מרכז חב"ד העולמי – 770

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכז חב"ד העולמי - 770
בית אגודת חסידי חב"ד
אהל יוסף יצחק ליובאוויטש
770Lubavitch.JPG
מידע כללי
סוג בית כנסת, ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ברוקלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
בעלים אגודת חסידי חב"ד העולמית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
סיום הבנייה 1933 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°40′08″N 73°56′34″W / 40.669°N 73.9429°W / 40.669; -73.9429
(למפת ניו יורק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מרכז חב"ד העולמי - 770
הכניסה הראשית
התמונה המשותפת של שלוחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015
מימין ל-770 נראה בניין ספריית חב"ד. נובמבר 2007
בנייני ההרחבה הכוללים משרדים וכן את עיקר האולם הגדול
תהלוכת ל"ג בעומר אצל הרבי מנחם מנדל שניאורסון בשנת 1987, מאחור נראה בניין המשרדים שתלויים עליו שלטים עם שנים־עשר הפסוקים
דלת הכניסה הראשית לבניין המשרדים

מרכז חב"ד העולמי, המכונה 770, על שם מספר הבית, הוא מרכז חסידות חב"ד, ובעבר בית מדרשו של רבי מנחם מנדל שניאורסון. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי (אנגלית: Eastern Parkway), מספר 770, בשכונת קראון הייטס, שבברוקלין ניו יורק. בשנת תשמ"ה (1985), בעקבות פרשת "משפט הספרים" של ספריית חב"ד, הורה הרבי מלובביץ' שיוסיפו שם רשמי לבניין בשם בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש, והוא נכתב מעל הכניסה הראשית. חסידי חב"ד בישראל מכנים אותו בשם האנגלי של מספר הבית: סוון סוונטי (Seven Seventy).

חצר חסידות חב"ד עברה למשכנה הנוכחי בסוף שנת ה'ת"ש (1940) בזמן כהונת רבי יוסף יצחק שניאורסון[1].

מבית זה ניהל רבי מנחם מנדל שניאורסון את פעילותו, כולל רשת שלוחי חב"ד. בבית זה גם התוועד ואמר את שיחותיו ומאמריו. במשך רוב שנות נשיאותו קיבל במקום אנשים ליחידות, ומשנת ה'תשמ"ו קיבל אנשים במעמד חלוקת דולרים לצדקה בכל יום ראשון. בשנת ה'תשמ"ט, השנה שלאחר פטירת רעייתו חיה מושקא, עבר הרב שניאורסון להתגורר בקביעות במשרדו שבקומת הכניסה.

בשנת ה'תשנ"ב מסר הרב שניאורסון שיחה שהופצה בקונטרס ובה הוא מכנה את המקום "בית רבינו שבבבל" - בהשאלה מהכינוי התלמודי לבית מדרשו של ראש הגולה, וכן "בית משיח" - בגימטריה 770[2]. כינוי נוסף המקובל בקרב החסידים הוא "בית חיינו".

קמפוס מרכז חב"ד העולמי מורכב כיום משרשרת בניינים מחוברים: הבניין המקורי מספר 770, שני בניינים מימינו (760–766) המאכלסים את ספריית חב"ד, ושלושה בניינים משמאלו (788-784) המאכלסים משרדים בקומות העליונות, וכן את בית הכנסת ואולם הישיבה המרכזיים בקומת המרתף והקומה הראשונה של בניינים אלו, ואת החצר בין שלושת הבניינים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין מספר 770 נבנה בשנת 1933 על ידי רופא עשיר שגר בו, והוא שימש גם כמרפאת הפלות (דבר שהיה בלתי חוקי במדינת ניו יורק באותה עת). המרפאה נסגרה על ידי הרשויות, והרופא נאלץ למכור את הבניין. אגודת חסידי חב"ד קנתה את הבניין באב ה'ת"ש (1940) ובי"ט באלול[3] עבר להתגורר בו רבי יוסף יצחק שניאורסון.

מבנה הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבניין שלוש קומות וקומת מרתף.

בחצר הבניין מתקיימות חופות ובסוכות נבנית סוכה גדולה עבור בית הכנסת.

הקומה הראשונה

  • חדרו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון: החדר שימש כמשרדו עוד קודם שהתמנה לאדמו"ר באופן רשמי. לאחר המינוי, קיבל את מבקריו ל"יחידות" (פגישה פרטית, לקבלת עצה וברכה) בחדר זה. בפי החסידים כונה החדר "גן עדן העליון", כינוי שנשמר עוד מתקופת העיירה לובביץ' והאדמו"רים הקודמים[4].
  • חדר ההמתנה ל"יחידות": כונה בפי החסידים בשם "גן עדן התחתון".
  • האולם הקטן (ה"זאל הקטן"): בית הכנסת העיקרי בקומה זו. בשנים הראשונות, היו עיקר האירועים מתרחשים באולם זה[5].
  • "חדר שני": חדרון צמוד לאולם הקטן, שנוצל לצורכי תפילה ולימוד אף הוא.
  • "ספרייה": חדר ליד ה"חדר שני" ובו מאות ספרים המשמשים את תלמידי הישיבה.
  • חדר הכניסה, לובי בו התקיים מעמד חלוקת הדולרים המפורסם בין השנים תשמ"ו-תשנ"ב.
  • חדר המזכירות של הרבי[6].
  • חדר שידורים: החדר שממנו היו משדרים את ההתוועדויות והשיחות של הרבי לכל רחבי העולם[7][8]. כיום משמש חדר השידורים כבית חב"ד וכמרכז המבקרים של 770[9].
  • משרדי הנהלת הישיבה השוכנת במקום ועוד.

הקומה השנייה

הקומה השלישית

קומת המרתף

  • רוב המרתף שימש כספריית רבי יוסף יצחק, הרבי הקודם. כיום מחוברים המרתפים של בניין 770 ובניין הספרייה 768, ומשמשים כמחסן ספרים של הספרייה.

בניין המשרדים ובית המדרש הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום שבו התפללו החסידים ובו נישאו דרשות הרבי מנחם מנדל שניאורסון והתקיימו ההתוועדויות היה בשנים הראשונות לכהונתו באולם הקטן. בשנת 1954 כאשר גדל מספר החסידים, נמתחו בחצר השמאלית יריעות ברזנט. המקום שימש כבית כנסת בימי העומס כגון בהימים הנוראים והיה נקרא 'שאלאש'[10].

ב-1960 שיפצו והפכו את חצר זו למבנה קבע והוסיפו לה עזרת נשים והפכו אותה למעשה לבית המדרש הגדול ("הזאל הגדול")[11].

המקום הורחב בשלבים, בשל כמות החסידים שגדלה והלכה. בשנת 1965, רכשו את בניין המגורים השכן (מספר 788) הסמוך משמאל ל-770 במטרה להרחיבו, כדי להעביר אליו את המשרדים ולהרחיב את בית הכנסת שהיה בחצר[12]. עם רכישת הבניין עברו אליו משרדי מרכז לענייני חינוך ושאר המשרדים. שנתיים לאחר מכן ב-1967 שופצה קומת המרתף ובית הכנסת התרחב אליו, החל מאז - תפילותיו של הרבי עם הציבור בשבתות וחגים עברו לבית הכנסת הגדול[13].

בשלב השלישי[דרושה הבהרה] קנו את הבניין הנוסף שאחריו (מספר 784) וב-1974 הורחב הבית הכנסת גם לבניין זה[14]. והתוועדויות שלו שבהן אמר את דברי תורתו[15] ומאז אולם גדול זה המורכב מהחצר ומהמרתף של שני בניינים אלו הפך ושימש ביחד כבית כנסת וכאולם הלימודים של תלמידי הישיבה במקום, ובו התקיימו התפילות וההתוועדויות הגדולות של הרבי בימי שבת חג ומועד.

בשיפוץ, אוחד בניין המשרדים ושוכנים בו מאז משרדי מוסדות מרכזיים של תנועת חב"ד. כיום שוכנים בו: אגודת חסידי חב"ד העולמית, המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, Chabad.org ועד הנחות בלשון הקודש, ועד רבני חב"ד, ועד תלמידי התמימים העולמי, "שיחות באנגלית"[16], 'MLC'[17]. וכן חלק ממשרדי הוצאת ספרים קה"ת[18], JEM ועוד. בעבר שכנו בו: פנימיה לתלמידי הישיבה המרכזית של חב"ד[19]. בית הדפוס ומשרדי הוועד להפצת שיחות[20]. חדר בקרה של השידורים הטלוויזיוניים[21]. משרד 'ועד הנחות התמימים'[22][23][24].

בשלהי שנת תשמ"ח (1988) החלה הרחבה נוספת - חפירה והרחבת אולם בית המדרש הגדול, והוספת חדרי ספח; הפיכת חלק מהקומה הראשונה לעזרת נשים[25]. בהרחבה זו השתתף הרבי במעמד הנחת אבן הפינה[26]- אבן הפינה עומדת עד היום בפתח הכניסה לבית המדרש הגדול. בשנת ה'תשנ"ב החלה תוכנית שיפוץ משמעותית, בסיוע הנגיד ר' יוסף יצחק גוטניק יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. השיפוץ הסתיים בשנת ה'תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה לאולם הגדול של 770 (קומת המרתף) שופצה, בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף התחתונה שמתחת האולם הגדול כיתות לימוד וחדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך האולם הגדול. והמקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף לאולם הגדול. עם זאת, התכנית המקורית הייתה שונה ותוכננה הרחבה מסיבית ומשמעותית יותר של בית הכנסת ובניין המשרדים לרוחב ולגובה.

העתקים של הבניין בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

העתקים של הבניין נבנו בכמה מקומות בעולם[27].

העתק כמעט מדויק, חיצוני ופנימי, של הבניין המקורי ישנו בכפר חב"ד - בניין 770 (כפר חב"ד) שנבנה על פי בקשת הרבי בשנת ה'תשמ"ו (1986). העתק כמעט מדויק ישנו גם בשכונת רמת שלמה בירושלים - בית הכנסת 770 (ירושלים)[28].

במקומות רבים בעולם ישנם העתקים של חזית הבניין שבנו שליחי וחסידי חב"ד במקום. כך למשל בישראל יש מצפה רמון, בגדרה, בקריית אתא ובגבעת אלומות באיתמר, ובעולם יש בלוס אנג'לס שבקליפורניה (נבנה על ידי השליח שם, הרב שלמה קונין בשנת ה'תשמ"ב), במילאנו שבאיטליה (נבנה על ידי הרב גרשון מנדל גרליק), במלבורן שבאוסטרליה (נבנה על ידי הרב יוסף יצחק גוטניק), בסאן פאולו שבברזיל, ברחוב חב"ד שכונת ז'רדים, ובדניפרו שבאוקראינה.

שימוש בתמונה ובמספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת שנות התשעים, החלו נערי בר מצווה של חב"ד להשתמש בשקיות תפילין עם תמונה רקומה של הבניין 770. ישנם חסידי חב"ד שמשבצים את המספר 770 במספר הטלפון שלהם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 105 ואילך.
  2. ^ קונטרס בית רבינו שבבבל
  3. ^ ספר 'בית חיינו - 770', עמוד 120.
  4. ^ תמונות מתוך חדרו של הרבי מחב"ד The Living Archive.
  5. ^ תמונות מתוך האולם הקטן The Living Archive.
  6. ^ תמונות מתוך חדר המזכירות The Living Archive.
  7. ^ הרב מרדכי מנשה לאופר, מרכז שידורי חב"ד גיליון התקשרות מס' 909, מדור 'ניצוצי רבי'
  8. ^ תמונות מתוך חדר השידורים בזמן פעולתו The Living Archive.
  9. ^ ופרצת! בואו לבקר בחדרון הקטן ששידר לכל העולם, אתר בית חב"ד
  10. ^ הגובלת עם הבניין הסמוך - 784. מקור: 'בית חיינו - 770', עמוד 195 ואילך.
  11. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 207 ואילך.
  12. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 212 ואילך.
  13. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 217 ואילך.
  14. ^ למעלה מ־21,000 תמונות מהחלק הקדמי של בית הכנסת (788) אתר The Living Archive
  15. ^ למעלה מ־50,000 תמונות מהחלק האחורי/אמצעי של בית הכנסת (784) אתר The Living Archive.
  16. ^ אודות הארגון
  17. ^ לקריאה נוספת אודות הארגון. ‏אתר MLC
  18. ^ אולם התצוגות והחנות של קה"ת ממוקמים מעבר לכביש
  19. ^ ולמספר משפחות חב"דיות, עד להרחבת בית הכנסת, 'בית חיינו - 770', עמוד 214.
  20. ^ בשנים ה'תשל"ט-ה'תשס"ט (19792009. יוצאים לאור: 'הוועד להפצת שיחות' עובר מקום שטורעם.נט תשס"ט.
  21. ^ בין השנים ה'תשמ"א-ה'תשמ"ח (19841998). גיליון 'תחיינו' מספר 4, עמוד 44.
  22. ^ (המכון המקביל ביידיש לוועד הנחות בלה"ק). בשנות פעילותם - ה'תשמ"ב-ה'תש"ן (19821990) מופיע על החוברות שהם הוציאו לאור
  23. ^ ידוע על פעם אחת בלבד בה ביקר הרבי מנחם מנדל שניאורסון בבניין המשרדים (מלבד בבית הכנסת), בתערוכת הציורים של האמן ברוך נחשון שהוצגה בחודש כסלו תשל"ט (דצמבר 1978) בחדר הוועידות. 'סודו של הרבי', פרק שביעי יחיאל הררי, ידיעות אחרונות.
  24. ^ ריאיון עם נחשון על האירוע. גלריה מהביקור.
  25. ^ 'בית חיינו - 770', עמוד 237 ואילך.
  26. ^ וידאו חלק א' וידאו חלק ב'.
  27. ^ סיקור בתמונות של חלק מהבניינים (יש לגלול את הדף משמאל לימין)
  28. ^ אפי מאיר, העתק של בית הרבי מילובביץ' יוקם בירושלים, באתר ynet, 6.10.02; יוסי כהן, תיעוד מרהיב: בניין 770 בירושלים ● 80 תמונות אתר שטורעם, כ"ז בתשרי תש"ע