חופי ישראל – הבדלי גרסאות
מ ←ראו גם |
עריכה משנית. הדגשת שם הערך. |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} |
''טקסט נטוי''{{להשלים|כל הערך=כן}} |
||
על חופי ישראל נמנים החופים לאורך [[הים התיכון]] - 196 ק"מ, חוף סובב [[כינרת]] - 56 ק"מ, החוף המערבי של [[ים המלח]] וחופי [[מפרץ אילת]] - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם ב[[בעלות#אופי הבעלות|בעלות ציבורית]]. |
על '''חופי ישראל''' נמנים החופים לאורך [[הים התיכון]] - 196 ק"מ, חוף סובב [[כינרת]] - 56 ק"מ, החוף המערבי של [[ים המלח]] וחופי [[מפרץ אילת]] - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם ב[[בעלות#אופי הבעלות|בעלות ציבורית]]. |
||
חופי ישראל מצטיינים [[מגוון ביולוגי|ברבגוניות ביוטית]] ובמערכות טבעיות יחודיות, בנופים תת ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסטטייים. שטח ה[[סביבה]] החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות [[נופש]], [[חינוך]], [[מדע]] ו[[מחקר]], לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי [[תשתית|תשתיות]] וצורכי [[ביטחון]] הוא מן המצומצמים בעולם. |
חופי ישראל מצטיינים [[מגוון ביולוגי|ברבגוניות ביוטית]] ובמערכות טבעיות יחודיות, בנופים תת ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסטטייים. שטח ה[[סביבה]] החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות [[נופש]], [[חינוך]], [[מדע]] ו[[מחקר]], לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי [[תשתית|תשתיות]] וצורכי [[ביטחון]] הוא מן המצומצמים בעולם. |
||
גרסה מ־23:02, 14 ביוני 2013
טקסט נטוי
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
על חופי ישראל נמנים החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חוף סובב כינרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית.
חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות יחודיות, בנופים תת ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסטטייים. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם.
המאבק על עתיד חופי ישראל וסביבתם הקרובה
איום הבנייה והפיתוח בסביבת החוף
שטח הסביבה החופית נתון ללחצי בנייה ופיתוח מצד יזמי נדל"ן, רשויות מקומיות והמדינה מחד, ולמאמצי שימור והנגשה לכלל התושבים באמצעות פיתוח בר קיימא, מצד הגופים הרשמיים האמונים על הגנת הטבע והסביבה ואלו של החברה האזרחית, מאידך.
עיקרה של סוגיית הסביבה החופית הניצבת בפני מועצות התכנון ברמה המקומית, המחוזית והארצית היא ניגוד עניינים שנוצר בין תוכניות בנייה ופיתוח, על קרקע בבעלות פרטית או על קרקע בבעלות מנהל מקרקעי ישראל, שראשיתן עשרות שנים לאחור, ומועד שיווקן טרם פג תוקפו, או במקרה הגרוע לאחר שפג תוקפו, לבין חוקים עדכניים להגנת הסביבה שנחקקו בשנים האחרונות. ניגוד העניינים מקורו בתובנות חברתיות ואקלוגיות חדשות הרואות במשאבי הטבע נכס השייך לכלל הציבור ולא ככזה שיכול להיות מופקע להנאתם של בעלי יכולת מעטים ומעלות על נס שימור מגוון ביולוגי ונופי.
עולה טענה נגד מנהל מקרקעי ישראל ש"היה יכול לנצל את העובדה שבישראל מרבית שטחי החופים הם בבעלות ציבורית ולא פרטית כמו ברבות ממדינות האזור...כדי לבטל תוכניות בנייה ישנות בחופים, שלא מומשו"[1].
דו"ח מבקר המדינה 2013
דו"ח מבקר המדינה[2] הורה למנהל מקרקעי ישראל כבר ב-2009: "על מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) ליזום דיון מקיף במדיניות הראויה בנושא פיתוח הסביבה החופית, ולהתאימן לרוח השינויים שחלו מאז הוכנו"..."העקרונות שאמורים להנחות את מדיניותו של ממ"י אינם נוגעים רק לשיקולים כלכליים ולרווחים שיופקו משיווק תכניות ישנות, אלא גם - ואולי קודם כל - לשיקולים הנוגעים לרווחת הציבור, לאיכות הסביבה, לנדירות הקרקע ולצורכי החברה"[3]. דו"ח המבקר חזר על הוראה זו גם ב-2013 משום שהמינהל התעלם מהבקשה עד כה.
חוקים סביבתיים ותוכניות מתאר ארציות
חוק שמירת הסביבה החופית, 2004 לצד תמ"א 35 הקובעת כי תוספת שטח לפיתוח צריכה להיות ממוקמת ככל האפשר בשטחים שאינם בעלי רגישות נופית-סביבתית גבוהה, ולצד תמ"א 13/4 (בהליכי תכנון סופיים) המחייבת כי תוכנית החלה בשטח המצוק החופי תכלול מסמך הגנה על המצוק, מספקים כלים בידי הנאבקים לשימור הסביבה החופית.
מאבקים סביבתיים עכשוויים
נכון ל-2013 מתנהלים מספר מאבקים סביבתיים שעניינם ניסיון לעצור תוכניות בניין ופיתוח על חופי ישראל וסביבתם הקרובה, כגון, המאבק על חוף פלמחים, טיילת תל אביב, רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב-יפו, חוף נחשולים, המרינה בבת גלים, חוף בצת, חוף אכזיב וחוף ים המלח.
איומים אחרים
הפרת איזון תהליך פיזור החול הבונה את רצועת החוף
עליית מפלס הים
זיהום
חופי הים התיכון
חוף ים המלח
חוף סובב כינרת
הכנרת מהווה אתר נופש ובילוי פעיל. עשרות חופי רחצה מוסדרים קיימים לחופיה. בחלק מהם מתקיימת פעילות אתגרית כמו שיט סירות ואופנועי ים, סקי מים ורחיפה. כמו כן מתקיימת פעילות של תנועת הנוער צופי ים בחוף המושבה כנרת, שם נמצא שבט "צופי ים כנרת". החניכים עוסקים בפעילות ימית ובשיט, ובפעילות חברתית, חינוכית וערכית.
מעט מהחופים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, על אף החוק שבעניין שמתיר גבית תשלום רק בעבור הסדרת חניה. מבקר המדינה, בדו"ח מיוחד, מצא, כי מעשית הכניסה חינם רגלית מנועה בחלק גדול מהחופים. בדצמבר 2006 לאחר מאבק משפטי של החברה להגנת הטבע וגופים ירוקים נוספים, הוסרו מחופי הכנרת עשרות גדרות בצו בית משפט, ונפתחו לציבור הרחב עשרות חופים, שהיו עד אז מגודרים שלא כחוק. חלק מהחופים גם הונגשו לנכים.
שביל סובב כנרת אותו יזמה החברה להגנת הטבע, הוא פרויקט אשר מטרתו יצירת שביל, תוך כדי הסרת גדרות ומכשולים אחרים, ואשר יאפשר הליכה מסודרת ובאופן חופשי סביב אגם הכנרת. השביל מסומן בסימון שבילים לבן-סגול-לבן. נכון לשנת 2010 הוכשרו שבילים באורך של כ-30 קילומטר סביב האגם, שהיקפו הכולל מגיע לכ-60 ק"מ.
באפריל 2011 נפתח שביל הליכה בגליל שנקרא שביל ישו. אורכו של השביל הוא 65 ק"מ, והוא מתחיל בנצרת ומסתיים בכפר נחום. שביל זה מהווה רשת של שבילי הליכה, דרכי עפר ושבילי אופניים שמחברים מקומות מרכזיים הקשורים בתולדות ישו והנצרות.
מדי שנה, בעונת הסתיו, מתקיים בכנרת אירוע שחייה עממי הנקרא צליחת הכנרת. השם צליחה מעט מטעה, שכן מדובר במשחה באורך 1.5, ו-3.5 ק"מ (עד 4.2 ק"מ, תלוי במפלס) ולא חציית מרכזו של האגם. צליחת הכנרת היא אירוע השחייה העממי הגדול בישראל. אחת לשנה בחודש ינואר מתקיים מרתון הכנרת. מסלולו מטבריה עד סמוך לקיבוץ עין גב וחזרה. בינואר 2010 התקיים האירוע בפעם ה-33. אחת לשנה מתקיימת גם הקפת הכנרת באופניים.
חוף מפרץ אילת
ראו גם
קישורים חיצוניים
צפריר רינת, חופי ישראל מהצפופים בעולם: 4,500 מבקרים לק”מ, באתר הארץ, 11 באפריל 2013- דוח מצב החופים ל-2007, באתר החברה להגנת הטבע
- שירלי ששון־עזר, דותן לוי ושי פאוזנר, מאבק מחוף לחוף, כלכליסט, 3.11.11
- רשימת אתרי ים וחופים בישראל, אתר INature
הערות שוליים
- ^ צפריר רינת, האיחוד האירופי משבח את השמירה על חופי ישראל, הפעילים פחות מרוצים, באתר הארץ, 24 במאי 2013
- ^ הגנה על הסביבה החופית - דו"ח מבקר המדינה 2013
- ^ חן פונדק, על מינהל מקרקעי ישראל לבחון מחדש את מדיניות הבנייה בחופים, כלכליסט, 8.5.13