יהודה אריה קלוזנר
 | |
| לידה |
12 ביוני 1910 אודסה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוקטובר 1970 (בגיל 60) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
עברית, גרמנית, אנגלית |
| צאצאים |
עמוס עוז |
  | |
יהודה אריה קלוזנר (ה' בסיוון תר"ע, 12 ביוני 1910 – 11 באוקטובר 1970) היה דוקטור לספרות, חוקר הספרות העברית, ספרן, עורך אסופות ומבקר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודה אריה קלוזנר נולד בקיץ 1910 בעיר אודסה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), אחד משני בניו של אלכסנדר זיסקינד קלוזנר (בנם של יהודה לייב קלוזנר וראשה-קיילה בת אלכסנדר זיסקינד ברא"ז, ואחיהם של פרופ' יוסף קלוזנר ובצלאל אליצדק).
בשנת 1921 יצא לעיר וילנה לשם השלמת לימודיו. לאחר שסיים את הגימנסיה העברית בעיר, המשיך בלימודיו באוניברסיטת וילנה. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל.
בשנת 1936 הצטרף קלוזנר לצוות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (לימים הספרייה הלאומית), עבד בו שנים רבות ובין היתר גם במפעל הביבליוגרפיה העברית. מסוף שנות ה-30 פרסם מאמרים ומחקרי ספרות רבים, שאותם כינס מאוחר יותר בספריו.
בשנת 1942 סיים תואר מוסמך בספרות משווה באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנות ה-50 עבר ללונדון להמשך לימודים בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (SOAS) (אנ') של אוניברסיטת לונדון, וב-1958 הגיש את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה בכתב יד של י"ל פרץ.[1]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לפַניה מוסמן, בשנת 1939 נולד בנם עמוס עוז. בשנת 1952 התאבדה פַניה מוסמן. בהמשך נישא ללידה, בתקופת מגוריהם בלונדון נולדו לזוג שני ילדים, מרגניתה ודוד.
קלוזנר נפטר בירושלים בשנת 1970, בגיל 60.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תולדות הספרות הכללית; בעריכתו של יוסף קלוזנר, תל אביב: מצפה, תש"ד. (כרך א (היחידי): "התקופה העתיקה")
- הנובילה בספרות העברית: מראשיתה עד סוף תקופת-ההשכלה, תל אביב: הוצאת יהושע צ'צ'יק, תש"ז. – זוכה פרס (יוסף) קלוזנר של עיריית תל אביב[3]
- פרקי קריאה לתולדות הספרות הכללית, תל אביב: י' צ'צ'יק, תשי"ג–תשי"ד.
- שקספיר: חייו ויצירותיו, תל אביב: י' צ'צ'יק, תשכ"ה 1965.
ממאמריו:
- 'זאמושץ’, עירו של י. ל. פרץ', העבר, י"ג, תשכ"ו-1966.
- 'שיר-הקדשה ותיקון בקובץ שיריו של מיכאל גורדון', קריית ספר, מ"ה, תש"ל-1970.
- 'פרטים אחדים על משפחתו של י"ל מיזס', קריית ספר, מ"ה, תש"ל-1970.
- 'עוד הקדשה של ח"נ ביאליק ליוסף קלוזנר', קריית ספר, מ"ה, תש"ל-1970.
- '"ספורים בשיר ושירים שונים" של י. ל. פרץ וג.י. ליכטנפלד: הספר ובעיותיו', הקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשכ"ט-1969.
- 'מתי נולד י. ל. פרץ?', תרביץ, ל"ו, תשכ"ז-1967.
- 'י. ל. פרץ ויעקב רייפמן', העבר, ט"ז, תשכ"ט-1969.
ארכיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1978 הופקד חלק מן הארכיון של קלוזנר בספרייה הלאומית על ידי אלמנתו (רעייתו השנייה, לידה), ושאר הארכיון הופקד בספריה הלאומית בשנת 1989 על ידי ד"ר דוד קלוזנר (בנו מאשתו השנייה).[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של יהודה אריה קלוזנר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי יהודה אריה קלוזנר בפרויקט בן-יהודה
- רשימת המאמרים של יהודה אריה קלוזנר באתר רמב"י
- דוד תדהר (עורך), "יהודה אריה קלוזנר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1733
- חוקר-הספרות שהלך לעולמו, מעריב, 18 באוקטובר 1970
- יהודה אריה קלוזנר, דף שער בספרייה הלאומית
- יהודה אריה קלוזנר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Studies on the Life and Work of Yishaq Leyb Peretz, with special reference to an Unknown Manuscript".
- ^ על כרך ב: א. קורא, עין הקורא: על רוח "ימי הביניים", חרות, 5 בדצמבר 1952
יצאו לאור: י. א. קלוזנר: תולדות הספרות הכללית, על המשמר, 8 במאי 1953 - ^ חלוקת פרס־קלויזנר של עירית תל־אביב, דבר, 25 באפריל 1945.
- ^ ארכיון יהודה אריה קלוזנר, בספרייה הלאומית