ישראל אברהם פורטוגל
לידה |
2 ביוני 1923 י"ח בסיון ה'תרפ"ג סקולן, מולדובה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
1 באפריל 2019 (בגיל 95) כ"ה באדר ב' ה'תשע"ט בולטימור, מרילנד | ||||
מקום קבורה | מונסי | ||||
מדינה | ממלכת רומניה, רומניה, ארצות הברית | ||||
מקום מגורים | סקולן, צ'רנוביץ, בוקרשט, בורו פארק | ||||
מקום פעילות | רומניה, בורו פארק, ניו יורק | ||||
תקופת הפעילות | ? – 1 באפריל 2019 | ||||
תפקידים נוספים | אדמו"ר | ||||
רבותיו | אביו, הרב אליעזר זוסיא פורטוגל, רבי אליעזר מוויזניץ, רבי ישראל אברהם מפאלטישאן | ||||
בת זוג | ריזל שטרן | ||||
אב | הרב אליעזר זוסיא פורטוגל | ||||
אם | הרבנית שיינא רחל | ||||
צאצאים | ישעיה יעקב, מאיר, אפריים חיים יודא, צבי נח, שמואל מרדכי, לאה ליבה, חיה שרה, נחמה | ||||
| |||||
רבי ישראל אברהם פורטוגל (פרטיגול; י"ח בסיוון ה'תרפ"ג, 2 ביוני 1923 – כ"ה באדר ב' ה'תשע"ט, 1 באפריל 2019) היה האדמו"ר השני מחסידות סקולען, מחבר ספר מאור ישראל. עסק בשחרור יהודים ממאסר בתקופת השלטון הקומוניסטי.
ילדותו ותקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיירה סקולן שבמולדובה על גבול רומניה, לרב אליעזר זוסיא פורטוגל ולרבנית שיינא רחל. בגיל 9 נסע ללמוד בישיבת דמשק אליעזר בעיירה וויז'ניצא אצל האדמו"ר רבי אליעזר הגר, שם הסתופף בצל האדמו"ר מויז'ניץ רבי ישראל הגר ואף היה מתכבד בטישים, בעודו ילד, לשיר מניגוני בית אבותיו. בגיל 15 עבר ללמוד בעיר קישינב בישיבתו של רבי יהודה לייב צירלסון.
בי' בשבט ה'תש"י נישא לריזל, בתו של רבי מנחם זאב שטרן אב"ד וישווה שברומניה (ולאחר מכן רבה של גבעת שאול) והרבנית פייגא רויזא. החתונה התקיימה בביסטריץ ולאחר מכן עבר להתגורר בבוקרשט.
לאחר שעבר לצ'רנוביץ יחד עם אביו וכל משפחתו, פעל במרץ לחיזוק היהדות בעיר. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נכלא יחד עם אביו ומשפחתו בתחומי הגטו שהוקם על ידי הנאצים בעיר, וסבל את נחת זרועם של הנאצים ושל הרוסים ששלטו חליפות על העיר במשך המלחמה.
הצלת היתומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם השנייה פעל עם אביו להצלת ילדים יתומים בשואה, בעיקר ברומניה. בית אביו התמלא במאות יתומים. לאחר החרפת המצב בקרב יהודי העיר צ'רנוביץ שבאוקראינה בשל רדיפות הבולשביקים הבריחו יחדיו את הילדים לבוקרשט[1]. אביו נכלא ברומניה בשל הצלת הילדים[דרוש מקור] ולאחר ששוחרר חזר לפעילות זו. הרב אליעזר זוסיא נכלא שוב, במשך חמישה חודשים, וכן נכלא בנפרד גם הרב ישראל אברהם. בשנת ה'תשי"ט בערב שבת נחמו, הם שוחררו, אך נותרו לשבת בכלא עוד כמה ימים מכיוון שלא רצו לחלל את השבת[2].
ההגירה לארצות הברית והאדמו"רות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה לאחר ששוחרר עם אביו מהכלא הרומני, עזבו את רומניה והיגרו לארצות הברית, שם התגורר אביו בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבמדינת ניו יורק. בקראון הייטס פתח ביחד עם אביו בית כנסת קהילתי והמשיך בהצלת היהודים מהשואה[דרושה הבהרה]. לאחר פטירת אביו בל' באב, ה'תשמ"ב הוכתר הרב ישראל אברהם לאדמו"ר השני מסקולען.
הוציא את כתבי סבו רבי ישראל אברהם בספר "שם ושארית ישראל".
בית המדרש המרכזי של חסידות סקולען בראשותו שוכן בבורו פארק. בתקופות החגים היה האדמו"ר שוהה בשכונת וויליאמסבורג בקרב חסידיו. חסידי סקולען מתגוררים גם בבני ברק, בלונדון, בויליאמסבורג, במונסי ובליקווד.
בחודשים האחרונים לחייו חלה ואושפז בבית החולים בבולטימור, בכ"ה באדר ב',ה'תשע"ט[3] נפטר. בהלווייתו שיצאה מבית מדרשו 'ישועות ישראל' שבבורו פארק, השתתפו עשרות אלפים. נקבר סמוך לציון אביו בבית הקברות במאנסי.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוליד שלוש בנות וחמישה בנים:
- הרב ישעיה יעקב, כיהן כממלא מקומו באדמו"רות סקולען ובנשיאות מוסדות 'חסד לאברהם'[4] (שאר האחים הוכתרו לרבני הקהילה במקומות מושבותיהם וכסגני נשיאים במוסדות 'חסד לאברהם'). לפני הכתרתו שימש כרב קהילת "מאור הגולה" במונטריאול[5]. היה נשוי לסילקא בת רבי מאיר גרינוואלד, אב"ד קהילת טעטש. נפטר ב-ה'תשפ"ד.
- הרב מאיר, אדמו"ר מסקולען בווילימסבורג.
- הרב אפרים חיים יודא, אדמו"ר מסקולען במונסי, נשוי לשרה רבקה בת רבי משה רוזנר, רב קהילת פאפא במונסי ואב"ד טערצאל.
- הרב צבי נח, אדמו"ר מסקולען בלייקווד, נשוי לרוחמה בת רבי מאיר אברהם אילאוויטש, אב"ד סאו פאולו[6].
- הרב שמואל מרדכי, אדמו"ר מסקולען בירושלים, נשוי לשיינא רחל בת גיסו רבי חיים דב שטרן מבני ברק[7].
- הרבנית לאה ליבא, נשואה לרב חיים דב שטרן, רב ביהמ"ד סקולען בבני ברק, בנו של רבי יצחק יהודה, אב"ד קהילת ביליץ בני ברק.
- הרבנית חיה שרה, נשואה לרב שמעון יואל וויינברגר אב"ד סקולען וויליאמסבורג, בן רבי משה דב רב קהילת פאיא.
- הרבנית נחמה נשואה לרב דוד לייב קלוגהויפט, רב בית המדרש סטרעליסק וראש כולל סקולען בבורו פארק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאיר הלחמי, תולדות החסידות בארץ ישראל: מהעליה החסידות הראשונה עד ימינו, במה, 1996, עמ' 279. (בiw)
- ^ אדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען, באתר www.mytzadik.com
- ^ אבל כבד בעולם החסידות: כ"ק האדמו"ר מסקולען זצוק"ל, באתר כיכר השבת, כ"ו באדר ב' תשעט
- ^ ה'ממשיך' של האדמו"ר מסקולען: בנו בכורו, באתר כיכר השבת
- ^ משה ויסברג, וְהָיוּ לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים: הכירו את ארבעת אדמו"רי סקולען • מיוחד, באתר בחדרי חרדים, 22 באפריל 2019
- ^ זאב בלוי, לְשִׁמְךָ נָּאֶה לְזַמֵּר • שמחת בית השואבה בחצר הקודש סקולען לייקווד, באתר JDN
- ^ זאב בלוי, קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים • נר א' דחנוכה בחצה"ק סקולען ירושלים, באתר JDN