מארטון קארינתי

מארטון קארינתי
Karinthy Márton
לידה	1 בספטמבר 1949; בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
פטירה	6 בנובמבר 2019 (בגיל 70)
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
השכלה	גימנסיה מיהאי פזקש (1968); האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1973) ;
מספר צאצאים	1
פרסים והוקרה	אות מסדר ההצטיינות של הונגריה בדרגת קצין (1997); אזרחות כבוד (המחוז השישי של בודפשט, 2013); פרס קושוט (2013); Pro Budapest award (2003); Prima Primissima Prize (2013) ;

מארטון קארינתי (בהונגרית: Karinthy Márton; בודפשט, 1 בספטמבר 1949 – 6 בנובמבר 2019) היה במאי תיאטרון הונגרי ממוצא יהודי זוכה פרס קושוט, מנהל תיאטרון, סופר, מנהל מייסד של "תיאטרון קארינתי" (ושל קודמו, בימת הקם-Hököm). בשנת 2002 קיבל תואר דוקטור לאמנויות ליברליות (( Doctor of Liberal Arts (DLA)) מהאוניברסיטה לתיאטרון וקולנוע עם תעודת הצטיינות (summa cum laude). הוא בנו של הסופר פרנץ קארינתי, נכדו של הסופר פרידייש קארינתי. בתו היא ורה קארינתי^[1]

ביוגרפיה

הוא נולד כבנם של פרנץ קארינתי ושל אגנש בורוש. הוא סיים את לימודיו בתיכון בגימנסיה פזקש מיהאי. בשנת 1973 סיים את האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע במגמת בימוי באותה כיתה עם אנדרה מרטון ואישטוואן קזאן, מאוחר יותר בכיתתו של לאסלו בבארצי. בחינת הבימוי שלו הייתה מחזהו של ג'ורג' ברנרד שו: The Man of Destiny, ואחר כך מחזה אחר של שו: ז'אן ד'ארק (באנגלית: Saint Joan) שהיה גם כן בחינת הגמר שלו ב"תיאטרון סיגליגט של סולנוק". בין השנים 1973–1975 היה מנהל תיאטרון יוקאי של בקשצ'אבה, בין השנים 1975–1977 עבד בתיאטרון הלאומי של פץ', בין השנים 1977–1980 ב"תיאטרון תאליה" בבודפשט, ובין השנים 1980–1982 ב"תיאטרון העם". הוא היה מעורב בהקמת "בימת הזרקור" ו"בימת המשחק".

במקביל, עבד בקביעות גם כבמאי טלוויזיה. במכללה לדרמה הוא ארגן הרצאות בחינה למספר כיתות. (אישטוואן יוהאס:על הכביש המהיר, מיקלוש ואמוש:הוא זורח כאן רק לזמן מה בצהריים). הוא הוביל גם להקות חובבים, בין היתר באוניברסיטת זמלוווייס. (ויליאם שייקספיר:נשות וינדזור העליזות, מולייר:נשים מדעניות, אגתה כריסטי:מלכודת העכברים).

ספרו המצליח ביותר, התכווצויות השטן (I - II. המסע לקארינתיה, בית אולפיוס, 2003), העוסק בעיקר בגאבור קארינתי, דודו, ובנה סביבו רומן מדיטציה על עצמו ועל בני המשפחה המוכשרים ביותר. עד כה נמכרו 50,000 עותקים. בשנת 2006 נערך משחק רדיו בן חמישה חלקים על פי הספר. מתוכננת גרסה קולנועית. בשנת 2013 פורסם שוב הרומן. לרגל שבוע הספר החגיגי 2017 הוציאו המהדורה השלישית של היצירה.

קארינתי גם הביע את אהדתו לקבלת ההומוסקסואליות ברפרטואר התיאטרלי שלו. ^[2] ^[3]

בסוף שנת 2007 פרסם ספר נוסף, "שער הסערה", המספר את סיפור כיתת הבמאים של קארינתי (1968–1973). בשנת 2016 הספר הפך למשחק רדיו בן חמישה חלקים. בשנת 2013 הוא קיבל את פרס קושוט כהוקרה על הקריירה שלו בתיאטרון וכסופר. ב-11 בנובמבר 2013 הפך לאזרח כבוד של אויבודה.^[4] בשנת 2013, קיבל את פרס פרימה האזורי. בשנת 2016 הוא קיבל את אות הבמאי של לאסלו ואמוש מטעם עמותת MASZK.^[5]

הפקות תיאטרון

בימת אודרי

גיורג' ברנרד שו: איש הגורל (1972)
אישטוואן יוהאס : תערוכות קטנות (1973)
מיקלוש וומוס : הוא זורח כאן רק זמן מה בבוקר (1978)
אישטוואן יוהאס : על אוטוסטרדה (1978)

תיאטרון סיגליגט של סולנוק

ג'ורג' ברנרד שו: ז'אן דארק (1972)

תיאטרון יוקאי של בקשצ'אבה

ג'ונס: פנטסטי (1973)
ארון טמאשי : עלה צפצפה שמח (1974)
תורנטון ויילדר : עירינו הקטה (1974)
יוקאי - אמברוזי - דארוציי ברדוש: ירח מלא (1975)
אימרה שרקדי : בית ליד העיר (1975)

התיאטרון הלאומי של פץ'

מארק טוויין : הרפתקאותיו של טום סויר (1973)
מאסקאני: קוואלריה רוסטיקנה (1973, 1975)
גזה פאשקאנדי : אוהבים לאורך הגל (1975)
אריסטופנס : פלוטו (העושר) (1976)
ברייה-גרדי: ורד לארוחת בוקר (1976)
דוסטויבסקי - אישטוואן: אישטוואנפלבה (1977)

משחקי קיץ

אוריפידס : הלנה (1977)
אוריפידס : אלקסטיס (1977)
אריסטופנס : פלוטו (1978)

תיאטרון תאליה

איוואן מאנדי : גונג (1978)

בימת המשחק

פרנץ קארינתי : קיטור (1978)
אדוארד אלבי : סיפור גן החיות (1978)

תיאטרון העם

הארייט ביצ'ר סטואו : אוהל הדוד תום (1981)

מיניטרון קיץ דברצן

פרנץ קרינטי : דנובה בנד (1983)

תיאטרון קארינתי

ג'ון סטיינבק : עכברים ואנשים (1988)
אגתה כריסטי : מלכודת העכברים (1988)
פרידייש קארינתי : ריקוד הפרפרים (1989)
ויטז-ואדנאי-אגוסטון: מכונית אגדות (1989)
איוון בראדניי: גירושין עליזים (1990)
טיבור מיראי : מכתב פרידה (1991)
תהיה לי גם טלוויזיה (תוכנית הרשאני) (1991)
לאשלו ואדנאי : הילדה המכוערת (1993)
ניל סיימון : הסבתא לעולם (1994)
פריסטלי : אורח לא צפוי (1996)
מרטון קרינטי: פרוסט מוקדם (עיבוד הסרט) (1996)
פרידייש קארינתי - קארוי סקוני : המורה, בבקשה! (1996)
פירה : כלוב לנשים משוגעות (1997)
פרידייש קארינתי : מי נורמלי? או בעל הבקר (1997)
אנטאל סרב : אקס - הונאה מלכותית (1998)
לאסלו טאבי : חייב לדעת בספרדית (1999)
דז'ה קלר - בלה זרקוביץ : הבעל הנרדם (1999)
ג'וזף קסרינג : ארסן ולבנדר (2000)
ויליאם שייקספיר : ריצ'רד השלישי (2000)
פרנץ קארינתי : זימון רוח (2002)
מארטון קארינתי: התחממות איטית (עיבוד סרטים) (2003)
פטר בצ'ו - קטי וג'דה : העדה (2003)
קרולי נוטי : בואו לאהוב אחד את השני (2004)
ברנרד שו : נישואיו של הבורסקאי ג'ון (קוד דון חואן) (2008)
ג'יין אוסטין : גאווה ודעה קדומה (2009)
ג'ורג' מולדובה : אתה חייל מוזר! (2010)
לאסלו פודור : עכבר הכנסייה (2011)
קלמן מיקסאט: המטריה של פטרוס הקדוש (2011)
גאבור ווזרי: דודה קלוטילד (2013)
פרנץ קארינתי: נשים (תור הזהב) (2013)
מרסל אכארד: הילדה השוטה (2015)
פרנק דונאי: המכנסיים (2015)
קארוי אסלאני: פטר, או נוכל מבוקש (2016)
ת'ורנטון ווילדר: העיר הקטנה שלנו (2017)
אוסקר ויילד: בונבורי, או חייב להיות סולידי (2018)

סרטים

מור יוקאי : העניים העשירים (1980)
פרידייש קארינתי : התכשיט הגדול (1978)
פרנץ קארינתי : זימון הרוחות (1984)
קארוי אסלאני : קומדיה אמריקאית (1978, טלוויזיה)
אנדרה וסי : מיטיבנו היקר (1979)
מיקלוש ואמוש : דגים על החוף (1978)
ג'רג' סאבו : Summa summarum (1977)
אישטוואן יוהאס : בלנקה (1976)
אישטוואן יוהאס: אפיזודה (1977)

כתביו

Ördöggörcs. Utazás Karinthyába; Ulpius-ház, Bp., 2003, 2013, Noran-Libro Kiadó, 2017
A vihar kapuja. Színművészeti főiskolások '68-'73. Egy családregény eleje; Ulpius-ház, Bp., 2007
Okosan kell szeretni a magyarságunkat. Karinthy Márton színigazgató, íróval beszélget Dutka Judit; Kairosz, Bp., 2012 (Magyarnak lenni)
Djävulskramp. Besök i Karinthyland (Ördöggörcs); Brända böcker, Stockholm, 2012

פרסים

צלב קצין מסדר הכבוד של הרפובליקה של הונגריה (1997)
פרו קולטורה (2002) ^[6]
פרס למען בודפשט (2003)
פרס קושוט (2013)
אזרח כבוד של אויבודה (2013)
פרס פרימה האזורי (2013)
פרס לאסלו ואמוש (2016)

לקריאה נוספת

פטר הרמן: מי זה מי 2002 CD-ROM, Biográf Kiadó ISBN 963-8477-64-4
MTI Ki kicsoda 2009.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מארטון קארינתי בוויקישיתוף

מארטון קארינתי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מארטון קארינתי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מארטון קארינתי ב-PORT.HU (בהונגרית)
ראיון עם סדרת פורטרטים של דיוקן הטלוויזיה זוגלו - Youtube
ביוגרפיה באתר תיאטרון קרינטי
גרסה מאוחסנת של הביוגרפיה שלו הוצגה באתר של תיאטרון קארינתי
תיאור Ördöggörcs.hu - קורות החיים המקצועיים של מארטון קארינתי
מאגר תיאטרון
ריאיון עם מארטון קארינתי פידליו, 13 באוקטובר 2012

הערות שוליים

^ "Megszületett Janka, a legifjabb Karinthy". אורכב מ-המקור ב-2014-03-13.
^ Gőzsy Kati (2004-01-07). "Karinthyak a díványon". Index.hu. אורכב מ-המקור ב-2010-09-30.
^ Galgóczy darab a Karinthy színházban
^ "Díszpolgári címet kapott Karinthy Márton". szinhaz.hu. 2013-11-14.
^ "Szakmai díjakat osztott ki a MASZK". szinhaz.hu. 2016-03-30.
^ "Újbuda díszpolgárának, Mészáros Mártának legújabb filmjét nézhették meg a Pro Cultura díjátadó résztvevői a Magyar Kultúra Napján". Occident Media Kft. (irodalmijelen.hu). 2010-01-22.

[1] "Megszületett Janka, a legifjabb Karinthy". אורכב מ-המקור ב-2014-03-13.

[2] Gőzsy Kati (2004-01-07). "Karinthyak a díványon". Index.hu. אורכב מ-המקור ב-2010-09-30.

[3] Galgóczy darab a Karinthy színházban

[4] "Díszpolgári címet kapott Karinthy Márton". szinhaz.hu. 2013-11-14.

[5] "Szakmai díjakat osztott ki a MASZK". szinhaz.hu. 2016-03-30.

[6] "Újbuda díszpolgárának, Mészáros Mártának legújabb filmjét nézhették meg a Pro Cultura díjátadó résztvevői a Magyar Kultúra Napján". Occident Media Kft. (irodalmijelen.hu). 2010-01-22.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]