יחסי טאיוואן–צ'ילה
| יחסי טאיוואן–צ'ילה | |
|---|---|
|
|
| |
| טאיוואן | צ'ילה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 35,980 | 756,102 |
| אוכלוסייה | |
| 23,179,820 | 19,796,785 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 335,533 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 16,949 | |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה דמוקרטית |
יחסי צ'ילה–טאיוואן הם היחסים ההיסטוריים והנוכחיים בין רפובליקת צ'ילה לרפובליקה הסינית.
כמו רוב המדינות בעולם, צ'ילה מקפידה על מדיניות סין האחת, ולכן היא אינה מכירה בטייוואן כמדינה אלא מכירה רק ברפובליקה העממית של סין כישות היחידה. עם זאת, זה לא מונע משתי המדינות לעבוד בצמוד, מכיוון ששתי המדינות הן דמוקרטיות, בעלות ביצועים כלכליים חזקים ובעלות ברית של ארצות הברית. שתי המדינות קוראות להרחיב את שיתוף הפעולה שלהם יחד.[1]
צ'ילה מחזיקה בטאיוואן נציגות תרבות בטאיפיי ואילו טייוואן מחזיקה בצ'ילה נציגות תרבות בסנטיאגו דה צ'ילה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הילידים בצ'ילה עשויים למצוא חלקים משותפים תרבותיים עם האבוריג'ינים הטייוואנים על מורשתם האוסטרונזית.[2]
בשנת 1915 כוננה צ'ילה את היחסים עם הרפובליקה הסינית.[3] לאחר מלחמת האזרחים בסין שמרה צ'ילה על היחסים עם ה-ROC כנציגה הלגיטימית של הרפובליקה הסינית עד נובמבר 1970, אז הכירה ממשלת סלבדור אלנדה בסין הקומוניסטית.
במרץ 1975, במהלך הדיקטטורה הצבאית של הגנרל אוגוסטו פינושה, צ'ילה וטאיוואן כוננו מחדש את היחסים באופן לא רשמי, בסנטיאגו דה צ'ילה הוקמה קונסוליה של טאיוואן בצ'ילה, בעוד טייפה הקימה את משרד הנציגות והתרבות של צ'ילה בטאיוואן. באותה תקופה הגיעו אלפי טאיוואנים לצ'ילה כמהגרים לעבודה.
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'ילה וטאיוואן הרחיבו את יחסי הסחר, אמנם לא באופן דרמטי, אך הם חזקים מאוד ופורחים.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Taiwán celebra su día". 10 באוקטובר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "From Taiwan to Chile: A Source of the Indigenous of the Americas". נבדק ב-4 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ http://repositorio.uchile.cl/bitstream/handle/2250/113332/de-gomez_s.pdf;sequence=1
- ^ Hernán Gutiérrez B, Presente y futuro de las relaciones entre Taiwán y Chile, Estudios Internacionales 28, 1995-01-01, עמ' 308–322 doi: 10.5354/0719-3769.1995.15316
