בצת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בצת
"גן המייסדים" במלאת 60 שנה למושב
"גן המייסדים" - נחנך במושב במלאת 60 שנה להיווסדו
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע[1] ‎29 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 306 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.7% בשנה
פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו נזכרת בצת כעיירה יהודית בתחום צור
סלילת דרכים על ידי המתיישבים הראשונים בשנות ה-50
מיג-17 סורי נחת בשדה התעופה הבריטי, מנחת בצת, 12 באוגוסט 1968

בֶּצֶת הוא מושב בצפון ישראל, באזור הגליל המערבי, סמוך לשלומי, לקיבוץ ראש הנקרה ולנהריה. הוא מהווה חלק ממועצה אזורית מטה אשר ומשתייך לתנועת המושבים. שטח המושב, כ-2,200 דונם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם ביום ה' טבת תש"ט, 6 ינואר שנת 1949[2], על ידי הסוכנות היהודית וקרן היסוד ותושביו הראשונים היו עולים שהגיעו בגלי העלייה של שנות ה-50 ממדינות הבלקן, בייחוד מיוגוסלביה ורומניה. המקום שנבחר למגורים היה אדמות הכפר הערבי "אל-בסה"[3][4][5][6][7]. בשנת 1951 בחרו המייסדים לעבור לאתר קבע הסמוך לנקודת היישוב המקורי.

תחילה נקרא היישוב "כפר זיתים", לציון העץ הנפוץ מאוד באזור. מאוחר יותר הוחלף השם ל"בצת", כשמו של היישוב היהודי הקדום המזוהה עם הכפר אל-באסה ששכן במקום. היישוב היהודי הקדום "בצת" נזכר ברשימת העיירות היהודיות ב"תחום צור" החייבות בקיום המצוות התלויות בארץ (שמיטה ומעשרות) המצויה בתלמוד[8]. הרשימה נמצאה גם בפסיפס כתובת רחוב: "העיירות האסורות [שתוצרתן החקלאית אסורה בשנת שמיטה] בתחום צור [הן] שצת בצת ופי מצובה וחנותא עלייתה וחנותא ארעייתה וביברה וראש מייה ואמון ומזה היא קסטלה וכל מה שקנו ישראל נאסר".

בשנות ה-50 של המאה ה-20 התפרנסו התושבים מגידולי ירקות, מפרדס משותף ומתוצרתה של רפת לחלב. כמו כן, הועסקו התושבים בעבודות ייעור של הקרן הקיימת לישראל. כיום רוב התושבים עוסקים בענפי משק כגון גידולי בננות, אבוקדו ותרנגולי הודו. בנוסף, פועלים במקום גם חדרי אירוח. בשנת 2000 הוכרז היישוב ככפר תיירותי, ובמסגרתו שופרו פני היישוב תוך שמירה על אופיו החקלאי.

הרחבת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 אושרה תוכנית הרחבה למושב בצת על שטח המנחת. ההרחבה כוללת 55 נחלות נוספות על הקיימות והרחבת כמות יחידות הדיור ביישוב עד להיקף כולל של 348. על פי התוכנית, ישמשו מסלולי המראה כרחובות של השכונה החדשה והנחלות ייבנו בין המסלולים. בנובמבר 2017 החלו עבודות התשתית להרחבת היישוב. ההרחבה בחלקה היא בתחומי היישוב הקיים ובחלקה העיקרי על שטח מנחת בצת הסמוך למושב. בניית השכונה החדשה החלה בשנת 2018[9].

אתרים בקרבת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 12 באוגוסט 1968, חדרו לישראל שני מטוסים סוריים מדגם מיג-17. המטוסים טעו בניווט ונחתו במנחת בצת.

הקטנה (6 תמונות)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוקטובר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 166
  3. ^ Benny Morris, The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited, Cambridge University Press, 2004, p. xx
  4. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 155
  5. ^ עורך: זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, עמ' 57
  6. ^ בצת באתר הישוב
  7. ^ כתבה מתוך דבר, 16 בנובמבר 1949
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'.
  9. ^ תכנית מתאר מקומית בצת -מספר 18306
  10. ^ "ארקיעיי חידשה הטיסות לנהריה, דבר, 30 ביוני 1960
  11. ^ זכרונות שדה בצת,מנחם תלמי, עמוד 14, מעריב, 16 באוגוסט 1968
  12. ^ הרכבת מצפינה, למרחב, 19 בינואר 1961
  13. ^ נחנך קו הרכבת לבצת שבאזור סולם צור, הצופה, 17 בינואר 1961
  14. ^ שוקמה המסילה בצפון הארץ, דבר, 17 בינואר 1961
  15. ^ צפריר רינתניצחון לירוקים: המינהל יבטל תוכנית לכפר נופש בחוף בצת, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
  16. ^ מיכל מרגלית, ‏בוטל לכפר הנופש בחוף בצת; ג'קי בן-זקן יפוצה, באתר גלובס, 26 באוקאובר 2011
  17. ^ צפריר רינתתוכנית להקמת כפר נופש ליד חוף בצת נדחתה כדי לשמר את ייחודו הסביבתי, באתר הארץ, 5 ביוני 2019