חופי ישראל










על חופי ישראל נמנים החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חוף סובב כנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח - 40 ק"מ (בגבולות הקו הירוק) וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית.
חופי ישראל מתאפיינים במגוון ביולוגי ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים. עם זאת, חופים אלה מאוימים תדיר מזיהום שמקורו בים וכזה שמקורו ביבשה.
אורך הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב.
חופי הים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]רצועת חופי הים התיכון לאורך ישראל היא רצועת החוף הארוכה ביותר בישראל, והיא משתרעת לאורך 196 ק"מ. כ-50 ק"מ מתוכם סגורים בפני הציבור לצורכי נמלים, תחנות כוח, תשתיות וביטחון. אורך החופים המוכרזים כחופי רחצה (עם מציל) הוא כ־17 ק"מ, ובכל עונת רחצה נמנים בחופים עשרות מיליוני ביקורים[דרוש מקור].
יישובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יישובים – ראש הנקרה, נהריה, שבי ציון, בוסתן הגליל, עכו, קריית ים, חיפה, טירת כרמל, כפר גלים, החותרים, עתלית, נווה ים, הבונים, נחשולים, דור, מעגן מיכאל, ג'סר א-זרקא, קיסריה, שדות ים, חדרה, מכמורת, מבואות ים, בית ינאי, הדסה נעורים, חבצלת השרון, צוקי ים, שושנת העמקים, נתניה, געש, שפיים, ארסוף, הרצליה, תל אביב-יפו, בת ים, ראשון לציון, פלמחים, יבנה, אשדוד, אשקלון, זיקים.
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך חופי הים התיכון בישראל נמצאים אתרים רבים הסוגרים רצועות חוף שונות בפני הציבור הרחב. בין האתרים השונים בחופי ישראל נמצאים:
- נמלי ים – נמל חיפה, נמל מספנות ישראל, נמל המפרץ, נמל הקישון, נמל חדרה, נמל הדרום, נמל אשדוד ונמל אשקלון.
- מרינות – נמל עכו, מעגנת שביט, מעגן מכמורת, מרינה הרצליה, מרינה תל אביב, נמל יפו, מרינה אשדוד ומרינה אשקלון.
- מתקנים צבאיים וביטחוניים – מכון דוד רפאל, בסיס חיל הים חיפה, בה"ד חיל הים, בסיס חיל הים עתלית, מטווח 24, בסיס חיל האוויר פלמחים, בסיס חיל הים אשדוד.
- תחנות כוח – תחנת הכוח חיפה,תחנת הכוח אורות רבין, תחנת הכוח רדינג, תחנת הכוח אשכול, תחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח רוטנברג.
- מתקני התפלה – מתקן התפלה חדרה, מתקן התפלה שורק, מתקן התפלה פלמחים, מתקן התפלה אשדוד, מתקן התפלה אשקלון.
- גנים לאומיים – גן לאומי ראש הנקרה, גן לאומי אכזיב, גן לאומי שקמונה, גן לאומי תל דור, גן לאומי קיסריה, גן לאומי נחל אלכסנדר, גן לאומי חוף השרון, גן לאומי אפולוניה, גן לאומי סידני עלי, גן לאומי חוף פלמחים, גן לאומי תל אשקלון.
- שמורות טבע – חוף ראש הנקרה, חוף גלים, חרבת קרתא, חוף דור הבונים, תל דור, שפך נחל דליה, חוף נחל תנינים, חוף גדור, חולות יבנה, חולות ניצנים, חולות זיקים.
- גנים ושמורות ים – ראש הנקרה-אכזיב, איי חוף ראש הנקרה, שקמונה, ראש הכרמל, דור-הבונים, איי חוף דור ומעגן מיכאל, ים קיסריה, ים גדור, גלישת פלמחים, ים אבטח, שקמה.
- אחרים – שביל הים, המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, מבצר עתלית, מלח הארץ, תל תנינים, כפר הדייגים, פארק החוף, נמל תל אביב, פארק צ'ארלס קלור, פארק מדרון יפו, אשדוד ים.
- נחלים – נחל כזיב, נחל שעל, נחל געתון, נחל בית העמק, נחל יסף, נחל נעמן, נחל קישון, נחל דליה, נחל תנינים, נחל חדרה, נחל אלכסנדר, נחל פולג, נחל הירקון, נחל שורק, נחל לכיש, נחל שקמה.
- חופים מוכרזים – חוף בצת, חוף פארק אכזיב, חוף אכזיב, חוף שבי ציון, חוף גלי גליל, חוף סוקולוב, חוף ארגמן, חוף זבולון, חוף ימית, חוף אלמוגים, חוף קריית חיים, חוף בת גלים, חוף הכרמל, חוף דדו זמיר, חוף הסטודנטים, חוף נווה ים, חוף הבונים, חוף דור, חוף ג'סר, חוף האקוודוקט, חוף כפר הים, חוף גבעת אולגה, חוף מכמורת, חוף בית ינאי, חוף נעורים, חוף בלו ביי, חוף העונות, חוף האמפי, חוף הרצל, חוף סירונית, חוף ארגמן, חוף פולג, חוף געש, חוף נוף ים, חוף השרון, חוף זבולון, חוף אכדיה, חוף הכוכבים, חוף הצוק, חוף תל ברוך, חוף נורדאו, חוף הילטון, חוף גורדון, חוף פרישמן, חוף בוגרשוב, חוף אלנבי, חוף גאולה, חוף צ'ארלס קלור, חוף גבעת עלייה, חוף ירושלים, חוף הסלע, חוף לדוגמה, חוף הריביירה, חוף סאנסט, חוף תאיו, חוף הכחול, חוף נווה חוף, חוף חופית, חוף תל יונה, חוף הילדים, חוף פלמחים, חוף מי עמי, חוף לידו, חוף אורנים, חוף הקשתות, חוף רובע י"א, חוף ריביירה, חוף ניצנים, חוף בר כוכבא, חוף דלילה, חוף תל אשקלון, חוף זיקים.
- חופים נפרדים – חוף שירת הים, חוף הנפרד עכו, חוף השקט, חוף נאות חיים, חוף הנפרד חדרה, חוף קריית צאנז, חוף הנפרד הרצליה, חוף נורדאו הנפרד, חוף הנפרד בת ים, חוף הנפרד ראשון לציון, חוף הנפרד אשדוד, חוף הנפרד אשקלון.
חופי הכנרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]| |
ראו גם – חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת |
הכנרת מהווה אתר נופש ובילוי פעיל. עשרות חופי רחצה מוסדרים קיימים לחופיה. בחלק מהם מתקיימת פעילות אתגרית כמו שיט סירות ואופנועי ים, סקי מים ורחיפה. כמו כן מתקיימת פעילות של תנועת הנוער צופי ים בחוף המושבה כנרת, שם נמצא שבט "צופי ים כנרת". המתעסקת בפעילות ימית ובשיט, ובפעילות חברתית.
מעט מהחופים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, על אף החוק שבעניין שמתיר גביית תשלום רק בעבור הסדרת חניה. מבקר המדינה, בדו"ח מיוחד, מצא, כי מעשית הכניסה חינם רגלית מנועה בחלק גדול מהחופים[דרוש מקור]. בדצמבר 2006 לאחר מאבק משפטי של החברה להגנת הטבע וגופים ירוקים נוספים, הוסרו מחופי הכנרת עשרות גדרות בצו בית משפט, ונפתחו לציבור הרחב עשרות חופים, שהיו עד אז מגודרים שלא כחוק. חלק מהחופים גם הונגשו לנכים[דרוש מקור].
פעילויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שביל סובב כנרת אותו יזמה החברה להגנת הטבע, הוא פרויקט אשר מטרתו יצירת שביל, תוך כדי הסרת גדרות ומכשולים אחרים, ואשר יאפשר הליכה מסודרת ובאופן חופשי סביב אגם הכנרת. השביל מסומן בסימון שבילים לבן-סגול-לבן. נכון לשנת 2010 הוכשרו שבילים באורך של כ-30 קילומטר סביב האגם, שהיקפו הכולל מגיע לכ-60 ק"מ[דרוש מקור].
באפריל 2011 נפתח שביל הליכה בגליל שביל ישו. אורכו של השביל הוא 65 ק"מ, והוא מתחיל בנצרת ומסתיים בכפר נחום. שביל זה מהווה רשת של שבילי הליכה, דרכי עפר ושבילי אופניים שמחברים מרכזיים הקשורים בתולדות ישו והנצרות.
מדי שנה, בעונת הסתיו, מתקיים בכנרת אירוע שחייה עממי הנקרא צליחת הכנרת[דרוש מקור]. השם צליחה מעט מטעה, שכן מדובר במשחה באורך 1.5, ו-3.5 ק"מ (עד 4.2 ק"מ, תלוי במפלס) ולא חציית מרכזו של האגם. צליחת הכנרת היא אירוע השחייה העממי הגדול בישראל. אחת לשנה בחודש ינואר מתקיים מרתון הכנרת. מסלולו מטבריה עד סמוך לקיבוץ עין גב וחזרה. בינואר 2010 התקיים האירוע בפעם ה-33. אחת לשנה מתקיימת גם הקפת הכנרת באופניים[דרוש מקור].
יישובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יישובים – טבריה, עין גב, מעגן, דגניה א', דגניה ב', גינוסר, האון, מגדל, מושבת כנרת, קבוצת כנרת.
- מועצות אזוריות –גולן, עמק הירדן, גליל תחתון.
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנים לאומיים – גן לאומי כפר נחום, גן לאומי כורסי, גן לאומי חוף כורסי, גן לאומי סוסיתא, גן לאומי חמת טבריה, גן לאומי בית ירח.
- שמורות טבע – הבטיחה, חוף כורסי, סוסיתא.
- אחרים – שביל סובב כנרת, שביל ישו, דרך הבשורה, נמל עין גב, תיכון בית ירח, צמח, בית גבריאל.
- חופים מוכרזים – חוף גנוסר, חוף עין גב, חוף האון, חוף מעגן, חוף דוגה, חוף לבנון, חוף חלוקים, חוף שקמים, חוף חוקוק, חוף אמנון, חוף צינברי, חוף גופרה, חוף צאלון, חוף דוגית, חוף גולן, חוף ברניקי, חוף כורסי, חוף צמח, חוף סוסיתא, חוק רקת, חוף התכלת, חוף השקט, חוף גלי כנרת, חוף גיא, חוף סירונית, חוף גנים, חוף חמי טבריה, חוף גרינברג, חוף גני אפרת, חוף רסטל.
- חופים נפרדים – חוף הנפרד, חוף כינר.
חופי מפרץ אילת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רצועת חוף אילת
רצועת חוף אילת לאורך מפרץ אילת בגבולות ישראל משתרעת לאורך 14 ק"מ. כיום, אילת היא היישוב היחיד בישראל לחופי המפרץ, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית.
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמורות טבע – חוף האלמוגים.
- שמורות ים – ים האלמוגים, הים הדרומי באילת.
- אחרים – טיילת פעמי השלום, לגונת השלום, מרינה אילת, בסיס חיל הים אילת, נמל אילת, ריף הדולפינים, מרינה חוף אלמוג, פארק המצפה התת-ימי.
- חופים מוכרזים – חוף הרודס, חוף צפוני מערבי.
- חופים נפרדים – החוף הנפרד.
חופי ים המלח
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוק זיכיון ים המלח
חופי ים המלח לאורך ישראל כוללים את החוף המערבי של ים המלח לאורך אגנו הצפוני ואגנו הדרומי. כמו כן, כיום, אורך חופי ים המלח לאורך האגן הצפוני מצטמצם באופן עקבי בעקבות ייבושו של הים.
רצועת אגן ים המלח הדרומי כוללת בין היתר את חופי היישובים ומתחמי התיירות: חופי נווה זוהר, חופי חמי זוהר, חופי עין בוקק, - כולם שייכים למועצה אזורית תמר. כמו כן, רצועת אגן ים המלח הצפוני כוללת בין היתר את היישוב עין גדי (השייך למועצה אוזרית תמר).
חוק שמירת הסביבה החופית של הים התיכון, הכנרת ומפרץ אילת אינו עוסק סוגיית שיקום ים המלח וחופיו שאמורה לבוא על פתרונה במסגרת תמ"א 13 לים המלח וחופיו[1] וחוק זיכיון ים המלח.
יישובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מועצות אזוריות – מגילות ים המלח, תמר.
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנים לאומיים – גן לאומי מלחת סדום, גן לאומי מצדה.
- שמורות טבע – עינות צוקים, קנה וסמר, עין גדי, מדבר יהודה, מלחת סדום.
- אחרים – מצוקי דרגות, עין בוקק, טיילת ים המלח, חמי זוהר, הר סדום, אשת לוט, מרכז מבקרים משה נובומייסקי, מפעלי ים המלח.
- חופים מוכרזים – חוף קליה, חוף ביאנקיני, חוף נווה מדבר, חוף מרדיאן, חוף מלון הוד, חוף צל הרים, חוף קראון פלזה, חוף לוט, חוף אשת לוט, חוף עין בוקק, חוף מלון דניאל, חוף סולריום, חוף קיסר, חוף בינלאומי, חוף לאונרדו קלאב, חוף חמי זוהר, חוף לאונרדו פלאזה.
- חופים נפרדים – חוף הנפרד.
מאבק על הסביבה החופית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנייה ופיתוח בסביבת החוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח הסביבה החופית נתון ללחצי בנייה, כרייה[2] ופיתוח מצד יזמי נדל"ן, רשויות מקומיות והמדינה, ולמאמצי שימור והנגשה לכלל התושבים באמצעות פיתוח בר קיימא, מצד הגופים הרשמיים האמונים על הגנת הטבע והסביבה ואלו של החברה האזרחית[דרוש מקור].
עיקרה של סוגיית הסביבה החופית הניצבת בפני מועצות התכנון ברמה המקומית, המחוזית והארצית היא ניגוד עניינים שנוצר בין תוכניות בנייה ופיתוח, על קרקע בבעלות פרטית או על קרקע בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, שראשיתן עשרות שנים לאחור, ומועד שיווקן טרם פג תוקפו, או במקרה הגרוע לאחר שפג תוקפו, לבין חוקים עדכניים להגנת הסביבה שנחקקו בשנים האחרונות. ניגוד העניינים מקורו בתובנות חברתיות ואקלוגיות חדשות הרואות במשאבי הטבע נכס השייך לכלל הציבור ולא ככזה שיכול להיות מופקע להנאתם של בעלי יכולת מעטים ומעלות על נס שימור מגוון ביולוגי ונופי[דרוש מקור].

עולה טענה נגד מינהל מקרקעי ישראל שהיה יכול לנצל את העובדה שבישראל מרבית שטחי החופים הם בבעלות ציבורית ולא פרטית כמו ברבות ממדינות האזור, כדי לבטל תוכניות בנייה ישנות בחופים, שלא מומשו[3]. בחודש פברואר 2019, למרות הביקורת, הטענות וההתנגדות של המשרד להגנת הסביבה, אושרה תוכנית מתאר ארצית להקמת חמש מרינות חדשות לאורך חופי ישראל (נהריה, חיפה, נתניה, חדרה ותל אביב-יפו) וכן להרחבת מרינות קיימות. בסך הכל, צפויה תוספת של כ-5000 מקומות עגינה נוספים. תוכנית המתאר אמורה לתת מענה לביקוש הצפוי למקומות עגינה עד שנת 2040 על פי תחזיות גידול אוכלוסייה ושיקולים דמוגרפיים אחרים[4].
דו"ח מבקר המדינה 2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]דו"ח מבקר המדינה[5] הורה למינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) כבר ב-2009: ישראל ליזום דיון מקיף במדיניות הראויה בנושא פיתוח הסביבה החופית, ולהתאימן לרוח השינויים שחלו מאז הוכנו, העקרונות שאמורים להנחות את מדיניותו של ממ"י אינם נוגעים רק לשיקולים כלכליים ולרווחים שיופקו משיווק תוכניות ישנות, אלא גם לשיקולים הנוגעים לרווחת הציבור, לאיכות הסביבה, לנדירות הקרקע ולצורכי החברה"[6]. דו"ח המבקר חזר על הוראה זו גם ב-2013 משום שהמינהל התעלם מהבקשה[דרוש מקור].
חוקים סביבתיים ותוכניות מתאר ארציות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוק שמירת הסביבה החופית 2004, וביתר שאת ההצעה לתיקון חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 לצד תמ"א 35 הקובעת כי תוספת שטח לפיתוח צריכה להיות ממוקמת ככל האפשר בשטחים שאינם בעלי רגישות נופית-סביבתית גבוהה, ולצד תמ"א 13/4 (בהליכי תכנון סופיים) המחייבת כי תוכנית החלה בשטח המצוק החופי תכלול מסמך הגנה על המצוק, מספקים כלים בידי הנאבקים לשימור הסביבה החופית.
בטיחות בחופי ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטיחות בחופי ישראל היא תחום מרכזי הנשען על עבודתם המסורה של מצילי הים, האחראים לשמירה על חיי המתרחצים בחופי הרחצה. עבודת המצילים כוללת ערנות מתמדת, שימוש ברמקולים לאזהרת רוחצים, הנפת דגלים לציון רמת הסכנה (לבן – רחצה מותרת, אדום – ים מסוכן, שחור – רחצה אסורה, סגול – אזהרה ממדוזות), ותיחום אזורים בטוחים באמצעות שלטים וחבלים להגנה מפני זרמים, מערבולות ובורות. ההכשרה למצילי ים דורשת תעודת מציל בריכה מוקדמת, כושר גופני גבוה, ולימוד נושאים כמו תורת ההצלה, עזרה ראשונה והתמודדות עם תנאי ים משתנים. למרות זאת, המצילים נתקלים בסיכונים כמו פציעות במהלך פעולות הצלה. בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות חדשניות, דוגמת מערכות מצלמות למוניטור בזמן אמת, המסייעות בזיהוי סכנות ומיפוי מיקומי רוחצים, ובכך משפרות את בטיחות החופים[7][8][9].
זיהום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זיהום ימי בישראל
זיהום ימי בישראל הוא בעיה אקולוגית חמורה ושכיחה במקורות מים בישראל. זיהום ימי משפיע על מי השתיה, משום מיקומם של מתקני התפלה בישראל לחופי הים התיכון, על המגוון הביולוגי, תיירות, נופש ועל ענף הדיג[דרוש מקור]. זיהום ימי בישראל מתייחס לעיתים גם לזיהום של חוף הים עצמו. שטח הים התיכון הוא רק 0.7% משטח כלל הימים בעולם, אך תנועת הדלק בים התיכון כוללת 30% מהנפח העולמי[דרוש מקור]. כמו כן, הים התיכון הוא אגן סגור, במיוחד בחלקו המזרחי ולכן קצב יציאת המזהמים מהים התיכון ומיהולם באוקיינוס הוא קטן[דרוש מקור].
ב-17 בפברואר 2021 נגרם אסון סביבתי לחופים, לים ולטבע לאורך כל חופי ישראל בים התיכון. במהלך האירוע נפלטה לחופי ישראל פסולת ימית של זפת שמקורה בנפט גולמי. מעריכים שזהו אחד האסונות האקולוגיים החמורים ביותר שפגעו בישראל מאז הקמתה[דרוש מקור].
הפרת איזון תהליך פיזור החול הבונה את רצועת החוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]עליית מפלס הים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הגבול הימי של ישראל (שבתחומי הקו הירוק): ניתן לראות את גבולות רצועות החוף בים התיכון, בים המלח ובמפרץ אילת
-
שקיעה בים התיכון בישראל
-
קו החוף של ישראל באזור גוש דן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סקירה מקצועית בנושא הסדרת הרחצה בחופי הים בישראל, משרד הפנים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צפריר רינת, ניצחון לירוקים: המינהל יבטל תוכנית לכפר נופש בחוף בצת, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
- שירלי ששון־עזר, דותן לוי ושי פאוזנר, מאבק מחוף לחוף, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2011
- צפריר רינת, חופי ישראל מהצפופים בעולם: 4,500 מבקרים לק”מ, באתר הארץ, 11 באפריל 2013
קשת רוזנבלום, כיצד תיראה רצועת החוף של ישראל בעשור הקרוב?, באתר הארץ, 5 במאי 2014- אלי לוי, כביש החוף: מי גונב את חופיה של ישראל?, באתר nana10, 2 באפריל 2017
- גדעון אלמגור, איתמר פרת, חוף הים התיכון של ישראל, מהדורה חמישית מורחבת, ירושלים: המכון הגיאולוגי לישראל, אייר תשפ"א, מאי 2021
- ארי ליבסקר, כך הפכו זולות מסחריות לא חוקיות את חופי ישראל לגני אירועים מהגיהינום, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משרד הפנים, תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 13 לים המלח וחופיו - סובב ים המלח ומערבו - סוגיות תכנון עיקריות, ספטמבר 2010
- ^ ראו חוק זיכיון ים המלח
- ^
צפריר רינת, האיחוד האירופי משבח את השמירה על חופי ישראל, הפעילים פחות מרוצים, באתר הארץ, 24 במאי 2013
- ^
יעל דראל, בשורה לבעלי היאכטות: אלה הערים שבהן יוקמו המרינות החדשות, באתר TheMarker, 11 בפברואר 2019
- ^ הגנה על הסביבה החופית - דו"ח מבקר המדינה 2013
- ^ חן פונדק, על מינהל מקרקעי ישראל לבחון מחדש את מדיניות הבנייה בחופים, באתר כלכליסט, 8 במאי 2013
- ^ מוטי מנדלסון, מצילים בחופי חיפה | מה שלא ידעתם על עבודתם של מצילי הים, באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, 2021-08-13
- ^ משרד הפנים, [https://www.gov.il/he/pages/sea-rules כללי התנהגות בים ובשפת הים הים הוא בלתי צפוי, בילוי שקט בחוף הים עלול להסתיים באסון.], באתר משרד הפנים, 30.06.2022
- ^ אדם ביסמוט, היום שאחרי מחר: הטכנולוגיה החדשה שתשנה את חופי ההצלה, באתר רשות הטבע והגנים, 24/11/2021
