות מערביות ובהשפעותיו של מתח זה על יכולתן להתמודד עם איומים ומשברים. מאמרו "האתגר האינטלקטואלי במאבק נגד טרור פצצות אדם וטרור בלתי אנושי אחר" שראה אור ב-2006 בקובץ המאמרים "פצצה מתקתקת – המחבלים המתאבדים וההתמודדות איתם" (בעריכת חגי גולן ושאול שי, הוצאת משרד הביטחון), מבטא את ההיבט הרעיוני-מוסרי של הנושא.[8]
ב-2020 פרסם דף עמדה בו הסביר את מה שהוא תופס כבעייתיות מוסרית-חברתית ופוליטית הכרוכה בהתמודדות הגלובלית עם מגפת הקורונה. לדבריו:
הגלובליזם בתפיסתו הנוכחי כשל וקרס, כשם שכשלו וקרסו לפניו הקומוניזם ותפיסות חברתיות אחרות. הסיבה לקריסתן הייתה שכולן התבססו על רעיונות כזב אוטופיים. רעיונות אוטופיים אלה נעוצים בדיסציפלינה ליברלית אירופית דומיננטית שמייסדיה "קפצו" מעגלת המהפכה המדעית בראשית דרכה, ויתרו על חשיבה תבונית והמשיכו, כמו הכנסייה, לדבוק בחשיבה מבוססת אמונה, רגשות לב ותעתועי דמיון. דיסציפלינה ליברלית אחרת, ידועה פחות, היא זו התבונית, המחויבת לאמת ולחוקיו האבסולוטיים של הטבע, שאומצה בדמוקרטיות האנגלוסקסיות, ואשר הודות לערכיה הן חוו תקופות ארוכות של צמיחה ושגשוג. הדיסציפלינה יכלה להתגייס לסייע לאירופה שלוש פעמים להיחלץ מהאסונות שגרמו תפיסותיה האוטופיות. בחינת הגלובליזם שקרס, לאור ערכיו התבוניים של הליברליזם התבוני, מובילה למסקנה שיש להיפטר ממנו לאלתר ולהחליפו בתפיסה גלובלית עדכנית וריאלית שתבסס על ערכיו של הליברליזם התבוני. מצער שבעשורים האחרונים חדר הליברליזם האמוני אף לדמוקרטיות אלה והפך מרכזים הומניים, בעיקר בארצות הברית, לנושאי הדגל של ה"נאורות" "הליברלית" האמונית ההרסנית.[9]
תפיסה עקרונית זו שימשה לחנן שי גם בביקורתו על התנהלות ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. לשיטתו התמודדות עם האיומים הביטחוניים של ישראל (ושל מדינות בעלות מערכת ערכית דומה), לא יכולה להסתפק בהיבטים טקטיים, אסטרטגיים וגאו-פוליטיים, אלא קודם כל עליה להישען על הבנת עומק של המימד המוסרי,[10] מבלי שהדבר יבוא על חשבון יישום תובנות צבאיות מקצועיות.[11] טיעונו המרכזי בהקשרה של המלחמה הוא שמפקדי צה"ל לא מילאו את הנדרש מהם על פי תורת המלחמה המוכרת בצה"ל מראשיתו, במרכזה חשיבות ההכרעה "הפיזית" על פני 'הרתעה' בכלל ואשליית "ההכרעה התודעתית" בפרט.[12]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנן (שורץ) שי, "מלחמת יום הכיפורים: תקלה פיקודית ולא תקלה מודיעינית", בתוך: משה שמש וזאב דרורי (עורכים), טראומה לאומית : מלחמת יום הכיפורים אחרי שלושים שנה ועוד מלחמה, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ח - 2008, עמ' 127–135.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ... - הבלוג של חנן שי
- הדף של ד"ר חנן שי, מכון משגב
- חנן שי, באתר אוניברסיטת בר-אילן (באנגלית)
- מידע על חנן שי בקטלוג הספרייה הלאומית
- חנן שי, הרצאה על מחדל 2023, בערוץ של אורי מילשטיין, אתר יוטיוב
- חנן שי, שיחה על המגננה בגבול הדרום, בערוץ על המשמעות, אתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר חנן שי (שורץ), באתר המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר־אילן
- ^ החוג ליחסים בין-לאומיים, באתר האוניברסיטה העברית
- ^ חנן שי, באתר הגבורה; רס"ן חנן שוורץ, באתר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
- ^ בקטלוג הספרייה הלאומית שיטת הפיקוד והשליטה בארגון הצבאי המודרני : בחינת מהותה ותקופתה.
- ^ 1 2 מאמרים מאת Dr. Hanan Shai במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים
- ^ Col. (res.) Dr. Hanan Shai, מחבר ב, באתר מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, 2024-01-12
- ^ ד"ר אל"מ במיל' חנן שי, מחבר ב, באתר מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, 2024-01-12
- ^ חגי גולן ושאול שי (עורכים), פצצה מתקתקת - פיגועי ההתאבדות וההתמודדות איתם, תל אביב: משרד הבטחון, 2006, עמ' 177–202
- ^ חנן שי, משבר הקורונה: מה קרה וכיצד יש להמשיך מכאן, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אפריל 2022
- ^ חנן שי, פירוקו המיידי של הפלונטר ההומניטרי ברפיח הוא בידי ארה"ב, באתר ערוץ 7, 14 פברואר 2024
- ^ בעזה ניסו להגן תוך התעלמות מניסיון בן 5000 שנים, באתר תמיר דורטל - על המשמעות, 8 נובמבר 2023
- ^ חנן שי, מפקדי צה"ל לספסל הלימודים, באתר הבלוג של חנן שי, 25.4.2024