חסידות סטרליסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציון קבר השרף רבי אורי מסטרליסק

חסידות סטרליסק הייתה חסידות גליציאנית. אבי החסידות היה רבי אורי מסטרליסק.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אורי היה בנו של ר' פנחס. היה תלמידו של רבי שלמה מקרלין. כמו כן נסע לרבי אלימלך מליז'נסק ולרבי יעקב יוסף מאוסטראה. אשתו השנייה הייתה בלומה, בתו של רבי יעקב קופיל תלמידו של הבעל שם טוב (אביו של רבי מנחם מנדל מקוסוב). לאחר פטירת רבו רבי שלמה, החל להנהיג בלבוב ואחר כך בסטרליסק. כונה "השרף מסטרליסק" בשל תפילותיו הנלהבות כדרך רבו רבי שלמה. נפטר בכ"ג באלול תקפ"ו.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי שלמה למשך ארבעה חודשים עד פטירתו בכ"ב בטבת תקפ"ז. תלמידי אביו, רבי שלום רוקח מבעלז ורבי יהודה צבי מסטרטין, היו חסידיו. לאחר פטירת רבי שלמה, פנו רוב התלמידים לסטרטין אל רבי יהודה צבי. נכדיו של רבי אורי החלו לכהן לאחר מכן.

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי שלמה היה רבי לוי יצחק, ממלא מקומו ברבנות ואדמו"רות. אחריו כיהן חתנו, רבי אשר ישעיה פרנקל מסטרליסק-סטרי (מגזע פרמישלאן).

בדור זה החל לכהן בקיטוב רבי צבי הירש לנדמן חתן חתנו של רבי אורי.

רבי צבי היה בנו של רבי אברהם מבילקאמין, בנו של רבי יצחק רבה של ויז'ניץ שהיה תלמידו של רבי צבי הירש מנדבורנה. אמו הייתה בתם של רבי צבי הירש ובלומה, בתו של רבי יעקב קופיל חסיד ולימים אשתו של רבי אורי מסטרליסק. נישא לרבקה בתו של רבי יצחק (איציק) מסטרליסק חתנו של רבי אורי. היה תלמידם של רבי מנחם מנדל מקוסוב ושל רבי שלום מבעלז, כיהן ברבנות בסטרליסק ובהמשיך כיהן ברבנות ואדמו"רות בקיטוב.

אחיו של רבי צבי הירש, רבי נחום מבילקאמין, כיהן אף הוא באדמו"רות. היה מופלא בהנהגתו.

הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי צבי היו:

הדור החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני רבי אורי:

בני רבי אברהם:

בני רבי מנחם מנדל:

  • רבי שלום מפשמישל (-כ"ט באדר תרס"ו). חתן רבי אברהם יהושע השיל מפשמישל (גזע בעלז). היה תלמיד חכם גדול. חיבר ספר בשם "דובר שלום". חתנו היה בן דודו רבי משה רוקח מפשמישל.
  • רבי יצחק. מילא את מקומו אביו בפוטילוטש ואחר כך בראווה-רוסקה.

בני רבי יעקב קופל:

בני רבי פנחס:

הדור השישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי דוד בן רבי מרדכי מאדז'וד כיהן בבוקרשט בחיי אביו. לאחר פטירתו מילא את מקומו ובשנת תש"כ עלה לישראל ופתח בית כנסת בנתניה.
  • רבי חנוך העניך בן רבי שלום מפשמישל. מילא את מקום אביו. נרצח בשואה.

בני רבי יחיאל מיכל מלוצק:

  • רבי יהודה לייבוש אדמו"ר ורב בבעלץ.
  • רבי משה יהושע אדמו"ר בבנדר. חיבר ספר בשם "והשיב משה". היה חתנו בזיווג שני של רבי מרדכי זוסיא מטריסק-הוצלס-יאס. נקבר בבני ברק. חתנו היה רבי שלום מבראד. בנו של רבי משה יהודע, רבי יעקב שמשון התגורר בבני ברק וכיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו "תפילה למשה". נפטר בט"ז בחשוון תש"ס ונקבר סמוך לאביו בבית הקברות שומרי שבת חלקת ויז'ניץ.
  • רבי שמואל בנו של רבי יחיאל מיכל מזיווגו השני, כיהן ברבנות בעלעד ובהמשך באדמו"רות בבוקרשט. היה חתנו של דודו[5] רבי פנחס מאוקונה.

כמו כן כיהנו אדמו"רים נוספים מגזע רבי אורי. ביניהם, רבי לייבוש אפרתי ואחיו רבי יקותיאל בלבוב, רבי אורי בלבוב, ורבי לוי יצחק קלוגהויפט בלונדון (בנו, רבי יעקב שלמה, כיהן בלונדון עד שעבר לבורו פארק בארצות הברית).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 136-137.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלפסי
  2. ^ ספר הזיכרון לקהילת טרנופול מפי נכדו
  3. ^ ראו עליו כאן.
  4. ^ אשכול עליו ב"אידישע וועלט פארומס".
  5. ^ רבי פנחס היה אחיהם של שני סביו, רבי אברהם ורבי אורי, וכן אשתו של רבי פנחס הייתה אחותה של אמו, בנות רבי אורי.