מרכז חב"ד העולמי - 770

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקטנה (3 תמונות)

מרכז חב"ד העולמי, מוכר בשם 770, על שם מספר הבית ברחוב בו נמצא. הוא מרכז חסידות חב"ד, ובית מדרשו של רבי מנחם מנדל שניאורסון. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי (אנגלית: Eastern Parkway), מספר 770, בשכונת קראון הייטס, שבברוקלין ניו יורק. השם הרשמי של הבית הוא בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש, והוא כתוב מעל הכניסה הראשית, חסידי חב"ד מכנים אותו בשם האנגלי של מספר הבית: Seven Seventy.

חצר חסידות חב"ד עברה למשכנה הנוכחי בסוף שנת ה'ת"ש (1940) בזמן כהונת רבי יוסף יצחק שניאורסון[1].

מבית זה ניהל רבי מנחם מנדל שניאורסון את פעילותו, כולל רשת שלוחי חב"ד. בבית זה גם התוועד ואמר את שיחותיו ומאמריו. במשך רוב שנות נשיאותו קיבל במקום אנשים ליחידות, ומשנת ה'תשמ"ו קיבל אנשים במעמד חלוקת דולרים לצדקה בכל יום ראשון. בשנת ה'תשמ"ט, השנה שלאחר פטירת רעייתו חיה מושקא, עבר הרב שניאורסון להתגורר בקביעות במשרדו שבקומת הכניסה.

המקום כונה על ידי הרבי גם בשמות, "בית רבינו שבבבל" - בהשאלה מהכינוי התלמודי לבית מדרשו של ראש הגולה וכן "בית משיח" - בגימטריה 770[2]. כינוי נוסף המקובל בקרב החסידים הוא "בית חיינו".

קמפוס בניני מרכז חב"ד העולמי מורכב כיום משרשרת בנינים מחוברים: הבניין המקורי מספר 770, שני בנינים מימינו (764–766) המאכלסים את ספריית חב"ד, ושני בנינים משמאלו (774–778) המאכלסים משרדים בקומות העליונות, ובית הכנסת ואולם הישיבה המרכזיים בקומת המרתף והקומה הראשונה של בנינים אלו והחצר בין שלושת הבנינים.

בשנת ה'תשנ"ב (1991) פרסם הרבי קונטרס תלמודי מיוחד על מעלת 770, בשם "בית רבינו שבבבל".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונה המשותפת של שלוחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015

הבניין "770" שימש, קודם הגעתו של הרב יוסף יצחק שניאורסון, כמרפאת נשים של הפלות (דבר שהיה בלתי חוקי במדינת ניו יורק באותה עת (עד 1973)), עד שנסגר על ידי הרשויות, והרופא, בעל הבניין, נאלץ למכור אותו.

רבי יוסף יצחק שניאורסון, שברח מאירופה מהשלטון הנאצי, הגיע בט' באדר שני ה'ת"ש (19 במרץ 1940) לניו יורק והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. בהנחייתו פעלה אגודת חסידי חב"ד לקנות את הבניין והבניין נרשם על שם האגודה, וביום שישי י"ב מנחם-אב ה'ת"ש (1940) הושלמה מכירת הבית, והמפתחות נמסרו לרבי שעבר לגור בו בי"ט באלול[3]. מאז שייך הבית לאגודת חסידי חב"ד.

מבנה הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין ל-770 נראה בניין ספריית חב"ד. נראה גם האמבולנס ששוכן במקום המשמש את תושבי קראון הייטס. 11,2007

בבניין שלוש קומות וקומת מרתף.

הקומה הראשונה

  • חדרו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון: החדר שימש כמשרדו עוד קודם שהתמנה לאדמו"ר באופן רשמי. לאחר המינוי, קיבל את מבקריו ל"יחידות" (פגישה פרטית, לקבלת עצה וברכה) בחדר זה. בפי החסידים כונה החדר "גן עדן העליון", כינוי שנשמר עוד מתקופת העיירה לובביץ' והאדמו"רים הקודמים[4].
  • חדר ההמתנה ל"יחידות": כונה בפי החסידים בשם "גן עדן התחתון".
  • ה"זאל הקטן" (האולם הקטן): בית הכנסת העיקרי בקומה זו. בשנים הראשונות, היו עיקר האירועים מתרחשים ב"זאל הקטן" (שם זה ניתן לו להבדיל מן ה"זאל הגדול" שנבנה מאוחר יותר)[5].
  • "חדר שני": חדרון ליד ה"זאל הקטן", שנוצל לצורכי תפילה ולימוד אף הוא.
  • "ספרייה": חדר ליד ה"חדר שני" ובו אלפי ספרים המשמשים את תלמידי הישיבה.
  • חדר הכניסה, לובי בו התקיים מעמד חלוקת הדולרים המפורסם בין השנים תשמ"ו-תשנ"ב.
  • חדר המזכירות של הרבי, שם ישבו המזכירים, ענו לטלפונים, כתבו את המכתבים, וכו'[6].
  • חדר שידורים: החדר שממנו היו משדרים בעבר את ההתוועדויות והשיחות של הרבי לכל רחבי העולם[7][8]. כיום משמש חדר השידורים כבית חב"ד וכמרכז המבקרים של 770[9].
  • משרדים שונים: של רבנים וחסידים שונים, וביניהם משרדי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

הקומה השנייה

הקומה השלישית

קומת המרתף

  • רוב המרתף שימש כספריית רבי יוסף יצחק, הרבי הקודם. כיום מחוברים המרתפים של בניין 770 ובניין הספרייה 768, ומשמשים כמחסן ספרים של הספרייה.

החצר

  • קומת הקרקע, החצר הימנית הפתוחה משמשת בכל ימות השנה לעריכת חופות ובחג הסוכות נבנית בה סוכה ציבורית גדולה אשר נבנית בהעתק מדויק לסוכה המקורית.

במקום אף פועל מרכז מבקרים בשם "בית חב"ד 770"[10].

הקטנה (3 תמונות)

בניין המשרדים ובית המדרש הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום שבו התפללו החסידים ובו נישאו דרשות הרבי מנחם מנדל שניאורסון והתקיימו ההתוועדויות היה בשנים הראשונות לכהונתו ב'זאל הקטן'. בשנת 1954 כאשר גדל מספר החסידים, נמתחו בחצר השמאלית יריעות ברזנט. המקום שימש כבית כנסת בימי העומס כגון בהימים הנוראים והיה נקרא 'שאלאש'[11].

ב-1960 שיפצו והפכו את חצר זו למבנה קבע והוסיפו לה עזרת נשים והפכו אותה למעשה לבית המדרש הגדול ("הזאל הגדול")[12].

המקום הורחב בשלבים, בשל כמות החסידים שגדלה והלכה. בשנת 1965, רכשו את בניין המגורים השכן (מספר 788) הסמוך משמאל ל-770 במטרה להרחיבו, כדי להעביר אליו את המשרדים ולהרחיב את בית הכנסת שהיה בחצר[13]. עם רכישת הבניין עברו אליו משרדי מרכז לענייני חינוך ושאר המשרדים. שנתיים לאחר מכן ב-1967 שופצה קומת המרתף ובית הכנסת התרחב אליו, החל מאז - תפילותיו של הרבי עם הציבור בשבתות וחגים עברו לבית הכנסת הגדול[14].

בשלב השלישי[15] קנו את הבניין הנוסף שאחריו (מספר 784) וב-1974 הורחב הבית הכנסת גם לבניין זה[16][17]. והתוועדויות שלו שבהן אמר את דברי תורתו[18] ומאז אולם גדול זה המורכב מהחצר ומהמרתף של שני בנינים אלו הפך ושימש ביחד כבית כנסת וכאולם הלימודים של תלמידי הישיבה במקום, ובו התקיימו התפילות וההתוועדויות הגדולות של הרבי בימי שבת חג ומועד.

בשיפוץ, אוחד בניין המשרדים ושוכנים בו מאז משרדי מוסדות מרכזיים של תנועת חב"ד. כיום שוכנים בו: אגודת חסידי חב"ד העולמית, המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, Chabad.org ועד הנחות בלשון הקודש, ועד רבני חב"ד, ועד תלמידי התמימים העולמי, "שיחות באנגלית"[19], 'MLC'[20]. וכן חלק ממשרדי הוצאת ספרים קה"ת[21], JEM ועוד. בעבר שכנו בו: פנימיה לתלמידי הישיבה המרכזית של חב"ד[22]. בית הדפוס ומשרדי הוועד להפצת שיחות[23]. חדר בקרה של השידורים הטלוויזיוניים[24]. משרד 'ועד הנחות התמימים'[25][26][27][26][27].

בשלהי שנת תשמ"ח (1988) החלה הרחבה נוספת - חפירה והרחבת אולם בית המדרש הגדול, והוספת חדרי ספח; הפיכת חלק מהקומה הראשונה לעזרת נשים[28]. בהרחבה זו השתתף הרבי במעמד הנחת אבן הפינה[29]- אבן הפינה עומדת עד היום בפתח הכניסה לבית המדרש הגדול. בשנת תשנ"ב התחיל תוכנית השיפוץ המשמעותי, בסיוע הנגיד ר' יוסף יצחק גוטניק יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. והסתיים בשנת תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה לזאל הגדול של 770 (בייסמנט) שופצה, בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול כיתות לימוד וחדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. והמקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'. אך הן היו שונות מהתוכניות המקוריות להרחבה מסיבית ומשמעותית של בית הכנסת, בית המדרש והמשרדים לרוחב ולגובה.

העתקים של הבניין בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

העתקים של הבניין נבנו בכמה מקומות בעולם[30], ביניהם:

העתק מדויק:

העתקים של חזית הבניין:

מבנים המזכירים את בניין 770:

תמונות:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית חיינו 770, הרב זושא וולף ושמעון גופין, מכון "היכל מנחם", 2004.
  • יוסי כץ, התקדשותו של בית ומספרו: תנועת חב"ד ו'בית משיח' שברחוב Eastern Parkway 770 בניו יורק, דעת, 78 (תשע"ה), עמ' 107‑127.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכז חב"ד העולמי - 770 בוויקישיתוף

העתקים מ-770

קואורדינטות: 40°40′09″N 73°56′34″W / 40.669044°N 73.942885°W / 40.669044; -73.942885

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 105 ואילך.
  2. ^ קונטרס בית רבינו שבבבל(הקישור אינו פעיל, 13.03.2018)
  3. ^ ספר 'בית חיינו - 770', עמוד 120.
  4. ^ תמונות מתוך חדרו של הרבי מחב"ד The Living Archive.
  5. ^ תמונות מתוך הזאל הקטן The Living Archive.
  6. ^ תמונות מתוך חדר המזכירות The Living Archive.
  7. ^ מרכז שידורי חב"ד גיליון התקשרות מס' 909, מדור 'ניצוצי רבי'
  8. ^ תמונות מתוך חדר השידורים בזמן פעולתו The Living Archive.
  9. ^ ופרצת! בואו לבקר בחדרון הקטן ששידר לכל העולם, אתר בית חב"ד
  10. ^ ברוכים הבאים ל770 איסטערן פארקוואי | 770 איסטערן פארקוואי, www.chabadof770.com
  11. ^ הגובלת עם הבניין הסמוך - 784. מקור: 'בית חיינו - 770', עמוד 195 ואילך.
  12. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 207 ואילך.
  13. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 212 ואילך.
  14. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 217 ואילך.
  15. ^ מתי בדיוק? - לא קנו אותם ביחד
  16. ^ וכך נשאר בית הכנסת כמעט באותו מראה עד היום. נכון לשנת תשע"ו - 2016. 'בית חיינו - 770', עמוד 222 ואילך.
  17. ^ למעלה מ־21,000 תמונות מהחלק הקדמי של בית הכנסת (788) אתר The Living Archive
  18. ^ למעלה מ־50,000 תמונות מהחלק האחורי/אמצעי של בית הכנסת (784) אתר The Living Archive.
  19. ^ אודות הארגון
  20. ^ לקריאה נוספת אודות הארגון. ‏אתר MLC
  21. ^ אולם התצוגות והחנות של קה"ת ממוקמים מעבר לכביש
  22. ^ ולמספר משפחות חב"דיות, עד להרחבת בית הכנסת, 'בית חיינו - 770', עמוד 214.
  23. ^ בשנים תשל"ט-תשס"ט (1979-2009. יוצאים לאור: 'הוועד להפצת שיחות' עובר מקום שטורעם.נט תשס"ט.
  24. ^ בין השנים תשמ"א-תשמ"ח (1984-1998). גיליון 'תחיינו' מספר 4, עמוד 44.
  25. ^ (המכון המקביל ביידיש לועד הנחות בלה"ק). בשנות פעילותם - תשמ"ב-תש"ן (1982-1990) מופיע על החוברות שהם הוציאו לאור
  26. ^ 26.0 26.1 ידוע על פעם אחת בלבד בה ביקר הרבי מנחם מנדל שניאורסון בבניין המשרדים (מלבד בבית הכנסת), בתערוכת הציורים של האמן ברוך נחשון שהוצגה בחודש כסלו תשל"ט (דצמבר 1978) בחדר הוועידות. 'סודו של הרבי', פרק שביעי יחיאל הררי, ידיעות אחרונות.
  27. ^ 27.0 27.1 ראיון עם נחשון על האירוע. גלריה מהביקור.
  28. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 237 ואילך.
  29. ^ וידאו חלק א' וידאו חלק ב'.
  30. ^ סיקור בתמונות של חלק מהבנינים (יש לגלול את הדף משמאל לימין)(הקישור אינו פעיל, 13.03.2018)
  31. ^ ראיון עם השליח במקום ואדריכל הבנייה כתבה, כתבת וידאו, ותמונות. ראיון עם השליח והקבלן כתבת וידאו: "הפיגומים הוסרו".