המכללה לפיקוד טקטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכללה לפיקוד טקטי
סמל מלטק חדש.jpg
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"לצה"ל צה"ל
בסיס האם מחנה דיין
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות יולי 1999 – הווה (כ־23 שנים)
פיקוד
יחידת אם המכללות הצבאיות
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה

המכללה לפיקוד טקטי (המלט"ק), הידועה גם כאקדמיה הצבאית לפיקוד, היא מכללה של צה"ל, העוסקת בהכשרת קצינים לתפקידי פיקוד במערך הטקטי. היא מכשירה קצינים צעירים בצה"ל לשירות במערך הקרבי.

ייעוד המלט"ק הוא להקנות לקצונת הליבה הצעירה ביבשה תשתית רחבה של תחומי ידע, הנדרשים לתפקידי הפיקוד במערך הטקטי, ולשמש בסיס להמשך ההתפתחות האישית והמקצועית, תוך הדגשת השירות בצה"ל כשליחות וכמקצוע.

הרקע להקמת המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים רבות דנו בצה"ל, בפורומים שונים, בצורך בהקמת אקדמיה צבאית. בדיון שנערך בראשות הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק ב-26 ביוני 1997 החל חזון האקדמיה לקרום עור וגידים. הרמטכ"ל קבע כי יש להכשיר קצינים צעירים בעלי אופק שירות, ולהקנות להם ידע ומקצוע צבאי במסגרת אקדמיה צבאית. כדבריו: "אנו נוהגים לייחס את המונח מקצוע להרבה מאוד דברים הנלמדים בסקטור האזרחי, אבל לא למקצועיות הנדרשת מקצין בצה"ל. אם נדע להשכיל, להבהיר וללמד את הקצינים הצעירים, שאנו חפצים בהם, כי הצבא הוא מקצוע ואף נלמד אותו באקדמיה צבאית, אזי קיים סיכוי טוב להצליח בהחדרת הפן המקצועי כפי שהדבר נהוג ברוב מדינות העולם. בצה"ל לא התייחסו אליו עד כה ברצינות הראויה".[דרוש מקור]

הקמת המכללה לפיקוד טקטי משקפת מהפך תפיסתי בנוגע לאופן שבו יש להכשיר את הקצונה הזוטרה. בכך, צה"ל מיישר קו עם צבאות זרים, שהשכילו להבין כי הניסיון המבצעי איננו חזות הכול וכי יש להקנות לקצינים את יסודות הידע התאורטי, המקצועי והאמפירי בשיטות מתודולוגיות, אקדמיות וצבאיות.

מבנה המלט"ק בתכנון אדריכל ירון כ"ץ

המכללה הצה"לית הוקמה ביולי 1999 בברכת הרמטכ"ל, שאול מופז, מתוך אותו רצון לשפר את תהליך הכשרת הקצונה הלוחמת בזרוע היבשה ברמת המ"פ. במחזור הראשון של התוכנית היו 33 חניכים אך מספרם גדל בעקביות. בסוף אותה שנה נחנך מבנה "האקדמיה הצבאית" (לימים המלט"ק), שתוכנן על ידי אדריכל ירון כ"ץ. ביולי 2001 נקרא המבנה ע"ש רא"ל מרדכי גור.

כיום מכיל מחזור אחד כ-60 חניכים ובכך מכשיר כשליש ממפקדי הפלוגות בצבא היבשה. מרבית החניכים מגיעים מחמשת חילות היבשה (חי"ר, שריון, תותחנים, הנדסה ואיסוף והגנת גבולות) אך גם מזרועות ומחילות אחרים כמו המודיעין, הלוגיסטיקה ופיקוד העורף.

מסלול ההכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלימודים מאורגנים בשישה סמסטרים ומשך ההכשרה הוא שנתיים - ההכשרה הארוכה ביותר בצבא היבשה, ובין הארוכות בצה"ל. במהלך השנתיים הללו זוכים החניכים להכשרה צבאית, שכוללת לימודים לתואר ראשון במגוון מסלולי בחירה מטעם אוניברסיטת חיפה.[1] התואר המוענק הוא דו-חוגי. החוג הראשון, שמוגדר כחובה ונלמד במכללה עצמה כולל לימודים רב-תחומיים בנושאי צבא וביטחון. במסגרת החוג השני שנלמד באוניברסיטת חיפה יכולים החניכים יכולים לבחור בין: מדעי המדינה, כלכלה, תקשורת, ביולוגיה וחינוך.

במהלך הלימודים העוסקים בתחומי צבא וביטחון נחשפים החניכים לתכנים צבאיים רבים ורוכשים ידע במגוון תחומים, בהם תורת הלחימה, היסטוריה צבאית, פסיכולוגיה צבאית, מנהיגות צבאית וחקר קרבות. הלימודים ברובם נערכים בצוותים קטנים (כ-15 חניכים). הם מועברים על ידי מפקדי צוותים בדרגת סא"ל לכל הפחות, בעלי ניסיון כמג"דים, או על ידי מרצים מהאקדמיה. עם מפקדי הצוותים בעבר נמנים: אלוף יעקב בנג'ו, תא"ל נמרוד אלוני, תא"ל יורם כנפו, תא"ל יניב אללוף ותא"ל נרי הורוביץ.

בהכשרה משולבות התנסויות מעשיות ובהן השתתפות בתרגילי תכנון ובתרגילים מעשיים בשטח.

בראשית הלימוד, מושם דגש על לימודי יסוד ומבואות הכוללים הוראה רחבה של מושגים צבאיים ותומכי צבא. בשלב זה ניתנים לחניכים גם כלים ומיומנויות לימוד שישמשו בסיס להמשך. קורסי המבוא כוללים, בין השאר, מבוא להיסטוריה והגות צבאית, מבוא לטקטיקה וכן לימוד לוחמות וטכניקות קרביות כמו טכניקה ללחימת חי"ר בשטח סבוך. מטרת הלמידה באופן זה היא לייצר אצל החניכים בסיס ידע שיאפשר למידת תכנים ממוקדת יותר בהמשך ההכשרה, וביצוע תרגילים מעשיים שיביאו לידי ביטוי את החומר הנלמד.

במסגרת חוגי הבחירה באוניברסיטת חיפה נערכים הלימודים בכיתות נפרדות המאפשרות לימוד בקבוצות קטנות ומזכות ביחס אישי מהמרצה. זאת בניגוד למסלול האקדמי הרגיל שבו נוכחים לפחות כמה עשרות סטודנטים בכל הרצאה. הקורסים הנלמדים תורמים להרחבת השכלתו של החניך, מעשירים את ידיעותיו ומפתחים את יכולותיו בתחומי למידה, כתיבה, חקר וביקורת מדעית.

לאחר סיום המסלול משובצים החניכים כמפקדי פלוגות או מפקדי סוללות בחילות השדה ובתפקידים מקבילים אחרים. רבים מבוגרי המלט"ק התקדמו בשירותם בצה"ל לתפקידים בכירים ובהם: מפקדי חילות, מפקדי אוגדה, מפקדי חטיבות (למעלה ממחציתם הם בוגרי המכללה, נכון לנובמבר 2021) ומפקדי גדודים.

הסיורים וסדרות השטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל סמסטר מבקרים החניכים בגזרות מבצעיות: רמת הגולן, רצועת עזה, איו"ש ובפיקודים השונים. מטרת הסיורים היא הכרת הגזרות, האיומים והשגרה המבצעית המנהלת בהם. בסיורים השונים נחשפים החניכים לתוכניות האופרטיביות ולקרבות העבר.

"עדים במדים"-מחנה ההשמדה אושוויץ

במהלך הכשרתם משתתפים חניכי המלט"ק בתוכנית "עדים במדים" וטסים יחדיו לפולין לסיור בעקבות זיכרון השואה.

כחלק מתוכנית הלימודים יוצאים החניכים גם לסיור היסטורי בעקבות קרבות ומלחמות העבר. בשנים עברו נערכו הסיורים בצרפת, בבלגיה ובהולנד בעקבות מלחמות העולם בחזית אירופה, אולם בשנת 2020 התקיים לראשונה סיור לימודי למזרח הרחוק, בעקבות מלחמת וייטנאם.

בשלב האחרון במסלול ההכשרה משתתפים החניכים בסדרות השטח במסגרת קורס מפקדי הפלוגות של צה"ל, אשר משלים את הכשרתם לתפקיד מפקדי פלוגות בגדודים.

דרכי הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלימודים במכללה לפיקוד טקטי מתקיימים ארבעה ימים בשבוע, בהם יומיים במכללה עצמה במחנה דיין שבגלילות, ויומיים נוספים באוניברסיטת חיפה. יום בשבוע מוקדש ללימוד עצמי שנועד להעניק לחניכים זמן חופשי ולאפשר להם להעמיק במטלות האקדמיות הנדרשות מהם.

ימי הלימוד בקמפוס המכללה בגלילות מתקיימים במדים וימי הלימוד באוניברסיטת חיפה מתקיימים בלבוש אזרחי.

תנאי הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם המועמדים לתוכנית נמנים קצינים שסיימו תפקידם כסגן מ"פ וזכו להמלצה של מפקד הגדוד ומפקד החטיבה שבה שירתו, אשר רואים בהם מפקדים מצטיינים, המתאימים לשירות קרבי ארוך טווח. על המועמדים לתוכנית לעבור את סף הקבלה האקדמי לתארים שאליהם הם מתמיינים בשקלול ממוצע הבגרויות וציון הבחינה הפסיכומטרית. הלימוד לבחינה הפסיכומטרית מתקיים בקמפוס המכללה בגלילות ובמימון מלא של הצבא.

המועמדים שהתקבלו לתוכנית מחויבים לחתום קבע לשלוש שנים מתום הכשרתם.

בוגרי המכללה לפיקוד טקטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה הכשירה המכללה לפיקוד טקטי כ-1,100 בוגרים. עם בוגרי המכללה נמנים: תא"ל (מיל') רונן מנליס, תא"ל עידו מזרחי, תא"ל גור שרייבמן, תא"ל נרי הורוביץ, אל"ם ברק חירם, אל"ם אליעד מאור, אל"ם מורן עומר, אל"ם שרון אלטיט, אל"ם בני אהרון, אל"ם גדי דרור, אל"ם נמרוד ציבולסקי ואל"ם שגיב דהן.

כיום כ-54% ממפקדי הגדודים בצה"ל הם בוגרי המכללה. החל מקיץ 2021 גם מחצית ממפקדי החטיבות הסדירות בצה"ל יהיו בוגרי המכללה הזו.[דרוש מקור]

הזוכים לציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוז רוחם

23 מבוגרי המכללה לפיקוד טקטי זכו בציונים לשבח ובעיטורים כאות הערכה על תפקודם במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים השונים ברצועת עזה. לשניים מהבוגרים הוענק עיטור העוז. לתשעה מהבוגרים הוענק צל"ש אלוף, לשישה בוגרים הוענק צל"ש מפקד אוגדה ולחמישה מבוגרי המכללה הוענק צל"ש מפקד חטיבה.

סא"ל אפרים תהילה הוא הבוגר הראשון שלו הוענקו שני ציונים לשבח.

בוחן כשירות קרבי

מפקדי המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
חלוצי רודוי 1999–2001 לימים קצין שריון ראשי
דני דוידי 2001–2005
איתי וירוב 2005–2007 לימים מפקד המכללות הצבאיות ומפקד מפקדת העומק
חגי מרדכי[2] 2007 - 2009 לימים ראש מטה זרוע היבשה
רביב ניר[3] 2009–2014
אורן כהן 2014–2017
פיני יוסף 2017–2019
שחר בק 2019–2021 לשעבר מפקד יהל"ם[4]
אבינועם אמונה[5] אוגוסט 2021–

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודקאסטים של המכללה לפיקוד טקטי:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעבר למדו החניכים גם באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן
  2. ^ יותם קניספל, עשר שנים ומפקד חדש, אתר זרוע היבשה, 7 ביוני 2009
  3. ^ רביב ניר (1996-1998), באתר גדס"ר גולני
  4. ^ Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מערכת אתר צה"ל, אל"ם מ' מונה למפקד יחידת יהל"ם, באתר צה"ל, 1 באוגוסט 2019
  5. ^ אלה המינויים החדשים בפיקוד צה"ל, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2020