מאראט סאפין

מאראט סאפין
Марат Мөбин улы Сафин
	מאראט סאפין
לידה	27 בינואר 1980 (בן 44); מוסקבה שברוסיה
מדינה	רוסיה
מקום מגורים	מוסקבה שברוסיה
גובה	1.93 מטר
יד חובטת	ימין
פעילות כמקצוען	1997 – 11 בנובמבר 2009 (כ־12 שנים)
סה"כ פרסים שצבר	14,373,291 דולר אמריקאי
יחידים
מאזן קריירה	422–267
דירוג שיא	1 (20 בנובמבר 2000)
זכיות בטורנירים	15
זוגות
מאזן קריירה	96–120
דירוג שיא	71 (22 באפריל 2002)
זכיות בטורנירים	2
שיאי גראנד סלאם
	זכיות 2
אליפות אוסטרליה הפתוחה	זכייה (2005)
אליפות צרפת הפתוחה	חצי גמר (2002)
וימבלדון	חצי גמר (2008)
אליפות ארצות הברית הפתוחה	זכייה (2000)

מאראט מיכאלוביץ' סאפין (בטטארית: Марат Мөбин улы Сафин; נולד ב-27 בינואר 1980) הוא טניסאי עבר רוסי ממוצא טטארי, שזכה בשני תוארי גראנד סלאם ודורג בעבר במקום הראשון בעולם (נכון ל-20 בנובמבר 2000) בדירוג הסבב ה-ATP. זכה ב-15 תארים במשחקי יחידים ושני תארים בזוגות. היה הרוסי הראשון בהיסטוריה שהגיע לחצי גמר טורניר וימבלדון.

כיום פוליטיקאי, חבר הדומה של רוסיה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאפין נולד במוסקבה שבברית המועצות (כיום רוסיה) למיכאל סאפין ולרואזה איסלאנובה, למשפחה ממוצא טטארי. הוריו של מאראט היו שניהם טניסאים ומאמני טניס בעברם, ואביו אף היה המנהל של מועדון הטניס ספרטק המקומי. בילדותו התאמן סאפין במועדון הטניס של אביו, יחד עם מספר טניסאים בולטים נוספים לעתיד, כדוגמת אנה קורניקובה, ילנה דמנטייבה ואנסטסיה מיסקינה. אחותו הצעירה של סאפין, דינארה סאפינה, היא טניסאית מקצוענית ודורגה גם היא ראשונה בעולם.

בגיל 14 הוא עבר לולנסיה שבספרד, על מנת להתקדם באמצעות תוכניות אימון מתקדמות בטניס, שלא היו קיימות אז ברוסיה. כתוצאה משהותו בספרד למד סאפין גם לדבר ספרדית שוטפת. סאפין דובר גם של רוסית ואנגלית.

קריירת טניס מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאפין החל לשחק במסגרת סבב ה-ATP ב-1997, בגיל 17. בשנת 1998 הוא הפתיע כאשר ניצח שני טניסאים בכירים, אנדרה אגאסי וגוסטבו קוורטן, שזכה בשנה לפני כן ברולאן גארוס. באותה שנה החל סאפין להגיע להישגים בטורנירי גראנד סלאם, כשהעפיל לשמינית הגמר באליפות צרפת הפתוחה ובאליפות ארצות הברית הפתוחה. בשנת 1999 השתתף סאפין לראשונה באליפות אוסטרליה הפתוחה בה הגיע לסיבוב השלישי, אך הגיע להצלחות נמוכות יחסית ברוב טורנירי הגראנד סלאם האחרים. באותה שנה הוא זכה בתואר הראשון שלו, בטורניר בוסטון.

בשנת 2000, לאחר כישלונות באוסטרליה, בצרפת ובווימבלדון, הגיע סאפין להישג השיא בקריירה שלו, זכייה באליפות ארצות הברית הפתוחה, בזכות ניצחון על פיט סמפראס בשלוש מערכות במשחק הגמר. בעקבות כך הוא הגיע לראשונה בקריירה שלו למקום הראשון בדירוג העולמי. שנה זו הייתה שנת השיא של סאפין בקריירה, כשהוא זכה בשישה טורנירים נוספים מסבב ה-ATP, שניים מהם (בטורונטו ובפריז) מסדרת המאסטרס.

סאפין החזיק במקום הראשון במשך תשעה שבועות. שנת 2001 הייתה מוצלחת פחות עבורו, כשהוא הודח בחצי גמר אליפות ארצות הברית הפתוחה, וזכה בשני טורנירי ATP בעל חשיבות נמוכה יחסית. את שנת 2002 הוא פתח בצורה טובה, כשהגיע לגמר אליפות אוסטרליה שם הפסיד לתומאס יוהנסון השוודי, והגיע לחצי גמר אליפות צרפת הפתוחה. עם זאת, הוא החל לרדת ביכולתו בהמשך השנה כשהודח כבר בסיבוב השני בווימבלדון ובאליפות ארצות הברית. באוקטובר 2002 הוא זכה בתואר היחיד שלו לשנה זו, טורניר המאסטרס בפריז.

באותה שנה הוביל סאפין את נבחרת רוסיה לזכייה הראשונה בתולדותיה בגביע דייוויס, לאחר ניצחון במפגש הגמר בתוצאה 2-3 על נבחרת צרפת, כשסאפין מנצח בשני משחקי היחידים שלו במפגש, מול פול-הנרי מתיו וסבסטיאן גרוסייאן.

את מרבית שנת 2003 החמיץ סאפין עקב פציעה קשה שעצרה את התקדמותו, וגרמה לו להיעדר מכל טורנירי הגראנד סלאם, למעט אליפות אוסטרליה בה הודח בסיבוב הראשון.

בתחילת 2004 חזר סאפין להצליח כשהעפיל עד לגמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, אך הפסיד בגמר לרוג'ר פדרר. הוא הפגין חוסר יציבות כאשר אכזב בטורנירי הגראנד סלאם האחרים, אך זכה בסוף השנה בטורנירי המאסטרס במדריד ובפריז. בכך מחזיק סאפין יחד עם בוריס בקר בשיא הזכיות במאסטרס פריז, עם שלוש זכיות. בטורניר גביע המאסטרס היוקרתי של סוף השנה הפתיע סאפין כשהעפיל עד לחצי הגמר. סאפין השתתף בטורניר הטניס של אולימפיאדת אתונה 2004, והודח בו בסיבוב השני.

ב-2005 גבר סאפין על רוג'ר פדרר בחצי גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה, וזכה בתואר הגראנד סלאם השני שלו לאחר ניצחון על לייטון יואיט האוסטרלי בגמר. הוא ייחס את חזרתו המוצלחת מהפציעה למאמנו החדש, פיטר לונדגרן. למרות זאת, הוא לא הצליח להעפיל להשתתפות בגביע המאסטרס של אותה שנה לאחר שנכשל באליפות צרפת ובווימבלדון. בשנת 2006 המשיך סאפין לאכזב בטורנירי הגראנד סלאם, אך השתפר לקראת סופה כשהגיע לגמר טורניר מוסקבה, בו הפסיד לבן ארצו, ניקולאי דווידנקו. במהלך אותה שנה הודיע סאפין על הפרידה ממאמנו, פיטר לונדגרן.

בדצמבר 2006 זכה סאפין עם נבחרת רוסיה בפעם השנייה בגביע דייוויס. במפגש הגמר מול נבחרת ארגנטינה הוא הפסיד במשחקו הראשון, אך ניצח יחד עם דמיטרי טורסונוב את משחק הזוגות, ואף ניצח את חוסה אקסוסו במשחק החמישי והמכריע.

בשנת 2007 לא הצליח סאפין לעבור אפילו פעם אחת את הסיבוב השלישי בטורנירי הגראנד סלאם בהם השתתף. במהלך אותה שנה הודיע סאפין על הפרידה ממאמנו באותו זמן, אלכסנדר וולקוב, ומינוי הרנן גומי במקומו. במהלך השנה זכה סאפין בטורניר הזוגות במוסקבה יחד עם דמיטרי טורסונוב, ובכך היה זה תואר ה-ATP הראשון שלו מאז הזכייה באליפות אוסטרליה ב-2005. סאפין היה שותף חלקי לזכייתה של נבחרת רוסיה במקום השני בגביע דייוויס של 2007.

בשנת 2008 הפתיע סאפין כאשר העפיל עד לחצי הגמר בטורניר וימבלדון, שם הפסיד לרוג'ר פדרר. הייתה זו ההעפלה הראשונה של סאפין לחצי גמר גראנד סלאם מאז 2005. בנוסף, הגיע סאפין לגמר טורניר היחידים במוסקבה, שם הפסיד לבן ארצו, איגור קוניצין.

בשנת 2009 הודח סאפין בשלב מוקדם בכל הטורנירים בהם השתתף, אך סייע לנבחרת רוסיה להעפיל לרבע גמר גביע דייוויס, לאחר ניצחון על נבחרת רומניה. במפגש רבע הגמר, מול נבחרת ישראל באולם נוקיה, הפסיד סאפין את משחק הזוגות, שבו שיחק יחד עם איגור קוניצין נגד אנדי רם ויוני ארליך, במה שהכריע את תוצאת המפגש לזכות ישראל. הטורניר האחרון בקריירה של סאפין היה בפריז בנובמבר 2009; הוא הודח בו בסיבוב השני לאחר הפסד לחואן מרטין דל פוטרו, כשהוא במקום ה-65 בעולם.

ביולי 2011 נרשם כחבר מפלגת רוסיה המאוחדת והוא מתמודד מטעם מחוז ניז'ני נובגורוד, לקראת הבחירות הפרלמנטריות ברוסיה 2011.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאפין נחשב לטניסאי בעל מצבי רוח קיצוניים, שסומך על כישרונו בלבד ומתקשה לשחק בצורה טקטית. המשטחים האהובים עליו הם המשטחים הקשים עליהם משחקים באליפות ארצות הברית, והעיד כי את משטח החימר של אליפות צרפת ואת הדשא של וימבלדון הוא שונא במיוחד. בעבר הוא חזר על אמרתו של איוון לנדל, כשאמר: "דשא מיועד לפרות, לא למשחק טניס". סגנון המשחק שלו מתבסס על חבטות פתיחה בעוצמה רבה ועל חבטת כף יד עילאית. מאידך, הוא לא אוהב לרוץ על המגרש ולעיתים הוא מוותר מראש על משחקונים שלמים.

סאפין ידוע כשחקן בעל פתיל קצר מאוד, ובמהלך הקריירה שלו שבר למעלה מ-300 מחבטי טניס כתוצאה מהתפרצויות זעם במהלך משחקים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא	תארים	סגנויות
גראנד סלאם	2
גביע המאסטרס	0
סדרת המאסטרס	5
סבב ה-ATP‏	8

יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך	טורניר	יריב בגמר	תוצאה
23 באוגוסט 1999	ארצות הברית בוסטון	בריטניה גרג רוסדסקי	6–4, 7–6(11)
24 באפריל 2000	ספרד ברצלונה	ספרד חואן קרלוס פררו	6–3, 6–3, 6–4
1 במאי 2000	ספרד מיורקה	שוודיה מיקאל טילסטרום	6–4, 6–3
31 ביולי 2000	קנדה טורונטו	ישראל הראל לוי	6–2, 6–3
28 באוגוסט 2000	ארצות הברית אליפות ארצות הברית הפתוחה	ארצות הברית פיט סמפראס	6–4, 6–3, 6–3
11 בספטמבר 2000	אוזבקיסטן טשקנט	איטליה דווידה סנגווינטי	6–3, 6–4
6 בנובמבר 2000	רוסיה סנקט פטרבורג	סלובקיה דומיניק הרבאטי	2–6, 6–4, 6–4
13 בנובמבר 2000	צרפת פריז	אוסטרליה מרק פיליפוסיס	3–6, 7–6(7), 6–4, 3–6, 7–6(8)
10 בספטמבר 2001	אוזבקיסטן טשקנט	רוסיה יבגני קפלינקוב	6–2, 6–2
22 באוקטובר 2001	רוסיה סנקט פטרבורג	גרמניה ריינר שוטלר	3–6, 6–3, 6–3
28 באוקטובר 2002	צרפת פריז	אוסטרליה לייטון יואיט	7–6(4), 6–0, 6–4
13 בספטמבר 2004	בייג'ינג	רוסיה מיכאל יוז'ני	7–6(4), 7–5
18 באוקטובר 2004	ספרד מדריד	ארגנטינה דייוויד נלבדיאן	6–2, 6–4, 6–3
1 בנובמבר 2004	צרפת פריז	צ'כיה ראדק סטפאנק	6–3, 7–6(5), 6–3
17 בינואר 2005	אוסטרליה אליפות אוסטרליה הפתוחה	אוסטרליה לייטון יואיט	1–6, 6–3, 6–4, 6–4

סגנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך	טורניר	יריב בגמר	תוצאה
7 בנובמבר 1999	צרפת פריז	ארצות הברית אנדרה אגאסי	7–6, 6–2, 4–6, 6–4
21 במאי 2000	גרמניה המבורג	ברזיל גוסטבו קוורטן	6–4, 5–7, 6–4, 5–7, 7–6
24 באוגוסט 2000	ארצות הברית אינדיאנפוליס	ברזיל גוסטבו קוורטן	3–6, 7–6, 7–6
4 בפברואר 2001	דובאי	ספרד חואן קרלוס פררו	6–2, 6–3
27 בינואר 2002	אוסטרליה אליפות אוסטרליה הפתוחה	שוודיה תומאס יוהנסון	3–6, 6–4, 6–4, 7–6
19 במאי 2002	גרמניה המבורג	שווייץ רוג'ר פדרר	6–1, 6–3, 6–4
27 באפריל 2003	ספרד ברצלונה	ספרד קרלוס מויה	5–7, 6–2, 6–2, 3–0 פרישה
1 בפברואר 2004	אוסטרליה אליפות אוסטרליה הפתוחה	שווייץ רוג'ר פדרר	7–6, 6–4, 6–2
18 באפריל 2004	פורטוגל אסטוריל	ארגנטינה חואן איגנסיו צ'לה	6–7, 6–3, 6–3
12 ביוני 2005	גרמניה האלה	שווייץ רוג'ר פדרר	6–4, 6–7, 6–4
9 באוקטובר 2006	רוסיה קרמלין קאפ	רוסיה ניקולאי דווידנקו	6–4, 5–7, 6–4
8 באוקטובר 2008	רוסיה קרמלין קאפ	רוסיה איגור קוניצין	7–6(6), 6–7(4), 6–3

זוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך	טורניר	שותף	יריבים בגמר	תוצאה
2001	שווייץ גשטאט	שווייץ רוג'ר פדרר	אוסטרליה מיכאל היל ארצות הברית ג'ף טראנגו	0–1, פרישה
2007	רוסיה קרמלין קאפ	רוסיה דמיטרי טורסונוב	צ'כיה תומאש קיבולק קרואטיה לוברו זובקו	6–4, 6–2

סגנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך	טורניר	שותף	יריבים בגמר	תוצאה
1999	רוסיה קרמלין קאפ	אוקראינה אנדריי מדבדב	ארצות הברית ג'סטין גימלסטוב צ'כיה דניאל ואצ'ק	6–2, 6–1
2001	רוסיה סנקט פטרבורג	גאורגיה אירקלי לבדזה	רוסיה דניס גולובנוב רוסיה יבגני קפלינקוב	7–5, 6–4
2002	רוסיה סנקט פטרבורג	גאורגיה אירקלי לבדזה	דרום אפריקה דייוויד אדמס ארצות הברית ג'ארד פלמר	7–6, 6–3
2005	גרמניה האלה	שוודיה יואכים יוהנסון	שווייץ איב אלגרו שווייץ רוג'ר פדרר	7–5, 6–7, 6–3

לאחר פרישתו מספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות הפרלמנטריות שנערכו בדצמבר 2011 הפך סאפין לחבר הדומה של רוסיה מטעם מפלגת רוסיה המאוחדת של ולדימיר פוטין. הוא נבחר מטעם מחוז ניז'ני נובגורוד. ביוני 2017 פרש מהפרלמנט ומונה ליועץ ציבורי ליושב ראש הדומה הממלכתית של הכינוס השביעי ויאצ'סלב וולודין בנושאי ספורט.

ב־8 בספטמבר 2019 שימש סאפין כפרשן טניס לערוץ הראשון במשחק הגמר של אליפות ארצות הברית הפתוחה, בין רפאל נדאל לדנייל מדבדב, מה שגרם להרבה רגשות חיוביים ושימש אירוע משמעותי עבור התקשורת ובלוגרים רבים שביקשו לראיין את מאראט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מאראט סאפין בוויקישיתוף