לדלג לתוכן

מושל ניו ג'רזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מושל ניו ג'רזי
Governor of New Jersey
איוש נוכחי פיל מרפי
תאריך כניסה לתפקיד 16 בינואר 2018
דרכי מינוי בחירות ישירות
תחום שיפוט ניו ג'רזיניו ג'רזי ניו ג'רזי
מעון דרומת'וואקט, פרינסטון, ניו ג'רזי
מושב המשרה טרנטון, ניו ג'רזי
משך כהונה קצוב ארבע שנים
ייסוד המשרה 31 באוגוסט 1776
איוש ראשון ויליאם ליווינגסטון
https://www.state.nj.us/governor
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מושל ניו ג'רזיאנגלית: Governor of New Jersey) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת ניו ג'רזי שבארצות הברית. אל תפקיד זה נבחר פלוני לתקופת כהונה בת ארבע שנים. לא ניתן להיבחר לתפקיד למעלה מפעמיים רצופות, אם כי אין הגבלה על המספר הכולל של תקופות כהונה לא רצופות[2]. מעונו הרשמי של המושל הוא נקרא "דרומת'וואקט" (Drumthwacket), אחוזה השוכנת בפרינסטון שבניו ג'רזי, אולם משרד המושל ממנו הוא עובד שוכן בטרנטון, עיר הבירה של המדינה.

המושל הראשון של ניו ג'רזי היה ויליאם ליווינגסטון, שכיהן מ-31 באוגוסט 1776 עד 25 ביולי 1790. המושל הנוכחי הוא פיל מרפי, אשר נבחר לתפקיד מטעם המפלגה הדמוקרטית, והושבע לתפקידו בינואר 2018.

המושל נבחר באופן ישיר על ידי הבוחרים כראש המדינה, והוא הן בעל סמכויות ביצועיות והן בעל סמכויות טקסיות. המושל עומד בראש הרשות המבצעת של ניו ג'רזי, ואינו כפוף במישרין אל הממשל הפדרלי של ארצות הברית. למושל תפקידים נוספים, כמו המפקד הראשי של כוחות המשמר הלאומי של ניו ג'רזי כאשר אין הם פועלים תחת ממשלה הפדרלית.

בניגוד למדינות רבות אחרות בארצות הברית, בהן קיימות בחירות לתפקידים מסוימים ברשות המבצעת, החוקה של ניו ג'רזי קובעת כי המושל וסגנו הם נבחרי הציבור היחידים שנבחרים בבחירות כלליות. בדומה לנשיא ארצות הברית, המושל ממנה את כל חברי ממשלת המדינה, בכפוף לאישור הסנאט של ניו ג'רזי. חשוב מכך, על פי חוקת ניו ג'רזי, המושל ממנה את כל שופטי בית המשפט העליון של המדינה ותובעי מחוזות ניו ג'רזי, אם כי הדבר נעשה תוך התחשבות רבה בהעדפותיהם של חברי הסנאט המייצגים את המחוזות בהם דרוש מינוי של תובע מחוזי.

המושל אחראי גם למינויים של שני נבחרי ציבור אשר נוצרו בידי החוקה – התובע הכללי של ניו ג'רזי ומזכיר המדינה של ניו ג'רזי, בכפוף לאישור הסנאט[3].

שכר ותנאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי תיקון חוקתי מינואר 2002, שכרו המרבי של המושל נאמד ב-175 אלף דולר אמריקאי. המושל פיל מרפי הצהיר כי בכוונתו ליטול את מלא השכר[4], בעוד המושל לשעבר ג'ון קורזין קיבל משכורת סמלית בת דולר בודד לשנה[5]. המושל ג'ים מקגריבי השתכר ב-157,000 דולר, הפחתה של 10% מהשכר המקסימלי בעוד כריס כריסטי, קודמו של המושל הנוכחי מרפי, קיבל את מלוא המשכורת המקסימלית שנקבעה בחוק.

מעון מושל ניו ג'רזי בטרנטון

להגנת המושל עומד יחידת אבטחה במשרה מלאה מהיחידה להגנת אישים במשטרת מדינת ניו ג'רזי בעת כהונתו. מושל לשעבר זכאי ליחידת אבטחה בת שומר ראש אחד ממשטרת ניו ג'רזי עד 6 חודשים לאחר תום תקופת כהונתו[6].

עד 2010, שלא כמו ברוב מדינות ארצות הברית, לא התקיימה בניו ג'רזי משרת סגן המושל. עד לאותה עת, כאשר התפנתה משרת המושל, או שנבצר מהמושל למלא את תפקידו בשל מצב בריאותי, שימש נשיא הסנאט המדינתי כמושל בפועל. נשיא הסנאט המשיך למלא את תפקידו החקיקתי במקביל להיותו המושל בפועל, ובכך ניתנה לו שליטה על הסמכויות החקיקתיות והביצועיות של המדינה. המושל בפועל כיהן עד תום תקופת הכהונה המתוכננת במקרה בו המושל נפטר, התפטר או הועבר מתפקידו, אלא אם כן נותרו יותר מ-16 חודשים לתום תקופת הכהונה המתוכננת, ואז נערכו בחירות מיוחדות.

תסבוכת סדר הירושה של 2002

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 נוצרה תסבוכת בנוגע לכהונת המושל. המושלת ה-50 כריסטין טוד וייטמן התפטרה מתפקידה ב-31 בינואר 2001 כדי להתמנות כמנהלת הסוכנות להגנת הסביבה. במקומה כיהן כמושל בפועל נשיא הסנאט, דונלד דיפרנססקו עד לתום תקופת הכהונה של הסנאט שבראשו הוא עמד. עם זאת, חוק מ-2006 החשיב את כל מי שכיהן כמושל בפועל יותר מ-180 יום למושל לכל דבר ועניין, ולפיכך דיפרנססקו היה למושל ה-51 של ניו ג'רזי. בנוסף לכך, היה פער של 90 דקות בין תום כהונת הסנאט שבראשו עמד דיפרנססקו לבין תחילת כהונתו של הסנאט הבא. בזמן זה היה התובע הכללי ג'ון פרמר הבן, המושל בפועל. בסנאט החדש היה שוויון מוחלט בין הדמוקרטים לבין הרפובליקנים. הפשרה שנוצרה לבחירת נשיא הסנאט, וכפועל יוצא, בחירת המושל בפועל, הייתה שג'ון בנט הרפובליקני כיהן כמושל בפועל משעה 1:30 בצהרי 8 בינואר 2002 ועד דקה לאחר חצות הלילה ב-12 בינואר ואחריו כיהן כמושל בפועל ריצ'רד קודי הדמוקרט עד צהרי ה-15 בינואר, מועד השבעתו של המושל ה-52, ג'ים מקגריווי. בשלושת הימים ומחצה בהם כיהן בנט כמושל בפועל, הוא הספיק לחתום על כמה חוקים, לשאת את נאום מצב המדינה ולערוך אירועים במעון המושל.

פרשה זו הייתה ככל הנראה אחד הזרזים לקבלת התיקון לחוקת ניו ג'רזי שהתקבלה ב-2005, ושנכנסה לתוקף החל מבחירות 2009, ליצור את משרת סגן מושל ניו ג'רזי. ב-19 בינואר 2010 הושבעה קים גואדגנו כסגנית מושל ניו ג'רזי הראשונה. סגנית המושל השנייה הייתה שילה אוליבר, שכיהנה בתפקידה החל מינואר 2018 ועד לפטירתה ב-1 באוגוסט 2023.

ניו ג'רזי היא אחת משלוש עשרה המושבות המקוריות, והיא התקבלה כמדינה השלישית באיחוד ב-18 בדצמבר 1787. טרם הכרזת העצמאות של ארצות הברית הייתה ניו ג'רזי מושבה של ממלכת בריטניה הגדולה.

חוקת ניו ג'רזי הראשונה, שאושררה ב-1776, קבעה שהמושל ייבחר פעם בשנה על ידי בית המחוקקים של המדינה. על פי חוקה זו, המושל היה נשיא הבית העליון של בית המחוקקים, שנקרא אז "המועצה המחוקקת" (New Jersey Legislative Council). חוקת 1844 קבעה שהמושל ייבחר בבחירות כלליות, ושהוא לא יכהן יותר כנשיא המועצה המחוקקת, שמאז הייתה לסנאט של ניו ג'רזי. חוקת 1844 גם האריכה את תקופת הכהונה של המושל לשלוש שנים, שהחלו ביום שלישי השלישי של חודש ינואר שלאחר הבחירות, ובנוסף הטילה הגבלת כהונה כך שהמושלים לא יכלו לכהן יותר מתקופת כהונה אחת. חוקת 1947 האריכה את תקופת הכהונה לארבע שנים, וקבעה מגבלת כהונה של שתי תקופות כהונה רצופות, אך אפשרה להתמודד לכהונה שלישית לאחר תקופת צינון של תקופת כהונה אחת. שישה מושלים כיהנו שתי תקופות כהונה בלתי רצופות כל אחד, ומושל אחד כיהן שלוש תקופות כהונה בלתי רצופות. שלושה מושלים כיהנו כמושלים בפועל ולאחר מכן בתקופת כהונה בלתי רצופה כמושלים נבחרים.

מאז כינונה של ניו ג'רזי כמדינה ועד היום, כיהנו בה 56 מושלים נבחרים, כולל המושל הנוכחי, מתוכם אישה אחת. בנוסף אליהם כיהנו מספר לא מועט של מושלים בפועל, שלא נכללים בספירה הרשמית. החוק משנת 2006, שקבע שמושל בפועל שמכהן יותר מ-180 יום הופך למושל לכל דבר ועניין ונכלל ברשימה הרשמית, הוחל למפרע מ-2001, ועל פיו הוכללו דונלד דיפרנססקו וריצ'רד קודי ברשימה בדיעבד. כל אדם שנכלל ברשימה ממוספר רק פעם אחת, כלומר, מושל שכיהן יותר מתקופות כהונה רצופה אחת, ממוספר בכהונות הבאות שלו באותו מספר, ולא כמו שנהוג במדינות אחרות רבות של ארצות הברית, שהוא מקבל מספור אחר לכל תקופת כהונה.

רשימת מושלי ניו ג'רזי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס' תמונה שם
(שנות חיים)
תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה בחירות סגן
1
ויליאם ליווינגסטון
(1723–1790)
31 באוגוסט 1776 25 ביולי 1790
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הפדרליסטית 1776
1777
1778
1779
1780
1781
1782
1783
1784
1785
1786
1787
1788
1789
התפקיד לא היה קיים
מושל בפועל
אלישע לורנס
(1746–1799)
25 ביולי 1790 29 באוקטובר 1790 המפלגה הפדרליסטית
2
ויליאם פטרסון
(1745–1806)
29 באוקטובר 1790 30 במרץ 1793
(התפטר)[א]
המפלגה הפדרליסטית 1790
1791
1792
מושל בפועל
תומאס הנדרסון
(1743–1824)
30 במרץ 1793 8 ביוני 1793 המפלגה הפדרליסטית
3
ריצ'רד האוול
(1854–1802)
8 ביוני 1793 31 באוקטובר 1801 המפלגה הפדרליסטית 1793
1794
1795
1796
1797
1798
1799
1800
4
ג'וזף בלומפילד
(1753–1823)
31 באוקטובר 1801 28 באוקטובר 1802 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1801
מושל בפועל
ג'ון למברט
(1846–1823)
28 באוקטובר 1802 29 באוקטובר 1802 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1802[ב]
(4)
ג'וזף בלומפילד
(1753–1823)
29 באוקטובר 1802 29 באוקטובר 1812 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1803
1804
1805
1806
1807
1808
1809
1810
1811
5
ארון אוגדן
(1756–1839)
29 באוקטובר 1812 29 באוקטובר 1813 המפלגה הפדרליסטית 1812
6
ויליאם סנפורד פנינגטון
(1757–1826)
29 באוקטובר 1813 19 ביוני 1815
(התפטר)[ג]
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1813
1814
מושל בפועל
ויליאם קנדי
(1775–1826)
19 ביוני 1815 26 באוקטובר 1815 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
7
מאלון דיקרסון
(1770–1853)
26 באוקטובר 1815 1 בפברואר 1817
(התפטר)[ד]
המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 1815
1816
8
אייזק הלסטיד ויליאמסון
(1767–1844)
1 בפברואר 1817 30 באוקטובר 1829 המפלגה הפדרליסטית 1817
1818
1819
1820
1821
1822
1823
1824
1825
1826
1827
1828
לא כיהן
גארט וול
(1783–1850)
המפלגה הדמוקרטית 1829[ה]
9
פיטר דומונט ורום
(1791–1873)
6 בנובמבר 1829[ה] 26 באוקטובר 1832 המפלגה הדמוקרטית 1829[ה]
1830
1831
10
סמואל סאות'רד
(1787–1842)
26 באוקטובר 1832 27 בפברואר 1833
(התפטר)[ד]
המפלגה הוויגית 1832[ו]
11
אליאס סילי
(1791–1846)
27 בפברואר 1833 25 באוקטובר 1833 המפלגה הוויגית 1832[ו]
(9)
פיטר דומונט ורום
(1791–1873)
25 באוקטובר 1833 3 בנובמבר 1836 המפלגה הדמוקרטית 1833
1834
1835
12
פילמון דיקרסון
(1788–1862)
3 בנובמבר 1836 27 באוקטובר 1837 המפלגה הדמוקרטית 1836
13
ויליאם פנינגטון
(1796–1862)
27 באוקטובר 1837 27 באוקטובר 1843 המפלגה הוויגית 1837
1838
1839
1840
1841
1842
14
דניאל היינס
(1801–1877)
27 באוקטובר 1843 21 בינואר 1845 המפלגה הדמוקרטית 1843
15
צ'ארלס סטרטון
(1796–1859)
21 בינואר 1845 18 בינואר 1848 המפלגה הוויגית 1844[ז]
(14)
דניאל היינס
(1801–1877)
18 בינואר 1848 21 בינואר 1851 המפלגה הדמוקרטית 1847
16
ג'ורג' פרנקלין פורט
(1809–1872)
21 בינואר 1851 17 בינואר 1854 המפלגה הדמוקרטית 1850
17
רודמן פרייס
(1816–1894)
17 בינואר 1854 20 בינואר 1857 המפלגה הדמוקרטית 1853
18
ויליאם ניוול
(1817–1901)
20 בינואר 1857 17 בינואר 1860 המפלגה הרפובליקנית 1856
19
צ'ארלס סמית' אולדן
(1799–1876)
17 בינואר 1860 20 בינואר 1863 המפלגה הרפובליקנית 1859
20
ג'ואל פרקר
(1816–1888)
20 בינואר 1863 16 בינואר 1866 המפלגה הדמוקרטית 1862
21
מרקוס לורנס וורד
(1812–1884)
16 בינואר 1866 19 בינואר 1869 המפלגה הרפובליקנית 1865
22
תאודור פיץ רנדולף
(1826–1883)
19 בינואר 1869 16 בינואר 1872 המפלגה הדמוקרטית 1868
(20)
ג'ואל פרקר
(1816–1888)
16 בינואר 1872 19 בינואר 1875 המפלגה הדמוקרטית 1871
23
ג'וזף בדל
(1831–1894)
19 בינואר 1875 15 בינואר 1878 המפלגה הדמוקרטית 1874
24
ג'ורג' מקללן
(1826–1885)
15 בינואר 1878 18 בינואר 1881 המפלגה הדמוקרטית 1877
25
ג'ורג' לדלו
(1830–1900)
18 בינואר 1881 15 בינואר 1884 המפלגה הדמוקרטית 1880
26
ליאון אבט
(1836–1894)
15 בינואר 1884 18 בינואר 1887 המפלגה הדמוקרטית 1883
27
רוברט סטוקטון גרין
(1831–1895)
18 בינואר 1887 21 בינואר 1890 המפלגה הדמוקרטית 1886
(26)
ליאון אבט
(1836–1894)
21 בינואר 1890 17 בינואר 1893 המפלגה הדמוקרטית 1889
28
ג'ורג' תאודור ורטס
(1846–1910)
17 בינואר 1893 21 בינואר 1896 המפלגה הדמוקרטית 1892
29
ג'ון ויליאם גריגס
(1849–1927)
21 בינואר 1896 31 בינואר 1898
(התפטר)[ח]
המפלגה הרפובליקנית 1895
מושל בפועל
פוסטר מקגוואן וורהיס
(1856–1927)
31 בינואר 1898 18 באוקטובר 1898 (התפטר)[ח] המפלגה הרפובליקנית
מושל בפועל
דייוויד אוגדן ווטקינס
(1862–1838)
18 באוקטובר 1898 17 בינואר 1899 המפלגה הרפובליקנית [ח]
30
פוסטר מקגוואן וורהיס
(1856–1927)
17 בינואר 1899 21 בינואר 1902 המפלגה הרפובליקנית 1898[ח]
31
פרנקלין מרפי
(1846–1920)
21 בינואר 1902 17 בינואר 1905 המפלגה הרפובליקנית 1901
32
אדוארד סטוקס
(1860–1942)
17 בינואר 1905 21 בינואר 1908 המפלגה הרפובליקנית 1904
33
ג'ון פרנקלין פורט
(1852–1920)
21 בינואר 1908 17 בינואר 1911 המפלגה הרפובליקנית 1907
34
וודרו וילסון
(1856–1924)
17 בינואר 1911 1 במרץ 1913
(התפטר)[ט]
המפלגה הדמוקרטית 1910
מושל בפועל
ג'יימס פיירמן פילדר
(1867–1954)
1 במרץ 1913 28 באוקטובר 1913
(התפטר)
המפלגה הדמוקרטית [ט]
מושל בפועל
ליאון רתרפורד טיילור
(1883–1924)
28 באוקטובר 1913 20 בינואר 1914 המפלגה הדמוקרטית [ט]
35
ג'יימס פיירמן פילדר
(1867–1954)
20 בינואר 1914 16 בינואר 1917 המפלגה הדמוקרטית 1913[ט]
36
וולטר אוונס אדג'
(1873–1956)
16 בינואר 1917 16 במאי 1919
(התפטר)[י]
המפלגה הרפובליקנית 1916
מושל בפועל
ויליאם נלסון ראניון
(1871–1931)
16 במאי 1919 13 בינואר 1920 המפלגה הרפובליקנית [י]
מושל בפועל
קלרנס קייס
(1877–1961)
13 בינואר 1920 20 בינואר 1920 המפלגה הרפובליקנית [י]
37
אדוארד אדוארדס
(1863–1931)
20 בינואר 1920 15 בינואר 1923 המפלגה הדמוקרטית 1919
38
ג'ורג' סבסטיאן סילזר
(1870–1940)
15 בינואר 1923 19 בינואר 1926 המפלגה הדמוקרטית 1922
39
ארתור הארי מור
(1877–1952)
19 בינואר 1926 15 בינואר 1929 המפלגה הדמוקרטית 1925
40
מורגן פוסטר לרסון
(1882–1961)
15 בינואר 1929 19 בינואר 1932 המפלגה הרפובליקנית 1928
(39)
ארתור הארי מור
(1877–1952)
19 בינואר 1932 3 בינואר 1935
(התפטר)[י"א]
המפלגה הדמוקרטית 1931
מושל בפועל
קליפורד רוס פאוול
(1893–1973)
3 בינואר 1935 8 בינואר 1935 המפלגה הרפובליקנית
מושל בפועל
הוראס גריגס פרול
(1881–1951)
8 בינואר 1935 15 בינואר 1935 המפלגה הרפובליקנית
41
הרולד הופמן
(1896–1954)
15 בינואר 1935 18 בינואר 1938 המפלגה הרפובליקנית 1934
(39)
ארתור הארי מור
(1877–1952)
18 בינואר 1938 21 בינואר 1941 המפלגה הדמוקרטית 1937
42
צ'ארלס אדיסון
(1890–1969)
21 בינואר 1941 18 בינואר 1944 המפלגה הדמוקרטית 1940
(36)
וולטר אוונס אדג'
(1873–1956)
18 בינואר 1944 21 בינואר 1947 המפלגה הרפובליקנית 1943
43
אלפרד דריסקול
(1902–1975)
21 בינואר 1947 19 בינואר 1954 המפלגה הרפובליקנית 1946
1949[י"ב]
44
רוברט מיינר
(1908–1990)
19 בינואר 1954 16 בינואר 1962 המפלגה הדמוקרטית 1953
1957
45
ריצ'רד יוז
(1909–1992)
16 בינואר 1962 20 בינואר 1970 המפלגה הדמוקרטית 1961
1965
46
ויליאם קאהיל
(1912–1996)
20 בינואר 1970 15 בינואר 1974 המפלגה הרפובליקנית 1969
47
ברנדן ביירן
(1924–2018)
15 בינואר 1974 19 בינואר 1982 המפלגה הדמוקרטית 1973
1977
48
תומאס קין
(נולד ב-1935)
19 בינואר 1982 16 בינואר 1990 המפלגה הרפובליקנית 1981
1985
49
ג'יימס פולוריו
(1937–2022)
16 בינואר 1990 18 בינואר 1994 המפלגה הדמוקרטית 1989
50
כריסטין טוד וייטמן
(נולדה ב-1946)
18 בינואר 1994 31 בינואר 2001
(התפטרה)[י"ג]
המפלגה הרפובליקנית 1993
1997
51
דונלד דיפרנססקו
(נולד ב-1944)
31 בינואר 2001 8 בינואר 2002 המפלגה הרפובליקנית [י"ג]
מושל בפועל
ג'ון פרמר הבן
(נולד ב-1957)
8 בינואר 2002 8 בינואר 2002 המפלגה הרפובליקנית [י"ג]
מושל בפועל
ג'ון בנט
(נולד ב-1948)
8 בינואר 2002 12 בינואר 2002 המפלגה הרפובליקנית [י"ג]
מושל בפועל
ריצ'רד קודי
(נולד ב-1946)
12 בינואר 2002 15 בינואר 2002 המפלגה הדמוקרטית [י"ג]
52
ג'ים מקגריווי
(נולד ב-1957)
15 בינואר 2002 15 בנובמבר 2004
(התפטר)[י"ד]
המפלגה הדמוקרטית 2001
53
ריצ'רד קודי
(נולד ב-1946)
15 בנובמבר 2004 17 בינואר 2006 המפלגה הדמוקרטית [י"ד]
54
ג'ון קורזיין
(נולד ב-1947)
17 בינואר 2006 19 בינואר 2010 המפלגה הדמוקרטית 2005
55
כריס כריסטי
(נולד ב-1962)
19 בינואר 2010 16 בינואר 2018 המפלגה הרפובליקנית 2009
2013
קים גואדגנו
56
פיל מרפי
(נולד ב-1957)
16 בינואר 2018 מכהן המפלגה הדמוקרטית 2017 שילה אוליבר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מושל ניו ג'רזי בוויקישיתוף
  1. ^ התפטר כדי לכהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.
  2. ^ בחירות 1802 נקלעו למבוי סתום, ומשנואשו חברי בית המחוקקים מלבחור מושל חדש, כיהן למברט עד לתום תקופת הכהונה ובחירתו של בלומפילד כמושל.
  3. ^ התפטר כדי לכהן כשופט בבית המשפט הפדרלי של מחוז ניו ג'רזי.
  4. ^ 1 2 התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית.
  5. ^ 1 2 3 וול נבחר ב-1829 על ידי בית הנבחרים, אך ב-6 בנובמבר 1829 הודיע על סירובו לכהן בתפקיד. בית הנבחרים בחר במקומו את ורום.
  6. ^ 1 2 סילי היה סגן נשיא המועצה המחוקקת של ניו ג'רזי, אך במקום לרשת את סאות'רד מתוקף תפקידו, הוא נבחר כמושל וכיהן עת תום כהונתו המתוכננת של סאות'רד.
  7. ^ הבחירות הראשונות לתקופת כהונה של שלוש שנים.
  8. ^ 1 2 3 4 גריגס התפטר כדי להתמנות כתובע הכללי של ארצות הברית. וורהיס החליפו מתוקף היותו נשיא הסנאט. הוא היה מעוניין להתמודד בבחירות על משרת המושל של 1898, אך החוקה אסרה אז על כהונת מושל בשתי תקופות רצופות, גם במקרה כזה של מושל בפועל שימשיך כמושל נבחר. בשל כך התפטר וורהיס, הוחלף על ידי ווטקינס מתוקף תפקידו כיושב ראש בית הנבחרים, ואז התאפשר לוורהיס להציג את מועמדתו בבחירות, בהן הוא ניצח וכיהן תקופת כהונה מלאה.
  9. ^ 1 2 3 4 וילסון התפטר כדי לכהן כנשיא ארצות הברית. פילדר החליפו מתוקף היותו נשיא הסנאט. הוא היה מעוניין להתמודד בבחירות על משרת המושל של 1913, אך החוקה אסרה אז על כהונת מושל בשתי תקופות רצופות, גם במקרה כזה של מושל בפועל שימשיך כמושל נבחר. בשל כך התפטר פילדר, הוחלף על ידי טיילור מתוקף תפקידו כיושב ראש בית הנבחרים, ואז התאפשר לפילדר להציג את מועמדתו בבחירות, בהן הוא ניצח וכיהן תקופת כהונה מלאה.
  10. ^ 1 2 3 אדג' התפטר כדי לאייש מושב שאליו נבחר בסנאט של ארצות הברית. במקומו היה למושל בפועל ראניון, מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט של ניו ג'רזי. עם תום כהונת הסנאט, הוחלף ראניון בקייס, נשיא הסנאט החדש, שכיהן כמושל בפועל עד להשבעת המושל הנבחר החדש.
  11. ^ מור התפטר כדי לאייש מושב שאליו נבחר בסנאט של ארצות הברית. במקומו היה למושל בפועל פאוול, מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט של ניו ג'רזי. עם תום כהונת הסנאט, הוחלף פאוול בפרול, נשיא הסנאט החדש, שכיהן כמושל בפועל עד להשבעת המושל הנבחר החדש.
  12. ^ הבחירות הראשונות לתקופת כהונה של ארבע שנים.
  13. ^ 1 2 3 4 5 ראו תסבוכת סדר הירושה של 2002.
  14. ^ 1 2 מקגריווי התפטר עקב שערוריית מין. הוא הוחלף על ידי ריצ'רד קודי שכיהן במקומו כמושל בפועל מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט וכיהן עד תום תקופת כהונת הסנאט. חוק שהתקבל ב-2006, ותקף למפרע מ-2001, קבע שכל מי שכיהן כמושל בפועל במשך יותר מ-180 יום, יחשב כמושל לכל דבר ועניין וייספר ברשימת המושלים הרשמית.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Frequently Asked Questions, באתר מושל ניו ג'רזי (באנגלית)
  2. ^ כלומר, ניתן להיבחר לתקופת כהונה שלישית אחרי מעין תקופת צינון בת ארבע שנים[1]
  3. ^ חוקת ניו ג'רזי, פרק חמישי, סעיף חמישי, באתר ויקיטקסט (באנגלית)
  4. ^ סוזן ק. ליוויו, Murphy says he will accept $175K salary as governor, באתר nj.com‏, 18 בינואר 2017 (באנגלית)
  5. ^ דייוויד חן, The Goldman Sachs Crew That’s Helping Run Trenton Government, באתר הניו יורק טיימס, 4 באוקטובר 2006 (באנגלית)
  6. ^ אן מילגרם, Attorney General’s State Police Executive Protection Unit Review Panel Issues Report on Staffing, Training, Equipment and Emergency Protocols, באתר משרד התובע הכללי של ניו ג'רזי, 27 ביולי 2007 (באנגלית)