ויליאם פטרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם פטרסון
William Paterson
ויליאם פטרסון
ויליאם פטרסון
לידה 24 בדצמבר 1745
מחוז אנטרים, ממלכת אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בספטמבר 1806 (בגיל 60)
אולבני, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הכפרי, אולבני, ניו יורק, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין, שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Federalist Cockade.svg  המפלגה הפדרליסטית
שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית
4 במרץ 17938 בספטמבר 1806
(13 שנים)
תחת נשיאי בית המשפט העליון ג'ון ג'יי
ג'ון ראטלדג'
אוליבר אלזוורת'
ג'ון מרשל
נשיא ממנה ג'ורג' וושינגטון
מושל ניו ג'רזי ה־2
29 באוקטובר 179030 במרץ 1793
(שנתיים ו־21 שבועות)
אלישע לורנס (מושל בפועל)
תומאס הנדרסון (מושל בפועל)
סנאטור מטעם ניו ג'רזי
4 במרץ 178913 בנובמבר 1790
(שנה ו־36 שבועות)
התובע הכללי של ניו ג'רזי ה־1
17761783
(כ־7 שנים)
תחת מושל ניו ג'רזי ויליאם ליווינגסטון
פרסים והוקרה
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויליאם פטרסוןאנגלית: William Paterson;‏ ‏24 בדצמבר 17459 בספטמבר 1806) היה פוליטיקאי ושופט אמריקאי. הוא היה מחותמי חוקת ארצות הברית, שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית ומושל ניו ג'רזי השני.

הוא נולד במחוז אנטרים שבאירלנד ובגיל צעיר היגר למושבות בצפון אמריקה. לאחר סיום לימודיו בקולג' ניו ג'רזי (כיום אוניברסיטת פרינסטון) ולאחר שלמד משפטים בהדרכתו של ריצ'רד סטוקטון, הוא התקבל ב-1768 ללשכת עורכי הדין. ב-1776 הוא סייע בכתיבת חוקת ניו ג'רזי ולאחר מכן ועד 1783 שימש כתובע הכללי של המדינה. ב-1787 הוא ייצג את ניו ג'רזי בוועידת החוקה של ארצות הברית, שם הוא הציע את תוכנית ניו ג'רזי, שנתנה ייצוג שווה למדינות בקונגרס ולא התקבלה בסופו של דבר.

לאחר אשרור החוקה, כיהן פטרסון כסנאטור בשנים 17891790, וסייע לנסח את חוק השיפוט. הוא התפטר מהסנאט כדי לכהן כמושל ניו ג'רזי. ב-1793 הוא קיבל מינוי מהנשיא ג'ורג' וושינגטון כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, תפקידו בו הוא כיהן עד למותו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם פטרסון נולד במחוז אנטרים שבאירלנד כבנו של ריצ'רד פטרסון, פרוטסטנטי מאלסטר. ב-1747 היגרה המשפחה לניו קאסל, פנסילבניה. בגיל 14 הוא החל את לימודיו בקולג' ניו ג'רזי (כיום אוניברסיטת פנסילבניה). לאחר סיום לימודיו הוא למד משפטים בהדרכתו של ריצ'רד סטוקטון וב-1768 התקבל ללשכת עורכי הדין.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרסון נבחר כנציג מחוז סומרסט לשלושת הקונגרסים הפרובינציאליים של ניו ג'רזי, שם, כמזכיר הקונגרס, הוא תיעד את חוקת ניו ג'רזי. לאחר העצמאות הוא מונה כתובע הכללי של ניו ג'רזי, תפקיד בו הוא שימש בשנים 17761783, ניהל את פעילות החוק והסדר וביסס את מעמדו כאחד מעורכי הדין הבולטים במדינה. ב-1787 הוא נשלח לייצג את ניו ג'רזי בוועידת החוקה בפילדלפיה, שם הוא הציע את תוכנית ניו ג'רזי (New Jersey Plan) להקמת בית מחוקקים חד-ביתי עם ייצוג שווה לכל המדינות. לאחר השגת פשרת קונטיקט (Connecticut Compromise), עם בית מחוקקים דו-בתי: סנאט עם ייצוג שווה לכל מדינה ובית נבחרים עם ייצוג יחסי על פי גודל האוכלוסייה, נחתמה החוקה.

סנאטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרסון, שהיה תומך נלהב של המפלגה הפדרליסטית, נבחר כאחד משני החברים הראשונים בסנאט של ארצות הברית מטעם ניו גרזי וכיהן בו בשנים 17891790. כחבר בוועדת המשפט של הסנאט היה לו תפקיד חשוב בניסוח חוק השיפוט, שעל פיו הוקמה מערכת השיפוט הפדרלית. תשע הפסקאות הראשונות בחוק זה נכתבו בכתב ידו.

מושל ניו ג'רזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1790 היה פטרסון לאדם הראשון שהתפטר מהסנאט, כאשר עשה זאת כדי לרשת את עמיתו לחתימת החוקה, ויליאם ליווינגסטון כמושל ניו ג'רזי. כמושל, יישם פטרסון את העניין שלו בתחום המשפט, כאשר דאג להסבת החוקים הבריטים שהיו בתוקף בניו ג'רזי לפני המהפכה האמריקאית לחוקים של מדינת ניו ג'רזי. הוא גם הוציא תיקון של הכללים לבתי המשפט, שמאוחר יותר אומצו על ידי בית המחוקקים של המדינה.

שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בפברואר 1793 מינה הנשיא ג'ורג' וושינגטון את פטרסון כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית במקומו של תומאס ג'ונסון, שהתפטר מסיבות בריאות. למחרת היום משך וושינגטון את המינוי, לאחר שהבין שמאחר שחוק השיפוט, שעל פיו הוקם בית המשפט העליון, עבר במהלך כהונתו של פטרסון כסנאטור, ובכך המינוי עלול להוות הפרה של סעיף הכשירות (Ineligibility Clause) על פי פרק 1, חלק שישי, סעיף 2 לחוקת ארצות הברית. ב-4 במרץ 1793, לאחר שכהונתו של פטרסון בסנאט הסתיימה וקונגרס חדש התכנס, הגיש וושינגטון את מועמדותו שוב, והיא אושרה מידית על ידי הסנאט.[1]

לצורך מינויו לבית המשפט העליון התפטר פטרסון מכהונתו כמושל ניו ג'רזי. במסגרת סבב השיפוט שלו הוא ניהל את משפטיהם של הנאשמים בבגידה במסגרת מרד הוויסקי, מרד של חוואים במערב פנסילבניה על הטלת מס פדרלי על ויסקי, שהיה התוצר העיקרי של יבוליהם. כוחות מיליציה נשלחו על ידי הנשיא וושינגטון כדי לדכא את המרד בהצלחה ובפעם הראשונה פירש בית המשפט העליון את החוקה בנוגע לעשיית השימוש בכוחות צבאיים לטיפול במהומות אזרחיות. כאן, ולמעשה לכל אורך הקריירה שלו, קיבע פטרסון את עליונות החוק על פני סמכות הממשלה, עקרון שגולם בחוקה שהוא היה שותף לכתיבתה.[2]

ב-1795 דחה פטרסון הצעה להתמנות כמזכיר המדינה של ארצות הברית. ב-1789 הוא נבחר לחברה הפילוסופית האמריקאית.[3] ב-1801 הוא נבחר כעמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.[4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1779 נשא פטרסון לאישה את קורנליה בל, בתו של ג'ון בל, סוחר עשיר ובעל קרקעות ממחוז סאמרסט שבניו ג'רזי. לשניים נולדו שתי בנות, שרק אחת הגיע לבגרות, ובן, שאמו נפטרה בלידתו ב-1783. ב-1785 נישא פטרסון בשנית ליופימיה וייט, שהייתה בת למשפחה בולטת מניו ג'רזי של אנשי צבא, פוליטיקאים ומשפטנים.

ויליאם פטרסון נפטר ב-9 בספטמבר 1806, בגיל 60, כאשר התכונן לצאת למעיינות מרפא בבלסטון, ניו יורק, באחוזתם של בתו, קורנליה, ושל בעלה, סטיבן ואן רנסלר, באולבני. פטירתו אירעה כתוצאה מפציעה שלו בתאונת כרכרה בה היה מעורב ב-1803. הוא נטמן באחוזת הקבר של משפחת חתנו. כאשר רכשה העירייה את הנכס, הועברו עצמותיו לבית הקברות הכפרי של אולבני, בו קבורים גם השופט העליון רופוס פקהאם והנשיא צ'סטר ארתור.[5]

על שמו קרויה העיר פטרסון שבניו ג'רזי, שכמושל המדינה הוא אישר את הקמתה. כמו כן קרויה על שמו אוניברסיטת ויליאם פטרסון שבעיר ויין שבניו ג'רזי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם פטרסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]