לודוויג בלום
 | |
| לידה |
24 ביולי 1891 לישן, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
28 ביולי 1974 (בגיל 83) ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
יקיר ירושלים |
| חתימה |
 |
| https://ludwigblum.com | |
  | |
לודוויג בלום (1974–1891) היה צייר ישראלי יליד מוראביה שבצ’כיה, נודע בציורי הנוף שלו, במיוחד מירושלים, בה חי ויצר מאז 1923 ועד מותו, ובה זכה לאות “יקיר ירושלים” ולרחוב על שמו.
בלום צייר בעיקר בצבעי שמן, בסגנון נטורליסטי וניכרת יכולתו הווירטואוזית לתאר את גוני האור. בין נושאיו האופייניים: ירושלים במראה פנורמי, רחובות שוק בעיר, נופי הכנרת, ים המלח ומדבר יהודה. כמו כן צייר דיוקנאות וכן דמויות ואתרים ממלחמת העצמאות. לודוויג בלום הציג תערוכות בארץ, באירופה ובארה”ב וציוריו נמצאים באוספים פרטיים רבים ובמוזאונים בישראל, בארה”ב ובצ’כיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לודוויג בלום נולד בעיירה לישן (Líšeň) שבסמוך לעיר ברנו שבמוראביה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (לימים צ'כוסלובקיה). בין השנים 1910–1912 למד ציור בווינה אצל הצייר דויד קוהאן. בין השנים 1913–1918 גויס ונלחם במלחמת העולם הראשונה בצבא האוסטרו הונגרי. לאחריה, בין השנים 1919–1920 למד באקדמיה לאמנות בפראג והיה פעיל בארגון מכבי. ובמהלך השנים 1921–1923 ערך מסעות לימודיים בלונדון, ספרד, איטליה, בפריז ובאמסטרדם. לבסוף, ב-1923 עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. ובשנת 1924 נשא את דינה מאיר (מאייר), מחנכת ופעילת ציבור. בני הזוג היו הורים לבת ובן, דבורה (היום, חרמון) ואליהו (אלי).
עם עלייתו ערך לודוויג בלום מסעות ציור ומחקר ביחד עם חברו הקרוב, העיתונאי זאב (וולפגנג) פון וייזל, בארץ ובמדינות השכנות, בחצי האי ערב, באיראן ובעיראק.
ציורי הנוף של ירושלים היו תחום המומחיות המיוחד של לודוויג בלום[1]. כשבשנת 1936 צייר נוף פנורמי של "מראה ירושלים מהר הזיתים" – ציור שרוחבו קרוב לשמונה מטרים – אשר הוזמן על ידי המוזיאון לעתיקות המקרא בברנו, צ'כוסלובקיה. הציור נמצא עד היום במנזר האוגוסטיני בברנו. גרסה קטנה לציור תלויה כיום במשכן הנשיא בירושלים. כמו כן, הירבה לודוויג בלום לצייר את דיוקנאותיהם של אישים חשובים, כגון נציבים עליונים או המלך עבדאללה הראשון.
בני משפחת בלום לא עזבו את ירושלים בימי מלחמת העצמאות. חרף גילם, התנדבו לסייע למתנדבי משמר העם וללוחמי ההגנה וצה"ל. לודוויג בלום מילא תפקידי שמירה, ולכל גִזרה ועמדה ששמר בה הביא עמו פנקס רישומים ופעל כמעין "צלם צבאי" המתאר דיוקנאות לוחמים ואתרי לחימה. מן הרישומים יצר ציורים בצבעי מים ובצבעי שמן. חלק מיצירות אלו מוצגות בתצוגת קבע במוזיאון שבבית הפלמ"ח. לאחר נפילת העיר העתיקה, המשיך בלום לציירה מתוך זכרונו. עיתוני התקופה כתבו כי"בסטודיו של בלום ניתן היה להמשיך ולבקר בסמטאות העיר העתיקה".
מעט טרם סיומו של המנדט הבריטי, כאשר הנציב העליון סר אלן גורדון קנינגהם, החל בהכנות לעזיבת ישראל, הוא שלח להביא אליו את בלום לארמון הנציב, כדי לצייר משם תמונת נוף של ירושלים, אותה יתלה בביתו בלונדון, ובה יצפה ויוכל להיזכר בתקופת שירותו בעיר. בלום אכן צייר את התמונה אשר מצאה חן בעיני קנינגהם, והוא לקחה עימו ללונדון. להצעתו של הנציב לצייר, לעבור לגור בלונדון תחת חסותו, סירב בלום בנימוס תוך שהוא אומר: "מקומי בירושלים"[2].
בנו, אליהו בלום, היה לוחם בפלמ"ח ונפל בליל הגשרים, ב-17 ביוני 1946 בקרב על גשר א-זיב, בגיל 19.5. בעקבות נפילת בנו, הקדיש בלום את כל אוסף תמונות מלחמת השחרור לזכר בנו.
בלום היה מהיוזמים הראשיים להקמת בית האמנים בירושלים, במבנה ששכן ליד מלון המלך דוד ושימש כמועדון קצינים בריטיים. לאחר מכן שימש כיו"ר אגודת אמני ירושלים. בשנת 1968, הוענק לבלום אות יקיר ירושלים.
בשנת 2000 נערך טקס בעיר ברנו ובו נקבע שלט על קיר הבית בו נולד וגדל בלום. על השלט, מתחת לשמו ולתאריכי חייו, נכתב באנגלית Painter of Jerusalem - הצייר של ירושלים.
באוגוסט 2014, נקבע בירושלים, בסיבוב מוצא, רחוב הנושא את שמו.
מתערוכותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1925 - ציורים מארץ ישראל, בית האמנים, ברנו, צ'כוסלובקיה
- 1927 - קלוב התיירות הארץ ישראלי, תל אביב
- 1927 - בית העירייה היהודי, פראג
- 1928 - ארץ ישראל בתמונות, מוזיאון טפליץ, צ'כוסלובקיה
- 1929 - חברת י.ס. פיטר, אמסטרדם
- 1929 - יריד האמנות החדש, ברלין
- 1930 - פורום האמנות הסלובקי, ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה
- 1932 - "הארמון המורבי" ברנו
- 1933 - גלריה ורטהיים, לונדון
- 1934 - גלריה סטימצקי, ירושלים
- 1934 - גלריה משכית, תל אביב
- 1938 - בית גב' בן ציון הלפר, לונדון
- 1938 - תערוכה משותפת עם אבל פן, דמויות תנ"כיות, גלריית האגודה לאמנות יפה, לונדון
- 1944 – מועדון מנורה, ירושלים
- 1951 – תערוכה רטרוספקטיבית, בית האמנים, ירושלים
- 1952-1951 – סבב תערוכות בעיר ניו יורק
- 1952 – גליה בריל לוש, פילדלפיה
- 1960 – ארץ הקודש של לודוויג בלום, גלריה מרסל ברנהיים, פריס
- 1963 – ארבעים שנה בארץ ישראל, תערוכה רטרוספקטיבית, בית האמנים, ירושלים. התערוכה כללה 120 ציורים. התערוכה הוצגה לציון 40 שנה לעלייתו לארץ ישראל.
- 1967 – שבעים וחמש שנים להולדתו, תערוכה רטרוספקטיבית, בית האמנים, ירושלים
- 1973 – תערוכת יובל, בית האמנים, ירושלים. קטלוג התערוכה כלל את ברכתו של מרדכי איש-שלום שכתב ”אמני ירושלים, שוחרי האמנות בבירה, ידידים ומעריצים חוגגים ומציינים ת יובל החמישים ליצירותיו של לודוויג בלום בירושלים ובהגיעו לגבורות בתערוכה חגיגית זו...”
- 1982 - ירושלים - מלחמה ושלום, בית יד לבנים, ירושלים
- 1987 - לודוויג בלום, דיוקן של תקופה - ירושלים תש"ח, עמדת בית תורג'מן, ירושלים
- 1987 - בלום בתש"ח, משכן הכנסת, ירושלים
- 1988 - לודוויג בלום 1891 - 1974, גלריה מעיינות, ירושלים. בפתח קטלוג התערוכה כתב טדי קולק (אז ראש עיריית ירושלים) :” בשבילי תמיד היתה קיימת זהות בין ירושלים והצייר לודוויג בלום. עוד הרבה זמן לפני שהכרתיו אישית הכרתי את תמונת הפנורמה הגדולה של ירושלים ונראה לי שעד היום לא קיימת תמונה יפה יותר של העיר...”
- 1995 - לודוויג בלום: ציורים הגלריה המורבית, ברנו
- 1995 - ירושלים של לודוויג בלום, מרכז קפקא, פראג
- 1998 - בבאר שבע ובנגב - הצייר לודוויג בלום, לציון 50 שנה לשחרור באר שבע, בית יד לבנים, באר שבע
- 2004 - מכחול וזיכרון: לודוויג בלום מצייר את המאבק לעצמאות, מוזיאון הפלמ"ח, תל אביב
- 2009 - ארץ מול שמים: הציור של לודוויג בלום, מוזיאון בית התפוצות, תל אביב. אוצרת התערוכה ד"ר דליה מנור.
- 2010 - בגלריית בן אורי בלונדון תערוכה מעבודותיו, גם היא באצירת מנור.
- 2011 - החל בחודש אוקטובר 2011 מוצגת תערוכה נוספת מיצירותיו במוזיאון לאמנות מקראית (MOBIA) במנהטן, הזהה לזו שהוצגה בלונדון.
- 2014 - אור וורוד: ציורי המדבר של לודוויג בלום, מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע.
תערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1928-1924 - אגודת האמנים, מגדל דויד, ירושלים
- 1930 - תערוכת אמנים יהודים מהמאות 19–20, פראג
- 1932 - אמני ישראל, מגדל דויד, ירושלים
- 1934 - הפוטרט בארץ ישראל, בצלאל, ירושלים
- 1936 - אמני ישראל, מוזיאון תל אביב
- 1938 - האקדמיה המלכותית, לונדון
- 1938 - תערוכה שנתית של אגודת בן אורי, לונדון
- 1950 - ים באמנות, בית האמנים, תל אביב
- 1958-1957 - תערוכת אביב של אמני ירושלים, בית האמנים, ירושלים
- 1969 - פסטיבל ציור ופיסול, גני התערוכה, תל אביב
- 1984 - ציורי נוף באמנות ישראלית: מאה שנות יצירה, משכן נשיאי ישראל, ירושלים
- 1986 - טריטוריות של צבע, ביתן ישראל, ביאנלה ונציה
- 1987 - נופי צפת - תור הזהב, משכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד
- 1988 - דור תש"ח באמנות ישראל, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
- 1988 - על אחד ההרים: ירושלים באמנות ישראלית, הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב
- 1993 - על שפת ים כנרת: מבחר ציורים של אמני ישראל, בית גבריאל, צמח
- 1996 - חלונות, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1998 - 90 שנה של אמנות ישראלית: מבחר מאוסף יוסף חכמי - הפניקס ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2002 - שיבת ציון: מעבר לעקרון המקום, גלריה זמן לאמנות, תל אביב
- 2003 - מחורבותייך אבנך: דימוי החורבה בישראל 1803–2003, גלריה זמן לאמנות, תל אביב
- 2004 - נופי ארצינו: הערות על ציור הנוף בישראל, הגלריה לאמנות אוניברסיטת חיפה, חיפה
- 2005 - העברים החדשים: מאות שנות אמנות בישראל, מרטין גרופיוס באו, ברלין
- 2008 - 1948: אמנות עברית ארצישראלית מובילה אל המחר, משכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד
- 2008 - העשור הראשון: הגמוניה וריבוי, משכן לאמנות ע"ש חיים אתר, עין חרוד
- 2008 - אשת חיל מי יצמא: דימויי נשים לוחמות בשנות הקמת המדינה, מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע
- 2013 - דם המכבים: זיכרון ושכול באמנות ישראל, מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע.
- 2019 - פולין: גדיניה-תל אביב, מוזיאון גדיניה יהדות פולין, גדיניה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לודוויג בלום 1974-1891, קטלוג תערוכה בגלריה מעיינות, ירושלים, אפריל 1988, 75 עמודים
- כרמית גיא, הכבוד האבוד של לודוויג בלום, מעריב מוסף אמנות, 13 במאי 1988, עמ' 7
- נעה ידלין, אוצר בלום, כל העיר, מוסף תרבות, 4 בינואר 2002, עמ' 72–73
- דליה מנור, ארץ מול שמיים: הציור של לודוויג בלום, בית התפוצות, תל אביב, 2009
- דליה מנור, אור וורוד: ציורי המדבר של לודוויג בלום, מוזיאון הנגב לאמנות, 2014
- גדעון עפרת, לודוויג בלום - תש"ח, קרן עופר לוין לאמנות ישראלית, 2018
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לודוויג בלום- לודוויג בלום, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- דוד תדהר (עורך), "לודוויג בלום", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1958
- דמויות ונוף – על הבד: 75 שנה לצייר הירושלמי לודביג בלום, מעריב, 23 במאי 1967
- משה בן שאול, ממגדל למגדל: ה"מאייסטר" – לודביג בלום, מעריב, 13 באוקטובר 1967
- דניאל עוז, מצייר את ההיסטוריה, באתר ynet, 14 באוקטובר 2009
- סמדר שפי, לודוויג בלום: שמרן חדשני, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2009
- עליס בליטנטל, לודוויג בלום בבית התפוצות בת"א,TheMarker Cafe,
- "ארץ מול שמיים": הציור של לודוויג בלום, תערוכה רטרוספקטיבית, מוזיאון בית התפוצות
- שיא מכירה לציור של לודוויג בלום במכירה פומבית של תירוש
- יואל שֶׁר, לודוויג בלום: מבֶּרְנוֹ לירושלים וחזרה, בבלוג "עונג שבת", 8 באוקטובר 2021
- לודוויג בלום, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jerusalem and the Holy Land: The Paintings of Ludwig Blum (1891-1974); הודעה לתקשורת: Ludwig Blum, “Painter of Jerusalem,” on View at MOBIA: Panorama from Israeli President’s Residence Makes U.S. Debut, באתר MOBIA (באנגלית).
- ^ יונה כהן, 'ירושלים במצור - דפי יומן תש"ח', עמ' 106–107, הוצאת מלוא בע"מ, 1976, תל אביב