יחזקאל דאום
 | |
| דאום, 1990 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1941 י' בכסלו ה'תש"ב מגדיאל, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
26 ביוני 1993 (בגיל 51) ז' בתמוז ה'תשנ"ג רמת מגשימים, ישראל  |
| מקום קבורה | חיספין, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | רבה של רמת מגשימים, ורב קונצרן תנובה |
| תקופת הפעילות |
? – 26 ביוני 1993  |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | בעיקר כשרות ושמיטה |
| תפקידים נוספים |
יו"ר ועדת השמיטה של הרבנות הראשית ר"מ בישיבת הגולן רב יקב רמת הגולן |
| רבותיו | הרב אברהם אלקנה שפירא |
| צאצאים |
חנוך דאום שי דאום חיים שקד |
הרב יחזקאל דאום (י' בכסלו ה'תש"ב, 1 בדצמבר 1941 – ז' בתמוז ה'תשנ"ג, 26 ביוני 1993) כיהן כרבו של המושב רמת מגשימים, וכר"מ בישיבת הגולן. לצד פעילותו בגולן שימש כרב הראשון של תנובה, וכן מונה בזמנו ליו"ר ועדת השמיטה של הרבנות הראשית. בתפקידיו יצר סטנדרטים חדשים בנושא הכשרות ושיפר את רמת הכשרות בארץ בתחומים שונים.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחזקאל דאום נולד במושבה מגדיאל כבן בכור לחנוך, חקלאי ומורה, ולפנינה. סבו, שמואל יונה דאום (1881–1953), יליד קאליש, שהיה סוחר ומעסקני "המזרחי" בוורשה עם היווסדה, עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ו (1924) ועלה על הקרקע עם ראשוני המתיישבים במגדיאל. הבית שבנה היה הראשון במושבה[1].
יחזקאל גדל במשפחה חקלאית המחנכת לאהבת הארץ. בצעירותו למד במדרשיית נועם, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב שם למד שנים רבות, ונמנה עם תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא. במשך לימודיו ב"מרכז" התגייס לצה"ל שם שירת כמדריך נוער בגדנ"ע. התגורר בירושלים עד לאחר מלחמת יום הכיפורים, ואז עבר להתגורר עם משפחתו ברמת הגולן. הוא אף הקים עם חבריו את הכולל ברמת הגולן. כיהן כרבה של רמת מגשימים, שימש כר"מ בישיבת הגולן וכן היה רבם של תנובה, יקב רמת הגולן ומלון כינר.
בעת שלימד בישיבת הגולן, בשנת ה'תשמ"ז, התעוררה בעיה עם מחלבת "תל יוסף". המחלוקת בעניין התפתחה והיה חשש להסרת הכשרות מהמחלבה. בעקבות כך החליטה הנהלת תנובה למנות רב לחברה, אך הציבה תנאי: שיהיה הרב איש חקלאות, כדי שיהיה בקי בכל שלבי הייצור. הרב דאום הוצע כמועמד, ובמינויו תמכה הרבנות הראשית. בעקבות לחץ תושבי רמת מגשימים נשאר לכהן גם כרב המושב. בשאלות כבדות המשקל של המושב היה מתייעץ עם הרב אברהם אלקנה שפירא והרב מרדכי אליהו[2]. הרב דאום הקפיד בכשרות על רמה גבוהה, כדי לרכז את כל ההכשרים. מעבר להיותו הרב של תנובה, התייעצו עמו גם עובדי "תנובה" בבעיות אישיות, בעקבות ההערכה הגדולה אליו ואל אישיותו.
נפטר מהתקף לב בגיל 51, בז' בתמוז ה'תשנ"ג.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו הם הרב שי דאום, ר"מ בישיבת עוד יוסף חי, פרופ' חיים שקד, נשיא מכללת חמדת הדרום, והעיתונאי חנוך דאום. דאום היה בן דודם של הרב אהרן דאום ושל פרופ' תמר אלאור.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יחזקאל דאום זצ"ל: "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", בעלון 'יש"ע שלנו', עמ' 10–11
- רשימת המאמרים של יחזקאל דאום, באתר רמבי"ש
- סרט על חייו ופועלו של הרב יחזקאל דאום באתר יו-טיוב.
יום עיון לזכר הרב יחזקאל דאום בישיבת הגולן, סרטון באתר יוטיוב- לקראת שנת השמיטה תש"מ ברמת מגשימים", הרב יחזקאל דאום, תחומין א'.
- הרב שי דאום מספר על אביו. בערוץ של ישיבת עוד יוסף חי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד תדהר (עורך), "שמואל יונה דאום", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טז (1967), עמ' 4904
- ^ מתוך דבריו של הרב שמואל אליהו