אברהם בן-יוסף

אברהם בן יוסף ואורנה פורת ב"אהבתה של יובל אור" (1957)

אברהם בן יוסף ויוסף מילוא ברומיאו ויוליה בקאמרי (1957)

לוחית זיכרון על ביתו של אברהם בן-יוסף ברחוב שינקין 65 בתל אביב

אברהם בן-יוסף ("בַּזִיק") (1907 – 1 בדצמבר 1980) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי, ממקימי התיאטרון הקאמרי.

ביוגרפיה

בן-יוסף נולד בשם באזיק כוגן בבאונגני, בסרביה. בשנת 1920 בהיותו בן שלוש עשרה עלה עם משפחתו לארץ ישראל ולמד בגימנסיה הרצליה, כעבור שנתיים, משפחתו נקלעה למצוקה כספית וחזרה לבסרביה, שם סיים את לימודיו בגימניסיה הרוסית, ולאחר מכן עבר עם משפחתו לרומניה.

בן-יוסף למד הנדסה בין השנים 1924 - 1929 באוניברסיטת גנט בבלגיה, אך עזב את לימודיו והצטרף אל להקת תיאטרון של סטודנטים יהודים-רוסים. עם סיום לימודיו נסע בעקבות לימודי תיאטרון בהדרכתו של מקס ריינהרדט בברלין, אך בעקבות בעיות מימון, לא התקבל, לכן למד משחק תוך צפייה בהצגות תיאטרון, בד בבד למד מחול וזמרה בקופנהגן.

לאחר ביסוס שלטון הנאצים בגרמניה, עלה מרומניה לארץ ישראל בשנת 1939 באוניית המעפילים "אסתיר". בארץ קיבל הזמנה לבימוי מהבמאי יצחק משה דניאל, וביים שתי הצגות, אחת למבוגרים ואחת לילדים שלא עלו על הבמה. בהמשך שיחק בקברט האמנים "פפיליון", שהקימו מרטין רוסט וסטלה קדמון, ולאחר שנסגר בשל חשש מהפצצות, הצטרף לאופרה ונמנה עם מייסדיה של האופרה הישראלית העממית בשנת 1941.

בן-יוסף הצטרף ליוסף וימימה מילוא בייסוד להקת מערכונים שהפכה לתיאטרון הקאמרי. שיחק בתיאטרון גיורא גודיק במחזמר "גבירתי הנאווה" בתפקיד הקולונל פיקרינג.

בן-יוסף כיכב בהצגות: "הלנה היפה", "העטלף", "באל בסבוי", "צלילי שוברט", "דן השומ"ר, "סילוה", "מאז ועד היום", "אלוף בצלות ואלוף שום", "משרתם של שני אדונים", "הערב אימפרוביזציה", "הצל", "יעקובובסקי והקולונל", "הוא הלך בשדות", "אנטיגונה", "מאז גן עדן", "קרא לי סיומקה", "פיגמליון", "הקמצן", "רומיאו ויוליה", "רביזור", "הלילה השנים עשר", "אהבתה של הקיצו ורננו", "ז'אן דארק", "אהבתה של יובל אור", "מרי סטיוארט", "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", "ארבע כנפות הארץ", "אדם לכל עת", "כנרת כנרת", "בית הבובות", "הספר מסביליה", "מנהל הבית", "פונדק הרוחות", "מה עושים עם ג'ני" ועוד.

שיחק בסרטים ובתוכניות טלוויזיה: "קריה נאמנה" (1952), "אף מלה למורגנשטיין", "שעת האמת, 42:6", "שלום", "לאט יותר" (1967), "תפילת הדרך", "סוסעץ" (1978), "חדווה ושלומיק", "מבצע יונתן", "אגדות לוד" ועוד.

בשנת 1963 זכה בפרס משה הלוי לאמנות הבמה מטעם עיריית תל אביב עבור למעלה מעשרים שנות משחק בתיאטרון הקאמרי.

בן-יוסף נפטר, בגיל 73, לאחר מחלה ממושכת. הניח אחריו רעיה, השחקנית אסתר מרגלית, ושני בנים: ספי בן-יוסף ונועם, ואח, השחקן נתן כוגן. לאחר מותו ייסדה עיריית תל אביב פרס על שמו המוענק מידי שנה לאחד משחקני התיאטרון הקאמרי.

לקריאה נוספת

• לאה גילולה, "חן, קלילות ומקצועיות: על השחקן אברהם בן-יוסף", במה 172 (2005), עמ' 32-13.

קישורים חיצוניים

• אברהם בן-יוסף, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• אברהם בן-יוסף, בארכיון הבימה
• אברהם בן יוסף, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• תבנית:Imdb name
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
  פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הצוות החדש, דבר, 6 ביוני 1958
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
  פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית "מנהל הבית" יוצג ב"הקאמרי", דבר, 13 ביולי 1961
• אהרן דולב, אברהם בן־יוסף, מעריב, 22 במרץ 1963
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
  פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קוראים לו בזיק, דבר, 12 באפריל 1963
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
  פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אברהם בן-יוסף על עשרים שנות הקאמרי, דבר, 12 בנובמבר 1964
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
  שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ] יהונתן גפן, אברהם בן יוסף השחקן הראשון של התיאטרון הקאמרי, מעריב, 16 בינואר 1970