מרכז חב"ד העולמי - 770

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקטנה (3 תמונות)

מרכז חב"ד העולמי, מוכר בשם 770, על שם מספר הבית ברחוב בו נמצא. הוא מרכז חסידות חב"ד, ובית מדרשו של הרבי מליובאוויטש. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי (אנגלית: Eastern Parkway), במספר הבית האמור, בשכונת קראון הייטס, שבברוקלין ניו יורק. השם הרשמי של הבית הוא בית אגודת חסידי חב"ד, והוא כתוב מעל הכניסה הראשית, חסידי חב"ד מכנים אותו בשם האנגלי של מספר הבית: Seven Seventy.

במקום זה ניהל הרבי מליובאוויטש את רשת השלוחים שהקים, את ריכוזי חב"ד בעולם, ואת כל ענייניו. כאן גם התוועד ואמר את שיחותיו ומאמריו בחגים ומועדים מיוחדים, במשך רוב שנות נשיאותו קיבל במקום אנשים ליחידות, ובשנותיו האחרונות המעמד השתנה וקיבל אנשים במעמד חלוקת דולרים לצדקה בכל יום ראשון.

המקום כונה על ידי הרבי גם בשמות, "בית רבינו שבבבל" - בהשאלה מהכינוי התלמודי לבית מדרשו של ראש הגולה וכן "בית משיח" - בגימטריה 770[1]. כינוי נוסף המקובל בקרב החסידים הוא "בית חיינו".

חצר חסידות חב"ד על מוסדותיה עברה למשכנה הנוכחי בסוף שנת ה'ת"ש (1940) בזמן כהונת הרבי השישי הריי"צ[2].

קמפוס בניני מרכז חב"ד העולמי מורכב כיום משרשרת בנינים מחוברים: הבניין המקורי מספר 770, שני בנינים מימינו (764–766) המאכלסים את ספריית חב"ד, ושני בנינים משמאלו (774–778) המאכלסים משרדים בקומות העליונות, ובית הכנסת ואולם הישיבה המרכזיים בקומת המרתף והקומה הראשונה של בנינים אלו והחצר בין שלושת הבנינים.

בשנת ה'תשנ"ב (1991) פרסם הרבי מליובאוויטש קונטרס תלמודי מיוחד על מעלת 770, בשם "בית רבינו שבבבל".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונה המשותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015

בניין "770" שימש, קודם הגעתו של הרב יוסף יצחק שניאורסון, כמרפאת נשים פרטית של הפלות (דבר שהיה לא חוקי במדינת ניו יורק באותה עת), עד שנסגר על ידי הרשויות, והרופא, בעל הבניין, נאלץ למכור אותו.

האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון, שברח מאירופה מהשלטון הנאצי, הגיע בט באדר שני ה'ת"ש (19 במרץ 1940) לניו יורק והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. בהנחייתו פעלה אגודת חסידי חב"ד לקנות את הבניין והבניין נרשם על שם האגודה, וביום שישי י"ב מנחם-אב ת"ש (1940) הושלמה מכירת הבית, והמפתחות נמסרו לרבי שעבר לגור בו בי"ט באלול[3]. הרבי הריי"צ התגורר בבית, וכן יורשו, הרבי מנחם מנדל שניאורסון, משם הנהיג את חצרו ואת מפעליו הרבים.

מבנה הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין ל-770 נראה בניין ספריית חב"ד. נראה גם האמבולנס ששוכן במקום המשמש את תושבי קראון הייטס. 11,2007

הבניין נבנה בסגנון ארכיטקטורה איטלקית[דרוש מקור], חזותו יוצאת דופן באזור בו הוא ממוקם. הוא בן שלוש קומות וקומת מרתף.

הקומה הראשונה

  • חדרו של הרבי מליובאוויטש: החדר שימש כמשרדו של הרבי עוד קודם שקיבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי. מאוחר יותר, כשנהיה לרבי, קיבל את מבקריו ל"יחידות" (פגישה פרטית, לקבלת עצה וברכה) בחדר זה. בפי החסידים כונה החדר "גן עדן העליון", כינוי שנשמר עוד מתקופת העיירה לובביץ' והאדמו"רים הקודמים[4].
  • חדר ההמתנה ל"יחידות": כונה בפי החסידים בשם "גן עדן התחתון".
  • ה"זאל הקטן" (כלומר, האולם הקטן): בית הכנסת העיקרי בקומה זו. בשנים הראשונות, היו עיקר האירועים מתרחשים ב"זאל הקטן" (שם זה ניתן לו להבדיל מן ה"זאל הגדול" שנבנה מאוחר יותר)[5].
  • "חדר שני": חדרון ליד ה"זאל הקטן", שנוצל לצורכי תפילה ולימוד אף הוא.
  • "ספרייה": חדר ליד ה"חדר שני" ובו אלפי ספרים המשמשים את תלמידי הישיבה.
  • חדר הכניסה, לובי בו התקיים מעמד חלוקת הדולרים המפורסם בין השנים תשמ"ו-תשנ"ב.
  • חדר המזכירות של הרבי, שם ישבו המזכירים, ענו לטלפונים, כתבו את המכתבים, וכו'[6].
  • חדר שידורים: החדר שממנו היו משדרים בעבר את ההתוועדויות והשיחות של הרבי לכל רחבי העולם[7][8]. כהיום משמש חדר השידורים כבית חב"ד וכמרכז המבקרים של 770[9].
  • משרדים שונים: של רבנים וחסידים שונים, וביניהם משרדי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

הקומה השנייה

  • מגורי האדמו"ר הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון. מגורים אלו כללו סלון, מטבח וכולי, וכן את חדר ה"יחידות" שלו.

הקומה השלישית

קומת המרתף

  • רוב המרתף שימש כספריית רבי יוסף יצחק, הרבי הקודם. כיום מחוברים המרתפים של בניין 770 ובניין הספרייה 768, ומשמשים כמחסן ספרים של הספרייה.

החצר

  • קומת הקרקע, החצר הימנית הפתוחה משמשת בכל ימות השנה לעריכת חופות ובחג הסוכות נבנית בה סוכה ציבורית גדולה.

במקום אף פועל מרכז מבקרים בשם "בית חב"ד 770".[11]

הקטנה (4 תמונות)

בניין המשרדים ובית המדרש הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתחלה המקום בו התפללו החסידים ובו הרבי מליובאוויטש התוועד היה בחדר הגדול של הקומה הראשונה, אחר כך ב1954 כאשר מספר החסידים גדל נבנה בחצר השמאלית, מקום ששימש כבית כנסת בימי העומס כגון בהימים הנוראים[12].

ב1960 שיפצו והפכו את חצר זו למבנה קבע והוסיפו לה עזרת נשים והפכו אותה למעשה לבית המדרש הגדול ("הזאל הגדול")[13].

עם הזמן המקום הלך והורחב בשלבים, כאשר בכל שלב מרחיבים עוד ועוד וזאת בשל כמות החסידים שגדלה והלכה. הקהל הלך וגדל, ובית הכנסת כבר לא הספיק, כמו כן כבר לא היה מקום בבניין 770 הקטן יחסית כדי להכיל את כל משרדי חב"ד.

בשנת 1965, רכשו את בניין המגורים השכן (מספר 788) הסמוך משמאל ל-770 במטרה להרחיבו, כדי להעביר אליו את המשרדים ולהרחיב את בית הכנסת שהיה בחצר[14]. עם רכישת הבניין עברו אליו משרדי מרכז לענייני חינוך ושאר המשרדים. שנתיים לאחר מכן ב1967 שופצה קומת המרתף ובית הכנסת התרחב אליו, החל מאז - תפילותיו של הרבי עם הציבור בשבתות וחגים עברו לבית הכנסת הגדול[15].

בשלב השלישי[16] קנו את הבניין הנוסף שאחריו (מספר 784) וב1974 הורחב הבית הכנסת גם לבניין זה[17][18]. והתוועדויות שלו שבהן אמר את דברי תורתו[19] ומאז אולם גדול זה המורכב מהחצר ומהמרתף של שני בנינים אלו הפך ושימש ביחד כבית כנסת ענק, וכאולם הלימודים של תלמידי הישיבה במקום, ובו התקיימו התפילות וההתוועדויות הגדולות של הרבי בימי חג ומועד.

בשיפוץ, אוחד בניין המשרדים ושוכנים בו מאז משרדי מוסדות מרכזיים של תנועת חב"ד. כיום שוכנים בו: אגודת חסידי חב"ד העולמית, המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, Chabad.org ועד הנחות בלשון הקודש, ועד רבני ליובאוויטש, "שיחות באנלית"[20], 'MLC'[21]. וכן חלק ממשרדי הוצאת ספרים קה"ת[22], JEM ועוד. בעבר שכנו בו: פנימיה לתלמידי הישיבה המרכזית של חב"ד[23]. בית הדפוס ומשרדי הוועד להפצת שיחות[24]. חדר בקרה של השידורים הטלוויזיוניים[25]. משרד 'ועד הנחות התמימים'[26][27][28][27][28].

בשלהי שנת תשמ"ח (1988) החלה הרחבה נוספת - חפירה והרחבת אולם בית המדרש הגדול, והוספת חדרי ספח; הפיכת חלק מהקומה הראשונה לעזרת נשים[29]. בהרחבה זו השתתף הרבי במעמד הנחת אבן הפינה[30]- אבן הפינה עומדת עד היום בפתח הכניסה לבית המדרש הגדול. בשנת תשנ"ב התחיל תוכנית השיפוץ המשמעותי, בסיוע הנגיד ר' יוסף יצחק גוטניק יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. והסתיים בשנת תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה לזאל הגדול של 770 (בייסמנט) שופצה, בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) כיתות לימוד וחדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. והמקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'. אך הן היו שונות מהתוכניות המקוריות להרחבה מסיבית ומשמעותית של בית הכנסת, בית המדרש והמשרדים לרוחב ולגובה.

העתקים של הבניין בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

העתקים של הבניין נבנו בכמה מקומות בעולם[31], ביניהם:

העתק מדויק:

  • בית אגודת חסידי חב"ד בישראל - הבניין נבנה לבקשת הרבי בשנת תשמ"ו (1986) בזמן שיא של 33 ימי בניה על ידי הקבלן דוד מררי, ההעתק המדויק ביותר של המקורי - חיצוני ופנימי.

העתקים של חזית הבניין:

מבנים המזכירים את בניין 770:

תמונות:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית חיינו 770, הרב זושא וולף ושמעון גופין, מכון "היכל מנחם", 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכז חב"ד העולמי - 770 בוויקישיתוף

העתקים מ-770

קואורדינטות: 40°40′09″N 73°56′34″W / 40.669044°N 73.942885°W / 40.669044; -73.942885

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קונטרס בית רבינו שבבבל
  2. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 105 ואילך.
  3. ^ ספר 'בית חיינו - 770', עמוד 120.
  4. ^ תמונות מתוך חדרו של הרבי The Living Archive.
  5. ^ תמונות מתוך הזאל הקטן The Living Archive.
  6. ^ תמונות מתוך חדר המזכירות The Living Archive.
  7. ^ מרכז שידורי חב"ד גיליון התקשרות מס' 909, מדור 'ניצוצי רבי'
  8. ^ תמונות מתוך חדר השידורים בזמן פעולתו The Living Archive.
  9. ^ ופרצת! בואו לבקר בחדרון הקטן ששידר לכל העולם, אתר בית חב"ד
  10. ^ בהוראת הרבי מליובאוויטש
  11. ^ ברוכים הבאים ל770 איסטערן פארקוואי | 770 איסטערן פארקוואי, www.chabadof770.com
  12. ^ הגובלת עם הבניין הסמוך - 784. מקור: 'בית חיינו - 770', עמוד 195 ואילך.
  13. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 207 ואילך.
  14. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 212 ואילך.
  15. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 217 ואילך.
  16. ^ מתי בדיוק? - לא קנו אותם ביחד
  17. ^ וכך נשאר בית הכנסת כמעט באותו מראה עד היום. נכון לשנת תשע"ו - 2016. 'בית חיינו - 770', עמוד 222 ואילך.
  18. ^ למעלה מ־21,000 תמונות מהחלק הקדמי של בית הכנסת (788) אתר The Living Archive
  19. ^ למעלה מ־50,000 תמונות מהחלק האחורי/אמצעי של בית הכנסת (784) אתר The Living Archive.
  20. ^ אודות הארגון
  21. ^ לקריאה נוספת אודות הארגון. ‏אתר MLC
  22. ^ אולם התצוגות והחנות של קה"ת ממוקמים מעבר לכביש
  23. ^ ולמספר משפחות חב"דיות, עד להרחבת בית הכנסת, 'בית חיינו - 770', עמוד 214.
  24. ^ בשנים תשל"ט-תשס"ט (1979-2009. יוצאים לאור: 'הוועד להפצת שיחות' עובר מקום שטורעם.נט תשס"ט.
  25. ^ בין השנים תשמ"א-תשמ"ח (1984-1998). גיליון 'תחיינו' מספר 4, עמוד 44.
  26. ^ (המכון המקביל ביידיש לועד הנחות בלה"ק). בשנות פעילותם - תשמ"ב-תש"ן (1982-1990) מופיע על החוברות שהם הוציאו לאור
  27. ^ 27.0 27.1 ידוע על פעם אחת בלבד בה ביקר הרבי מליובאוויטש בבניין המשרדים (מלבד בבית הכנסת) - היה זה לכבודו של האמן ברוך נחשון שהציג בחודש כסלו תשל"ט (דצמבר 1978) בחדר הוועידות תערוכה מציוריו. 'סודו של הרבי', פרק שביעי יחיאל הררי, ידיעות אחרונות.
  28. ^ 28.0 28.1 רעיון עם נחשון על האירוע. גלריה מהביקור.
  29. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 237 ואילך.
  30. ^ וידאו חלק א' וידאו חלק ב'.
  31. ^ סיקור בתמונות של חלק מהבנינים (יש לגלול את הדף משמאל לימין)
  32. ^ ראיון עם השליח במקום ואדריכל הבנייה כתבה, כתבת וידאו, ותמונות. ראיון עם השליח והקבלן כתבת וידאו: "הפיגומים הוסרו".