שבע דנחמתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שבת נחמו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים. ההפטרות לקוחות כולן מקובץ נבואות הנחמה שבספר ישעיהו, החל מפרק מ'. על פי מנהג יהודי איטליה קוראים רק שלוש הפטרות הנחמה הראשונות (לפרשות ואתחנן, עקב וראה) ואילו שאר ההפטרות הן מעניין פרשת השבוע (ראו פירוט של ההפטרות בערך הפטרה).

השבת הראשונה שלאחר תשעה באב נקראת "שַׁבַּת נַחֲמוּ", כשם ההפטרה שמפטירים בה.

ההפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "נחמו" (ישעיה מ', א'-כ"ו) - לפרשת ואתחנן.
  • "ותאמר ציון" (ישעיה מ"ט, י"ד עד נ"א, ג') - לפרשת עקב.
  • "עניה סוערה" (ישעיה נ"ד, י"א עד נ"ה, ה') - לפרשת ראה.
  • "אנכי" (ישעיה נ"א, י"ב עד נ"ב, י"ב) - לפרשת שופטים.
  • "רני עקרה" (ישעיה נ"ד, א'-י') - לפרשת כי תצא.
  • "קומי אורי" (ישעיה ס', א'-כ"ב) - לפרשת כי תבוא.
  • "שוש אשיש" (ישעיה ס"א, י' עד ס"ג, ט') - לפרשת ניצבים או לפרשות ניצבים-וילך.

האבודרהם חרז את תוכן ראשי ההפטרות למעין דו-שיח בין עם ישראל לקב"ה. בתחילה מצווה ה' על הנביאים לומר לעם ישראל "נחמו נחמו עמי", ועל כך עונה כנסת ישראל בתרעומת "ותאמר ציון עזבני ה'". או אז חוזרים הנביאים ואומרים לקב"ה "עניה סוערה לא נוחמה", כלומר שכנסת ישראל ממאנת להתנחם. אז אומר ה' בעצמו "אנכי אנכי הוא מנחמכם" בנחמות האלה "רוני עקרה לא ילדה" וכן "קומי אורי כי בא אורך". בשלב זה משיבה כנסת ישראל המנוחמת ואומרת "שוש אשיש בה'".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.