צופי ים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צופי ים הנם חלק מתנועת הצופים הבינלאומית, עם דגש מיוחד על שיט ופעילויות על בסיס מים. פעילויות אלו יכולות להיות בים, בנהרות או באגמים. צופי הים מספקים הזדמנות להפליג, לשוט בסירות, ללמוד ניווט, ללמוד איך לעבוד על המנועים ולהתחרות בתחרויות. לצופי הים לעתים קרובות יש מדים ייחודיים. בחלק מהמדינות או ארגוני הצופים, צופיות ימית הינה תכנית רק לצופים מבוגרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירה של צופי ים ת"א ליד מרינה תל אביב.

אחד האזכורים הראשונים של "צופי ים" הוא במגזין Chums המתייחס ל"צופי ים" בחודש יולי 1909. צופי הים האלה היו חלק מצופי Chums ומהצופים הבריטיים.

צי חטיבת הבנים הבריטיים, צוערי חיל הים הלאומי, נקראו "Scouts of the Sea" במהדורת המגזין מתאריך ה-14 ביולי 1909, ולאחר מכן נקראו "Sea Scouts of the Empire" במהדורת ה-28 ביולי 1909.

מאוחר יותר, צופי הים הצטרפו לארגון הצופים של באדן פאוול. במהדורה הראשונה של הספר "צופיות לבני הנעורים", הזכיר באדן פאוול ש"כל צופה צריך להיות מסוגל לנהל את הסירה, כדי להביא אותו כראוי לצד ספינה או מזח...". בחודש דצמבר 1908, הונפק תג הימאות הראשון כאחד מתגי הבקיאות הראשונים של תנועת הצופים. מחנה צופים התקיים ב Bucklers Hard, המפשייר באוגוסט 1909, כאשר פעילויות שייט היתה במוקד המחנה.

בשנת 1911, באדן פאוול כתב את החוברת Sea Scouting for Boys. מדי צופי ים מיוחדים אושרו בשנת 1910 ובשנת 1912 השם "Sea Scouts" אומץ באופן רשמי לארגון הצופים של באדן פאוול.

בהמשך צופי הים מצאו את דרכם לשאר העולם.

צופי ים בתנועת הצופים העבריים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל צופי-ים

מגזר צופי הים הוא מגזר בתוך תנועת הנוער הצופים העבריים. כמו בצופים כך גם בצופי ים, המטרה היא חינוך הנוער והכנתו לחיים. ההבדל העיקרי בין צופי ים לצופים הרגילים הוא אופן העברת הערכים לחניכים. בניגוד לצופים, אשר מאמינים כי בעזרת מחנאות, שהייה בטבע, משחקי חברה ועוד, ניתן ליצור קבוצות ילדים מגובשות הנשענות על ערכי הצופה, צופי ים משתמשים בסירות חתירה ומפרשים, לשם השגת אותן מטרות. זאת בשילוב עם שיטות ההדרכה של תנועת הצופים.

צופי ים היא תנועת נוער קטנה באופן יחסי לצופים, אך ייחודית יותר. גילאי החניכים הוא מכיתה ה' ועד כיתה י"ב, כאשר ברוב השבטים קיימת קבוצה של הורים, המשתתפים בפעילות. כיום בארץ פועלים שמונה שבטים: בהרצליה, ביפו, בחיפה, בתל אביב, במושבה כנרת, בעכו, בבת ים ובנתניה.

לצופי ים שלושה סוגי סירות עיקריים, עליהן פועלים החניכים: קרוול, סנונית ולווייתנית. לכמה שבטים יש סוגי סירות נוספות כגון קטמרן, לייזר, 420, 470, אופטימיסט, סירות מנוע וקיאקים. עקב היותה תנועת נוער מחנכת, צופי ים דוגלת בתחזוקת הסירות על ידי החניכים, למען החניכים, בחניכת הסגל.

מבנה השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט צופי ים מורכב משכבות גיל. מכיתה ה' עד ט', השכבה מחולקת לגדודים וקבוצות. לכל קבוצה מדריך בכיתה י'-י"ב, ולכל שכבה רכז, בכיתה י"ב, ש"ש (מתנדב בשנת שירות), או רכז בוגר. בכיתה ט' עוברת השכבה תהליך של מעבר לשכבה מגובשת, ובו עוברים החניכים שני שלבים: הראשון הוא עירבוב הקבוצות, שבו לוקחים את הקבוצות הקיימות ומערבבים אותם לא לפי הקבוצות המקוריות (שבדרך כלל מחולקות על פי בתי ספר) ומשנים את המדרכים. השלב השני הוא הכרזת השכבה שמתקיים כמה חודשים אחרי העירבוב. השכבה מבטלת את קבוצתיה, ונשארת כשכבה אחת מאוחדת עד סוף כיתה י"ב. ברוב השבטים בארץ קיימת גם פעילות מסודרת וקבועה של קבוצת הורים של חניכים בשבט שכמו בניהם ובנותיהם לומדים להפליג, לחתור ולמצות את ההנאה מהפעילות הימית הזו. בנוסף לשכבות, קיימים צוותי הדרכה לכל שכבה, רכזים, רכזי הדרכה, מרכז השבט וראש השבט, שהינו גורם התנדבותי בשבט. שבט צופי ים מתפקד כחלק מההנהגה האזורית של הצופים, ומזכירות צופי ים הארצית.

תוכני הדרכה על פי שכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכב"צ (שכבה צעירה) - יסודות החתירה, קבוצתיות, יסודות ההפלגה בסירות גדולות וקטנות, וסיירות, ניווט ומחנאות מעשית. כיתות ט-י - בניגוד לצופים, קורס ההדרכה בצופי ים מורכב יותר, מכיוון שהוא כולל תכנים ימיים בנוסף לתוכני ההדרכה הסטנדרטיים. בשנים אלו מתרחש קורס ההדרכה יחד עם נגיעה בתוכני הפלגה מורכבים, והחשוב בהם הוא הפיקוד על סירה. בתחילת כיתה י' מצטרפים החניכים לשכב"ג כמדריכים ופעילים בשבט שכב"ג - עיקר התכנים הם להעשרה, כאשר המשקל המרכזי בשנים אלה נתון להדרכה, וריכוז.

אופי הפעילות הימית בשבטים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופי ים תל אביב
שבטי צופי ים בתחרות החתירה הארצית בירקון, פברואר 2009
  • צופי-ים ת"א - הפעילות מתבצעת בשני מוקדים:
  1. בנחל ירקון - הורדת סירות לירקון, שיט בירקון ויציאה לים.
  2. במרינה ת"א - חלק מהסירות עוגנות במרינה.
  • צופי-ים הרצליה הנקראים גם שבט דקר - השבט נמצא בחוף זבולון והפעילות הימית מתבצעת בשני מוקדים:
  1. בחוף - הסירות של שכבות ח' ומעלה נמצאות בתוך השבט על עגלות והם מבצעים הורדת סירות לחוף ויציאה בגלי חוף.
  2. במרינה - הסירות המשמשות את השכבות הנמוכות (שכבות ז' ומטה) נמצאות במרינה.
  • צופי-ים חיפה - הפעילות מתבצעת במפרץ חיפה, חלק מהסירות עוגנות במים וחלק נמצאות על החוף.
  • צופי-ים כנרת - הסירות נמצאות על החוף או עגונות במים - כל הפעילות נעשית מהחוף.
  • צופי-ים יפו - הסירות עוגנות בנמל יפו והפעילות הימית מתבצעת משם.
  • צופי-ים עכו - שבט צעיר יותר. הפעילות מתבצעת מתוך בית הספר לקציני ים עכו.
  • צופי-ים נתניה - שבט סירונית, ממוקם בקצה הצפוני של הטיילת בחוף סירונית (קונטיקי). הסירות נמצאות בתוך השבט על עגלות. היציאה לים מתבצעת מחוף.
  • צופי-ים בת ים - שבט צעיר יותר. הסירות נמצאות בתוך השבט על עגלות. הפעילות מתבצעת בחוף סי פאלאס.
  • צופי ים ירוחם - שבט שנסגר (עקב חוסר בחניכים), פעילותו התבצעה באגם ירוחם, שם גם התקיימו תחרויות החתירה שכיום קיימות בצופי ים תל אביב.

דרך המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, בנוסף למטרות החינוכיות שחורטת התנועה על דגלה, בצופי ים ישנו דגש על הוצאת בוגרי שבטים לשנות שרות. זאת מתוך ראיה כי התרומה המשמעותית לחברה היום היא דרך שנת התנדבות בקהילה. אחוז היוצאים לשנות שרות בצופי ים הוא הגדול ביותר בקרב תנועות הנוער בארץ.[דרוש מקור]

אירועים ופעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שישבת - השכבה מתאספת בשבט לפעילות שנמשכת בדרך כלל יומיים (בימי שישי ושבת).
  • מפעל - פעילות ייחודית המתרחשת בדרך כלל בחג (לדוגמה: מפעל פסח). בדומה לסופי השבוע, הפעילות נמשכת יותר מיום אחד, ויכולה להימשך גם שלושה ימים ואף יותר. הפעילות לא תמיד מתרחשת בשבט הבית של החניכים.
  • הפלגה ארוכה - הפלגה בת מספר ימים ליעד מרוחק.
  • קורסי קיץ - המקבילה ה"צופי ימית" למחנה הקיץ של הצופים היא קורסים בבית הספר לקציני ים עכו (לעתים במקום אחר בגלל זיהום במפרץ חיפה) נמשכים מספר ימים (ככל ששכבת הגיל עולה כך מתארך הקורס) ובקורס החניכים מפליגים, לומדים על ימאות, משתתפים במסדרים וכל זאת באווירה צבאית. בצופי ים ישנו עקרון מנחה - "כל החניכים יוצאים למחנה הימי".
  • הפלגה ליוון - חניכי שכבה י"א של השבטים יוצאים בקיץ להפלגה בת שבועיים לערך ליוון.
  • שיוט - שיוטים מתבצעים במסגרת הפעילות והם למעשה תחרות שיט.
  • תחרות חתירה - מדי שנה נפגשים כל השבטים לתחרויות חתירה, משיכת חבל, הטלת בוכטה (חבל), וקשרים. התחרויות מתבצעות לפי שכבת גיל בפארק הירקון ליד צופי ים ת"א, בעבר התחרות התקיימה בשבט צופי ים ירוחם שנסגר.
  • מפעלים בשיתוף עם תנועת הצופים - בנוסף למפעלים הייחודיים לצופי הים, ישנם גם מפעלים אשר נערכים בשיתוף פעולה עם תנועת הצופים הרגילה:
    • טיול נעורים - טיול של שכבת ז', כאשר השבטים לא מתחלקים אבל ישנים והולכים ביחד.
    • טיול אתגר - טיול של שכבת ט' בחופש פסח. הקבוצות בטיול מורכבות מחניכים משבטים שונים.
    • טיול שישיות שביעיות - טיול של שכבות י' וי"א בדרום הארץ בחופשת החנוכה.
    • טיול שמיניות - טיול של שכבת י"ב בדרום הארץ בחופשת החנוכה.
    • קורס הדרכה מסכם - קורס בחופשת הקיץ אשר מכין את חניכי שכבת ט' לקראת הדרכה בשנת הפעילות הבאה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]