יהדות ניו יורק
יהדות ניו יורק הייתה הקהילה היהודית הראשונה בארצות הברית עם תחילת התיישבותה בניו אמסטרדם ההולנדית, שהפכה לעיר ניו יורק. מאז המשיכה התיישבות זו בניו יורק במספרים גדולים וכיום אזור העיר הוא השני בעולם מבחינת מספר היהודים הגרים בו, לאחר מטרופולין גוש דן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1654–1881
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבוצה היהודית המשמעותית הראשונה הגיעה לניו יורק, שאז נקראה ניו אמסטרדם, בספטמבר 1654 בספינה צרפתית בשם "סט. שארל". קבוצה זו הייתה מורכבת מיהודים ספרדים מהעיר רסיפה בברזיל, שאליה הגיעו אבותיהם לאחר גירוש ספרד. הם ברחו מרסיפה כאשר פורטוגל כבשה מחדש, מידי האימפריה ההולנדית, את מה שמכונה כיום פרנמבוקו. רובם רצו להגיע לאמסטרדם בהולנד, אבל 23 המהגרים הגיעו לניו אמסטרדם, שחודשים ספורים לפני כן הפכה ממושבת סחר של חברת הודו המערבית ההולנדית לבעלת מעמד של עיר. מושל ניו אמסטרדם, פיטר סטויווסנט, לא היה מוכן בתחילה לקבלם משום שלא היו להם דרכונים או האמצעים הדרושים כדי לקיים את עצמם. בהתערבותם של בעלי מניות יהודים בחברת הודו המערבית ההולנדית הותר להם לבסוף להישאר, אך הוטלו עליהם הגבלות רבות ומיסים. בסופו של דבר, רבים מיהודים אלו עזבו.
כאשר הבריטים כבשו את העיר מההולנדים בשנת 1664 ובהמשך שינו את שמה מניו אמסטרדם לניו יורק, נוסחה ונחתמה שבועת נאמנות של התושבים לעיר ובה הופיע שם יהודי אחד, אסר לוי, וזהו היהודי היחידי שתועד באותו זמן בניו יורק. זמן קצר לפני מותו, בשנת 1680, הגיעו מאמסטרדם שבהולנד חלק מקרוביו.
בית הכנסת היהודי הראשון בניו יורק היה של קהילת שארית ישראל הספרדית, שהוקם בשנת 1682, אך לא היה לו בניין משלו עד לשנת 1730. עם הזמן הפך בית הכנסת למרכזי בחיי היהודים, ובו ארגון שירותים חברתיים וחובת השתייכות לכל תושבי ניו יורק היהודים. אף על פי שהיה רוב אשכנזי לעומת מיעוט ספרדי, המנהגים הספרדיים נשמרו.
המספר ההולך והגדל של יהודים אשכנזים, עם נהירת יהודים גרמנים ופולנים לאחר מלחמות נפוליאון באירופה, הוביל בשנת 1825 להקמת בית הכנסת השני בעיר, בני ישורון. בתי כנסת רבים נפתחו לאחר מכן, כולל בית כנסת ראשון ליוצאי פולין בשנת 1839, קהילת שערי צדק. בשנת 1845 נחנך בית הכנסת הרפורמי הראשון, עמנו-אל.
בשלב זה הוקמו חברות סיוע-קהילתי רבות. אלו היו בדרך כלל די קטנות, ובית כנסת אחד היה עשוי להיות קשור לכמה ארגונים כאלה. בשנת 1852 הוקם "בית החולים של היהודים", ששינה את שמו בשנת 1871 לבית החולים הר סיני והפך לאחד מבתי החולים הנחשבים בניו יורק.
1881–1945
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-35 השנים שלאחר 1881 היו גלי ההגירה הגדולים ביותר של יהודים לארצות הברית. הסיבה הישירה הייתה ההתנקשות בחיי הצאר הרוסי, אלכסנדר השני. רבים האשימו את היהודים בהתנקשות, דבר שגרם לעלייה עצומה בפרעות נגד יהודי רוסיה, שכונו הסופות בנגב. במקביל, ממשלת הקיסרות חוקקה חוקים אנטי-יהודיים רבים. התוצאה הייתה שיותר משני מיליון יהודים הגרו לאמריקה, מתוכם יותר ממיליון לעיר ניו יורק.
מהגרים אלה נטו להיות צעירים ולא אדוקים בדתם, והיו לרוב מיומנים בעסקי הסחר, במיוחד בתעשיית הבדים. בסוף המאה התשע עשרה היו יהודים רבים בעמדות מפתח בתחומים דוגמת סחר בפרווה.
בשנות ה-40 של המאה העשרים, תקופת השואה ומלחמת העולם השנייה, היגרו לניו יורק יהודים במספרים גדולים, בעיקר ממזרח אירופה. בניו יורק כבר התקיימה אוכלוסייה יהודית גרמנית ותיקה ואמידה, אך זו מיעטה לפעול למען המהגרים החדשים. בעוד מהגרים אלה התרכזו בלואר איסט סייד שבדרום מזרח האי מנהטן, האוכלוסייה הוותיקה עברה בהמוניה לאזור צפוני יותר באי. יחד עם זאת, רבים מהמהגרים החדשים עבדו במפעלים שבבעלות היהודים הוותיקים.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | אוכלוסיית היהודים בניו יורק |
---|---|
1654 | 23 |
1750 | 300 |
1850 | 16,000 |
1859 | 40,000 |
1880 | 80,000 |
1920 | 1,600,000 |
1950 | 2,000,000 |
1980 | 1,642,000 |
1991 | 1,420,000 |
2002 | 1,412,000 |
2012 | 1,540,000 |
בשנת 2012, היהודים היוו כ-18.4% מאוכלוסיית העיר. בשנת 2015, השכונה החרדית בורו פארק בברוקלין, שידועה באוכלוסייה החרדית הגדולה שלה, הייתה בעלת שיעור הילודה הגבוהה ביותר של העיר ניו יורק, של 27.9 לידות לכל 1,000 תושבים.
כיום יהודי ניו יורק מתגוררים בכל חלקי העיר, ויש שלוש שכונות בעלות צביון חרדי מובהק. בשכונת בורו פארק יש למעלה מ-150,000 יהודים, בשכונת ויליאמסבורג יש למעלה מ-100,000 יהודים, ובשכונה החב"דית קראון הייטס היהודים מהווים למעלה מ-10% מאוכלוסיית השכונה. שלוש השכונות נמצאות ברובע ברוקלין בעיר.
אתרים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – 770 - הישיבה המרכזית של חסידות חב"ד בארצות הברית
- ישיבה יוניברסיטי - אוניברסיטה יהודית פרטית.
- ישיבת הדר - הקרוי גם מכון הדר, הישיבה הראשונה בארצות הברית שבה לומדים יחד גברים ונשים.
- ישיבת מיר - ענף של ישיבת מיר (ישיבה חרדית-ליטאית הנחשבת לגדולה בעולם).
- מתיבתא תפארת ירושלים - ישיבה הידועה בהנהגתו של הרב משה פינשטיין.
- ישיבת תורה ודעת - ישיבה חרדית.
בתי כנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית הכנסת בית אל ישראל הצעיר - משמש קהילה אורתודוקסית המשתייכת לתנועת ישראל הצעיר, וממוקם בשכונת בורו פארק.
- בית הכנסת החופשי ע"ש סטיבן וייז - בית כנסת רפורמי בעיר ניו יורק, שהוקם בשנת 1907 על ידי הרב סטיבן וייז.
- בית הכנסת עמנו-אל - בית הכנסת היה בית הכנסת הרפורמי הראשון שפעל בעיר, נחשב לבית הכנסת הגדול בעולם.
- קהילה קדושה יאנינה - בית הכנסת היחיד בחצי הכדור המערבי שנוהגים בו בנוסח הרומניוטים השונה גם מנוסח אשכנז וגם מנוסח ספרד.
- קהילת בית ישראל אנשי אמת - בית כנסת קונסרבטיבי השוכן בקובל היל ברובע ברוקלין שבניו יורק. הוא בית הכנסת הוותיק ביותר שפועל ברציפות בברוקלין.
- בית הכנסת של מרכז חב"ד־ליובאוויטש, שוכן בשכונת קראון הייטס, שדרת איסטרן פארקוויי (אנ'), 770
- בית הכנסת ברחוב אלדרידג' בניו יורק - בית הכנסת של עדת ישורון בלואר איסט סייד.
- בית הכנסת שומרי שבת - נמצא בבורו פארק ומקיים תפילת עשרים וארבע שעות ביממה.
מוסדות אוכל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרנגי דלי - מסעדה השוכנת במידטאון, מנהטן והיא פתוחה מאז 1937 עד 2016, בבניין הסמוך לקרנגי הול. המעדנייה היא כיום בבעלות הדור השלישי של משפחת פרקר, הבעלים והיא אחד היעדים הקולינריים הפופולריים ביותר מסוגו בעיר, כפי שמוסרת לשכת הוועידות והמבקרים של העיר ניו יורק. העיתון USA Today כינה את המסעדה ה"דלי" (קיצור של "דליקטסן", בעברית מעדנייה) "המפורסמת ביותר" בארצות הברית.
- המעדנייה של כץ - היא מעדנייה המגישה אוכל בסגנון המטבח היהודי המזרח-אירופי (אף שהמסעדה אינה כשרה), נמצאת בשכונת הלואר איסט סייד שברובע מנהטן. פעילה מאז 1888.
- מאפיית הקניש של יונה שימל - מאפייה שמוכרת קנישים בלואר איסט סייד במנהטן. פעילה מאז 1890.
- סטרייט'ס - חברת מזון כשר. פעילה מאז 1916.
מוזיאונים יהודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוזאון הילדים היהודי- מוזאון בברוקלין שמופעל על ידי חב"ד
- מוזיאון המורשת היהודית- מוזיאון בדרום מנהטן.
- המוזיאון היהודי של ניו יורק- מוזיאון לאמנות וגנזך של פריטי תרבות, המהווה את המוזיאון היהודי המוביל בארצות הברית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים יערי, קהילת ניו יורק, דעת.
- "נוּיָארְק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 31–38, באתר היברובוקס
- ג'וזף ברגר, הניו יורק טיימס, היפוך מגמה: מספר היהודים בניו יורק גדל - בזכות החרדים, באתר הארץ, 12 ביוני 2012
- הדר בן-יהודה, מסמכים נדירים: כך נלחמו יהודי ניו יורק בגנגסטרים, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 26.10.2017
- ברוקלין של קודש, יאיר שרקי בערוץ 2. דצמבר 2017
- חנן גרינווד, הצד האפל של ברוקלין, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2019
- ציפי שמילוביץ, חרדים לחצבת, באתר "ידיעות אחרונות", 27 באפריל 2019
- צביקה קליין, הפעם תורנו: משלחת ישראלית יצאה לחזק את הקהילות היהודיות בניו יורק, בעיתון מקור ראשון, 16 ביוני 2020
- אושי דרמן, עדר של מוחות עצמאיים: סיפורם של “האינטלקטואלים היהודים של ניו-יורק”, באתר אנו – מוזיאון העם היהודי, אוקטובר 2021
- חיים יערי, קהילת ניו־יורק, מחניים, 15 בפברואר 1967
מדינת ניו יורק | ||
---|---|---|
בירת המדינה | אולבני | |
אזורים גאוגרפיים | אגמי האצבעות • פארק אדירונדק • הרי קטסקיל • לונג איילנד • אפסטייט ניו יורק • מערב מדינת ניו יורק • עמק ההדסון • עמק מוהוק • רכס שאוואנגונק • אזור הספר של ניאגרה • מטרופולין אולבני-סקנקטדי-טרוי | |
היישובים הגדולים ביותר | ניו יורק סיטי • באפלו • יונקרס • רוצ'סטר • סירקיוז • אולבני • ניו רושל • מאונט ורנון • סקנקטדי • יוטיקה • וייט פליינס • טרוי • ניאגרה פולס • בינגהמטון • רומא • לונג ביץ' • פוקיפסי • נורת' טונאוונדה • ג'יימסטאון • אית'קה | |
נושאים נוספים | מחוזות • סמלים • היסטוריה • דמוגרפיה • יהדות ניו יורק |