חופי ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן הערך דן רק בהיבט אחד צר - המאבק על שמירת הסביבה החופית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

על חופי ישראל נמנים החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חוף סובב כנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית.

אנשים משחקים מטקות בחוף בישראל..

חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטייים. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב.

המאבק על עתיד הסביבה החופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איום הבנייה והפיתוח בסביבת החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח הסביבה החופית נתון ללחצי בנייה ופיתוח מצד יזמי נדל"ן, רשויות מקומיות והמדינה מחד, ולמאמצי שימור והנגשה לכלל התושבים באמצעות פיתוח בר קיימא, מצד הגופים הרשמיים האמונים על הגנת הטבע והסביבה ואלו של החברה האזרחית, מאידך.

עיקרה של סוגיית הסביבה החופית הניצבת בפני מועצות התכנון ברמה המקומית, המחוזית והארצית היא ניגוד עניינים שנוצר בין תוכניות בנייה ופיתוח, על קרקע בבעלות פרטית או על קרקע בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, שראשיתן עשרות שנים לאחור, ומועד שיווקן טרם פג תוקפו, או במקרה הגרוע לאחר שפג תוקפו, לבין חוקים עדכניים להגנת הסביבה שנחקקו בשנים האחרונות. ניגוד העניינים מקורו בתובנות חברתיות ואקלוגיות חדשות הרואות במשאבי הטבע נכס השייך לכלל הציבור ולא ככזה שיכול להיות מופקע להנאתם של בעלי יכולת מעטים ומעלות על נס שימור מגוון ביולוגי ונופי.

עולה טענה נגד מינהל מקרקעי ישראל ש"היה יכול לנצל את העובדה שבישראל מרבית שטחי החופים הם בבעלות ציבורית ולא פרטית כמו ברבות ממדינות האזור...כדי לבטל תוכניות בנייה ישנות בחופים, שלא מומשו"[1].

דו"ח מבקר המדינה 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח מבקר המדינה[2] הורה למינהל מקרקעי ישראל כבר ב-2009: "על מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) ליזום דיון מקיף במדיניות הראויה בנושא פיתוח הסביבה החופית, ולהתאימן לרוח השינויים שחלו מאז הוכנו"..."העקרונות שאמורים להנחות את מדיניותו של ממ"י אינם נוגעים רק לשיקולים כלכליים ולרווחים שיופקו משיווק תוכניות ישנות, אלא גם - ואולי קודם כל - לשיקולים הנוגעים לרווחת הציבור, לאיכות הסביבה, לנדירות הקרקע ולצורכי החברה"[3]. דו"ח המבקר חזר על הוראה זו גם ב-2013 משום שהמינהל התעלם מהבקשה עד כה.

חוקים סביבתיים ותוכניות מתאר ארציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק שמירת הסביבה החופית 2004, וביתר שאת ההצעה לתיקון חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 לצד תמ"א 35 הקובעת כי תוספת שטח לפיתוח צריכה להיות ממוקמת ככל האפשר בשטחים שאינם בעלי רגישות נופית-סביבתית גבוהה, ולצד תמ"א 13/4 (בהליכי תכנון סופיים) המחייבת כי תוכנית החלה בשטח המצוק החופי תכלול מסמך הגנה על המצוק, מספקים כלים בידי הנאבקים לשימור הסביבה החופית.

מאבקים סביבתיים עכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2013 מתנהלים מספר מאבקים סביבתיים שעניינם ניסיון לעצור תוכניות בניין ופיתוח על חופי ישראל וסביבתם הקרובה, כגון, המאבק על חוף פלמחים, טיילת תל אביב, רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב, חוף נחשולים, המרינה בבת גלים, חוף בצת, חוף אכזיב, חוף בת ים וחוף ים המלח.

איומים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרת איזון תהליך פיזור החול הבונה את רצועת החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליית מפלס הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופי הים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצועת הים התיכון הם 196 ק"מ.

רצועת הים התיכון היא רצועת החוף הארוכה ביותר בישראל.

חוף סובב כנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת
סימון דרך לאופניים מסביב לכנרת

הכנרת מהווה אתר נופש ובילוי פעיל. עשרות חופי רחצה מוסדרים קיימים לחופיה. בחלק מהם מתקיימת פעילות אתגרית כמו שיט סירות ואופנועי ים, סקי מים ורחיפה. כמו כן מתקיימת פעילות של תנועת הנוער צופי ים בחוף המושבה כנרת, שם נמצא שבט "צופי ים כנרת". החניכים עוסקים בפעילות ימית ובשיט, ובפעילות חברתית, חינוכית וערכית.

מעט מהחופים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, על אף החוק שבעניין שמתיר גביית תשלום רק בעבור הסדרת חניה. מבקר המדינה, בדו"ח מיוחד, מצא, כי מעשית הכניסה חינם רגלית מנועה בחלק גדול מהחופים. בדצמבר 2006 לאחר מאבק משפטי של החברה להגנת הטבע וגופים ירוקים נוספים, הוסרו מחופי הכנרת עשרות גדרות בצו בית משפט, ונפתחו לציבור הרחב עשרות חופים, שהיו עד אז מגודרים שלא כחוק. חלק מהחופים גם הונגשו לנכים.

שביל סובב כנרת אותו יזמה החברה להגנת הטבע, הוא פרויקט אשר מטרתו יצירת שביל, תוך כדי הסרת גדרות ומכשולים אחרים, ואשר יאפשר הליכה מסודרת ובאופן חופשי סביב אגם הכנרת. השביל מסומן בסימון שבילים לבן-סגול-לבן. נכון לשנת 2010 הוכשרו שבילים באורך של כ-30 קילומטר סביב האגם, שהיקפו הכולל מגיע לכ-60 ק"מ.
באפריל 2011 נפתח שביל הליכה בגליל שנקרא שביל ישו. אורכו של השביל הוא 65 ק"מ, והוא מתחיל בנצרת ומסתיים בכפר נחום. שביל זה מהווה רשת של שבילי הליכה, דרכי עפר ושבילי אופניים שמחברים מקומות מרכזיים הקשורים בתולדות ישו והנצרות.

מדי שנה, בעונת הסתיו, מתקיים בכנרת אירוע שחייה עממי הנקרא צליחת הכנרת. השם צליחה מעט מטעה, שכן מדובר במשחה באורך 1.5, ו-3.5 ק"מ (עד 4.2 ק"מ, תלוי במפלס) ולא חציית מרכזו של האגם. צליחת הכנרת היא אירוע השחייה העממי הגדול בישראל. אחת לשנה בחודש ינואר מתקיים מרתון הכנרת. מסלולו מטבריה עד סמוך לקיבוץ עין גב וחזרה. בינואר 2010 התקיים האירוע בפעם ה-33. אחת לשנה מתקיימת גם הקפת הכנרת באופניים.

חוף מפרץ אילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופי מפרץ אילת הם 14 ק"מ.

חוף ים המלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק שמירת הסביבה החופית של הים התיכון, הכנרת ומפרץ אילת אינו עוסק סוגיית שיקום ים המלח וחופיו שאמורה לבוא על פתרונה במסגרת תמ"א 13 לים המלח וחופיו[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]