מרדכי איש-שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי איש-שלום
Mordechai Ish-Shalom.jpg
מרדכי איש-שלום בשנת 1959
לידה 1901
ליטא
פטירה 1991 (בגיל 90 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה חלוץ, אוטודידקט
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפא"י
ראש עיריית מערב ירושלים
תקופת כהונה 15 בדצמבר 195929 בנובמבר 1965 (6 שנים)
הקודם גרשון אגרון
הבא טדי קולק
סגן ראש עריית ירושלים
תקופת כהונה 19551959 (כ־4 שנים)
ממקימי תיאטרון ירושלים ומוזיאון ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרדכי איש-שלום (2 בינואר[1] 190121 בפברואר 1991) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 19591965. ממקימי תיאטרון ירושלים ומהמובילים בהקמת מוזיאון ישראל ומבנים רבים בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איש-שלום נולד בשנת 1901 בשם מרדכי פרידמן (שם משפחתו העברי הוא תרגום השם פרידמן) בעיירה וורנה שבליטא כשלישי מבין חמשת בניהם של בן ציון ורייצה . אביו היה ציוני נלהב ובר אוריין, ולימד בחדר המתוקן, שבו התחנך גם בנו הצעיר. בגיל 11 נשלח לגלות למקום תורה, ולמד בישיבות בשקודוויל ובקורשן, עד שפרצה מלחמת העולם הראשונה ב-1914 וטרפה את הקלפים. בשנות המלחמה למד איש שלום תחת רב העיירה, אך בעוד בישיבה הקדיש את מירב זמנו ללימודים תורניים וזמן מועט לרכישה אוטודידקטית של השכלה כללית, כעת התהפך היחס, עד שבעיירה כינוהו על שם ברוך שפינוזה. בשנים אלו החל גם לטעום טעמה של פעילות ציבורית, כשעמד בראש קבוצת נערים שסייעה בידי יהודים שברחו ממחנות עבודות כפייה גרמניים.

בשנת 1923 עלה לארץ ישראל. בארץ הצטרף לחברי גדוד העבודה בתל יוסף, שם עבד בעיקר בייבוש ביצות, עד שעבר לפלוגת גדוד העבודה בירושלים, שבה עמד בראשית שנות העשרים בראש קבוצת בנאים.

בשנת 1950 התמנה לחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מפא"י.

בשנת 1955 קבלה מפא"י בבחירות 6 מושבים מתוך 21, גרשון אגרון מונה לראש עיריית ירושלים ואיש-שלום היה לסגנו[2].

בדצמבר 1959, לאחר הבחירות למועצת העיר, נבחר לראשות עיריית ירושלים, לאחר ששימש כחודש מ"מ ראש העיר בעקבות פטירתו של אגרון (שנפטר ימים ספורים לפני הבחירות).

בבחירות לעיריית ירושלים ב-1965, שהייתה בסימן המתיחות בין מפלגת העבודה ורפ"י, קיבלו מפלגת העבודה בראשות איש-שלום ורפ"י בראשות טדי קולק, 5 מנדטים כל אחת[3]. שתי המפלגות פעלו למשוך את הדתיים[4], שקבלו יחד ששה מנדטים, לקואליציה שלהם, וטדי קולק הצליח לגבש סביבו קואליציה, ואיש-שלום נותר באופוזיציה. איש שלום טען שקולק עשה ויתורים לדתיים שהוא לא היה מסכים להם[5]. בשנת 1967, ערב מלחמת ששת הימים, הצטרף איש-שלום בראשות מפלגתו לקואליצית חרום[6], ונהיה לסגנו של קולק. בסוף 1967 התאחדו רפ"י והמערך בירושלים ואיש-שלום מונה לסגן ראש העיר[7].

לקראת הבחירות בשנת 1969 הוחלט על הצערת הרשימה המאוחדת של רפ"י ומפא"י ואיש-שלום הסיר את מועמדותו. אולם בהמשך שוכנע להתמודד בכל זאת כדי שיהיה ממלא מקומו של קולק למקרה שיפרוש מראשות העירייה. בהינתן ההחלטה על הצערת הרשימה, התמודד איש-שלום מול חיים מרינוב על המקום שהוקדש לחבר ותיק ונוצח[8].

בשנת 1970 מונה ליו"ר ועדת חקירה של משרד הפנים לעניין מועצת בית שאן[9]. כן כיהן כיו"ר ועד המנהלים של בנק ירושלים[10].

נפטר בז' באדר תשנ"א, ונקבר בהר המנוחות. איש-שלום לא הסכים שיקראו רחוב על שמו. רחוב הסתת בשכונת בית הכרם מנציח את תחילת דרכו בירושלים בשנות העשרים. למרות בקשתו, הכביש הסובב את שכונת יפה נוף, מבית הכרם בואכה הר הרצל נקרא על שמו.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי איש שלום, בסוד חוצבים ובונים: אוטוביוגראפיה (ריאיין, ערך והביא לדפוס: מאיר חובב),‫ ירושלים: אגודת שלם, תשמ"ט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרדכי איש-שלום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהו התאריך המשוער על ידי איש שלום; התאריך אינו ידוע בוודאות משום שלידתו לא תועדה במסמכים. (איש שלום, בסוד חוצבים ובונים, עמ' 25).
  2. ^ ג. אגרון נכנס לתפקידו, מעריב, 8 בספטמבר 1955
  3. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לעירית ירושלים, ילקוט הפרסומים 1231, 16 בנובמבר 1965
  4. ^ יהושע ביצורהמרוץ על ראשות ירושלים: מי יבטיח יותר לדתיים?, מעריב, 11 בנובמבר 1965
  5. ^ יהושע ביצורטדי קולק הסגיר כמעט הכל בידי שותפיו הדתיים, מעריב, 17 בנובמבר 1965
  6. ^ קואליציה מקיר לקיר בירושלים, דבר, 29 במאי 1967
  7. ^ התאחדו סיעות המערך ורפ"י בעיריית ירושלים, דבר, 25 בדצמבר 1967
  8. ^ יחיאל לימור, נקבעו מועמדי המפלגות בבחירות לעיריית ירושלים, מעריב, 24 בספטמבר 1969
    י. משולם, מדוע לא נבחר מ. איש שלום, דבר, 20 בינואר 1970
    ישראל גור, עוד על אי בחירת מ. איש שלום, דבר, 25 בינואר 1970
  9. ^ מונתה ועדה לחקירת המצב במועצת בית שאן, דבר, 1 באפריל 1970
  10. ^ יואב שדה, קריית וולפסון - קרריית יוקרה לירושלים, דבר, 12 באוגוסט 1970
ירושליםירושלים ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1899)
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית יוסף אל-ח'אלידי סלים אל-חוסייני פיידי אל-עלמי חוסיין אל-חוסייני
1899 - 1906 1906 - 1909 1972 - 1977 1909 - 1917
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי התקופה המנדטורית עארף א-דג'אני מוסא כאט'ם אל-חוסייני ראע'ב נשאשיבי חוסיין אל-ח'אלידי דניאל אוסטר מוסטפא אל-ח'אלידי דניאל אוסטר ועדה מנדטורית
1917 - 1918 1918 - 1920 1920 - 1934 1934 - 1937 1937 - 1938 1938 - 1944 1944 - 1945 1945 - 1949
ירדןירדן ראשי העיר המזרחית אנוור אל-ח'טיב עארף אל-עארף חנא עטאללה עומר וואעארי ועדה עירונית רוחי אל חטיב אמין אל-מג'ג'
1948 - 1950 1950 - 1951 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1957 1957 - 1967 1967 - 1999
ישראלישראל ראשי העיר המערבית דניאל אוסטר שלמה זלמן שרגאי יצחק קריב גרשון אגרון מרדכי איש-שלום טדי קולק
1949 - 1950 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1959 1959 - 1965 1965 - 1967
ישראלישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת טדי קולק אהוד אולמרט אורי לופוליאנסקי ניר ברקת
1967 - 1993 1993 - 2003 2003 - 2008 2008


Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.